Archive for אפריל, 2010

לידיעת הקורא עמוס שוקן

יום חמישי, אפריל 29th, 2010

image

להניע – לגרום למישהו לעשות מעשה

להניא – לגרום למישהו להימנע מלעשות מעשה

בחירה ראויה

יום חמישי, אפריל 29th, 2010

image

אדם שבוחר לעבור על החוק יודע שהוא עתיד לשבת בכלא. אין שום בעייה עם הבחירה של ההורים לעבור על החוק ביודעם שהם צפויים לשבת בכלא.

שיקחו בחשבון את המשמעויות הנוספות שמקנה להם המעמד של עבריינים מורשעים, כגון שהילדים שלהם עלולים להיות מוצאים מהבית, במיוחד במקרה שבו שני ההורים נכנסים ויוצאים מהכלא לעיתים קרובות או פיטורים משירות המדינה, במקרה שהם עצמם מתפרנסים מהמדינה.

טוב שאתם מודיעים

יום רביעי, אפריל 28th, 2010

מצד אחד, עד שהם עושים שם משהו אקטיבי שקשור לאכיפה, אז חובה לצאת בהודעה לעיתונות.

image 

מצד שני, למה לפני??? אם הם כבר חייבים לייחצן את עצמם על פעולות טריביאליות שהם חייבים לעשות מדי יום, לפחות שיודיעו אחרי מבצע האכיפה.

על אכיפה מתמדת ומתמשכת אין מה לדבר בכלל. אין פלא שאף אחד לא ממש מקיים את חוקי סימון המחירים, חוקי עבודה ושאר חוקים בתחום אחריות הפואד.

כבר לא סתם קלישאה

יום שלישי, אפריל 27th, 2010

נראה שבמועצת יש”ע ישבו וחשבו וחשבו איך להפיח רוח חיים בקלישאה החבוטה של “הקוזאק הנגזל”, וזה מה שיצא להם:

image

הצליח להם, ובגדול.

באמת לא הבנת או שאתה חושב שכולם טפשים?

יום ראשון, אפריל 25th, 2010

או שאולי אתה פונה רק לאלקטורט שלך ומניח שהם טפשים?

image

אף אחד לא ביקש להגביל את שכר הבכירים. רק ביקשו ששכר הבכירים לא יהיה יותר מפי 50 (גם זה נדיב מדי לדעתי) מהעובד שמשתכר הכי פחות באותה פירמה. ירצו להגדיל לו את השכר – יגדילו קודם את השכר של תחתית הפירמידה.

ואם היו מנסחים את זה הפוך (שהעובד הכי זוטר לא ישתכר פחות משני אחוז מהבכיר ביותר), האם שר האוצר היה יכול לבלוע את זה יותר בקלות?

ושמישהו יגלה לו סוף סוף שהוא לא באמת שר האוצר, שהוא יושב שם כי הוא האדם החלש ביותר שנתניהו הצליח לקושש.

לידיעת עורך ‘הארץ’ ואלי אשכנזי

יום ראשון, אפריל 25th, 2010

image

לפי המסורת הדרוזית, נבי שועייב הוא-הוא הנביא יתרו. זה לא שנבי שועייב קבור במקרה באותו קבר עם יתרו.

ולבני העדה הדרוזית, עצה: לאור הצלחתו הקודמת של שמעון פרס בהמצאת חג-של-מדינת-ישראל-כולה, לטובתכם – נצלו את הימצאותו של נשיא המדינה בקרבת מקום ותבקשו חנינה מהסידור הזה. למימונה זה לא עשה טוב. אם זה יתקבל, עכשיו כל שנה יבוא לכם ביבי ופואד ויאכלו לכם את כל המנסף והבקלאווה.

אם בכל זאת הדרוזים לא יבקשו על נפשם ויהיה חג לאומי חדש, אני מבקש שיסבירו לי בדיוק מה אני צריך לעשות בשביל לצאת ידי חובת החג. מותר לאכול קטניות לאשכנזים?

מה שבטוח זה שברגע שהמורים ישמעו על זה, הם כבר יקמבנו הכרה בחג הלאומי החדש בתור יום חופש, כולל כל ימי החופש הנלווים: איסרו חג נבי שועייב, שושן נבי שועייב, יום-טוב-שני-של-גלויות-נבי-שועייב, וכמובן, נבי-שועייב-דפרזים.

ההבדל בין ‘אמונה’ לבין ‘ידיעה’:

יום ראשון, אפריל 25th, 2010

image

נחש את הדמות הספורטיבית

יום ראשון, אפריל 25th, 2010

image א) למה כתבו “דמות ספורטיבית” ולא “ספורטאי"?

  • האם מדובר באביו של המסז’יסט של שמשון הרצליה לכדורעף חופים? הוא דמות ספורטיבית אבל לא ספורטאי בעצמו.
  • או שאולי מדובר באביו של מנחה בערוץ הספורט? גם מנחה הוא דמות ספורטיבית אבל לא ספורטאי.

ב) את מי, לכל הרוחות, זה מעניין במידה כזו שזה צריך להופיע כמבזק מיוחד??? מה הלאה? סבתו של אשיות בכירה בועד הפועל של ההסתדרות נתפסה כשבכליה סם מסוכן מסוג מריחואנה? אם הדמות הספורטיבית המפורסמת (לכאורה) היא לא הקורבן לאלימות, זה לא אמור לעניין את הציבור. ואם "הדמות הספורטיבית” היא הקורבן, אז בוודאי ובוודאי שזה לא צריך לעניין את הציבור, מטעמי צינעת הפרט. מתי זה אמור לעניין את הציבור? אם אותה אשיות מפורסמת נתנה יד לכל העניין. אז זה העניין? יש איזו “דמות ספורטיבית” שהיתה חלק מאלימות במשפחה ולא כקורבן? אז למה להסתיר? ולמה כל עוד זה מוסתר זה צריך בכלל להתפרסם? נמאס ממכם, הארץ.

קרוב אליך הדבר מאוד (בפיך)

יום ראשון, אפריל 25th, 2010

image

נראה שסגן השר קרא רק את החלק הראשון של הפסוק “כי קרוב הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”. לחלק של ה’לעשותו’ הוא עדיין לא הגיע.

במקום להמציא מועצות ציבוריות לכלום בשביל שאפשר יהיה לנאום בפניה ואז לרוץ להוציא הודעה לעיתונות, שיעשה בעצמו אם הנושא כ”כ קרוב לליבו. הוא הרי סגן שר הבטחון, לא איזה שתדלן.

ומה בדיוק נעשה עד עכשיו שצריך “להמשיך”? דיונים אינסופיים על השתתפות בעלויות הגעה לשירות מילואים ברכב פרטי? בשביל זה מועצה? בשביל זה סגן שר בטחון?

יאללה יאללה.

חידה

יום שבת, אפריל 17th, 2010

פרסומת למותג חדש ברשת מלונות פתאל:

המשך…