תבוא מחר

אחד האתרים המוזרים ביותר ברשת העברית, ועם תוצאות לא רעות בגוגל (לפחות בתחומים שאני מחפש אותם בגוגל…) הוא אתר M424. גיבוב של נבואות, פרשנויות קונספירטיביות וזעקות התעוררות – והכל מתעדכן כמה פעמים בשבוע במבול של מלל בלתי פוסק. צריך לקרוא בשביל להבין, ואני בטוח שכל אחד נכנס לאתר הזה כמה פעמים בשנה מבלי משים מתוך תוצאות בגוגל.

אלא מאי? כשאתם קונים דומיין, שימו לב שטשטשתם את העקבות* לפני שאיכסנתם עליו אתר קוקוריקו במיוחד. כשקונים דומיין צריך לספק נתוני התקשרות לבעל הדומיין, לאיש הקשר הטכני וכו’. שירות WHOIS מאפשר לראות מה הפרטים של רוכש הדומיין ואנשי הקשר. אפשר כמובן לתת שמות פיקטיביים (זה בניגוד לתקנון, אבל אף אחד לא באמת בודק), ואפשר לבקש הסתרה של הפרטים האלה. יש רושמי דומיינים שמספקים את השירות הזה בחינם, ויש כאלה שבתשלום.

אז אם רוצים לראות מי עומד מאחורי הדומיין שמארח את האתר התמוה לעיל, כל שצריך לעשות הוא להקליד את שם הדומיין באחד משירותי ה-WHOIS שזמינים חינם אין כסף. אין כאן שום חדירה לפרטיות. המידע זמין ברשת לכל מי שמתעניין.

* זה לא ימנע מרשויות החוק לעקוב אחריכם, אבל יקשה על סתם סקרנים.

‘אין גבול לגילגולי העיניים’? ‘הקוזק הנגזל’? ‘על ראש הגנב’? ‘צחוק הגורל’?

לא הייתי בטוח איך לקרוא לפוסט הזה.

(‘הארץ’ כתבה על הבאבא פינטו)

בנאדם מודה בטעות שלו באופן וולונטרי, ומבלי שאפשר לבדוק אותו.

בכיר פורש ממשרד האוצר, נותן ראיון לעיתון, ומודה בכך שהמציאות תפסה אותו לא מוכן.

כשפוליטיקאים שמרבים להתראיין ומספרים בדיעבד איך שהם חזו הכל חמישה דורות מראש, אפשר לבדוק בארכיון מה היתה עמדתם לפני כמה שנים ולעמת אותם עם הערכות שגויות שהם ניפקו בעבר. לא שעיתונאים עושים את זה. אף אחד הרי לא יעמת את ביבי עם הצהרות שגויות שלו מהעבר. אבל כשפקיד שלא מרבה להתראיין ונותן ראיון פרישה מודה בטעות בתחזית שלו זה מעורר הערכה. אף אחד לא אילץ אותו להודות בזה. בקלות יכול היה להגיד “אני זיהיתי את הבעיה הזו” ואף אחד לא היה מאמת את זה.

יש כמה דברים שהוא אומר (עכשיו ובעבר) שאני לא מסכים איתם, אבל האינטגריטי שלו מפצה עליהם בגדול.

אני נגד אשפוז בכפייה בשום מצב, אבל בלי קשר – אדם שמאמין שברכה מבן אנוש תשנה את סדרי הטבע … איך להגיד … לא ממש כשיר להרבה דברים, מנהיגה על כלי רכב כבד ועד עדות בבית משפט.

אדם שמאמין בישות בלתי נראית בשמיים, ישות שיכולה לרצות שהוא יתפוצץ באוטובוס או שיצבע חוט בחולצה שלו בצבע תכלת שמפיקים מדיונון מת … מה יש להגיד … לא בדיוק בסיס לשיחה תבונית על עובדות.

להחליף מה???

דיסקט? מה זה?

מקווה שיפול לה האסימון שכבר אין דיסקטים בעולמנו.

ואם כבר מדברים על טכנולוגיות שנעלמו – האם עדיין חיילים הופכים תקליט באמצע השירות?

על מי הם חושבים שהם עובדים עם הפיקסול המוזר הזה?

כבר עדיף ככה:

הסתרת זהות כמו שצריך (אילוסטרציה)

ונעבור לנושא אחר לגמרי