תבוא מחר

YNET מביאים ידיעה על כך שרוסיה מחפשת תחליף לרובה הקלצ’ניקוב הידוע. על מנת שלא נטעה, ושנבין הבן היטב שמדובר באלכוהוליסט מועד, כל שלושת התמונות של הגנרל הקשיש (יליד 1919) מנציחות אותו בחברת משקה אלכוהולי כזה או אחר. הפכו את כל האינטרנט והארכיונים ומצאו רק תמונות שלו עם אלכוהול?

הפניה מהעמוד הראשי:

תמונה קטנה בצד במאמר:

“זה עלול להרוג אותו”: (אם הטימטום של העיתונאים והעורכים בYNET לא הרג אותם, שום דבר לא יהרוג את הגנרל)

רק מה, העיקר בידיעות אחרונות שכחו: שמו של הגנרל אינו “קלצ’ניקוב” אלא “קלשניקוב”. אמנם הרובה קרוי על שמו, ואמנם בישראל משבשים את שם הרובה, אבל עדיין עיתון עם יומרות ל”דיווח” אמור לדווח על האיש בשמו האמיתי ולא בשיבוש שנגזר משיבוש של  משהו שנקרא על שמו.

לאבי דיכטר אין דעות. אין לו אידאולוגיה. אין קו אדום ערכי שהוא לא יחצה. אבי דיכטר נמצא בפוליטיקה בשביל תאוות הצייד ובשביל להביא לסיעה שלו את מספר המנדטים הגדול ביותר.  כמו חזן סטאר בבית הכנסת שמשלם יותר בחגים. השתא מסלסל בסגנון החאלבי במנהטן, ובשנה הבאה מייבב בסגנון גליציה בלונדון. אם אפשר להשיג יותר קולות על ידי מסר מסויים, דיכטר יתמוך במסר הזה, ואם צריך לדבוק דווקא במסר הפוך בשביל יותר קולות, הוא ידבוק במסר ההפוך. אבי דיכטר, כמו אבישי ברוורמן, הוא זונה של אידאולוגיה. היום הוא בעד שהמפלגה שלו תהיה יותר ידידותית להתנחלויות, כי זה יותר אטרקטיבי בציבור, ומחר הרוח בציבור תשנה את כוונה אז גם אבי דיכטר ימליץ למפלגה שלו לשנות את הכוון ולהקצין את המסר (ימינה או שמאלה, הכל תלוי בכוון הרוח).

האם מישהו יכול להיזכר באיזה ראיון עם אבי דיכטר שהותיר עליו רושם, ושבו אבי דיכטר אמר דברי טעם בנושא כלשהו? התנחלויות, תקיפה באיראן, מדיניות כלכלית, מצב מערכת החינוך… משהו, כל דבר. יש למישהו מושג מה אבי דיכטר חושב? האמת – זה לא משנה. גם אם נדמה שאנחנו יודעים מה חושב אבי דיכטר:

1. זה לא בהכרח מה שהוא באמת חושב, הוא מחצין מסר שיביא לו את מספר המנדטים הגבוה ביותר בלי תלות לעמדה העקרונית שלו (אם יש לו כזו).
2. מחר יהיה סקר שהציבור נוטה טיפה יותר לכוון אחר, אז גם אבי דיכטר ישנה את דעתו, או לפחות את המסר שהוא מחצין.

אבל הבעייה המרכזית היא אפילו לא שיש בישראל מפלגה עם אנשים כמו אבי דיכטר. הבעייה עם ההתבטאות של אבי דיכטר היא שאדם כ”כ טיפש וחסר הבנה של המשמעות של מה שהוא חושב ואומר עמד בראש אחת המערכות הכי רגישות בישראל – השב”כ, ויותר גרוע מזה – זרוע בטחונית רגישה בנויה ככה שאדם כזה מצליח לטפס עד הקצה שלה. אם יש מערכות בקרה בדרך הן לא מתוכננות כראוי. וזה נכון גם לגבי שאול מופז, הדעתן להשכיר.

לא הבנתי משהו פשוט: אותם רבנים עברו על חוקי המדינה? אם כן, למה מערכת החוק/משפט לא תטפל בהם?

אבל לא, זרוע אחת של המדינה קובעת שאותם רבנים הם עבריינים, והזרוע שאמורה להעניש עבריינים לא מתרגשת.

115.9 אחוזים מבעלי זכות הבחירה הלכו להצביע:

איך עובד בדיוק העניין הזה שעכשיו הרצוג ומצנע נדרשים לשנע את המצביעים שלהם לטובת יחימוביץ’/פרץ? איך קורה שלשני האנשים האלה יש כאלה חסידים נאמנים שבמילה אחת של בוזי’ המנהיג הכריזמטי הם יעבירו באופן עוור וגורף את התמיכה שלהם למי שבוזי’ יגיד להם?

מה מסתתר מאחורי המילים “מערך ארגוני יעיל”? האם הכוונה למה שקרוי בעברית “קבלני קולות”?

ואם כן, האם יחימוביץ’, שגאוותה היא על תמיכת השטח ואי הסתייעות בקבלני קולות, פתאום מגייסת את בוז’י כקבלן-על לקולות ויעשה עבורה את העבודה המלוכלכת בלי שהיא תצטרך אישית להבטיח ג’ובים?

האם האיזכור של ‘ד״ר צהבת’ מובא כי הוא קשור למקרה? זה קשור לסמים? חלק גדול של הכתבה מספר בכלל על הקשר בין רופאים להתמכרות לסמים. האם זה מה שטמקא מנסים לרמוז?

למה בצורה כזו פחדנית? אם יש להם מידע בנושא מותו של המתמחה שיציגו אותו בצורה גלויה, בצירוף הסבר על מקורות המידע, שנדע כמה המידע מוצק ורלבנטי.

טוב, ראיתי את כתבת התחקיר על שלדון אדלסון. האמת שקודם ראיתי את ההתנצלות. התנצלות באמת מפורטת ומורידה את המתנצלים על הברכיים, אין מה להגיד. ההתנצלות היתה בנוגע לשני נושאים: בנוגע למחלוקת על חוב כספי (אדלסון טוען להד״ם) ובנוגע לסירחון פוליטי בקבלת רשיון להפעיל קזינו.

אחרי כזו התנצלות מדוקדקת בשני הנושאים האלו קיבלתי את הרושם ששאר הכתבה מוציאה אותו זך וצדיק. אבל האמת שבכתבה יש המון דברים שלא עושים לו טוב. החל מטענות שהוא הסתבך בחובות פעוטים שלא שילם על מסעדה או מילוי דלק ועד לאופיו הלא נעים והרודני.

שתי הטענות שבגינן שודרה ההתנצלות הגורפת הן באמת בעיתיות, ולא רק שלא הובאו בכתבה ראיות שכך היה, אלא שהן מובאות בצורה תמוהה. אדם זכאי להגן על שמו הטוב, או במקרה של אדלסון, לכל הפחות שלא יציגו אותו יותר גרוע ממה שהוא במציאות.

ממליץ לקורא לעצור כאן ולהסתכל בהתנצלות לפני שממשיכים הלאה.

המשך…

בעיתון ‘הארץ’ נקוטה מדיניות שלא להשתמש במילים “נפטר”, “הלך לעולמו” וכיוצא באלה ביטויים עם הקשר דתי שחורגים מהדיווח העיתונאי המדוייק (הרי אף עיתונאי לא חזר לדווח אם המתים ממשיכים לאנשהו), אלא רק במילה הנייטרלית “מת”. אבל כשמת מבקר היינות של העיתון, שלא היה ידוע במיוחד באדיקותו הדתית, אפשר בכ”ז:

גיגי פרס מת, ח”כ זאב בוים מת, תינוק בן שלושה חודשים מת, מנחם שיזף מת, עמוס ברנס מת, סמי עופר מת, הרב לפקוביץ׳ מת.

על הקשר בין מזון וסרטן, ולא מהכוון הרגיל של “חומרים מזיקים במזון”.

וכאן עם תרגום לעברית.

האם מישהו מעלה על דעתו אפשרות שמשרד החינוך יקצה משאבים לתגבור… נגיד… לימודי חשיבה רציונלית בבתי ספר ממלכתיים דתיים, אם יירשמו אליהם מספיק תלמידים חילוניים?

או ש”צרכים” יש רק לדתיים והעגלה של החילוניים תמיד ריקה? (כרגיל)