חברי הכנסת חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה וסעיד נפאע (בל"ד) מציעים להעלות את גיל ההסכמה לנישואין מגיל 17 לגיל 18. הסיבה:
"…כך לדוגמא, עשויים להיווצר מצבים אבסורדיים, בהם קטינה נכנסת להריון, אולם עדיין אינה רשאית לתת בעצמה הסכמה לטיפולים רפואיים שונים וזקוקה להסכמת הוריה לשם כך".
לא יותר טוב לאפשר להוריד את גיל ההסכמה לטיפולים רפואיים הקשורים בהריון, מבלי צורך לקבל את אישור ההורים? וכי חסרות נערות שנכנסו להריון גם מבלי לקשור קשר של קיימא כדת וכדין עם אבי העובר? מה יהא עליהן ועל האישור שהן צריכות מהוריהן לביצוע הטיפולים? אין קשר בין כניסה להריון, נישואין וקבלת הסכמה לטיפולים רפואיים.
===
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – ייצוג הולם לנשים בבחירות לרשויות המקומיות) – ציפי חוטובלי (הליכוד).
מתוך דברי ההסבר לחוק:
כיום שיעורן של הנשים המכהנות במועצות של רשויות מקומיות אינו מספק כלל את הצורך בייצוג הולם של שני המינים בשלטון המקומי.
לא. אין "צורך" ביצוג "הולם" של המינים בשלטון המקומי. אין דבר כזה “הולם”. כשם שאין צורך בחוק שיחייב ייצוג “הולם” של כל קשת גווני העור או קוטר הנחיריים.
חסך זה מהווה תעודת עניות לדמוקרטיה הישראלית בכלל ולשלטון המקומי בפרט.
לא. הדבר מהווה הוכחה לכך שהתהליך הדמוקרטי חי ומתפקד. נשים הן בעלות זכות בחירה והן בוחרות שלא לשלוח נשים לשלטון המקומי. שמא עלה בדעת חברת הכנסת חוטובלי שהנשים הבוחרות לרשויות שוקלות שיקולים ענייניים בבואן לבחור את נציגיהן לרשויות המקומיות, ואילו שיקולים של מין/צבע/מספר נעליים לא נראים להן רלבנטיים? זכותו של בוחר לבקש את הנציג המתאים לו ביותר, ואל לחוק לכפות עליו ייצוג שלא לפי השקפתו.
אם רוצה יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האישה לוודא שנשים (וכל סקטור אחר) מקבלות את המקום הראוי להן (ולכל אזרח) בניהול חייו וחיי המדינה, תעשה זאת בדרך של העצמת אותן אוכלוסיות ולא בדרך של קשירת משקולות לרגליהם של אנשים מוכשרים שיקופחות מאותה אפלייה “מתקנת”.
אפלייה מתקנת היא קודם כל אפלייה, היא עוול נגד אנשים מוכשרים שהגיעו בזכות לאן שהגיעו, אבל נדחקו מאותו מקום לטובת אנשים פחות מוכשרים אבל עם לובי יותר רועש.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת (פ/2907/17).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/8092/18).
למה, אם כך, מגישה חברת הכנסת חוטובלי הצעת חוק נפרדת במקום לתמוך בהצעות הקיימות? שמא מתוך שיקולים הדומים לשיקוליו של החזיר מהספר "דירה להשכיר" של לאה גולדברג?
כי איך אשב אני, לבן בן לבנים מימי בראשית, בכפיפה אחת עם חתולה כושית?
===
הצעת חוק איסור הנצחת אישים שהורשעו בפלילים (תיקוני חקיקה) – ציפי חוטובלי (הליכוד)
נו, יופי. יכול אדם לגנוב מסטיק מהמכולת בנעוריו, ואז להתגייס לצבא, להיות אלוף מוערך בצה”ל ולאחר תקופת צינון מתאימה מאותו אירוע פלילי נורא גם להתמנות לשר, להביא את השלום בין ישראל לאיראן ולהיות הישראלי הראשון על הירח. אבל מועדונית על שמו בגבעת עדה? בשום אופן לא.
לא נותר לי אלא להסיק שח”כ חוטובלי, לאחר שקימבנה לנשים ג׳ובים טובים בעיריות, מיצתה את כל האפשרויות הגלומות בתפקיד “יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה” ועכשיו יש לה פנאי להתעסק בשטויות.
===
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ציון הסבר לשמות רחובות) – יואל חסון (קדימה).
בפקודת העיריות , בסעיף 235, בפסקה (4), בסופה יבוא:
"נקראו שמות כאמור על שם של אישיות או לציון אירוע או מושג, יצוין בשלט הסבר קצר על האישיות, האירוע או המושג, לפי העניין."
זהו. נגמרו העניינים החשובים לענות בהם. עכשיו נותר רק לכפות על העיריות תקנות שונות ומשונות לסיפוק סקרנותו של חה"כ חסון, כך שבפעם הבאה שהוא נוסע ברחוב טאגור בתל אביב, הוא לא יצטרך להתקשר לעוזרת הפרלמנטרית שלו ולהגיד לה "חמודה, תהיי מותק, תבדקי לי בויקיפדיה מי זה רבינדרנת טאגור".
אפשר לאחד את זה עם החוק של חוטובלי מלמעלה, ולבקש שעל כל שלט של רחוב על שמו של אדם, יפרסמו גם את גליון ההרשעות הפליליות שלו ותעודת השליש מכיתה גימל.
===
הצעת חוק הקצאת קרקעות לנכים בנגב (תיקוני חקיקה) – משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו).
הנגב הוא פח הזבל של ישראל, והנכים הם חיל החלוץ. אפשר ישר להטמין את הנכים באתר לסילוק הפסולת הכימית ברמת חובב ולסגור עניין.
מוץ.
===
תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (פיצול מרשמים) – רחל אדטו (קדימה), חיים אורון (מרץ) ואמנון כהן (ש"ס).
מסתבר שקופות החולים מצאו דרך יצירתית לגבות יותר כסף על השתתפות עצמית בתרופות על ידי הקטנת מספר התרופות בכל אריזה. אם יתקבל התיקון, ייגבו דמי ההשתתפות העצמית עבור כל סוג תרופה ולא עבור כל מארז, קטן ככל שיהיה.
קצת מזכיר את הנוהג שהיה פעם בחברות הסלולאר לחלק את הדקה לחמש ולחייב את זמן האוויר במנות של 12 שניות, מתוך ידיעה שחלק גדול מהשיחות מנותקות מייד עם התחלת פתיח המשיבון.
===
תיקון לחוק הגנת הצרכן (אמצעי תשלום) – אורית זוארץ (קדימה), לפיו לא יוכלו ספקי שירות לחייב לקוח לשלם להם באמצעות הוראת קבע או כרטיס אשראי בלבד. כל לקוח יוכל לדרוש לקבל חשבון לתשלום בדואר.
===
הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – תג חניה אישי לנכה) – יואל חסון (קדימה). הצעת חוק דומה מציע גם משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו).
הרעיון הכללי בהצעות החוק הוא להצמיד את תג החנייה לנכה עצמו כך שיוכל לנייד אותו בחופשיות בין רכבים שונים שבשימושו. המצב כיום הוא שתג הנכה יכול להיות בשימוש רק עם רכבים מסויימים, דבר המקשה על נכים להשתמש ברכב שכור או רכב חליפי שמעמיד לרשותם המוסך וכו'.
אם כבר הצמדת זכויות לנהג ולא לרכב, הייתי שמח לראות גם הצעת חוק שמצמידה את ביטוח החובה לבעל הרשיון ולא לרכב עצמו. באופן כזה חברות הביטוח תוכלנה ביתר קלות לתגמל נהגים זהירים, וכן תהיה פחות מוטיבציה להוציא רשיון ברגע הראשון שהחוק מאפשר זאת. כמו כן הדבר יעודד נהגים-של-שבת לוותר על רשיון הנהיגה שלהם באופן וולונטרי.
===
הצעת חוק חובת הזדהות רשות ציבורית בהתקשרות טלפונית של מסעוד גנאים (רע"מ תע"ל), אורי מקלב (ש"ס), דב חנין (חד"ש) וטלב אלסאנע (רע"מ תע"ל).
החוק נועד לאסור על רשויות ציבוריות (משרדי ממשלה, קופות חולים וכו') להתקשר לאזרח ממספר טלפון בשיחה לא מזוהה.
===
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החלת החוק על פליט וחוסה מדינית זמני) – דב חנין (חד"ש) וניצן הורביץ (מרץ).
ציון חשוב בדרך להכרה בכך ששירותי בריאות הם זכות אנוש בסיסית ולא רק שירות שמשלמי מסים קונים בכסף מהמדינה.
===
כאן אפשר למצוא את רשימת חברי הכנסת ודרכי ההתקשרות איתם. הרשימה מתוחזקת על ידי מערכת הבלוג, ובקרוב יתוספו לה כתובות האימייל של החכ״ים. אם אתם חושבים שהם צריכים לתמוך בעניין מסויים או להתנגד לו, פשוט תשלחו אימייל או פקס.
גולדה!
