תבוא מחר

באתר משרד הפנים פונים לציבור בקריאה מוזרה.

בעמוד הראשי של אתר משרד הפנים מופיע קישור לרשימה של לא פחות מ-111 גני אירועים הפועלים ללא היתר בניה, וקוראים לציבור לבדוק שברשות בעל העסק היתר בניה ורשיון עסק. ככה זה נראה למקרה שמישהו שם יתעשת יסיר את החרפה:

סליחה??? אני אמור לדעת איך נראה אישור בניה? ואז מה? אני צריך לפתוח את המפות והתרשימים של המבנה ולסייר בשטח גן האירועים ולבדוק שהכל בהתאם לתכניות החתומות? ואם אני אראה איזוו פרגולה או מזרקה אוו מזרקת שוקולד שלא מופיעותו בתכניות, איך אני אמור לדעת אם מבנה כזה בכלל צריך אישור בניה?

האםו מפעילי עסק ללא היתר בניה ורשיון עסקו עוברים על החוק? אם כן, למה משרד הפנים לא מנקנק להם את הצורה? ולמה המשרד מסתפק בהמלצה "לבדוק"? בסדר, בדקתי ומצאתי שאין להם רשיון. אז מה? למה אין קריאה מפורשת שלא לשכור מהם שירותים?

ואם החוק מתיר להפעיל עסק ללא אישורי בניה ורשיון עסק, אז:
א) איך יתכן שמותר להפעיל עסק ללאו אישורי בניה?
ב) מה הם, במשרד הפנים, רוצים מהגולשים האומללים ומבעלי העסקים שלא עשו רע?

ואולי כדאי גם להרחיב את הסידור הזה גם לרשיונות אחרים, למה רק רשיון בניה ורשיון עסק? מה עם אישור ממכבי האש? אישור ממשרד הבריאות עבור כל אחד מהעובדים במטבח? למה שלא יבקשו גם שאבדוק אם אין להם חובות למע״מ?

ואולי במשרד התחבורה יפרסמו רשימה בנוסח "אלה נהגי האוטובוס שידוע לנו שהם נוהגים תחת השפעת אלכוהול, נא לא לנסוע איתם". במשרד הבריאות יכולים לפרסם באתר האינטרנט הודעה "חברות המזון להלן מכניסות רעל עכברים למוצרים שלהם, נא לשים לב" ובמשרד החינוך יכולים לפרסם את "רשימת הגננות שידוע לנו כי הן מתעללות בילדים וטוב יעשה הורה שישים לב שהגגנת של הילדים שלו לא מופיעה ברשימה".

מוזררררר. ועוד יותר מוזר שקיבלו החלטה להכניס את ההמלצה לאתר משרד הפנים ואף אחד בשרשרת קבלת ההחלטות לא חשב שהעניין תמוה.

אם זה לא ברור למשרד הפנים, כאשר האזרח בוחר את גן האירועים שבו הוא יחגוג את שמחתו, הוא שוקל שיקולים כגון מגוון הסלטים, בר הקינוחים, צבע המפיות וסגנון המוזיקה. בשביל אדמיניסטרציה ואכיפת החוק האזרח משלם מיסים.

אם אתם רוצים לפנות למשרד הפנים ולקבל מהם הסבר לעניין תמוה זה, אפשר לעשות זאת במגוון דרכים:
מוקד מידע בטלפון 3450*
פקס 02-6469442
מייל של מרכז המידע info@moin.gov.il
מייל של מוקד הפניות pniot@moin.gov.il
מייל של השר mshitrit@knesset.gov.il

אני מתחייב להביא כאן את תשובת משרד הפנים ברגע שתתקבל, מהם ישירות או מגולש שיצליח לקבל מהם תגובה

המכון לאונקולוגיה סביבתית של אוניברסיטת פיטסברג פרסם אזהרה תחת הכותרת "נקיטת אמצעי זהירות בשימוש בטלפונים סלולאריים – עצה ממכון הסרטן של אוניברסיטת פיטסברג המבוססת על עצת פאנל מומחים בילאומי".

המאמר, כנראה מתוך זהירות אקדמית או מתוך חשש מתביעת מצד הלובי הסלולארי (יצרני ציוד וחברות טלפון), מדגיש כי אין ממצאים מובהקים בעניין נזק שנגרם מקרינה, אבל בדרכו האקדמית אומר שברור כבר שמכשירים סלולאריים לא מוסיפים בריאות: "מחקרים על בני אדם אינם מוכיחים כי טלפונים סלולאריים הם בטוחים, בה בשעה אינם מראים בבירור כי הם מזיקים. אולם מצטברים ממצאים המצביעים על כך שעלינו לצמצם את החשיפה, בעוד המחקר בשאלה חשובה זו נמשך". המאמר מציין עוד כי הואיל ומחקר על השפעות שימוש ממושך בטלפונים סלולאריים יכול לקבל את תוקפו רק לאחר שנצברו 15-35 שנים של נתונים, כמו במקרה של הקשר בין עישון לסרטן הריאות, שלא היה יכול להיות חד משמעי לפני שחלפו שנות מחקר רבות.

על המסמך חתומים לא פחות מ-22 מדענים בכירים בתחומי הרפואה, הרפואה המונעת, חקר הסרטן, הסטטיסטיקה הרפואית ועוד. למסמך שלושה חלקים:

1. סקירת הידע שהצטבר בנושא, למשל:
   * "קרינה אלקטרומגנטית בתחום התדרים הסלולאריים מזיקה לרקמות חיות … במיוחד בהיבט של יצור חלבוני STRESS" (חלבונים הנוצרים כתגובה למצבי לחץ סביבתי)
   * "מחקרים עדכניים על אוכלוסיה המשתמשת בטלפון סלולארי במשך עשור, מצביעים על קשר אפשרי בין השימוש בטלפון הסלולארי לבין גידולי מוח שפירים וממאירים בצד הראש בו מוחזק המכשיר"
   וכו׳.
2. הצגת 10 אמצעי זהירות. הם נזהרים מלקרוא להם "המלצות", למשל:
   * "לא להרשות לילדים להשתמש במכשירים סלולאריים, להוציא מקרי חירום"
   * "בזמן השימוש במכשיר, להרחיק אותו מהראש … להשתמש בדיבוריות ובאזניות בכל הזדמנות"
   * "לא לשאת את המכשיר על הגוף, גם כשלא מתבצעת שיחה, לא להחזיק את המכשיר על השידה בסמוך למיטה בלילה"
   * "מי שחייב לשאת את המכשיר על גופו, טוב יעשה אם המקשים יהיו מופנים לגוף והחלק האחורי מופנה הרחק מהגוף"
   * "להימנע משימוש במכשיר כאשר הקליטה גרועה או בזמן תנועה במהירות גבוהה (רכב, רכבת), תנאים אלה גורמים להגברת אות השידור מהמכשיר" וכו׳.
3. בחלק הסיכום הם שבים ומפזרים רמזים לגבי הסיבה לאנמיות של ההמלצות. למשל:
   * קריאה לתעשיית הסלולאר לפתוח את הארכיונים שלהם לגבי תוצאות המחקרים שהם ביצעו. יש פה רמיזה לכך שהחברות מסתירות מידע מהציבור.
   * השוואה בין הידע המצוי כיום לגבי סכנות הקרינה לבין הידע שהיה בשלב דומה של המחקר לגבי סכנות האזבסט, והשוואה בין התנהגות התעשייה אז לבין ההתנהגות היום.
   וכו׳.

מה שחשוב במאמר הזה הוא להבין שמה שאין בו הוא למעשהו המסר החשוב: חשוב לקחת ברצינות את ההמלצות גם אם לא קוראים לזה "המלצות" אלא "עצות", מתוך זהירות אקדמית ומתוך, כנראה, רצון להימנע מעימותים משפטיים. יחד עם זאת, העובדה שפאנל כזה של מדענים מארצות שונות וממכוני מחקר מכובדים חתום על מסמך כזה, צריכה לגרום לקורא לחשובו מחדש על הרגלי השימוש שלו בטלפון הסלולארי והאופן שבו הוא חושף את ילדיו לקרינה הזו.

קיראו ותחי נפשכם.

היום בשעה שש בערב התנחלה משאית צבאית בפינת הרחוב ורמקול החל להכריז בקול גדול:

"תושבים יקרים, זוהי הודעה חשובה ממשרד הבטחון. הזדמנות אחרונה להחזרת ערכות המגן".

הרמקול הכריז את ההכרזה המשונה הזו שוב ושוב במשך חצי שעה ללא הפוגה ברעש אדיר שבנסיבות אחרות היה גורם להגעת המשטרה להשתקת המטרד.

כמה תמיהות יש בדבר:
1) מה כל כל "חשוב" בהודעה הזו? מילא אילו היתה זו הודעה על קבלת ערכות מגן. אבל להחזיר?
2) למה לא היתה שום הודעה על לוחות המודעות בנוגע לאיסוף הערכות?
3) אין למדינה אמצעים יותר יעילים לאיסוף הערכות האלה? הרי למדינה יש רשימה של התושבים שלקחו את הערכות ורשימה של אלה שהחזירו אותן. למה לא לפנות אישית בגלויה לתושבים שנדרשים להחזיר את הערכות? למה לשסות בתושבי השכונה את חיילי הג״א ולשגע לכל השכונה את השכל במשך חצי שעה עם טירטור בנוסח מחנה קוריאני לחינוך מחדש?
4) מה פירוש "הזדמנות אחרונה"? ואם לא בא לי לרדת בחום הזה? מה אפסיד מזה?

בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על חיילים "חטופים" ופחות על חיילים "שבויים". יותר על חיילים ש"נרצחו" או "נהרגו" ופחות על חיילים ש"נפלו בקרב" או "נפלו על משמרתם".

לפעמים ה"חטיפה" או ה"רצח" מתבצעים במסגרת "פיגוע", אולם אותו "פיגוע" הוא למעשה קרב לכל דבר ועניין, באשר ה"מפגעים" תוקפים כוחות צבא בתפקיד והמותקפים משיבים אש.

אינני יודע מה משמעות השינוי הזה. עריכה חובבנית של הצהובונים? אולי ביטוי למשהו עמוק יותר בתרבות הישראלית? שכל אחד יעשה לעצמו את החשבון.

בגליל בתל חי
מלים: אבא חושי
עדכונים: מערכת הבלוג

בגליל, בתל חי,
טרומפלדור נפל נפטר.
בעד עמנו בעד ארצנו
גיבור יוסף נפל מת.
דרך הרים, דרך גבעות
רץ לגאול את שם תל חי
לאמור, לאחים שם:
"לכו בעקבותיי".

"בכל מקום ובכל רגע
תזכרו אותי,
כי נלחמתי וגם נפלתי התפגרתי
בעד מולדתי.

כל היום אני חרשתי
ובלילה קנה רובה
בידי אחזתי
עד הרגע האחרון.