Archive for ספטמבר, 2010

אפרוחימחי

יום שישי, ספטמבר 3rd, 2010

image

{lang: 'iw'}

כמובן שהוא לא יכול היה להתאפק

יום חמישי, ספטמבר 2nd, 2010

שר התקשורת הגיע להישג חלקי ומאוחר מול חברות הסלולאר. במקום להכתיב להם את התנאים באופן חד-צדדי ועם תאריך יעד קשיח (כמו שעשה אטיאס), הוא נשא ונתן איתם חצי קדצניה ובסוף התקפל בכל מיני סעיפים (כגון גביית תשלום על חסימת שיחה מזוהה). נתן להם סוכריות על ימין ועל שמאל בשביל להוציא את העוקץ מחברות הסלולאר, ושבכל זאת יהיה לו הישג להתגאות בו.

כן, זו בעייה להיות שר תקשורת אחרי אטיאס ולהיכנס לנעליו הענקיות, במיוחד זו בעייה לננס כמו כחלון ללכת בנעלי הענק של אטיאס. לפחות יש לו דובר לקקן. בפוסט קודם כתבתי שהדובר יהלל את שר התקשורת כאילו המציא את המים הרותחים. טעיתי. הוא מהלל אותו כאילו הוא המציא את המים:

image

“שר התקשורת משה כחלון יפחית”. השר ירום הודו, ממית ומחייה, מפחית ומוסיף, מוזיל ומייקר. הבו כבוד ויקר לשר התקשורת!

וממתי מפרסמים תעריפים ללא מע”מ? כשרוצים אולי להעצים את ההישג?

הימור שלי – בסוף הכלומניק הזה יקבל איזה ג’וב במפעל הפיס או אחראי על מחלקת הנטיעות בקק״ל או קונסול ביפאן או משהו בסדר גודל הזה. עדיפות למשהו עם הרבה כבוד ודובר לקקן.

{lang: 'iw'}

מבזקים

יום חמישי, ספטמבר 2nd, 2010

שנה וחצי כחלון בכסא שר התקשורת. זה מה שהוא הצליח עד כה (וגם זה – רק מינואר):

image

בחצי פרק זמן של כהונה, אטיאס הצליח לגרום למנכלי חברות התקשורת לבכות כמו ילדות קטנות. ההישג החלקי והמאוחר הזה לא ימנע מדובר משרד התקשורת להוציא הודעות מלקקות לעיתונות כאילו לכל הפחות הבוס שלו המציא את המים הרותחים.


יכולת פוטנציאלית:ScreenShot 2010-09-02 10.47.37

בניגוד לאיזו יכולת למשל?


ScreenShot 2010-09-02 10.49.04

אהה, וביבי רץ לפסגה בלב שלם ובנפש חפצה. היה מעדיף לבלות סופשבוע עם שרה על אי בודד.


ScreenShot 2010-09-02 08.43.31

לא שאני בעד השיחות ולא שאני חושב שמשהו יצא מזה, אבל בחייאת, הרי אפשר להגיד את אותו משפט בהיפוך תפקידים. במקום “החמאס לא יתן לרשות להגיע להסדר” אפשר להגיד “הכתומים לא יתנו לליכוד להגיע להסדר”.


מי ברעף ומי ברעב (ליום כיפור):

ScreenShot 2010-09-02 10.49.58לא ברור מה עובר על עורך המבזקים. שניים נהרגו. אזוי. 

{lang: 'iw'}

לא! ואללה?

יום חמישי, ספטמבר 2nd, 2010

image

לא נורא, עכשיו מתחילים לדבר, הצדדים באים עם המון רצון טוב, תוך שבועיים שלושה, חודש מקסימום, כל הצדדים מפרזים את עצמם מרצונם. לא רק מנשק גרעיני, גם מנשק קונבנציונלי. אפילו לא ידחפו ולא יקללו (גם לא בלב).

image

מי שמאמין שישראל והפלסטינים יכולים להגיע להסכם ששווה משהו עד סוף המאה, שיקום.

{lang: 'iw'}