תבוא מחר

לא רק בתל אביב

צולם ברחוב העצמאות באור יהודה:

ח״כ רונית תירוש מריצה חוק פורץ דרך ברמה העולמית. אם החוק יתקבל, אסור יהיה לסחור בפרוות בישראל. סוף סוף ישראל יכולה לעשות משהו נכון וטוב וצודק, ועוד במינימום נזק וגם להיות הראשונים בעולם שמנהיגים חוק כ”כ מתקדם, ומי מתנגד? הפואד.

אז היו לו נימוקים משמעותיים. או לפחות פסאדה של נימוקים, כי ברור שמה שמטריד אותו זה השותפות הדתיות בקואליציה שחבריהן לא יוכלו עוד להתסובב עם פרווה על הראש באוגוסט הקר. אבל ניחא. הטיעון שלו היה טיעון קביל כשלעצמו (הגם שכטיעון הוא לא מאזן בין מה שנכון לבין מה שכלכלי):

עכשיו בריז’יט ברדו, שחקנית העבר שהפכה ללוביסטית למען זכויות בעלי החיים פנתה אישית לפואד ושיכנעה אותו להסיר את התנגדותו:

איזה טיעון מחץ בדיוק היא השמיעה באזניו? מה אמרה בריז’יט ברדו שהכריע את הכף אצל הפואד לתמוך בחוק? איזה דבר חדש נודע לו שגרם לו להפוך את דעתו? לא ברור. ה”עיתונאים” לא שאלו.

זה כל מה שנמסר:

יופי של עבודה עיתונאית.

“פיצץ” – הטיח בעוצמה רבה כדורסל בגופו של חברו (המילון השלם לדיאלקט הטברייני):

קטינות התעלפו ועובדי המועדון השיבו את נפשן במשקה. על זה מעצר? אני הייתי נותן להם צל”ש על אזרחות טובה!

אה, רגע, זה רק בכותרת. בגוף ההודעה התמונה אחרת:

כנראה גם דוברי המשטרה צריכים להסתובב בזוגות, שיצמידו לכל דובר שיודע לקרוא גם דובר שיודע לכתוב.

ילד בן 5 נמצא משוטט באחד הצמתים הכי עמוסים ומתוסבכים באיזור המרכז, לאחר שברח לסבתא שלו, שבכלל לא הרגישה בחסרונו (אני מסיק את זה היות והיא לא דווחה על העדרו), הרחיק כדי 500-600 מטר מהבית, על כבישים סואנים (וגם חוצה אותם), באחד הימים הכי חמים של השנה.

והמשטרה? מחזירה אותו לסבתא. אף מילה על עירוב של רשויות הרווחה, אף מילה על חקירה של הסבתא, של ההורים, של מי שהפקיר את הילד בידי הסבתא.

אולי היו שם עוד נכדים תחת “השגחתה” ולכן לא שמה לב שחסר אחד? מה עם אותם נכדים אחרים? לא ברור.

כן, תקלות קורות. ילדים הולכים לאיבוד. בקניון, בפיקניק. כולם זוכרים את עמי ותמי ומה שהיה שם. אבל המשטרה צריכה לעשות עוד משהו. להביא את הנושא לבירור מנימאלי שיכריע שהסבתא כשירה, ולפני כן לא לתת לה לשמור אפילו על דג באקווריום.

אני מקווה שזה רק דווח חלקי מטעם הדובר, אבל יש לי חשד שזה דיווח ממצה מאוד, ופשוט הם שלחו את השוטר שלא יודע לחשוב שיקבל את ההחלטה.

כלומר המלאה. כלומר הריקה. כלומר המלאה:

תוך כמה שנים המתרחצים בים המלח יוכלו ממילא להיכנס רק על גובה הברכיים והבעייה תיפטר.

אני מקווה שאיש לא חושד אותי בחיבה מיוחדת לביבי ו/או לאשתו. אבל לפעמים אני פשוט לא מבין מה מחפשים מתחת לאדמה בכל מקום שהוא דורך.

אז הוציא רבע מתקציב האיפור. לדעתי זה דווקא די חסכוני. אנחנו עומדים באמצע אוגוסט, 2/3 מהשנה מאחורינו, והוא הוציא רבע מהתקציב בלבד.

מה הבעייה כאן בדיוק? מילא אם היו תוקפים את עצם קיומו של התקציב הזה, אבל זה שראש הממשלה משתמש בתקציב? הרי הוא נועד לשימוש.

גם עם זה שיש תקציב לאיפור ראשי ממשלה אין לי בעיה מיוחדת. בכלל, תכף יגיע גם כל הקטע הזה שמדי שנה בעיתונים עושים סנסציה של איזה-ח״כ-הוציא-הכי-הרבה-כסף-מתקציב-הקשר-עם-הציבור ונתבשר שאיזה ח”כ אלמוני שכר אולם כנסים ב8000 שקל וגם קנה קפה וסוכרזית ב200 שקל ללשכה שלו על חשבון התקציב לקשר עם הציבור. נורא. יש תקציב? שיוציאו. בשביל זה נועד תקציב. מה הבעייה בדיוק עם זה שח״כ קונה מכשיר פקס משוכלל ללשכה, מקים לעצמו אתר אינטרנט, לומד רוסית ומשלם את חשבונות הסלולאר לו ולעוזריו מתקציב הקשר עם הציבור?

הגיע לידי גליון “שער למתחיל” (שבועון מנוקד בעברית קלה ללומדי עברית). האמת – הגליון הזה בן 4 חודשים כבר. אבל לא משנה.

במדור הפרפראות בסוף הגליון מופיעה בדיחה. חה חה!

שער למתחיל הוא עיתון “בעריכת משרד החינוך”:

אין לי שום בעייה לשמוע או לספר בדיחות שובניסטיות/סקסיסטיות/גזעניות וכו’, כל עוד זה בא מאנשים פרטיים. אבל כשזה מוגש לי בתור תוכן ממשלתי במימון משלם המיסים, אפילו אני מרגיש קצת אי נוחות.