שר התקשורת הגיע להישג חלקי ומאוחר מול חברות הסלולאר. במקום להכתיב להם את התנאים באופן חד-צדדי ועם תאריך יעד קשיח (כמו שעשה אטיאס), הוא נשא ונתן איתם חצי קדצניה ובסוף התקפל בכל מיני סעיפים (כגון גביית תשלום על חסימת שיחה מזוהה). נתן להם סוכריות על ימין ועל שמאל בשביל להוציא את העוקץ מחברות הסלולאר, ושבכל זאת יהיה לו הישג להתגאות בו.

כן, זו בעייה להיות שר תקשורת אחרי אטיאס ולהיכנס לנעליו הענקיות, במיוחד זו בעייה לננס כמו כחלון ללכת בנעלי הענק של אטיאס. לפחות יש לו דובר לקקן. בפוסט קודם כתבתי שהדובר יהלל את שר התקשורת כאילו המציא את המים הרותחים. טעיתי. הוא מהלל אותו כאילו הוא המציא את המים:

“שר התקשורת משה כחלון יפחית”. השר ירום הודו, ממית ומחייה, מפחית ומוסיף, מוזיל ומייקר. הבו כבוד ויקר לשר התקשורת!

וממתי מפרסמים תעריפים ללא מע”מ? כשרוצים אולי להעצים את ההישג?

הימור שלי – בסוף הכלומניק הזה יקבל איזה ג’וב במפעל הפיס או אחראי על מחלקת הנטיעות בקק״ל או קונסול ביפאן או משהו בסדר גודל הזה. עדיפות למשהו עם הרבה כבוד ודובר לקקן.

שנה וחצי כחלון בכסא שר התקשורת. זה מה שהוא הצליח עד כה (וגם זה – רק מינואר):

בחצי פרק זמן של כהונה, אטיאס הצליח לגרום למנכלי חברות התקשורת לבכות כמו ילדות קטנות. ההישג החלקי והמאוחר הזה לא ימנע מדובר משרד התקשורת להוציא הודעות מלקקות לעיתונות כאילו לכל הפחות הבוס שלו המציא את המים הרותחים.

————————————————————————————————-

יכולת פוטנציאלית:

בניגוד לאיזו יכולת למשל?

————————————————————————————————-

אהה, וביבי רץ לפסגה בלב שלם ובנפש חפצה. היה מעדיף לבלות סופשבוע עם שרה על אי בודד.

————————————————————————————————-

לא שאני בעד השיחות ולא שאני חושב שמשהו יצא מזה, אבל בחייאת, הרי אפשר להגיד את אותו משפט בהיפוך תפקידים. במקום “החמאס לא יתן לרשות להגיע להסדר” אפשר להגיד “הכתומים לא יתנו לליכוד להגיע להסדר”.

————————————————————————————————-

מי ברעף ומי ברעב (ליום כיפור):

לא ברור מה עובר על עורך המבזקים. שניים נהרגו. אזוי. 

לא נורא, עכשיו מתחילים לדבר, הצדדים באים עם המון רצון טוב, תוך שבועיים שלושה, חודש מקסימום, כל הצדדים מפרזים את עצמם מרצונם. לא רק מנשק גרעיני, גם מנשק קונבנציונלי. אפילו לא ידחפו ולא יקללו (גם לא בלב).

מי שמאמין שישראל והפלסטינים יכולים להגיע להסכם ששווה משהו עד סוף המאה, שיקום.

בואו נראה… בפסל סוכריות הראשון הצבעים היו לבן, כחול ואדום, כצבעי דגל רוסיה*:

בפסל השני, לעומת זאת, הצבעים היו כחול, לבן ואדום, כצבעי דגל צרפת:

בנוסף, מה “בנוסף” כאן?

* זה בהנחה שכשב’הארץ’ כותבים “צבעי רוסיה” ו”צבעי צרפת”, מתכוונים לצבעי הדגל. כי לא ברור לי מה אחרת יכול להיות “צבעי רוסיה”.

דובר המשטרה פרסם פרטים אודות חקירה נגד אזרח* סיני שחשוד בהתמחות בתקיפת אזרחים סיניים אחרים. דובר המשטרה מבקש ממי שנפל קורבן לתקיפותיו שיפנה למשטרה:

רק פרט קטן שכחו: אם הקורבנות הם סיניים, למה לא לפרסם את ההודעה גם בסינית???

* לא ברורה לי המדיניות של המשטרה לכנות בהודעותיה את כל הזרים בתואר “נתינים”. ככל הידוע לי אין בסין, בפיליפינים ובסודן מלך, ואזרחי אותן מדינות אינם נתינים אלא אזרחים. אם יש לי בעייה בהבנת המושג “נתין” ולמי מהקוראים יש השגות, בבקשה!

חדשות:

ופשרן: אני הולך להביא אותה בהסכם שלעומתו הסכם וואי שחתמתי עליו לנסיגה מחברון ייראה כמו החלום הוורוד של הרב לוינגר. אמנם השמאלנים שכחו מה זה להיות יהודים, אבל אני, גם כשאני שוכב לרגליו של אובמה ובוכה, אני זוכר את ציון.

חדשות:

ופשרן: זה לא אני, זה בגין התחיל. מי שיבוא אלי בטענות, צריך לבוא בטענות לבגין.

לא מבין את זה. הודעת דובר משטרת מחוז ת”א, מתוך אתר המשטרה:

שוטר הותקף? ירי על מנת לנטרל. לא עזר שפגעו לתוקף ברגל והוא ממשיך לתקוף כשהוא ירוי? ירי לראש בטוח ינטרל אותו.

סתם ויכוח עם שוטר ואי ציות מיידי? מעצר ושיפוט מהיר בגין סעיף מתאים. אם אין סעיף כזה, זה הזמן להביא את הסעיף.

לבד מזאת, צריך להוציא מחוץ לחוק שהייה במרחב ציבורי תחת השפעת סמים (אלכוהול הוא בכלל סמים). מי שיתפס כשהוא מסומם ברמה שמשפיעה על שיקול הדעת, צריך למצוא את עצמו מובל למעצר על התפכחותו, ואז מעצר עד תום ההליכים ושיפוט מהיר עם עונש מינימום של מאסר כלשהו.

יותר מדי כפפות משי, מעט מדי אש חיה. ידוללו הערסים לאלתר, או לפחות יורחקו מהרחוב, או לפחות יופחדו כהוגן עד שיבינו שהבריונות לא משתלמת. האנשים הנורמטיביים צריכים להרגיש שהם בעלי הבית של הרחוב. לא הערסים שממאיסים את החיים על משלמי המיסים.

לא אגדה רעי, לא אגדה רעי
ולא חלום עובר
הנה מול הר סיני, הנה מול הר סיני
בוער הסנה בוער

מה זה “לפי שעה אין נפגעים”? עבריינים מיידים אבנים ובקבוקי תבערה על שוטרים והשוטרים לא מצליחים לפגוע בעבריינים?

אין לשוטרים נשק? הכוונות שלהם לא מתואמות? מה קורה שם בדיוק?

לא פעם ראשונה.

סליחה, הייתי חייב.

מתוך סקירה על תזונת יוצאי אתיופיה בישראל, בהוצאת משרד הבריאות (עמוד 21).

קרדיט: שושו השועל.

לא רק בתל אביב

צולם ברחוב העצמאות באור יהודה:

ח״כ רונית תירוש מריצה חוק פורץ דרך ברמה העולמית. אם החוק יתקבל, אסור יהיה לסחור בפרוות בישראל. סוף סוף ישראל יכולה לעשות משהו נכון וטוב וצודק, ועוד במינימום נזק וגם להיות הראשונים בעולם שמנהיגים חוק כ”כ מתקדם, ומי מתנגד? הפואד.

אז היו לו נימוקים משמעותיים. או לפחות פסאדה של נימוקים, כי ברור שמה שמטריד אותו זה השותפות הדתיות בקואליציה שחבריהן לא יוכלו עוד להתסובב עם פרווה על הראש באוגוסט הקר. אבל ניחא. הטיעון שלו היה טיעון קביל כשלעצמו (הגם שכטיעון הוא לא מאזן בין מה שנכון לבין מה שכלכלי):

עכשיו בריז’יט ברדו, שחקנית העבר שהפכה ללוביסטית למען זכויות בעלי החיים פנתה אישית לפואד ושיכנעה אותו להסיר את התנגדותו:

איזה טיעון מחץ בדיוק היא השמיעה באזניו? מה אמרה בריז’יט ברדו שהכריע את הכף אצל הפואד לתמוך בחוק? איזה דבר חדש נודע לו שגרם לו להפוך את דעתו? לא ברור. ה”עיתונאים” לא שאלו.

זה כל מה שנמסר:

יופי של עבודה עיתונאית.

“פיצץ” – הטיח בעוצמה רבה כדורסל בגופו של חברו (המילון השלם לדיאלקט הטברייני):

קטינות התעלפו ועובדי המועדון השיבו את נפשן במשקה. על זה מעצר? אני הייתי נותן להם צל”ש על אזרחות טובה!

אה, רגע, זה רק בכותרת. בגוף ההודעה התמונה אחרת:

כנראה גם דוברי המשטרה צריכים להסתובב בזוגות, שיצמידו לכל דובר שיודע לקרוא גם דובר שיודע לכתוב.

נתרם במייל מקורא החפץ בעילום קרדיט, בעקבות דומים שהיו פה (לחצו על קישור הקטגוריה למטה)

ילד בן 5 נמצא משוטט באחד הצמתים הכי עמוסים ומתוסבכים באיזור המרכז, לאחר שברח לסבתא שלו, שבכלל לא הרגישה בחסרונו (אני מסיק את זה היות והיא לא דווחה על העדרו), הרחיק כדי 500-600 מטר מהבית, על כבישים סואנים (וגם חוצה אותם), באחד הימים הכי חמים של השנה.

והמשטרה? מחזירה אותו לסבתא. אף מילה על עירוב של רשויות הרווחה, אף מילה על חקירה של הסבתא, של ההורים, של מי שהפקיר את הילד בידי הסבתא.

אולי היו שם עוד נכדים תחת “השגחתה” ולכן לא שמה לב שחסר אחד? מה עם אותם נכדים אחרים? לא ברור.

כן, תקלות קורות. ילדים הולכים לאיבוד. בקניון, בפיקניק. כולם זוכרים את עמי ותמי ומה שהיה שם. אבל המשטרה צריכה לעשות עוד משהו. להביא את הנושא לבירור מנימאלי שיכריע שהסבתא כשירה, ולפני כן לא לתת לה לשמור אפילו על דג באקווריום.

אני מקווה שזה רק דווח חלקי מטעם הדובר, אבל יש לי חשד שזה דיווח ממצה מאוד, ופשוט הם שלחו את השוטר שלא יודע לחשוב שיקבל את ההחלטה.

כלומר המלאה. כלומר הריקה. כלומר המלאה:

תוך כמה שנים המתרחצים בים המלח יוכלו ממילא להיכנס רק על גובה הברכיים והבעייה תיפטר.

אני מקווה שאיש לא חושד אותי בחיבה מיוחדת לביבי ו/או לאשתו. אבל לפעמים אני פשוט לא מבין מה מחפשים מתחת לאדמה בכל מקום שהוא דורך.

אז הוציא רבע מתקציב האיפור. לדעתי זה דווקא די חסכוני. אנחנו עומדים באמצע אוגוסט, 2/3 מהשנה מאחורינו, והוא הוציא רבע מהתקציב בלבד.

מה הבעייה כאן בדיוק? מילא אם היו תוקפים את עצם קיומו של התקציב הזה, אבל זה שראש הממשלה משתמש בתקציב? הרי הוא נועד לשימוש.

גם עם זה שיש תקציב לאיפור ראשי ממשלה אין לי בעיה מיוחדת. בכלל, תכף יגיע גם כל הקטע הזה שמדי שנה בעיתונים עושים סנסציה של איזה-ח״כ-הוציא-הכי-הרבה-כסף-מתקציב-הקשר-עם-הציבור ונתבשר שאיזה ח”כ אלמוני שכר אולם כנסים ב8000 שקל וגם קנה קפה וסוכרזית ב200 שקל ללשכה שלו על חשבון התקציב לקשר עם הציבור. נורא. יש תקציב? שיוציאו. בשביל זה נועד תקציב. מה הבעייה בדיוק עם זה שח״כ קונה מכשיר פקס משוכלל ללשכה, מקים לעצמו אתר אינטרנט, לומד רוסית ומשלם את חשבונות הסלולאר לו ולעוזריו מתקציב הקשר עם הציבור?

הגיע לידי גליון “שער למתחיל” (שבועון מנוקד בעברית קלה ללומדי עברית). האמת – הגליון הזה בן 4 חודשים כבר. אבל לא משנה.

במדור הפרפראות בסוף הגליון מופיעה בדיחה. חה חה!

שער למתחיל הוא עיתון “בעריכת משרד החינוך”:

אין לי שום בעייה לשמוע או לספר בדיחות שובניסטיות/סקסיסטיות/גזעניות וכו’, כל עוד זה בא מאנשים פרטיים. אבל כשזה מוגש לי בתור תוכן ממשלתי במימון משלם המיסים, אפילו אני מרגיש קצת אי נוחות.

שמו של לקוח פרטנר הוחלף ל-“אדון טיפש” בחשבונית:

תגובת החברה:

מהתגובה הבנתי שכשמזדהים מול המענה האוטומטי של החברה, ההזדהות היא עם פרטים שרק הלקוח יודע אותם והחברה לא יודעת.

אם כך, מה פירוש “הזדהות’? אם לחברה אין דרך לאמת את הפרטים, מה המשמעות של אותה הזדהות?

האם הפרטים מוצפנים באופן חד-כווני וכשהלקוח מזין פרטים נבדקת הגירסה המוצפנת שלהם מול הפרטים המוצפנים השמורים? ככה זה באמת עובד? מסופקני. אני די בטוח שתאריך לידה, 4 ספרות של כרטיס אשראי, ת”ז וכיו”ב פרטי הזדהות מוצגים בצורה לא מוצפנת לנציג השירות.

מישהו יכול להסביר לי? באמת ובתמים משהו לא מובן לי כאן.

בערך בגיל 10 היה המקרה. לא זכורות לי הנסיבות בדיוק, אולם בביתנו נפלה החלטה להתקין אנטנה חדשה לקליטת שידורי טלביזיה.

המתקין שכנע את אבא שלי שכדאי, בתוספת מחיר צנועה נוסף על התקנת התורן והאנטנה לשידורי הטלביזיה הישראלית, להתקין עוד מספר אנטנות על אותו התורן ובכך יוכל להנות משידורי שני הערוצים של ירדן, משידורי “לבנון החופשית” ומשידורי הטלביזיה הסורית.

השידורים של הטלביזיה הסורית כללו בעיקר תכניות ילדים מדובבות לערבית ושידורי תעמולה: שירי הלל לאסד (האב) כשברקע מצעדים, אימוני תקיפות אוויריות, חיילות מסתערות עם רובים מכודנים. ילדים מדקלמים בפאתוס דיקלומי הלל לאסד ולאומה הסורית תוך שהם חחוטים בחליפות בר-מצווה תכולות, פקידים גוזרים את הסרט בטקסי חנוכה של כבישים, בתי ספר, מפעלים וכו’, חיילים קופצים דרך חישוקי אש, ילדים בעניבות צופים אדומות עורכים מסדרים ותרגילי סדר וכיוצא באלה דברים המשובבים את הנפש הסורית.

וכמובן, הפופולארי ביותר: שידורים אינסופיים של אסד ושועי עולם יושבים על כורסאות לבנות ומשוחחים ביניהם בלי קול (התמונה היתה ללא קול, ברקע היתה מתנגנת מנגינת מעליות כלשהי) תוך שאסד מפגין את מנהגו הידוע לבחון את קצה גבול היכולת של שלפוחית השתן של בני שיחו. תמיד הכורסאות היו עם הגב לקיר כאילו אסד והאורחים מחכים בתור של איזה רופא שיניים עם טעם “דודתי” ברהיטים ושטיחים. מפגן אינסופי של אסד יושב על כורסה לבנה ולא זז לשום מקום. בדיעבד אני מבין שזו כנראה היתה דרך להעביר להמוני העם את המסר שהמנהיג מתפקד. קראתם בעיתון שפקיד פלוני ממדינה פלמונית הגיע לסוריה? עכשיו אתם רואים את אסד מדבר איתו, אז גורו לכם, הוא עדיין בסביבה, וכוחו עדיין בשלפוחיתו.

מהרגע שנחה עיני על שידורי התעמולה לראשונה, אני פריק של שידורי תעמולה של משטרים פשיסטיים. עד שהתחברנו לכבלים, למעלה מעשור מאוחר יותר, ראיתי שידורים סוריים יותר מכל סורי. עם החיבור לכבלים תמה תקופה.

לפני כמה ימים מצאתי באיזה בלוג (שאת שמו אני לא זוכר, סליחה) קישור לערוץ היוטיוב של לשכת העיתונות הצפון קוריאנית, ומאז שעשיתי מנוי RSS לתכנים של הערוץ אני דבוק למסך. מה אני אגיד – לסורים יש דבר או שניים ללמוד על תעמולה לא מודעת לעצמה.

מילא הסורים, ששידרו את התעמולה בטלביזיה הסורית בעיקר לאזרחי סוריה. יכול להיות שאני לא מבין את הנפש הסורית ולכן חושב שהשידור פרימיטיבי. יכול להיות שעל האזרחים הסורים זה דווקא עובד. אבל משרד התעמולה הצפון קוריאני לא מייעדים את הסירטונים לצפון קוריאנים, מהטעם הפשוט שבצפון קוריאה אין אינטרנט.

הסירטונים עצמם לא מכילים מילה אחת בשפה שאיננה קוריאנית. לא כתוביות, לא הסברים, כלום.

בהתחלה חלק מהסירטונים נשאו שמות רבי השראה כגון “2010 08 14 25” וכיו״ב מספרים קטלוגיים כמצופה מביקורקטיה טוטליטרית. נראה שבהמשך הצפון קוריאנים תפסו את הקטע של היוטיוב הזה והתחילו לתת שמות בעלי משמעות. אני כמובן לא יודע את המשמעות, אבל דמיוני לוקח אותי למחוזות ה“יחי מנהיגנו, צורנו וגואלנו, מלך המשיח לעולם ועד”, “הישגים ותמורות בתנובת החלב בגן העדן הסוציאליטי” וכיוצא באלה.

הנה סרטון של 7:44 דקות שמסקר מפעל לכלי מטבח בציפוי אמאייל מהסוג שהיה נפוץ בישראל בשנות החמישים. חדי העין יבחינו במנהיג האהוב כשהוא בוחן את טיב הסחורה:

סרטון שמדגים את הרפואה המתקדמת של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה:

סירטון שמוכיח שאין שום מחסור בקרקים בצפון קוריאה*:

ויש עוד סירטונים. לא הכל זה שידורי תעמולה בוטים. המון מקהלות צבאיות וטנורים במדים שרים בפאתוס על דברים שאין לי מושג בהם, אקרובטים קופצים מעל דגלים אדומים, צילומי טבע על רקע מוזיקה, זאטוטים מאולפים מפליאים נגן בתוף**, כבישים סואנים, שווקים (טוב, נו, יותר דומה לפסאז’ באלנבי) הומים עם שפע סחורה ועוד ועוד. היום הם התחילו להעלות קטעים מתוך סרטי דרמה דוברי קוריאנית. כל יום הם מעלים עשרה סרטונים לכל הפחות.

באופן מפתיע (ומאכזב, אותי לפחות) דווקא צילומים של אימוני צבא נעדרים מהערוץ. גם אין יותר מדי קליפים שמנציחים את המנהיג האהוב, וכשכבר יש כאלה, אז זה רק כבדרך אגב, כשהוא סוקר מסדר קצינות, או קו יצור במפעל. אבל אין ממש סירטונים שהוא עומד במרכזם.

מפתיע גם לראות את כמות הטוקבקים האוהדים לצפון קוריאה על הסירטונים האלה. לכל סירטון יש כמה עשרות בודדות של צפיות (מחציתן זה אני…) אבל לחלקם יש הרבה תגובות, יחסית, וחלק מפתיע מהתגובות מפרגנות לצפון קוריאה בלי שום אירוניה וציניות.

באתר של גוף התעמולה אין מילה באנגלית בעמוד הראשי. בשביל להגיע לתכנים באנגלית צריך לחפש קישור עומק דרך גוגל. התכנים מלאים בהערצה (אני חושש שחלק מההערצה הזו אותנטית לגמרי) למנהיג האהוב והכל מתובל בנדיבות בתבלין ה”כמו שאומר הנשיא”***.

מה שהכי מדהים אותי זה לראות את הראש של התעמולה הצפון קוריאנית. הם עד כדי כך לא מודעים לעצמם שהם שמים את הסירטונים האלה מתוך אמונה שמישהו מסוגל ברצינות להאמין בזה? או שאולי הם עושים את זה משום שהם מחוייבים לשקר הזה, גם אם הם יודעים שבמערב יודעים שזה שקר? האם הם באמת מאמינים שיש דרישה לסירטונים של 6 וחצי דקות על פס יצור של קרקרים? ועוד בלי תרגום לאנגלית? הם עד כדי כך לא יודעים מה קורה בעולם שהם מתגאים במפעלים וברפואה בסטנדרטים שבמערב לא היו כמותם מאז שנות ה50? עם זה הם רוצים לקנות את הערצתי למנהיג האהוב???

עדכון 19/8/2010: סתם ליכלכתי עליהם. יש גם מארשים עם תצוגה צבאית. נראה שהם מעלים קבוצות סרטים לפי נושאים ועכשיו רק התחילו עם הצבא. מה שברור הוא שהמלחין והמעבד קיבלו את הכשרתם המוזיקלית בברית המועצות.

———————————————————————————————-

* אני, כמובן, לא יודע בוודאות שזו המשמעות, באשר אינני מבין קוריאנית. יכול להיות שזו תכנית בערוץ הבישול של צפון קוריאה, אבל לבי אומר לי שמדובר בכ”ז בשידורים שנועדו להראות לעולם שלא חסר כלום בגן העדן הקומוניסטי.

** התרגום האוטומטי של גוגל לכותרת של הקטע הזה אומר משהו על גן ילדים של מפעלי הפלדה.

*** “הנשיא” הוא הרודן הקודם, נוחו עדן, שזכה בחוקה לתואר “הנשיא” לכל ימי חייו וגם לכל ימי מותו.

אם ההערכות הן שזה יקרה היום, אז למה לפרסם הערכות? חכו עם זה כמה שעות. או שיתברר שזה נכון ואז תפרסמו שזה קרה, או שיתברר שזה לא נכון ואז לא תפרסמו כלום.

אבל מפרסמים “הערכות” ואז צריך למלא מאמר שלם בכלום, שיחזיק את הכותרת הזו.

לדעתי פשוט העורך רצה לסגור את הבסטה וללכת. יש לו ידיעה על משהו שאמור להתרחש (אולי אפילו קיבל על זה הודעה לעיתונות מטעם פייסבוק), אבל הוא לא רוצה לכתוב ידיעה ולתזמן אותה אוטומטית לפרסום מאוחר, כי אולי ברגע האחרון פייסבוק לא תעלה את השירות ואז יהיה בזיון.

מצד שני, הוא רוצה לפרסם היום, כי למערכות האחרות יש מי שיעלה את זה בלילה כשזה יקרה, ואז יוצא שב’הארץ’ כתבו על זה אחרונים. ושוב בזיון.

אז נותנים את הקרטון הבלתי מחייב הזה. נרצה – נאכל'; לא נרצה – לא נאכל.

בהודו קורס בית ספר אחד ומייד 18 תלמידים נהרגים.

בישראל מערכת החינוך כולה קורסת ואף אחד לא מת.

זה לא נס גלוי זה?

ארבעה מהחברים שלי בפייסבוק עשו LIKE לדבר הזה:

אם יש לכם חשבון פייסבוק, תבדקו מי מהחברים שלכם עשה על זה LIKE ותסיקו את המסקנות.

אני, בכל אופן, עדיין שוקל את צעדי…

וכאן:

אני מנחש שיש לה שני פלאגים שמעדכנים זה את זה. למשל: פלאג שמעדכן את הטוויטר שלה בפוסטים מהבלוג, ופלאג שמעדכן את הבלוג שלה בציוצים מהטוויטר. משהו כזה.

מה שכן אני יכול ללמוד מזה, זה שהם הקימו את הטוויטר לשלי יחימוביץ’ כי אמרו להם שצריך. מה עושים עם זה, איך מנטרים את זה, למה זה טוב – בזה אין להם מושג. לא היא, לא העוזרים שלה ולא דורשי טובתה נכנסים לשם.

נראה שזה מה שקורה גם באתר שלה. עיון באתר מעלה לא מעט סימני שאלה:

חבל, אולי חברת הכנסת היחידה שאני מחבב.

וגם ציפי לבני ועוד מישהי הציצו בו בעיני הלייזר שלהן:

1) מה בכלל כל הקטע של חגיגת יום ההולדת לנשיא? לעולם לא אבין זאת. מילא שאיזה פקיד בלשכתו הציע את זה, אבל איך זה שהוא עצמו משתתף בחגיגות המטופשות האלה? איך זה שהוא לא מבטל את ההצעות לחגוג לו יומולדת ומתנכר לפקיד שהציע את זה?

2) והרמטכ״ל? אין לו דברים יותר משמעותיים לעשות? אני לא מדבר על הכנות למלחמה. אילו אני הייתי כמו הרמטכ״ל, האדם העסוק ביותר במדינה… והיתה לי אפשרות לפנות שעתיים בסדר היום שלי, לא הייתי הולך למסיבת יום ההולדת של שימון.

תמיד כשאני רואה את הידיעות מהסוג הזה:

אני נזכר בחידוד הבא מדרויאנוב: 

כשפרצה המהפכה הגדולה ברוסיה אמרו ליצני הדור: על שלושה דברים התפללו תמיד יהודי רוסיה: שיהיה להם ממון הרבה, שיהיו בניהם אופיצרים בצבא ושיהיו רשאים לדוּר בכל רחבי המדינה.

עשה הקדוש ברוך-הוא תפילתם ונענה להם על-פי דרכו: הרוויחו במלחמה ממון הרבה–והממון נעשה כולו מטבע של-חרס; בניהם נעשו אופיצרים בצבא–והצבא יצא כולו לתרבות רעה; הותרו לדוּר בכל רחבי המדינה–והמדינה חרבה ועברה מן העולם… (ספר הבדיחה והחידוד, “מלחמה ומהפכה”, סימן 2802)

מזה שנים מנסים ראשי הציבור הדתי-לאומי (ואח”כ המתנחלים ביתר שאת) לקנות להם דריסת רגל ב”אליטות”, ומייד כשהצליחו לקנות שביתה בסקטור מסויים, התברר להם שהציבור התחיל לראות סקטור אחר בתור אליטה.

רצו להנות מהילת המתיישב החלוץ ע”י הקמת התנחלויות, ומייד ירדה קרנה של ההתיישבות והתחיל לעלות קרנה של התעשייה. התירו לבניהם להתנדב ליחידות מובחרות, התחיל לרדת קרנו של הצבא ולעלות קרנה של התקשורת. כקיבלו החלטה מודעת לכבוש את התקשורת, ירדה קרנה של התקשורת ועלה קרנו של ההיטק. וכו’ וכו’ וכו’.

אני לא בא להגיד שהאליטה החליפה מיקום בגלל שהדתיים לאומיים הסתפחו אליה. אולי יש תהליך טבעי והדתיים-לאומיים רק מאחרים את הרכבת בעקביות. מצד שני אולי באמת הם הגורם להקדחת כל תבשיל שהם בוחשים בו. כך או כך, נראה לי שבמבט היסטורי זו התמונה – כטנטלוס מלך פריגיה בשעתו שככל שהיה מתכופף לשתות ממי הבריכה כך היו המים נסוגים משפתיו.

ב’הארץ’ פורסמה ידיעה על איראנית שנדונה למוות על סיוע לרצח בעלה*:

בטוקבקים מופיע סוג של אקטיביסט מזן שלא נודע כמותו לפני היות הטוקבק. לא פעם ראשונה שאני נתקל בסוג הזה, אבל בכ״ז מדובר בדוגמא מובחרת:

כן, מייד.

באחד הקורסים בצבא היה איתי חייל שדבק בו הכינוי “שמישו”, על שום מנהגו לתרום לשיפור הביצועים בדרך שהיא ספק הבעת משאלה ספק הנחייה כללית, ותמיד המשפטים שלו התחילו במילה “שמישו”: “שמישו יביא מגב ויגרוף את המים!!!”, “שמישו יחליף את נחומי מתחת לאלונקה!!!”, “שמישו כבר יתנדב להיות חניך תורן!!!”.

האמת שהאדון “שמישו” (שאת שמו האמיתי שכחתי…) היה ממש מועיל לעומת אותם אקטיביסטים-של-כורסא-בטוקבקים, שמפריחים את משאלותיהם לחלל הרשת.

תת קבוצה של הטוקבקיסטים-האקטיביסטים הם מביעי התנחומים האנונימיים:

יש קבוצה שבטוחים שריבונו של עולם קורא ועונה בטוקבקים. ואם לא עונה, לפחות לוקח לתשומת ליבו. מליוני יהודים בכל הדורות גזרו על עצמם תעניות לבטל גזירות ולא נענו, אבל טוקבק שיוצא מן הלב והמקלדת (ל”ת) יעשה את העבודה כנראה:

לא מן הנמנע שהם אותם אנשים שמנצלים את הטוקבקים בשביל להעביר מסר למתים:

ויש כאלה שהולכים בשיטת “הכל כלול”:

* שלא יובן שיש לי בעייה עם פסק הדין. יש לי בעייה פרקטית קלה עם עונש מוות, בהיותו סופי, אבל אילו היו מוצאים דרך להיות בטוחים ב-100% באשמה, הייתי משית עונש מוות גם על עבירות קלות בהרבה מרצח.

1) נטילת רכב ללא רשות היא גניבת רכב. למה לכבס?

2) לא כתבו מילה על חקירת מעסיקו של הילד בנושאים שעניינם חוק עבודות נוער.

סעיף 2(א)(א) לחוק עבודת נוער קובע: “ילד שמלאו לו 14 שנה וטרם מלאו לו 15 שנה, מותר להעבידו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו,”

לכל הפחות צריך לבדוק אם מהות העיסוק של הילד בחניון אכן תואמת את המקובל תחת ההגדרה “עבודות קלות”.

על זה אין שם אף מילה.

1.5

34

2010

מצטער על האיחור. רק עכשיו נפל האסימון.

יש עכשיו את הפרשיה עם עדן אברג’ל, החיילת האדיוטית/חולנית/בהמה* שהצטלמה עם עצורים אזוקים.

‘הארץ’ לקח כמה מהתמונות המקוריות, פיקסל את הפנים של המצולמים והביא בגוף הכתבה.

רק שיש שתי בעיות עם התמונות כפי שהן מובאות בכתבה ב’הארץ’:

1. גיבורת הפרשה עצמה לא פיקסלה את התמונות שהיא פרסמה. על מי בדיוק מגינים שם ב’הארץ’ עם הפיקסול הזה? התמונות רצות חופשי. מי שרוצה לראות את המקור (תמונות + תגובות בפייסבוק) שיסתכל אצל עידוק (אזהרה לרגישים ל-“חחחח” במינון גבוה).
2. אם כבר פיקסלו, אז הכיתוב לתמונה לא יכול להיות “אחת מהתמונות שהועלו לפייסבוק”. זו לא התמונה שהועלתה. זו תמונה ש’הארץ’ עיבדו. התמונה הזו היא לא דיווח נאמן להתרחשות. ליצור את הרושם שהגברת אברג’יל העלתה תמונה עם פנים מפוקסלות מוציא אותה טיפהל’ה פחות בהמה ממה שהיא במציאות.

* אדיוטים גם המפקדים שלה, מערך ההדרכה, המיון, הגיוס וכו’. בכלל, היא לא לבד בסיפור הזה ולא תופעה יוצאת דופן.

עדכון 09:37:
באתר 'הארץ' עדכנו לתמונה לא מפוקסלת.

חברה “ניצלה” את חוקי המיחזור. מה הכותרת פה? גם אני ניצלתי פעם או פעמיים את חוקי המיחזור בשביל להרוויח כמה לירות. האמת? זו היתה טירחה עצומה, מאז אני פשוט משאיר את הבקבוקים עם הפיקדון בשביל האדון עם העגלה של הסופרמרקט שנובר בפחים. שירוויח.

אבל אם מישהו מצא דרך לנצל את חוקי המיחזור בשביל לעשות כסף גדול? כל הכבוד לו.

ובהמשך:

אה, רגע, הוא לא “ניצל” את חוקי המיחזור, הוא עבר על חוקי המיחזור. מעילה. זה כל הסיפור. כמו להגיד שעבריין מס “ניצל את חוקי מס הכנסה” כדי להרוויח מליונים.

בפורטל הממשלה יש scroller של הודעות:

מעבר לעובדה שזה לא עודכן מאז נובמבר 2009 (ואני בטוח שקרו עוד דברים מסעירים מאז במשרדי הממשלה…), למה הפנייה לדוברי אנגלית מתבצעת באנגלית, ואילו הפנייה לדוברי ערבית מתבצעת בעברית? שוב הם לא רוצים להפחיד את דוברי העברית האהבלים-המבוהלים שעלולים לחשוב שהאקרים לבנונים החדירו מסרים עויינים?

היה פה דיון על נחיצות אתר אינטרנט לכל עסק, עם כתובת על דומיין עצמאי.

היום קיבלתי דוגמא מובחרת לחיזוק עמדתי:

  מגנט למדביר, הכתובת באיזה סאב-דומיין באתר של “רבנים” (!!!).

אני לא אתן פה לינק לדבר הזה בגלל שאני לא מתכוון לעזור לו בגוגל, אבל אם למישהו יש עצבים, שיקליד. ממילא המדביר הזה ציפה שמי שיקבל את המגנט שלו יקליד את כל הסיפור הזה.

אני חוזר על עמדתי משכבר: כמו שמדביר לא מייצר את המגנטים שלו בעצמו אלא משלם למישהו שיעשה את זה, כמו שמדביר לא מעצב את הפרסומות שלו בעצמו אלא משלם למישהו שיעשה את זה, כמו שהוא לא תופר בעצמו את הבגדים שלו אלא משלם למישהו בשביל זה, ככה הוא צריך לשלם למישהו שיקים לו אתר (אם הוא רוצה אתר, אם לא אז לא).

ברוב המקרים הם ממילא משלמים למישהו בסופו של דבר, אז עוד 10 דולר לשנה ויש גם כתובת נורמאלית.

כמו שבעל מקצוע שבא אלי בבגדים מטונפים או אוטו לא מתוחזק עושה עלי רושם לא טוב, ככה מי שמקים אתר לעסק הדברה באיזה עמוד של אתר עם ייעוץ בנושא דת לא עושה עלי רושם טוב. יכול להיות שהוא בעל מקצוע מחונן. יכול להיות שהוא חוסך כמה שקלים איפה שאין סיבה. אולי הוא גם חוסך עלי בחומרי הדברה. ואולי אין לו תשומת לב לפרטים. ואם הוא כותב את הכתובת הזו גם על הרכב שלו, ממש אין סיכוי שאני אנסה לזכור/לרשום את זה תוך כדי נסיעה.

בכתובת במגנט יש שגיאה, אגב. אם מקלידים אותה כמו שהיא, לא מגיעים לשום מקום. הכתובת האמיתית היא עם htm בסוף. צריך לנחש.

יאנג-צה

תעלת סואץ

מפרץ מקסיקו*

* רציתי לכתוב משהו מרושע על ‘הכתם השחור’ ש’מתפשט’ במפרץ מקסיקו, אבל התאפקתי. כזה אני, מאופק.

אדם שמתפרנס כנהג יעבור עבירה עם רכב של המעסיק, ואפילו בשליחותו של המעסיק, הקנס יושת על הנהג אישית. המעסיק לא יוכל להחזיר לנהג את הקנס.

אבל אם אדם עבר עבירה על חוקי איכות הסביבה, הקנס יושת על המעסיק שבשליחותו בוצעה העבירה.

מתקן לטיהור שפכים נוהל בצורה רשלנית, ובמשך 4 שנים הוזרמו שפכים לנחלים.

כתב אישום הוגש נגד עשרה נאשמים. שניים מתוכם הם תאגיד/רשות, ושמונה הם מנהלים בתאגידים הקשורים לפרשה.

מתוך עשרת הנאשמים, רק המועצה האיזורית באר יעקב תידרש לשאת בתוצאות ובהוצאות. אף אחד משאר הנאשמים לא יוציא שקל מכיסו. המועצה האיזורית הם סך התושבים שלה, שהמיסים שלהם יממנו את הקנסות:

ועל ההישג הנהדר הזה מתנאים ומתגאים במשרד לאיכות הסביבה.

מתורגם מכאן, הגעתי לזה מכאן.

דמיינו מעגל שמייצג את סך כל הידע האנושי:

כשסיימתם את בית הספר היסודי, אתם יודעים משהו:

כשסיימתם את התיכון, אתם יודעים מעט יותר:

אחרי תואר ראשון, יש לכם ידע ספציפי על משהו:

תואר שני מעמיק את אותו ידע ספציפי:

קריאת מחקרים מביאה אתכם אל הגבול של הידע האנושי:

משהגעתם אל הגבול הזה, אתם מתמקדים:

אתם דוחפים את הגבול במשך כמה שנים:

עד שיום אחד הגבול נהדף!

והשינוי הקטן בגבול שיצרתם נקרא “דוקטורט”:

העולם שוב לא ייראה בעיניכם אותו הדבר:

אז אל תשכחו את הפורפורציות:

ותמשיכו לדחוף.

המדינות הערביות מדורגות כפי שהן מדורגות כנראה בגלל אורח החיים בהן, לא “למרות” המחקרים המערביים.

מטרת המחקרים המערביים לא היתה להוריד את אחוזי ההנקה במדינות ערב, אלא להצביע על יתרונות/חסרונות של הנקה. הערבים לא עושים “להכעיס” כתגובת נגד למחקרים המערביים.

הכותרת צריכה להיות: “למרות המחקרים המערביים, מדינות המערב מדשדשות בתחתית רשימת ההנקות”.

חוץ מזה, בסופו של דבר מישהו צריך להיות במקום הראשון. תמיד כשמחוסל המבוקש מספר אחת, יהיה מי שימלא את המקום הראשון במקומו, ואין בכך ללמד על כשלון מבצע החיסול.

דבר מעניין בשולי הידיעה אני מוצא בכך שדווקא המדינות הנחשלות, עם תוחלת החיים הנמוכה ואחוזי האנאלפבתיות הגבוהים, הן אלה שבהן יש יותר הנקה.

הגם שיתרונות ההנקה מוכחות, כנראה שיש משהו באורח החיים שצריכים לאמץ אם רוצים להניק תקופה ארוכה שהולך יד-ביד עם בורות, אדיקות דתית, דיכוי נשים ואטרקטיביות נמוכה לשירותי רפואה מתקדמים.

במבחן התוצאה (תוחלת חיים והכנסה לנפש, למשל), במדינות בהן מניקים פחות, ההישגים גבוהים יותר. טורקים שינקו עד גיל 25 (כנראה) מציפים את גרמניה, שבה ילדים נגמלים אחרי 10 דקות, אבל לא שמעתי על גל הגירה של גרמנים לטורקיה.

אם היא פנתה “כאמא וכפסיכולוגית” (כמו שהיא כתבה), ולהיותה אשת ראש הממשלה אין נגיעה לעניין, מה ללשכת נתניהו לדברר אותה?

ואם היא פנתה כאשת ראש הממשלה, לא היה יותר טוב שהיתה מדברת על זה עם ביבי בארוחת ערב? הוא הרי הבוס של שר הפנים, ברור שהוא יכול להפוך החלטות שלו.

אלא מה, כבר ידוע שראש הממשלה, איך להגיד בעדינות בלי להשתמש במילה “לחיץ”… אה… “קשוב לרחשי לבו של העם”, ונמאס לו מזה שבכל פעם שהוא משנה את דעתו קוראים לו “לחיץ” (אופס. נפלט לי),  אז הוא שולח את אשתו להושיט לאלי ישי סולם לרדת מהעץ.

ואלי ישי? לא רוצה סולמות:

בסוף יהיו מחזות קורעי לב, וביבי יהיה (שוב) הגביר הטוב, הפריץ המרחם, השולטן החונן, ויהפוך את ההחלטה של אלי ישי עבור קבוצה סמלית של ילדים. קצת כמו שהנשיא האמריקאי נותן חנינה לתרנגול הודו אחד ערב חג ההודיה. ביבי טוב באימוץ מניירות אמריקאיות.

מעניין מה יהיה כתוב במסמכים שישתחררו מחר:

שה-CIA הרג את הדמקורטיה השברירית של צ’ילה, רצח את איינדה, המליך על הצ’יליאנים את פינושה ותמך בשלטון הזוועות שלו במשך 16 שנה, והכל בשביל אינטרסים של כמה חברות נחושת אמריקאיות?

שהאמריקאים תמכו בכל שלטון אכזרי, מושחת ואנטי דמוקרטי באמריקה הלטינית, רק בשביל שתהיה אספקה שוטפת של בננות במחירי היצף בשוק האמריקאי?

שהשמש זורחת במזרח?

מהעובדה שלא ראיתי כותרת בYNET על “רגעיו האחרונים של פעוט”, אני מניח שהעסק לא תועד בוידאו.

אולי  הוא לא התעורר בבהלה אלא בנעימים? אולי קם לעשות פיפי?

מאיפה אתם יודעים שהוא חיפש את אמא שלו? אולי נכנס לבית טווס מזהב, העיר את הילד, והילד רדף אחרי הטווס אל המרפסת וניסה לעוף בעקבותיו?

אולי הוא מצא שעת כושר שאמא שלו לא נמצאת ואין מי שיאסור עליו לטפס על המעקה במרפסת?

ברצינות אני שואל: מה בגופה המרוסקת של ילד בן 4 יכול ללמד על זה שהוא התעורר בבהלה וחיפש את אמא שלו?

על מה ברק יפרק את הממשלה?

על נושאים חברתיים? על נושאי תקציב? יחסים בין מגזרים שונים באוכלוסיה? מדיניות כזו או אחרת? לא, כל אלה עוברים לו על יד האוזן ולא משנה לו אם החלטה תיפול לכאן או לשם. ממש לא מזיז לו.

אבל מה, אם מישהו רק יעיז לדבר נגדו ברמה האישית, הוא כבר יראה לביבי מאיזה עץ עושים גיטרות:

(מזכ״ל המפלגה הוא ויצמן שירי, הוא רוקד לחלילו של ברק ושוכב עבורו על הגדר בכל הזדמנות)

בעיתון “ישראל פוסט” מאתמול מופיע מאמר ובו טענות של פלוני אילן סלומון, ופלוני יהודה קורן, חברי עמותת “מגן זכויות אנוש” בנושא התאבדותו של דודו טופז וחוסר יכולתה של הפסיכיאטריה לחזות את התאבדותו. מכאן הם גוזרים גזירה על יעילות התרופות הפסיכיאטריות והתוקף של הפסיכיאטריה בכלל.

מעבר לטענות שלהם, שעם חלקן אני מסכים ועם חלקן לא ולגבי חלק נוסף אין לי מושג, ומעבר לעובדה שמערכת הפוסט בחרה להביא תגובה על הטענות מפי פסיכולוג דווקא, ולא מפי רופא פסיכיאטר, מעניין לקרוא את הטיעונים של אותו פסיכולוג.

הדובר, צבי גיל, בוחר, לא פחות ולא יותר, לתקוף את העובדה שהטיעונים של האדונים סלומון וקורן “לא נשענים על מדע” ושהם “פסאודו-מדע” והם “כמו אמונה ודת”. שאין מאחוריהם “ממצא מחקר ולא נסיון קליני” אלא “נשענים על אנקדוטות”.

מוזר, אבל בדיוק במילים האלה הייתי בוחר לתאר את “מדע” הפסיכולוגיה – “מדע” שמפריח תיאוריות על “מנגנון ההדחקה”, “תסביך אדיפוס” ואחרות, ומתייחס לקיומם כאל מציאות מוכחת. “מדע” שבלי שום אישוש, מחקר או תימוכין תקפים החליט לסווג את ההומוסקסואליות כמחלה, וכשהתשנתה האווירה בציבור החליט (בהדרגה) להסיר את הסיווג של מחלה. גם הסרת הסיווג נעשתה בלי שהתווסף שום ידע למאגר הידע של “מדעי” בריאות הנפש.

מצד שני, מבין השורות עולה שהוא לא ממש מנסה להתמודד עם הטענות של האדונים סלומון וקורן ולא טוען ש”מדעי” הנפש הם אכן מדעים. כל מה שהוא עושה זה להטיל רפש על מבנה הטיעון שלהם.

הודעה לעיתונות של דובר משטרת מחוז תל אביב:

השבוע עמדתי סמוך לדלת של בניין משרדים כלשהו. לבשתי חולצת כפתורים בצבע תכלת ומכנסיים אפורים ודיברתי בטלפון.

נכנס מישהו, ובלי שביקשתי הוא פתח את הסל שלו והראה לי.

מה הייתי צריך לעשות? להפסיק את השיחה בשביל להסביר לו שאני לא המאבטח? אז הצצתי לו לסל והנהנתי לאישור שהוא יכול להיכנס, תוך כדי שיחה בטלפון (הרי ממילא לא היה שם מאבטח, אם הוא מחבל אין עלי שום אחריות, כי ממילא בזה שאישרתי לו להיכנס זה לא שהוא עקף בדיקה אחרת, יסודית יותר).

זה מתחבר לי לזה:

נראה שאנשים מתורגלים לציית. אם יש לך את המדים/כובע/גישה הנכונים, כנראה שאנשים לא יערערו על הפרסונה שאתה מציג. זה די הגיוני, הרי אנחנו לא יכולים לבדוק אם כל מה שאנחנו רואים הוא נכון. לא נבקש תעודה מהקופאית ברכבת. אנחנו מניחים שאם היא יושבת בבודקה של הכרטיסים אז היא מוסמכת למכור לנו כרטיסים. אם עומד אדם כרסתן עם חולצת תכלת מכופתרת ומדבר בטלפון בכניסה לבניין, חזקה שהוא המאבטח.

מצד אחד זה הפתח שכל הנוכלים נכנסים דרכו:

מצד שני, זה לא שהבחור שהראה לי את הסל עשה דבר בלתי סביר.

אולי יש דרך לרתום את האוטומט הזה לדברים מעניינים ומשעשעים. אני מתכנן עכשיו כמה ניסויים* לבדוק את זה. פרטים בהמשך.

* רעיונות מהקוראים יתקבלו בברכה ויישקלו לחיוב.

יאיר לפיד הגדיר אקסיומה נוספת על הקיימות בגיאומטריה האוקלידית:

מתוך הטור של יאיר לפיד במוסף “7 ימים”, שהוקדש למאיץ החלקיקים בשוויץ (16-7-2010)

יושבי ראש ההסתדרות הציונית:

1. הרצל 1897-1904
2. וולפסון 1905-1911
3. ורבורג 1911-1921
4. ויצמן 1921-1931
5. סוקולוב 1931-1935

לא ככה?

יכול להיות שאני טועה, יכול להיות שבאתר הסוכנות טועים (אצלם סוקולוב הוא הרביעי):

מתוך מאמר מאת צבי בראל:

“היה זה אך צפוי”. צפוי על ידי מי? על ידי צבי בראל? כי לא קראתי שהוא פרסם את הצפי הזה לפני כן.

ולמה צפוי? כי עם לבדד ישכון? כי העולם כולו נגדנו? כי צבי בראל פרנואיד?

חוכמה קטנה מאוד להגיד “ידעתי” אחרי שקורה משהו. להבא: אין לך תיעוד על זה שהזהרת עובר לאירוע, אין לך קייס להגיד “אמרתי לכם”.

לא שאני לא מבין את אלי ישי, ובמידה מסויימת מסכים איתו, אבל דווקא הוא? האיש והמפלגה שאמונים על יצירת עוני לשם הגדלת האלקטורט שלהם ואז לטעון בשם הילדים העניים? אם ילדי העובדים הזרים הם “מגן אנושי” ו”פוליסת ביטוח”, מעניין מה הוא אומר על הקמפיין רב השנים של ארגון השנור חסדי נעמי שהביא את הציניות למדרגה הגבוהה ביותר האפשרית?

ובאותו עניין – מי שהתכוון לרכוש או לשדרג בחברת פלאפון, שיתאפק כמה שבועות

ידעת בחוש הנבואי שלך ששום מאמץ מדיני לא היה מונע את המשט, למה לא השתמשת באותו חוש נבואי בשביל לחזות את מה שקרה בפועל?

ובכלל, זה לא אני, זה הוא:

לפי כלכליסט

ביוני 1985 אירעה תאונה בין רכבת לאוטובוס בצומת הבונים. על האוטובוס היו תלמידי בי״ס מפתח תקוה. 19 תלמידים ושלושה מבוגרים נהרגו בתאונה.

הימים היו ימי המאבק על פתיחת בתי קולנוע בשבת בפתח תקוה, ושר הפנים, הרב פרץ מש”ס (עוד בזמנים שהרב שך היה הפטרון שלהם) מיהר לקשור בין התאונה של תלמידי פתח תקווה לבין הפגיעה בקודשי ישראל בעיר. האדמו״ר מלעלוב אף הוא פצה פיו לצפצף בנושא, ופיגורות חרדיות אחרות אמרו את דברן באותה רוח.

אתמול אירעה התנגשות בין רכבת לבין מיניבוס, בה נהרגו שבעה בני משפחה אחת:

הפעם ההרוגים היו מביתר עלית, ישוב שכולו אמונה וטהרה. חילול שבת אין שם, בית קולנוע אין שם, אין משכבי זכר, אין פריצות, אין לשון הרע ואין סחר שביעית. רק תורה ומעשים טובים.

אז מה קרה כאן? על מה ולמה נלקחה משפחה שלמה של שלושה דורות?

בינתיים הרב פרץ לא מצייץ והאדמור מלעלוב לא מצפצף. גם בניזרי, שידע לספר שרעידות האדמה הן בגלל משכבי זכר, לא פוצה פה ממקום “שבתו”.

אולי זה בגלל חילול ה’ הנורא שמתרחש במושב קוממיות והקהילה הקדושה מסתירה אותו ומחפה על העבריין? המשפחה הרי נסעה למושב קוממיות… נסתרות דרכי האל, ולאדמו״ר מלעלוב הפתרונים.

צולם בירושלים ע״י נעמה (אחיינית שלי).

מעניין אותי מתי תצא ההודעה לעיתונות על כך שמשרד התקשרות התיר לחברות לגבות חצי שקל על כל שיחה שמבוצעת עם “חסימת שיחה מזוהה”.

בכל אחד? בטוח? כי חסימת שיחה מזוהה היתה עד כה בחינם.

כחלון הוא בובה של מפעילות הסלולר, ולא סתם בובה, בובת גרב חסרת חוט שדרה.

מי יגול עפר מעיניך, אוריאל אטיאס.

אני לא יודע על סמך מה בונים בגוגל את ההצעות של תיבת ה-Suggest. אולי זה על סמך חיפושי עבר, או על סמך תוצאות אפשריות, בכל מקרה אם שורה כזו השתרבבה לSuggest מדובר על כמות אדירה של אנאלפבתים שמשקלם מורגש בגוגל. לא בהכל אפשר להאשים את הדיסלקציה, יש לי חשד (כבר כמה שנים) שבינינו מסתובבים לא מעט אדיוטים.

אגב גוגל Suggest, ניר יניב שיחרר בבלוג שלו תוכנה קטנה ליצירת שירה על בסיס תוצאות Google Suggest. להלן תוצאות נבחרות:

שכבה אחת רכה למגע עדין ומפנק (הצד שעושה את העבודה המלוכלכת?) ושכבה אחת חזקה (אני מניח שזה הצד שנוגע ביד).

אני מקווה שהם ציירו מצד אחד יד ומצד שני תחת, או לפחות כלבלב מתוק וצמרירי, שלא יצא שהשכבה החזקה תיגע בתחת של אנשים תמימים, ואז גם ייקרע להם וגם לא יהיה להם מפנק בטוסיק!

הצעת חוק להחלפת המונח מעביד וחובת שימוש במונח מעסיק – נחמן שי (קדימה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו)

יש חברי כנסת, כגון שלי יחימוביץ׳,  שדואגים ליחסי העבודה בישראל, עובדים קשה, משגעים את יושבי ראש הוועדות, כותבים, מתראיינים, לוחצים בכל הכוח.

ויש חברי כנסת משועממים שאין להם מושג איך לנצל לטובה את הכוח שבג’וב שלהם. כשאני מסתכל עליהם ועל פועלם אני שואל את עצמי – זה כל מה שאתה יכול? אם זה מה שהוא יכול עדיף לו כבר להתחבא באיזה מקום ולא לעשות כלום.

כאלה הם חברי הכנסת שי ואילטוב, שישבו וחשבו על דרך לעשות כותרת וכל מה שיצא להם הוא הצעת חוק להחליף את המילה “מעביד” במילה “מעסיק”.

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (תכשירים משלשלים) – רחל אדטו (קדימה) ודני דנון (ליכוד)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

הצעת החוק קובעת כי תכשיר משלשל, המכיל חומרים מסוימים כגון Bisacodyl או Senna, יימכר לאדם צעיר מגיל 24 בעבור מרשם רופא בלבד. הצעת החוק מאזנת בין הסכנה הקיימת להפרעות אכילה, אשר קיימות לרוב בגילאים צעירים, ובין היכולת של הצרכנים לרכוש חומרים אלו לצרכים רפואיים.

אדטו כבר התפרסמה כמי שזורקת קביעות לחלל האוויר בלי שיש לה מספרים ונתונים לתמוך בקביעות האלה. עכשיו היא קובעת שהצעת החוק “מאזנת”. בשביל לאזן, צריכים לדעת כמה לוקים בהפרעה יש מכלל הציבור. אם האחוזים גבוהים, אז יש הצדקה, אולי, לקפח את זכותו של הציבור. אבל לאדטו אין מספרים. היא התלבשה על תיק הפרעות האכילה ואין לה מושג לגבי הנתונים. היא עצמה הודתה בכך.

עוד מתוך דברי ההסבר לחוק:

שכיחותן של הפרעות אכילה מצויה בשנים האחרונות במגמת עליה בחברה הישראלית, בעיקר בקרב נערות צעירות.

אם ההפרעה היא בעיקר אצל נערות צעירות (כמה צעירות?), מה העניין למנוע מבני 18-24 לקנות תרופות? שיאסרו על צעירים יותר, אבל שלא יפריעו לבני 18-24.

יותר מזה – אם הבעייה היא אצל נערות (ולא “נערים”), למה לא להחיל את הגבלת הרכישה רק על נקבות ולא על זכרים?

אני לא יודע אם היום יש מגבלה על קטינים לרכוש תרופות. אם לא קיימת מגבלה, שיתחילו במגבלה על בני נוער צעירים (ובמיוחד על נערות, שנמצאות בקבוצת סיכון יותר מנערים, כפי שמפרטת הצעת החוק). ואם כבר קיימת מגבלה, סימן שלא הנגישות בבתי מרקחת לתרופות משלשלות יוצרת את בעיית האנורקסיה.

בקיצור, שימצאו לעצמם החברים דנון ואדטו להתעסק במשהו שהם מבינים בו. אם כי מנה של הגיון בריא נחוצה בכל תחום שיבחרו, ודווקא הגיון כזה נראה שחסר להם.

לפי דה-מארקר לפחות

לפי הגרף יש פי 2 ויותר רזרבה עד שיגיעו לשיא הביקוש.

המספרים אומרים משהו אחר לגמרי.

קונה שפופרת סופר גלו, משתמש בכמה שצריך ונראה לי תמיד שחבל לזרוק את שתי הטיפות שנשארו.

בפעם הבאה שאני צריך טיפה של סופר גלו אני לא מוצא את השפופרת ששמרתי ברוב חיסכון, אני יורד לפיצוציה למטה וקונה (תמורת 2 שקלים) שפופרת חדשה.

לעומת זאת כשאני עושה סדר במגירות אני מוצא את השפופרת האבודה. מסתבר ששתי הטיפות שנשארו בשפופרת הן בדיוק מה שצריך בשביל:

1. להדביק את השפופרת למגירה לבלי הפרד
2. לספח לזה ניירות שהיו במגירה (אבל רק את הניירות הממש חשובים)
3. להדביק לי את האצבעות בנסיון החילוץ.

למה??? שפופרת חדשה זה 2 שקלים בפיצוציה למטה, שפתוחה 24 שעות ביממה. אין מצב בחיים שאני אתקע בלי 2 שקלים או בלי חנות זמינה למכור לי כמה דבק שאני רוצה! אז למה אני שומר שפופרת עם שתי טיפות???

כל מי שמנהל רשימת “מועדפים” ענפה מכיר את התופעה של מעבר בסבב בין האתרים לבדוק מה התחדש. בין אם אלו אתרי חדשות, בלוגים מועדפים (אהההמ!) או סתם אתרי תוכן.

כל עוד מדובר באתרי חדשות, האתר מתעדכן לעיתים קרובות ויש טעם להיכנס ולבדוק מה התחדש, אבל כשמדובר בבלוג או בפורום שמתעדכן לעיתים רחוקות יותר, מצד אחד כניסה לעיתים קרובות מבזבזת זמן ברוב המקרים משום שאין חידושים תכופים, מאידך אם לא נכנסים בתדירות מספקת, עלולים לפספס ידיעה חמה ולהיות האחרונים להתעדכן.

אתרים רבים מספקים את עיקרי התכנים שלהם גם בפורמט RSS. מבלי להיכנס לפרטים טכניים, מדובר בתקציר של התכנים, בד”כ תקציר כזה יכלול את הכותרת, תקציר כלשהו, וזמן הפרסום). פורמט ה-RSS (סינדיקציה פשוטה בהחלט Really Simple Syndication) מאפשר לנו להגדיר בקורא ה-RSS החביב עלינו את כל התכנים שאנחנו רוצים להתעדכן לגביהם, ולקבל במקום אחד את ריכוז כל העדכונים.

בדוגמא שבתמונה להלן ניתן לראות חלק מרשימת התכנים שמוגדרים בקורא ה-RSS אצלי. אני משתמש ב-Google Reader. הקורא של גוגל חביב עלי במיוחד מסיבות שאפרט למטה, אבל יש עוד קוראי RSS רבים, הן כאתרים והן כתוכנות עצמאיות.

כפי שניתן לראות, אני עוקב אחרי בלוגים, פורומים, מדורים שונים של אתר ‘הארץ’, מספר עדכוני תכנים של אתרי הממשלה והתראות של גוגל. במבט אחד אני יודע מה עודכן בדקות האחרונות וכך אני מצליח לעקוב אחרי תכנים מיותר מ200 מקורות שונים. אילו הייתי צריך לעבור בסבב בין כל האתרים האלה, הייתי מבזבז 4 שעות על כל סבב כזה. באמצעות קורא ה-RSS אני יכול לעקוב אחרי כולם באופן סביל. יש בין האתרים ברשימה כאלה שמתעדכנים פעם בכמה חודשים בלבד.

איך עוקבים אחרי אתר באמצעות קורא RSS?

אצל חלק גדול מספקי המידע מופיעה הפנייה לעמוד RSS. לפעמים בצירוף הסמל, ולפעמים בלעדיו. מעתיקים את כתובת ה-RSS לקורא שבחרתם להשתמש בו, ומאותו רגע אתם מנויים פסיביים על אותו מקור תוכן.

אפשר גם לעקוב אחרי תוצאות של שאילתת חיפוש ב-Google News או Google Blogs ולהיות מעודכנים בזמן אמת כאשר קורה משהו “חדשותי” שנוגע לתחומי עניין ספציפיים (למשל הודעה שקשורה לחברה שאתם עוקבים אחריה, פרסומים שנוגעים לאישיות שאתם מתעניינם בה וכיו״ב).

למה אני אישית מעדיף את Google Reader?

1. הוא יעיל, מהיר ופשוט (נו, גוגל).
2. יש לו בוקמרקלט חביב שמאפשר הרשמה בקלות.
3. יש לו אפשרות לנחש איזה תכנים אתם אוהבים ולהציע לכם תכנים חדשים באותו סגנון. הוא די מדייק בקטע הזה.
4. באופן כללי נראה לי שעדיף קורא וובי ולא תוכנה, באשר ממשק וובי מאפשר לגשת מכל מקום בלי הגדרות והתקנות מיותרות. אני נכנס לחשבון הגוגל שלי והקורא RSS כבר מכיר אותי.
5. אפשר להגדיר בו גם אתרים שלא מספקים RSS והוא יעדכן על תכנים חדשים (במידה פחותה של הצלחה אמנם, אבל יותר טוב מכלום).

הוחלט להאריך את החסיון על מסמכים שחסיונם עומד לפוג. עם זה אני יכול לחיות.

אבל אז בא הפקיד הבכיר שאחראי שהמסמכים אכן ישארו סודיים ואף אחד לא יידע מה יש בהם, ואומר “אני לא אגלה לכם מי אכל את העוגה, כי אז אני אחטוף על זה שאכלתי את העוגה”.

האם יכול להיות שמדובר באיזה טריק נורא עמוק בדיפלומטיה שאני לא מסוגל להבין אותו בכלל?

1. תיבה אצל ספק האינטרנט: פוחדים פחד מוות משינוי הגדרות במחשב. יש להם תיבה זערורית של 10 מגה, ואולי גם משלמים איזה תשלום נוסף שמגדיל את התיבה (ל15 מגה) ותשלום נוסף למסנן ספאם. וואאהה. ספאם. איזה פחד. קארמה: לא החליפו ספק אינטרנט מאז ימי המודם בחיוג. אולי אפילו עדיין משתמשים במודם בחיוג. הכל אפשרי. אין להם מושג שאנטי וירוס זה משהו שצריך לעדכן. מתקינים כל דבר ששולחים להם במייל. באקספלורר שלהם לא נשאר מקום לגלוש מרוב סרגלים.
2. תיבה ב-YAHOO או HOTMAIL או שירות חינמי נחות אחר: יכול להיות שפעם הם היו מתוחכמים. יכול להיות שפעם בן השכנים הגדיר להם תיבה. פעם מזמן באמת היה הגיון לפתוח תיבה בשירותים האלה. הימים האלה עברו והם נתקו עם  שירות גרוע שנותן תיבה קטנטנה, אבל יגדיל אותה בתמורה לתשלום נדיב ובתשלום נוסף גם יאפשר גישת POP. גם אם יקנו את כל החבילות האפשריות, עדיין לא יגיעו לאיכות התיבה שיוכלו לקבל בחינם ב-GMAIL אבל אין להם אומץ להחליף. מה זה אומר עליהם? תחשבו לבד. קארמה: מחדשים בתשלום את הרשיון של הNORTON שמגיע לשנה חינם עם המחשב. לא מכירים את עניין ה-BCC, שולחים לכל העולם ב-TO.
3. תיבה בואללה: אותו דבר כמו סעיף 2, אבל מאותגרי אנגלית. קארמה: עדיין מחכים לשיחה ממיקרוסופט לאחר שהתפתו להאמין שאם ישלחו את המייל ההוא לרשימת התפוצה שלהם אז בייל גייטס יתן להם מחשב נייד במתנה.
4. תיבה בעבודה/מוסד לימודים: בטוחים שישארו שם עד הפנסיה. לחילופין לא חושבים על היום שאחרי שיפטרו אותם. איך יודיעו לכל מכריהם על שינוי כתובת המייל? שלא לדבר על זה שמיילים מהחברים יתחילו להתנקז לתיבה הכללית של הIT ושהבוס יכול לקרוא את המיילים שלהם כדבר שבשגרה. קארמה: עד הפנסיה זה יעבור.
5. תיבה על GMAIL: משתמשים מעודכנים, יעילים ועם יד על הדופק. קארמה: יש מצב שהם בעצמם אפילו הילד הזה של השכנים, שהשכנה קוראת לו כשוירוס מחק לה את החיים.
6. תיבה על דומיין עצמאי: טורפי על.

אם אתם עסק ויש לכם כתובת של נטויז’ן שאתם כותבים על כרטיסי הביקור, אין מצב שאני קונה ממכם שירותים. ראיתי כבר משאיות שמודפס עליהן, לצד הטלפון, גם כתובת מייל של ספק האינטרנט. מדובר באנשים קמצנים שלא יוציאו שקל מהכיס בשביל לשכור שירות של איש IT נורמאלי. בטח גם שאר השירותים שהם מספקים ברמה דומה.

זה משהו חדש החיבוק הזה שהוא שולח בשם עמישראל?

בשלב הבא: ראש הממשלה שולח למשפחות לייק.

ב’הארץ’ החליטו להפוך את בוקסת המבזקים לפרומו של הסרט הטורקי שבעמודי החדשות.

עניינים חסרי חשיבות חשדותית, (ואין צורך לאמר "חשיבות מבזקית") כלשהי מופיעים בבוקסה:

צחוק ודמע משמשים בערבובייה:

אם לא היה מדובר בתגרה בין קשישים, האם היו מציינים את הגילאים? כנראה שלא. בד”כ לא. בטח לא במבזקים.

מה זה אומר? מה פירוש “כל שביכולתנו”? האם הוא יקדם משהו בנושא? לא. כנראה גם שאין מה לקדם. פסיכי עשה מעשה. לממשלה אין שום נגיעה לזה.

והאם הוא מציב יעד לממשלה? כמה מקרים כאלה ייחשבו לכשלון הממשלה?

קישקוש קישקוש בלה בלה קישקוש מישקוש מריחה בלה בלה קישקוש.

ביבי קנה את עיקר המוניטין שלו כסגן שגריר ישראל באו”ם. כמסביר וכקשקשן הוא משכמו ומעלה. אין מה להגיד. עדיין הוא חושב שהתדמית היא העיקר ולא המעשה. רק שעכשיו הוא ראש הממשלה.

פוליטיקאי מרגיש שנושפים בעורפו, שהוא נמדד לפי השגי המתחרים שלו, מה הוא עושה? נכנס ללחץ. ואז מה? מגלה את טימטומו ברבים

למשל: שרת הספורט, השרה היחידה בממשלה, הבינה שמשבצת הלוחמים למען זכויות הנשים לא מזוהה איתה אלא עם יחימוביץ (בצדק) וחוטובלי (משום מה). אז היא מנסרת בנושא. קשור, לא קשור, העיקר לנסר:

באותו אופן נפל גם שר התקשורת כחלון. אטיאס שישב לפניו זכה לתהילת עולם על שכופף את היד לחברות הסלולאריות, במיוחד בנושא ניוד המספרים. אז כחלון רוצה גם. רק שהוא חסר את הכריזמה, המעוף והשכל של אטיאס*. כחלון מקשר איכשהו בין פעולה למען ניידות לבין פופולאריות של שר תקשורת, אז הוא פועל למען ניידות של אימיילים. טיפשות מדרגה א’. כמו ילד שרואה את אחיו הגדול קורא בספר ורוצה “גם”. אז הוא משים עצמו קורא. על הקשר שבין האותיות לבין הסיפור עדיין לא עמד, אבל בשבילו זה מספיק. רק חסר שהקישקוש הזה עוד יצליח לו. במקרה כזה נקווה שאטיאס יחזור למשרד התקשורת לתקן.

לא שזה בלתי אפשרי מבחינה טכנית, זה אפילו קל מאוד, אבל מי צריך את זה? כל המהלך הזה נוטף מ”גם אני רוצה להיות אטיאס כשאהיה גדול, אבל אין לי מושג איך”. מזל שהוא לא במשרד הפנים, היה פועל למען ניידות של מספרי תעודת זהות להגברת התחרות במשהו. הוא כבר היה ממציא משהו.

* או בכלל

יש יותר כוח מהמחשב שפיקח על אפולו 11.

לפיכך בבית שלי יש 3 מחשבי על, 2 טלפוני על, וזה בלי להזכיר את יכולת העיבוד של הDVD והמיקרוגל.

יכולתי להטיס 10 משלחות מאויישות לחלל.

ומה אני עושה עם כל כוח החישוב הזה? כותב פוסטים זניחים ומשחק באבלס.

(הסירטון מכאן)

נתניהו, בשיטתו הידועה, מוציא את הראש בבוקר מהחלון ובודק לאן נושבת הרוח ולפי זה מחליט על מדיניותו.

בעיתונים כותבים נגד מע”מ על ירקות? טוב, אז הוא גם נגד. למרות שעשר דקות קודם הוא היה בעד.

באילת יש יש תסיסה בעניין הפליטים מסודן? אז ביבי מוצא שעת כושר לקפוץ בראש המתנגדים.

ובינתיים בליכוד, מפלגה שנראה שביבי לא קשור אליה ולא מסונכרן איתה, מכינים לאותו הביבי שרואה בכמה אלפי סודנים סכנה לאופי המדינה, סיפוח ואיזרוח של מליון וחצי פלסטינאים.

ולמה בעניין הזה ביבי לא אומר כלום? כי כמו בכל עניין – אין לו דעה. הדעה שלו תתברר כשתתברר עמדתם של כמה עיתונאים בכירים, כמה קובעי דעת קהל. בינתיים יכולים החוטובלים והריבלינים לשחק לפניו. אם היוזמה תצבור פופולריות, ביבי יהיה תומך נלהב. ואם לא – ביבי יקפוץ להנהיג את המתנגדים.

מה עניין ה”מחווה יוצאת דופן לרונה רמון”? האם הם ישבו שם וחשבו איך להגעיל בצורה המגעילה ביותר בכותרת של הודעה לעיתונות? אם זו הכוונה אז הצליח להם.

ומה העניין לקרוא על שם שני האישים הללו שדה תעופה? אסף רמון נהרג בתאונת אימונים. חלל צה״ל. קשה, כואב, אבל חלל צהל שנהרג בתאונת אימונים. אלמלא היה בנו של אילן רמון מישהו היה קורא על שמו משהו יותר גדול ממלגה או גביע קטרגל או אולי איזה גינה בשכונת ילדותו? שדה תעופה בינלאומי? לא נסחפנו קצת?

למה לעצור כאן? למה לא לקרוא למצפה רמון מעכשיו “מצפה אילן ואסף רמון”? או “מכתש אילן ואסף רמון” במקום מכתש רמון?

רגע רגע, אפשר לשנות את השמות של המכתש הגדול ל”מכתש אילן”, המכתש הקטן ל”מכתש אסף”, ויחד עם מכתש רמון הם יוצרים שלישיית מכתשי רמון אילן ואסף. כמו שלישיית פוגות שיוצרים שושנה של שובלי עשן בשלושה צבעים.

וגם על מורשתו של אילן רמון יש לי מה להגיד, אבל אני אסתפק בזה שעל שמו של עזר ויצמן עדיין אין שדה תעופה או אפילו מנחת למטוסי ריסוס. על שמו של מוטי הוד יש איזה נקודת תצפית בתוך תחנת דלק בצומת אלומות לכוון עמק הירדן. אז אסף ואילן רמון? דחילכום.

אלא מה? יש פה טרגדיה אנושית, העם אוהב טרגדיות. במיוחד כאלה שאפשר לצקצק ולהגיד “כמה נורא, כמה נורא. מסכנה האלמנה, מסכנה רונה”. כן, מסכנה רונה. לגמרי. אבל להפוך את הכל לסרט טורקי שיסחט כמה שיותר משיכות באף? אין שום מידרג בחיים? כמה שיותר צהוב יותר טוב? הכותרת “מחווה לרונה רמון” מדגימה את זה בדיוק נמרץ. באותו אופן היה אפשר לכתוב “התרגשתם כשאילן רמון התרסק בכניסה לאטמוספרה? ציקצקתם כשאסף רמון נהרג בתאונת אימונים והצצתם עם כולם לרונה רמון כשבאו לבשר לה על מות אסף? חכו שתראו את רונה בעיניים לחות בטקס המרגש לקריאת שדה התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף! הכינו את הממחטות למחזמר קורע הלב מבית היוצר של ישראל כץ!”

לבריטיש פטרוליום יש אינטרסים בלוב.

לוב רצתה שישחררו את האזרח הלובי שהיה מעורב בפיצוץ מטוס PAN-AM מעל לוקרבי.

בריטיש פטרוליום השתדלה אצל ממשלת הוד מלכותה למען השחרור, לא ברור מה היא קיבלה מלוב תמורת השתדלנות.

עכשיו BP הקדיחה את התבשיל עם הדליפה במפרץ מקסיקו. אז בדיעבד זו היתה טעות לשחרר את המחבל הלובי. מילא אם היו משחררים אותו בשביל אינטרס של חברה שלא שופכת נפט גולמי על שקנאים, אבל BP? פויה.

משרד המשפטים במחווה לאיתמר בן אבי וזאב ז׳בוטינסקי, מצטרף לתנועת הליטון של העברית:

שמישהו יתקן אותי אם אני טועה כשאני סבור שהרב עמאר הוא פקיד מטעם המדינה. בכיר אמנם, עם שמלה רקומה אמנם, עם תרבוש אמנם, אבל פקיד. לא פחות, לא יותר.

פקיד הדת עמאר מופקד על שירותי הדת כשם שהרמטכ״ל מופקד על הצבא.

האם מישהו היה סובל מצב שבו הרמטכ”ל היה אומר שאם יפסיקו את פרוייקט המרכבה יש לפרק את הקואליציה?

מילא אם הוא היה אומר שבלי חוק גיור מתוקן הוא לא יוכל להמשיך בתפקידו ויתפטר כי צו מצפונו לא יאפשר לו לחתום על אישורי גיור ולכן יצטרך להתפטר. עמדה מכובדת, לחץ מרומז בלבד.

אבל כל עוד הוא מקבל כסף מהמדינה, הוא פקיד. לא יותר ולא פחות. בתור פקיד ממשלה הוא מציית להוראות הממשלה והחוק. הוא לא ממליך ראשי ממשלה ולא מתערב בעניינים פוליטיים.

עד עכשיו נוהג חוק הגיור הישן. אם בלי החוק החדש (כלומר במצב הקיים) מצליח הרב לחיות עם עצמו בשלום כבר כמה שנים תמורת האתנן והכבוד, מה פתאום הוא מרגיש שצריך שינוי?

בקיצור – מתי מראים לפקיד עמאר את הדלת של ועדת המשמעת של פקידי המדינה לרגל התבטאויותיו?

הפוסט הזה הוא הראשון בסידרה קצרה של פוסטים שאני אשחרר טיפין טיפין, על מנת לחסוך לי בויכוחים עם אנשים, בעיקר במייל, להתייגע מחדש להסביר מהתחלה את הכשלים שמפריעים לי בקונבנציות המדעיות והפסבדו מדעיות שאנשים לוקחים כמובנים מאליהם. אני פשוט אוכל לשלוח להם לינק לפוסט המתאים.

זוהי גם הזמנה למי שחושב שאני טועה להסביר לי איפה אני טועה. אני אשמח לשנות את דעתי, היות וזה די מציק להיות בדעת מיעוט כשכולם רואים משהו שאני לא רואה. לחילופין אפשר להגיד לי שאני מה-זה-צודק-שאין-לי-מושג ואיזה-מזל-שאני-מבטא-את-רחשי-לבו-של-הרוב-הדומם, שיש גם אנשים נורמאליים שקשה להם עם הנושאים שאני מעלה, ואני לא בכזה מיעוט כמו שנדמה לי.

ובכן:

תיארוך בפחמן 14 (להלן C-14) היא שיטה למדידת גילם של חומרים אורגניים. בידוע הוא שחומר מאבד לשיעורין את משקלו האטומי, ובכלל זה C-14.

לפיכך מסתכלים על כמות C-14 שיש כרגע בחומר, והיות ומניחים שיודעים מה היתה כמות C-14 כשנוצר אותו חומר חי, ובהתבסס על כך שיודעים מה קצב התפרקות החומר, ניתן לדעת מה הגיל של החומר [שהיה פעם] חי.

אלא מה?

חייזר-מטאורולוג נוחת באפריל בישראל ומתחיל לאסוף נתונים על מזג האוויר. בכל יום במשך חודש הוא רושם את הטמפרטורה בצהריים, ומגלה שהטמפרטורה עולה בעקביות וביציבות ובסוף החודש היא ב-2 מעלות גבוהה יותר ממה שהיתה בתחילת החודש. מכאן החייזר מוציא מסקנה שבעוד שנה הטמפרטורה תהיה גבוהה ב24 מעלות ממה שהיא עכשיו. המציאות היא שבמזג האוויר יש מחזוריות. התקדמות לינארית יש רק לפרקי זמן קצרים, כמו שחווה אותם החייזר.

תלמיד בודק את השפעת הקירור על צפיפות החומר. הוא מקרר מים ומזהה מתאם בין הירידה בטמפרטורה לבין עליה בצפיפות החומר. על סמך זה הוא חוזה שהמים ימשיכו להתכווץ ככל שנקרר אותם. המציאות היא שבטמפרטורה של 4 מעלות המים משנים את המגמה ומתחילים להתרחב.

משקיע עוקב אחרי שינוי השער של מנייה כלשהי במשך שבוע. באותו שבוע המנייה עלתה ב10%. המשקיע ירוץ לקנות את המנייה מתוך הנחה שבשנה הקרובה המנייה תניב 10% מדי שבוע. המציאות היא שמנייה שעולה 10% בשבוע דינה דווקא להתרסק בעתיד הקרוב.

התצפית מלמדת על ההתנהגות בתחום הנמדד בלבד. אפשר לקחת סיכון ולעשות אקסטרפולציה. בין אם זה הסתמכות על עומסי התנועה המוכרים לנו כדי לתכנן את מסלול הנסיעה לעבודה או ההוצאות החודשיות שלנו מהעבר בשביל לתכנן את החיסכון לחופשה הבאה, כולנו עושים את זה מדי יום. אבל ככל שהתחום הנמדד שבידינו קטן יותר, וככל שנקפוץ במכפלה גבוהה יותר של סדר הגודל שבידינו, כך המסקנות שנסיק תהיינה פחות אמינות.

ובכל זאת, למרות שבידינו רק 100 שנה (פלוס-מינוס) של מדידת התפרקות C-14, אנחנו סומכים על המדידה הקצרה הזו כשהמשמעות של הניבוי שלה היא שמאובן שבידינו הוא בן כך וכך אלפי שנים. קפיצה של כמה עשרות סדרי גודל.

האם היינו כ”כ בטוחים לגבי ערך מנייה בעוד שנה על סמך תצפית של שבוע? טמפרטורה בעוד שנה על סמך מדידה של שבוע? אז למה אנחנו סומכים על תיארוך של 5000 שנה אחורה על סמך מדידה של 100 שנה? שלא לדבר על תיארוך של תקופות הרבה יותר מוקדמות?

אולי יש לC-14 אנומליה בתחום מסויים כמו שלמים יש אנומליה בתחום מסויים? אולי אחרי X שנים המגמה מואטת? אולי מואצת? ומה אנחנו יודעים על התפרקות בתנאים של חושך, או של לחות או של קור? האם C-14 שנמצא באריג בקבר פרעוני בחול של מצריים מתפרק באותו קצב שמתפרק C-14 בקש שממנו עשויות סנדלים שנמצאו קבורות בביצה בסקוטלנד? האם C-14 בעור של בהמה שלובש איש מערות קפוא באלפים השוויצריים מתפרק באותו קצב שמתפרק C-14 בקלף שטמון בכד חרס ביובש החם של מדבר יהודה? נראה לי שאין לנו מושג. יש לנו מידע על ההתנהגות ב-100 השנים האחרונות לכל היותר. איך אפשר מזה להסיק לגבי קצב אירועים על פני 5000 שנה ויותר?

אדם יושב על החלון קומה מעלי, רגל אחת בחוץ רגל אחת בפנים. קומה שלישית.

אני מתקשר למשטרה. עונה מישהו, דווקא די מהר, אני מייד אומר “אדם יושב על החלון כתובת זו וזו, נראה לי פורץ, קומה שלישית”.

שוטר בטלפון: מקליד-מקליד-מקליד-מקליד.
מקליד.
מקליד-מקליד-מקליד-מקליד.
מקליד-מקליד.
מקליד.

שוטר בטלפון: הוא נראה לך פורץ? אולי מנסה להתאבד?
אני: לא יודע. יושב על החלון רגל בחוץ רגל בפנים. לא ניסיתי לתהות על קנקנו. אני רואה אדם יושב על החלון בקומה שלישית, לפני שאני מנסה לדבר איתו אני סוגר את כל החלונות בבית, מתחבא מתחת לספה ומשם אני מתקשר למשטרה. נורמטיבי הוא בטח שלא.
שוטר בטלפון: הוא מנסה להיכנס או לצאת?
אני: לא הבנת מה אמרתי לך? לא ניסיתי לדבר איתו. אתה שולח ניידת או לא?
שוטר בטלפון: שנייה, אני מעביר אותך לשדר.
אוטו גלידה מנגן לי בלופ את ארבע התיבות הראשונות של פור אליז. טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: רק רגע. אני מנסה.
טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: שנייה, אני מנסה כל הזמן זה לא הולך לי*
טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: הנה, אני מעביר.
אני: אין צורך. הטיפוס בחלון נעלם.
שוטר בטלפון: טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
ניתקתי.

עוברות דקתיים, מתקשרת שוטרת. הכל מחדש. הוא נכנס או יוצא? מתאבד או פורץ? נרקומן?

אני: כן, בטח, אני אלך לחפש אותו עכשיו לבדוק אם יש לו סימנים על היד. וחוצמזה, כמו שהסברתי לשוטר שלא יודע להעביר שיחה, הוא כבר ה-ס-ת-ל-ק.

שוטרת: ראית לאן הוא הלך?
אני: לא. כשבנאדם יושב בחלון של הקומה מעלי אני סוגר את כל החלונות ומתרחק ממנו. לא מנסה לעקוב אחריו. שוטרים וגנבים זה המשחק שלכם, לא שלי.
שוטרת: הניידת בדרך.
אני: אין צורך. הוא נעלם. אילו היה לכם רצון לתפוס פורצים לא הייתם מעסיקים את האדיוט הקלדן ההוא שעונה לטלפונים ולא יודע להעביר שיחה לשדר במשך 10 דקות.

מגיעה ניידת. טלפון מהמשטרה שאני אצא להסביר להם מאיפה ראיתי. שוטר ושוטרת מסתכלים מבחוץ על החלון כמו חמורים על הירח. על הרצפה בחצר מפוזרים פלאיירים שפיזר כנראה הטיפוס מהחלון.

התרשמו. הלכו.

משטרה של כלומניקים.

כשאני מתקשר למשטרה לדווח על אדם יושב על החלון, אני מצפה שקודם כל יזניקו ניידת. במקרה הכי גרוע מדובר בטכנאי של המזגן. יש להם נטייה לשבת על החלונות והמזגנים בכל קומה שהיא. אח'רי שהזניקו ניידת, יגיד לי “הניידת בדרך אליך, אני רוצה לשאול כמה שאלות שיעזרו להם להתמודד עם הסיטואציה”. אבל קודם כל – ניידת. וזה מה שציפיתי שיעשו גם בזמנו כשדווחתי על יריות מתחת לבית שלי. אולי זה נפצים. אולי זה חזיזים אולי זה יריות. קודם כל ניידת ושיטפלו במפגע, מה שזה לא יהיה. גם אם זה נפצים וחזיזים זה לא עניין של מה בכך.

כלומניקים.

* נראה שנפלתי על השוטר שיודע להקליד אבל לא יודע להעביר שיחה. מתי מתי מתי יגייסו סוף סוף שוטר שיודע גם לכתוב, גם לקרוא, גם להעביר שיחה וגם לחשוב? מתי???

לאחרונה ראיתי את הסרטים הצהובים-ירוקים תלויים מכלי רכב.

בהתחלה חשבתי שמחאת רוכבי האופנועים נגד העלאת מחירי הביטוח קנתה לה שביתה בלבם של בעלי רכב עם 4 גלגלים, משהבינו אלה לאיזה אסון תעבורתי ייקלעו אם אלפי רוכבי הקטנועים של תל אביב יעברו לרכב רגיל.

אבל אתמול עמדתי בפקק עקב הצעדה, והבנתי שהסרט הצהוב-ירוק מסמל עכשיו משהו עם גלעד שליט. אבל דבר אחד לא הבנתי: מי שתולה סרט כזה, בעד מה הוא בעצם?

שחרור של גלעד שליט בכל מחיר?
שחרור של גלעד שליט בכל מחיר, אבל רק אם המחיר נקוב באסירים פלסטינים? (בניגוד, למשל, לדרישות טריטוריאליות או לסדר לאיסמאעיל הנייה ג'וב בעמידר)
שחרור של גלעד בכל מחיר, כולל אם המחיר הוא שליחת 20 טון אורניום מועשר לאירן במתנה?

מה זה בדיוק הסרט הצהוב הזה?

ומי שהיה אתמול בצעדה, מה בדיוק המנדט שהוא נותן לממשלה לעשות בשביל שחרור שליט?

בוועדת הרווחה התקיים דיון על המודעות לזכותם של הורים בשירות המדינה לשעות גמישות.

סדר היום נוסח כאילו מדובר על “אמהות והורים”.

קודם כל, אמהות הן מקרה פרטי של הורים. כל האמהות הן הורים. היה להם לכתוב “הורים” בלבד, או “אמהות ואבות”.

שנית, בפרוטוקול הדיון מופיעה המילה “אמהות” 24 פעם, ואילו המילה “אבות” שלוש פעמים בלבד.

קצת אירוני בהתחשב בכך שהדיון נועד לבדוק מודעות לזכויות הורים בשירות הציבורי, כאילו הזכויות הן של אמהות בלבד.

לא היה יותר פשוט אילו הייתם מוסיפים תמונה שלו? עכשיו כשהוא עצור בידי המשטרה (ותמונתו ממילא התפרסמה בכל מקום), לא היה יותר פשוט אילו המשטרה היתה מוסיפה תמונה של החשוד?

או שעוד פעם במשמרת היה רק השוטר שיודע לכתוב אבל לא השוטר שיודע לחשוב?

הייתי בשופרסל. עמד שם דייל שמחתים על חברות במועדון שלהם. שאלתי את הדייל מה ההטבה העיקרית לחברי המועדון.

הוציא דף. ההטבה הראשונה בדף היא החזר כספי אחרי רכישה מצטברת בסכום מסויים.

וואו! החזר כספי!

התחלתי לקרוא את האותיות הקטנות. על כל שני שקלים שמוציאים בקופת השופרסל, מקבלים נקודה. על כל 4000 נקודות מקבלים 30 שקלים בצורת שובר קניה.

גם אם אין כאן איזה קוץ נוסף יוצא שצריך להוציא 8000 שקל בשביל לקבל 30 שקל החזר. כלומר להוציא 266.33 שקלים בשביל לזכות בהחזר של שקל.

במקום לטרטר את חברי המודעון עם שוברים וכו׳, אפשר לתת ישירות הנחה של שלוש שמיניות האחוז בכל קניה עם הצגת כרטיס המועדון. כן כן. שלוש שמיניות האחוז. אפשר גם לכתוב בתחתית החשבון “השופרסל שלך ולמענך! כחבר מועדון נאמן, בקנייתך זו בסך 250 שקלים קיבלת הנחה של 93 אגורות ועוד שלושת רבעי האגורה! חברים במועדון השופרסל ואת ההבדל הגדול מרגישים בכיס!”

כזה שמקיים משאלות, אתם יודעים.

אמר לו הדג “שחרר אותי, ובתמורה אעניק לך את הזכות לבחור האם להיות האדם החכם ביותר בעולם או העשיר ביותר בעולם”

הדייג בחר להיות האיש החכם ביותר בעולם, מתוך תקווה שחוכמתו תהפוך אותו גם לעשיר מופלג.

נתן הדג לדייג את מבוקשו וחזר הימה.

התיישב הדייג על המזח וניסה לחשוב מחשבות חכמות, ומייד אמר “שיט! הייתי צריך לבקש להיות האיש העשיר ביותר בעולם”.

מצד שני, כולם יודעים עכשיו מי זכה במדליית פילדס לשנת 2010 ומי זה גריגורי פלדמן פרלמן. כי לאף אחד אין מושג מי זכה בזה בשנה שעברה או שבכלל יש דבר כזה מדליית פילדס.

אילו הטענה היתה שבפגישה הובטח משהו, אז זו הכחשה.

אבל הטענה היא שישראל “שוקלת מתן פיצויים”.

לפיכך אין לי אלא להסיק ששני הצדדים צודקים: ישראל שוקלת מתן פיצויים, ובפגישה אכן לא הובטח דבר (אבל אולי נאמר, אפילו מפורשות, שישראל שוקלת).

שיקברו אותם בלוויה צבאית עם כל הכיבודים, אבל על יד הגדר.

והאבא עדיין יקבל מנוי לבריכה של בית הלוחם, אבל אסור יהיה לו להיכנס למים.

אל הסיפור שלהלן הגעתי מהטוויטר של יוסי לוי (זה הבלוג שלו, שווה). במקור זה באנגלית, אבל כשירות מיוחד לקוראי הבלוג, רפי שכל שכמותכם, תרגמתי אותו לעברית.

בטורנירים של כדורגל המארגנים יכולים לקבוע, משיקולים שונים, שמשחק לא יסתיים בתיקו. בדרך כלל השיטה להימנע מתיקו היא אחת (או קומבינציה) מאלה:

• הארכה לפרק זמן ידוע מראש.
• הכרעה בפנדלים.
• הארכה עד שמובקע הגול הראשון ששובר את התיקו.

במשחק שהתקיים בשנת 1994 בין ברבדוס לגרנדה החליטו המארגנים ללכת על השיטה השלישית, ולא זאת אף זאת, המארגנים החליטו החלטה יוצאת דופן, שהגול ששובר את השוויון ייחשב כאילו הובקעו שני שערים, כך שבמקרה של סיום 90 הדקות בתיקו, המשחק יסתיים למעשה בניצחון בהפרש של שני שערים (למרות שהובקע רק אחד).

הפרש השערים חשוב בכדורגל, כי במקרה שלשתי קבוצות אותו מספר נקודות, זוכה הקבוצה שלזכותה מאזן שערים טוב יותר.

באותו יום גורלי שבו התמודדו גרנדה וברבדוס, היתה זקוקה ברבדוס לניצחון בהפרש 2 על מנת לזכות בעדיפות על כרטיס העלייה לגמר. דא עקא, המתחרה השניה על כרטיס העלייה היתה גרנדה, שהיתה עולה לגמר גם אילו הפסידה במשחק, ובלבד שלא תפסיד בהפרש של יותר משער יחיד.

עד הדקה ה-83 הובילה ברבדוס 2:0 על גרנדה, אולם בדקה ה-83 כבשה גרנדה שער ושמטה את הסיכוי של ברבדוס לפער השערים הרצוי לה בניצחון.

לפיכך הבקיעה ברבדוס גול-עצמי והשוותה את התוצאה ל-2:2, בתקווה להכריע בשלב ההארכה.

עכשיו ביקשה גרנדה להבקיע גול עצמי אף היא, על מנת להעמיד שוב את הפער על שער בודד לרעתה, או לחילופין להבקיע גול לשער ברבדוס ולנצח משחק.

נוצר מצב שקבוצת ברבדוס שמרה על שני השערים: על השער שלה לבל תבקיע גרנדה גול רגיל, ועל שער גרנדה לבל תבקיע גול עצמי.

בסיכומו של דבר עלה ברגלה של ברבדוס להביא את המשחק לידי הארכה, שבה הבקיעה את הגול המכריע ועם תוצאה של 4:2 ועלתה לשלב הבא.

רוסי שיבקש ויזה לארה״ב יצטרך להסתובב במדבר 40 שנה עד שיאשרו לו אותה.

הודעה לעיתונות שהוציא משרד התחבורה:

ומה בעבירות החמורות?

כלומר – הפקרתם פעם אחת וברחתם? לא יגרור פסילה אוטומטית בהכרח. פעמיים? גם לא. שלוש? ארבע? לא חייב. אבל בפעם החמישית שעשיתם תאונה וברחתם בלי להושיט עזרה לנפגעים, אז כבר יקחו לכם את הרשיון.

תכלס אני לא מבין בכלל איך התקנה הזו מוסיפה משהו על סעיף 40א לפקודת התעבורה, שאם אני מבין אותו נכון אפילו מחמיר יותר מהתקנה החדשה.

ואת זה בכלל לא הבנתי:

איזה טעמים רפואיים יאפשרו את קיצור הפסילה? נגיד אם הנהג פסול הרשיון הוא עוור או שחסרה לו אונה במוח? אני מבין אם טעמים רפואיים מאריכים את תקופת הפסילה, אבל מקצרים? איך? על מה ולמה? מגיעה לנהג עבריין הנחה בעונש בגלל נכותו או לקותו הגופנית?

ובעברית: עשיתי הכל בכל כוחי שיתנו לי כניסה חינם לבריכה של בית הלוחם לכל החיים ומקום בשורה הראשונה בטקסי יום הזיכרון. יום אחד גם אני אדליק משואה בטקס יום הזיכרון ביד לבנים בבאר שבע.

וכמובן:

החוק היום מתיר להשאיר ילדים ללא השגחה אם הם מעל גיל 6.

מעל גיל 6 כולל כמובן גם את גיל 9.

למה צריך לעשות חוק מיוחד בשביל להתיר להשאיר ילדים בני 9 ללא השגחה? זה כבר כלול.

הוא לא “סירב”. פשוט הוא ידע שאם הוא מוציא החוצה את כל פרשת המרגלים אז הוא גם צריך לדבר על מה שמה, הזונה ההיא, שתלתה להם את תקוות חוט השני מהמרפסת של הפנטגון. ואובמה יודע שלדבר על רוסים וזונה זה לא מצטלם טוב.

אז הוא לא הגיב.

מה גם שבמסיבת העיתונאים היו נציגים של דבר לילדים ופילוני והיום ילדים כבר לא קונים את הסיפור הזה על עאלק “מוכרת מזון”.

הגנרל פטראוס: הצבא מת להביס את הטאליבן, אז באמאשך, אובמוש, תתאפס על עצמך ותן לעבוד. עכשיו התחייבתי בשמך שאתה בקטע של להביס אז אין לך ברירות. תזרום עם זה.

  
בואבואאםאתהגבראםישלךאומץלהראותאתהפרצוףתחתשלךבשכונהפהובלילהביאאתכלהחבריםהטורקים
שלךבואנראהמהאתהשווהבליהחבריםשלךאסדוהפרסיהזהעםהזקןבואנעשהחגיגהטורקיתעליךועלכלהמשפחה
שלךיאמעאפןדומהלכלבהכושילאחותךבואםישלךאומץנראהאותךמגיעלכאןואומראתכלהדבריםהאלהבפנים
לביבינתניהוהגבראםלאמאכילאותךרחתלוקוםופיסטוקיםדרךהתחתחתיכתמכועראתהחושבשלארואיםעליך
שאתהמשקשקכשאתהשומעאתהשםשלביבינתניהויאמכועררקאסדוהפרסירוציםלהיותחבריםשלךלךתתקע
אתהכורדיםחתיכתאנטישמיבואאםאתהגברותבואבסירהאםישלךאומץנשלחעליךגםכןאתהשייטתתעשהממך
קבבטורקיאורגינלאנחנונראהלךמהזהכבראתהשמותשלכלהמסעדותהחליפובתלאביבאיןיותרשווארמה
טורקיתעכשיוהכלזהשווארמהיווניתאתהתלמדמהזהלהתעסקחתיכתזבל!

בית משפט של גויים בלי לב. רשעים. עמלקים. ערב רב. עוכרי ישראל. אבא לארבעה ילדים קטנים! לא מתביישים לשלוח אותו לכלא, ועל מה? על זה שהוא לא שמע להוראת בית משפט למכור את המניות שלו?

על מה? על מה, ריבונו של הרשות לנירות ערך? על מה???

אין לאנשים לב. בסך הכל שם קצוץ על החלטת בית משפט. מי הם השופטים הרשעים שיגידו ליהודי מה לעשות בכסף שלו בניגוד לפסק מפורש של יועץ ההשקעות שלו?

מאז שנגמרה המלחמה בגרמניה לא נודע כזוועה הזו.

או לפחות מי שמציג את עצמו כנציג הבנק. מסוג השיחות שאני מצטער שאין לטלפון תכונה של הקלטה אוטומטית של כל השיחות.

מתקשרת פלונית (שכחתי את שמה, אז נקרא לה כוכבית), ממספר חסוי. התמליל להלן מבוסס על זיכרון, אבל קרוב למציאות עד כדי כאב.

כוכבית: שלום, אני מדברת עם שמוליק?
אני: כן.
כוכבית: רציתי לשאול אותך כמה שאלות לגבי סניף הבנק שלך, אפשר?
אני: תשאלי, נראה מה יקרה. (חשבתי שמדובר על סקר עמדות כללי לגבי בנקים)
כוכבית: אתה לקוח של סניף זה-וזה של בנק לאומי במקום פלוני?
אני: סליחה, מי את ולמה את שואלת את זה?
כוכבית: אני כוכבית. הסניף שלך עושה סקר שביעות רצון לגבי שעות הפתיחה של הסניף ואני מתקשרת מטעמם ללקוחות.
אני: אז שיתקשר מישהו מהסניף שאני יכול לזהות, כי עם אנשים שמתקשרים ממספר חסוי ושואלים אותי איפה מתנהל חשבון הבנק שלי אני לא רוצה לשתף פעולה. מי אמר לי שאת באמת מבנק לאומי ובאמת מדברת בשם הסניף שלי? אול את מנסה לחלוב פרטי חשבונות מטעם סינדיקט הפשע של מחצ’קלה?
כוכבית: אבל אני לא. אני מדברת מטעם בנק לאומי מהסניף שלך, סניף זה-וזה.
אני: אבל מה מבטיח לי את זה? האם היית מוסרת פרטים של החשבון שלך למישהו שמתקשר ואומר שהוא מהסניף שלך ועוד ממספר חסוי?
כוכבית: אם הוא אומר שהוא מהסניף שלי, אז כן. אנחנו בסך הכל רוצים לדעת אם אתה מרוצה משעות הפתיחה של הסניף וזו ההזדמנות שלך להשפיע.
אני: טוב, אני מצטער לשמוע שאת כזו פתיה, ואם הבנק שלי שכר מישהו כזה, זה באמת מדאיג כי את מיטב כספי אני שומר בו. אני לא מוסר פרטים כאלה. בטח לא למישהו שאני לא מכיר ממספר חסוי. ואם את מהסניף שלי הייתי מצפה שתדעי מי אני כשאת מתקשרת. להתראות.

אז:

1. אם היא לא מהבנק ומנסה להוציא ממני פרטים למטרות לא כשרות, אז ניצלתי מצרה גדולה. אני ממליץ לכל קוראי הבלוג שלא לתת פרטים למישהו שמתקשר אליכם. התקשרו אליכם ממחלקת הבטחון (לכאורה) של חברת כרטיסי האשראי וביקשו לברר פרטים בתואנה שהכרטיס נגנב/זוייף/שוכפל ועכשיו חוגגים עליו בחנות חצוצרות במיקונוס? תבקשו מהם מספר טלפון ותחזרו, לא לפני שוידאתם שמספר הטלפון שמסרו לכם שייך באמת לחברת כרטיסי האשראי. אותו דבר לגבי לינק ששלחו לכם במייל מכתובת שנראית לכאורה ששייכת לבנק שלכם. גם אם הם פנו אליכם, תהפכו את עצמכם להיות הצד היוזם. תתקשרו איתם (מייל, טלפון וכו’) במאצעי הקשר שאתם מכירים ולא להניח שמי שמדבר איתכם הוא מי שהוא טוען להיות.
2. אם אכן הבנק שלי יזם את צורת הפנייה הזו אז הם מטומטמים גדולים. בושה לכל אמצעי אבטחה. מצד אחד הם דורשים ממני להחליף סיסמא בחשבון הבנק כל שני וחמישי*, מצד שני הם דורשים ממני לעבור על אחד הכללים הכי בסיסיים של אבטחת המידע – לתת פרטים לגורם שיזם תקשורת איתי. במקום לשנן ללקוחות שלהם את המנטרה “לא לתת פרטים למי שהתקשר אליך” הם גורמים ללקוח להבין שהבנק מסוגל להתקשר ללקוח ולבקש פרטים ושזה בסדר לתת פרטים כאלה בטלפון. אני חושד שזה מה שקרה, ואני חושש שהם אכן מטומטמים.

* סיסמא חדשה שאבחר היא לא יותר מאובטחת רק מעצם טבעה כ’חדשה’ מאשר סיסמא קיימת. אדרבא, כאשר משתמש נאלץ לבחור סיסמא חדשה, היא תהיה בד״כ כזו שהמשתמש לא זוכר בע״פ ולכן ירשום אותה במקום כלשהו.

מה זה זה? מי כותב ככה ‘שבת’? אמנם מבטאים ‘shabes’ אבל כשכותבים, כותבים ‘שבת’. חוץ מאשר בבירובידז’אן, אבל זה סיפור אחר.

אז בהנחה שאשכנזי מבית טוב היה יודע את זה, כנראה שהשלט הזה נכתב על ידי תלמיד אשכנזי שישב על יד תלמיד פרענק.

זה מה שקורה. מערבבים תלמידים אשכנזים עם פרענקים ומתפלאים אח"כ שהאשכנזים יוצאים עמרצים כאלה שלא יודעים דברים בסיסיים כמו שבת.

הכיתוב לתמונה להלן הוא “פלוני נותן ‘לחיים’ לאלמוני עם כפית של כ״ק אדמו״ר הריי״ץ”

אני לא מאמין שאני הולך להגיד את זה, אבל אני מבין מה זה כ״ק, מה זה אדמו״ר ואפילו מה זה ריי״ץ, אבל אני לא מצליח להבין מה זה ‘כפית של הריי״ץ’.

האם הכפית עצמה היתה של הריי״ץ?

האם הכפית עשוייה בשיעור מיוחד שהומלץ על ידי הריי״ץ לשתיית לחיים? (קשה לי להאמין שהריי״ץ היה יכול להיות כל כך נערץ על החבדניקים אילו היה גוזר ששיעור לחיים של וודקה הוא כפית ולא משהו שהוא לפחות, נניח, מצקת של מטבח צבאי)

האם מדובר בוודקה עצמה שהיא של הריי״ץ? שמערבבים טיפה ממנה בחבית של וודקה חדשה בשיטת ההומיאופתיה, והוודקה המעורבבת עם הטיפה המקורית “זוכרת” את תכונות הוודקה של הריי״ץ?

אפשרות אחרונה שחשבתי עליה, זה מה שקורה בבתי יראה של ע”ז שהכהן שלהם נותן להם יין ואומר “קחו שתו כי זהו דמי”, והדבר מסמל את דמו של משיח-כביכול שלהם.

בישראל יש שר חוץ יהודי. לא קדמה ולא נעליים.

לכבוד היארצייט (לכאורה) שחל מחר:

טיפוס שמחרבן על כל מה שקדוש בחברה שלנו באופן כ”כ יסודי, צריך להישלח לכלא לשארית חייו. גם כדי לפטור את החברה מנזקיו העתידיים וגם כדי לשדר מסר למי ששוקל לעשות מעשים דומים. לא מדובר בסתם עבריין שמעד ויש סיכוי לשקם אותו או אפילו סיבה לנסות לעשות את זה.

כשם שרצח של ראש ממשלה אינו דומה ל”סתם” רצח*, כך אדם שמייצר צביר כ”כ גדול של עבירות אנטי-סוציאליות הוא לא סתם עבריין. נגד הטיפוס הזה, טל מור, היו תלויים כ”כ הרבה קנסות בגין עבירות תנועה, שלא היה לו די כסף בשביל לשלם אותם ולחדש את הרשיון (ולמה בכלל ניתן לעבריין תנועה כזה לחדש את הרשיון?). היו לו בעברו עבירות סמים (מה שזה לא יהיה), הוא יצא מהבית במטרה להשתכר וללא נהג חליפי.

גם אם כל העניין לא היה מסתיים בכלל בפגיעה ברוכב האופניים, היה מקום להושיב אותו בכלא לשארית חייו ולשלול ממנו כל אפשרות להתרבות. על אחת כמה וכמה עכשיו, כשידוע שהוא גם מפקיר פצועים למות בזירת תאונה ונוהג הביתה (עדיין בגילופין) להפיג את האלכוהול מהדם (העלמת ראיות).

כן, אני יודע שהחוק לא מאפשר כזה עונש. החוק צריך להשתנות.

החוק גם צריך לראות בהוריו, אם ידעו על כוונתו לנהוג בלי רשיון, שותפים במחדל לפשע וצריך גם אותם, קשישים שכמותם, לכלוא לשנים רבות על שלא דווחו למשטרה שהטיפוס הזה יצא את הבית והתיישב מאחורי ההגה בלי שיש לו רשיון. הסימטפיה כלפי האסון שנחת עליהם בדיעבד לא צריכה לשנות את העונש שייבטא את הסלידה של החברה מהתנהגות ה‘לכתחילה’ שלהם.

גם חבריו שבילו איתו וראו שהוא שותה ונוהג מייד לאחר מכן ולא התקשרו מייד למשטרה לדווח על המפגע צריכים להיכנס לכלא. להרבה שנים. הרבה. ואם ידעו שאין לו רשיון ולא דווחו שהוא נוהג, גם על זה. הרבה שנים. ובלי חפיפה בתקופות המאסר. וגם מהם צריך למנוע אפשרות להתרבות בתקופת מאסרם.

כן, אני יודע שהחוק לא מאפשר כזה עונש. החוק צריך להשתנות. החוק ואופן אכיפתו צריכים להשתנות באופן שישקף את העובדה שזכות לחופש היא זכות שניתן לשלול ממי שבאופן גס מחרבן על זולתו. על זכותו של זולתו לחיים בטוחים, נטולי אלימות, סכנה ופחד. חיים שלא אמורים להיקטל בגלל שאיזה טיפוס שלא שמע את המילה “אסור” מעודו בבית הוריו החליט לעשות מה שמתחשק לו במרחב הציבורי.

* למען הסר ספק: גם על “סתם” רצח צריך אדם להיכנס לכלא לשארית חייו, אבל על באמת, בלי אפשרות לקיצורים, חופשות והנחות מנהלתיות.

On Friday, April 30th, 2010 I’ve arrived at ‘Budget Car Rental’ agency in Herzliya, Israel to pick up a car for the weekend. The car was pre-ordered the day before.

At 08:00 sharp the door was opened, I presented the voucher and after a few vigorous mouse clicks I was escorted by a lot attendant (hereinafter ‘Beavis’) to the parking lot to examine the car and to document any defects in the paint etc’.

Beavis and I circled the car and wrote down everything, so I won’t be charged for damage upon returning the car. Than, Beavis sat at the driver’s seat and turned the ignition switch.

No ignition.

Beavis, instead of offering his sincere apologies, turned to another lot attendant (hereinafter ‘Butt-head’) and bluntly accused him for not preparing the car for delivery according to the procedures. Butt-head, as blunt as Beavis along with some vibrant hands gestures, denied it all. He claimed that when he finished preparing the car, it was good to go. Beavis, therefore, blamed Butt-head that he left the lights on, thus the battery went flat. It hasn’t occurred to them that they should settle the dispute later, when there are no customers in range, thus saving me the time and the experience seeing two idiots arguing.

Beavis went. I assumed he’s after a key to another car. But no. He came back with a ‘booster’. A device to jump-start cars with a flat battery. I told Bevies that I’m not going to take a car with a flat battery. Bevies tried to convince me that after 20 minutes drive the battery will be as good as new. I was not convinced. I demanded to have a car that is good to begin with.

Beavis went to the office again while I waited in the lot. When he came back he had another set of keys, also matching a car that would not start. Of course, this was realised only after we finished the ritual of writing down all the mechanical defects etc’

Yet again, set of verbal blows was exchanged between Beavis and Butt-head, yet again Beavis accused Butt-head for his in dysfunction in preparing the vehicle, yet again But-head denied it all, etc’, etc’, etc’…

Beavis went again to bring another set of keys. You know the rest: the car wouldn’t start and again some foul language quarrelling between Beavis and Butt-head.

Beavis went for the 4th set of keys. Now I insisted that he will try to start before we fill all the forms. Surprise! Totally out of the blue the engine ignited!

Now we were ready to examine the car. I’ve noticed that the antenna is missing. It was broken and the stem is caught inside the socket.

I pleaded Beavis that will give me a car with which I can listen to the radio. But Beavis insisted that the radio may be used without the antenna and even demonstrated. I explained Beavis that the radio signal in the city is strong enough to get it without an antenna, but as soon as we leave the city there’s no chance I can get any proper radio like that. Beavis said he could try find another antenna in the spare antennas box (WTF???) but it will take some time. I’d be better off if I take the car as it is. I asked for a fully functioning car but Bevis firmly refused.

Because I had to pick someone up, and because I was already 20 some minutes in the parking lot of ‘Budget Car Rental’ in Herzliya because of their inabilities, I did not insist in explaining Beavis that even if he find an antenna on this “antennas box” of his, he would still need to salvage the stem from the socket. I doubt it if an idiot such Beavis would even understand the problem. Had I had any time to spare, I would have gone to a different rental company and rent a car from them. But I was running late as it was already. Therefore I took the car as it was, without the antenna, knowing that I will find the way to spit out this story about a gloriously lousy service. Beavis did not neglect comforting me that in the new models of ‘Mazda 3’ the antennas are built-in, so such a problem can’t happen. Well, next time I rent a car, not at Budget’s, of course, I’ll make sure I’m getting the new model…

I took the car, I picked my guest up and we travelled all along the weekend, without any radio reception whatsoever. When I came to surrender to car, the receptionist gave the me usual “was everything OK?”. I replied that everything was NOT OK. She didn’t ask what does it mean. I guess that she was told to ask that question, but was never told what to do with the reply.

When I got the printed mileage details, I noticed that they so meticulously wrote all the four cars: the three that wouldn’t start and that one I used eventually (not that I can say that it was satisfying). It turned out, that the third car, which I didn’t take, was charged with 2 km in the 8 minutes it took between Beavis took it’s keys from the office and returning the keys back. 2 km in 8 minutes for a car that won’t even start is very good, you must admit!

So why do I write this almost two months after the events? It took me a while to realise what I want to do with this.

Should I write to Budget-Israel? What are they going to do with it? Send me an apology letter? Send me a coupon to get something for free next time I rent a car with them? I’m not interested in their gifts.

Should I write Budget world-wide HQ? Maybe they’ll slap on the wrist of the local franchisee in Israel. Maybe they’ll write me how hard they try that these things won’t happen and sorry they are for my bad experience. I’m not interested. And according to how things are running in Budget (it’s not my first time I rent a car with them), the world-wide HQ do not really care about what the local franchisee (Domicar) is doing.

What I’m interested in is that the impairment will be fixed. That they will explain me what measures are they going to take in order to make sure that such events won’t happen again. What are they going to do in order to introduce better service standards. How are they going to make sure that the employees they hire are of the kind that it’s obvious to them that they should not argue in front of the customer, even if not specifically told so during the training.

Unfortunately I know that I’m not going to achieve that with a letter.

So there’s the blog. I know that even here, most chances are that nothing will be fixed as a direct result of this post. But maybe, as part of a wither culture of customer testimonials on blogs, and if companies would understand that Google can find anything, and if Google would position this post high enough when searching for ‘Budget’ or ‘car rental’ – so maybe companies would understand that they need to make sure that things are ticking along and that they should give a proper response to the raised issues.

So if someone from Budget is reading this post, please explain how could this have happened, how 3 out of 4 cars are not starting, how the 4th car is without antenna, how you hire under-qualified worthless persons like Beavis and Butt-head, and how are you going to make sure this is not happening again? I’m not interested in presents, not in compensations nor in indemnity. I just want to know how come all my money could get is this lousy service.

I will publish any response provided by Budget or Domicar.

ראש ממשלת ישראל מתברר כבעל יכולות שכלית של אחרון הטוקבקיסטים בנרג׳.

כל פעיל זכויות אדם, וכל פעיל זכויות-משהו וכל פעיל באופן כללי, רשאי לנתב את האנרגיות שלו לאן שהוא רוצה. יש כאלה שפוקחים עין על פעילות אנטישמית בהולנד, יש כאלה שכואבים את העסקת הילדים בבורמה ביצור נעליים, יש כאלה שמאכילים חתולי רחוב ויש כאלה שאכפת להם דווקא מחסרון הפטרוזיליה בעזה.

תחת להדוף עניינית את הטענות מצד פעילי זכויות אדם, מחזק ראש הממשלה באמירתו את ההנחה שישראל מפירה בעזה זכויות אדם, אלא שהוא גורס שהממשל בעזה ובטהרן יותר גרוע מהממשל הישראלי. אז מה אתם רוצים מישראל? את שאר העולם כבר תיקנתם?

פעילים פוליטיים לא זקוקים שראש ממשלת ישראל יאשר את האג’נדה שלהם. ביבי לא ממש מסוגל לשכנע את מרכז הליכוד, אנשים שאוכלים מידו, איזו אג’נדה לאמץ, אז הוא בא להיות גיבור על אנשים שלא חייבים לו כלום? אנשים עם אג’נדה לגיטימית, גם אם לא נוחה וגם אם נראית שקרית או לפחות מוגזמת? אז הוא משחרר הצהרות טוקבקיסטיות לצרכי תעמולת פנים, לשקם קצת את תדמית הלחיץ-מעיך-כלומניק שלו.

העיקר שבבית ובלשכה יגידו לו “וואה, ביבי, איך אתה עושה לי את זה כשאתה נכנס בהם!!! גגגררררררררוווווווווווואאאו ביבי!!! איזה מלך אתה!!!” והצרה היא שביבי מאמין לזה.

ומה נגיד אנחנו? צריך ממש להיפגש עם הטיפוס הזה בשביל לאבד אופטימיות? כמו יצחק שמיר אבל עם כריזמה.

דבריו של הסבא יילקחו בחשבון? איזה דבר חידש הסבא לנתניהו שלא היו בחשבון קודם לכן? אין גבול למרחנות?

Be careful what you wish for.

האדמו”ר ממהר להקריב את חסידיו כל עוד חרב המאסר לא מונחת על צווארו (למה בעצם עדיין לא מכניסים אותו גם כן לכלא בתור מנהיג הכת ההזויה הזו?). בעבר גם שמענו את ההורים אומרים שהם ילכו לכלא ולא יפרו הלכה פסוקה. בפועל ההורים לא ממש התייצבו לריצוי המאסר ואף אחד לא רץ לתפוס את האסירים הנמלטים.

הרב הבין שיש לו פה עסק עם מערכת קקממייקה שלא אוכפת פסיקה לאסור עבריינים, ולכן מסלים את התבטאויותיו. לפיכך יש להזדרז ולהכניס לכלא את מי שגזרו עליו מאסר. שיראו החסידים מתוך כלאם את רבם עושה קידוש השם על חשבונם ומתוך רווחה ושופי.

שר התחבורה רוצה להוציא כותרת יפה, אבל בלי ממש לעשות שום דבר.

אז הוא מקים ועדה:

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ מינה ועדה מקצועית שתמליץ על פעולות לשיפור תדמית מקצועות הרכב בישראל ותמשוך כח אדם איכותי ומקצועי לענף.

איזה מסקנות כבר יכולה להוציא ועדה כזו? שמעתה ואילך יפנו לכל המכונאים בתואר “כבוד המוסכניק”? שמוסכניקים יקבלו קדימות בתור לקופות הקולנוע?

אני אחסוך לשר התחבורה את הועדה וה’מאבק’, ואני אספר לו כאן, לראשונה ובאופן בלעדי, איך משפרים תדמית לענף מסויים: משלמים שכר יותר גבוה לשעה. רוצה לשפר את התדמית ב10%? תעלה את השכר לשעה ב-10%. רוצה לשפר ב50%? תעלה את השכר ב50%.

לטוב ולרע אנחנו חיים בתרבות שהכסף מצביע בה על הצלחה. הורים ידחפו את ילדיהם ללמוד מכונאות רכב אם הם ידעו שהילדים יתפרנסו בכבוד מהמקצוע הזה.

שר התחבורה ציין כי בשנת הלימודים הקרובה יפתחו כיתות לימוד למקצועות הרכב בארבעה בתי ספר נבחרים בישראל של רשתות אורט ועמל. בנוסף לכך פתחה מכללת אפקה מסלול מיוחד להתמחות ברכב, במסגרת המחלקה להנדסת מכונות.

מעניין ת׳סבתא.

אני לא יודע מה המטרה בכזה מהלך. אולי הוא נפגש עם בעלי המוסכים או משהו, והם אמרו לו ש”ככה אי אפשר”, ושר התחבורה רצה לנער אותם מעליו אבל לא היתה לו התעוזה להגיד להם את זה בפרצוף (בכ”ז, מוסכניקים הם גברתניים למדי), אז הוא אמר להם “כן, כן, אני אבחן דרכים”, ואז הוא הקים ועדה. יעלה כמה עשרות אלפי שקלים, אבל המוסכניקים לא ינג’סו לכל אורך פעילות הוועדה.

שיתנו להם כל מה שהם רוצים, אבל רק מתוצרת ההתנחלויות.

ירצו? יאכלו. לא ירצו – לא יאכלו.

מעשה שהיה כך היה:

ביום שישי 30 לאפריל 2010 (תכף אני אסביר למה אני כותב על זה באיחור של חודשיים כמעט) הגעתי לסניף באדג׳ט השכרת רכב בהרצליה על מנת לאסוף רכב שהוזמן מבעוד יום. הרכב הוזמן ליומיים של סוף השבוע.

בשמונה פתחו את הדלת ואחרי כמה הקלקות נמרצות עם העכבר, יצאתי עם עובד החברה (להלן ביוויס) למגרש החנייה לטקס הקבוע של בדיקת דפיקות באוטו וציוד נלווה (גלגל רזרבי, אפוד זוהר, משולש אזהרה וכו’).

פנינו כה וכה ותיעדנו את שלל הדפיקות, וכשהכל היה מוכן, נכנס ביוויס לאוטו וניסה להניע.

לא הניע.

ביוויס, תחת להתנצל מעומק הלב, פנה לעובד אחר (להלן באטהד) שהיה במגרש החנייה והאשים אותו בקולי קולות שהוא לא הכין את הרכב למסירה. באטהד, גם הוא בקולי קולות, תוך שהוא מוסיף נפנופי ידיים, הכחיש מניה וביה. אמר שהוא הכין את הרכב ובדק שהוא מניע. ביוויס האשים את באטהד, לפיכך, שהוא שכח את האורות דולקים ולכן המצבר גמור. לא עלה בדעתם ליישב את המחלוקת שלא בנוכחות לקוח ולחסוך לי גם את עוגמת הנפש בנוכחות בויכוח של שני אדיוטים וגם את זמן המתנה.

ביוויס הלך. חשבתי שהוא מביא מפתח לרכב אחר. אבל לא, הוא הביא בוסטר. ‘בוסטר’ הוא מין מצבר חיצוני שמאפשר להניע גם כשאין מצבר. קצת כמו הנעה בכבלים. הודעתי לביוויס שישכח מזה. אני לא נוסע ברכב שהבטריה שלו גמורה. ביוויס ניסה לשכנע אותי שאחרי 20 דקות נסיעה המצבר כמו חדש. לא השתכנעתי. דרשתי רכב חף מתקלות.

ביוויס נעלם חזרה למשרד, אני חיכיתי במגרש החנייה. כשחזר היה בידו צרור מפתחות נוסף. גם הוא מתאים לרכב שאינו מניע. כמובן שהדבר התגלה רק לאחר הטקס של בדיקת הדפיקות וכו’.

שוב החליפו ביוויס ובאטהד מהלומות מילוליות, שוב האשים ביוויס את באטהד שלא הכין את הרכב כהלכה, שוב הכחיש באטהד מכל וכל, וכו’ וכו’ וכו’.

שוב הלך ביוויס להביא צרור מפתחות נוסף, ושוב הרכב לא מניע. שוב קללות נמרצות בין ביוויס ובטהאד.

עכשיו הלך ביוויס שוב להביא צרור מפתחות. עמדתי על כך שיבדוק שהרכב מניע לפני שאנחנו סבים ומקיפים אותו לבדוק דפיקות. הפתעה! באופן בלתי צפוי לגמרי הרכב הרביעי הניע!

עכשיו התפנינו לבדוק את הדפיקות וכו’. שמתי לב שלרכב אין אנטנה. האנטנה שבורה והגדם תקוע בתוך ההברגה.

הפצרתי בביוויס שיתן לי רכב שאפשר לשמוע בו רדיו. אבל ביוויס התעקש שאפשר לשמוע גם ככה ואף הדגים. אמרתי לו שזה לא חוכמה לקלוט רדיו בלי אנטנה בהרצליה, אבל מחוץ לאיזור המרכז אין סיכוי לקלוט רדיו בצורה כזו. ביוויס אמר שהוא יכול ללכת לחפש אנטנה בקופסה של האנטנות, אבל זה יקח לו זמן, יותר טוב לי שאני אקח את הרכב ככה וזהו. ביקשתי שיתן לי רכב תקין אך ביוויס לא הסכים בשום אופן.

כיוון שהייתי צריך לאסוף מישהו, וכיוון שהתעכבתי כבר מעל עשרים דקות על המחדלים שלהם, שם, בסניף באדג׳ט השכרת רכב בהרצליה, לא מצאתי לנכון לשרות עם ביוויס, לא ניסיתי להסביר לו שגם אם ימצא אנטנה באותה קופסת אנטנות, הוא צריך גם לחלץ את הגדם. אני בספק אם אדיוט כמו ביוויס היה מבין את הבעייה. אילו היה לי זמן מיותר כבר הייתי הולך לסוכנות אחרת ושוכר מהם רכב. לפיכך לקחתי את הרכב כמו שהוא ובלי אנטנה, מתוך ידיעה שאני כבר אוציא החוצה את כל הסיפור הזה, על שירות גרוע לדוגמא. ביוויס לא שכח לנחם אותי בכך שבמזדה 3 החדשות האנטנה פנימית ולכן תקלה כזו לא יכולה לקרות. שזה מעניין את הסבתא, תודו.

לקחתי את הרכב, אספתי את האורח ונסענו כה וכה בסוף השבוע. כשחזרתי, הפקידה בסוכנות באדג׳ט השכרת רכב בהרצליה שאלה אותי אם הכל היה בסדר. עניתי לה שהכל היה לא בסדר. היא לא התעניינה מה זה אומר. כנראה שאמרו לה לשאול אם הכל היה בסדר, אבל מה עושים עם התשובה לא אמרו לה.

כשקיבלתי את פירוט הקילומטרים ראיתי שהם כתבו ברוב שקדנות את כל ארבעת המכוניות: שלושת הדפוקות וזאת שלקחתי בסוף (שגם עליה אי אפשר להגיד שהיתה במצב משביע רצון). התברר שהמכונית השלישית, זו שלא לקחתי, חוייבה בשני ק״מ בשמונה הדקות שעברו מהרגע שביוויס לקח את המפתחות שלה ועד שהחזיר אותם למשרד.  שזה די יפה, תודו, למכונית שלא מניעה בכלל.

אז למה אני כותב את זה כמעט חודשיים אחרי האירוע? כי לקח לי זמן להגיע למסקנה מה אני רוצה לעשות עם זה.

לכתוב לבאדג׳ט ישראל? מה הם יעשו עם זה? ישלחו מכתב התנצלות? ישלחו לי איזה קופון לקבל משהו בפעם הבאה שאני שוכר אצלם רכב? אני לא מעוניין במתנות שלהם.

לכתוב לבאדג׳ט העולמי? והם יעשו נו-נו-נו קטן לבאדג׳ט ישראל (אולי). אולי יכתבו לי כמה הם משתדלים שדברים כאלה לא יקרו, וכמה שהם מצטערים על החוויה הלא נעימה שעברה עלי. לא מעניין אותי. והאמת? לפי איך שהעניינים מתנהלים (לא פעם ראשנה שאני נתקל בבאדג׳ט), לא ממש מעניין את באדג׳ט העולמית מה עושה הזכיין המקומי (דומיקאר – Domicar*).

מה שמעניין אותי זה שהליקויים יתוקנו. שהם יסבירו לי מה הם הולכים לעשות בשביל שדברים כאלה לא יקרו שוב. מה הם הולכים לעשות בשביל להטמיע כללי שירות טובים. איך הם הולכים לוודא שהעובדים שהם שוכרים יהיו מהסוג שברור לו שלא מתווכחים ליד הלקוח, גם אם לא אמרו להם את זה מפורשות בהדרכה של החברה.

לצערי אני יודע שאת זה אני לא אשיג במכתב.

אז נשאר הבלוג. גם כאן אני יודע שמירב הסיכויים ששום דבר לא יתוקן במישרין כתוצאה של הפוסט הזה, אבל אם תתפתח תרבות של תלונות צרכניות בבלוגים, ואם בחברות יבינו שגוגל מוצא הכל, ואולי אולי אם גוגל יתנו מיקום גבוה לפוסט הזה בחיפוש של באדג׳ט או השכרת רכב, אז אולי בחברות יבינו שכדאי להם לוודא שהכל בסדר ושכדאי להם להגיב תגובה עניינית וראויה לבעיות שמועלות.

אז אם מישהו מבאדג׳ט מגיע לפוסט הזה: תסבירו בבקשה איך קרה מה שקרה. איך 3 מתוך 4 לא מניעות, איך הרכב הרביעי משולל אנטנה, איך אתם מעסיקים עובדים חדלי אישים, מה אתם הולכים לעשות בשביל שזה לא יקרה שוב? אני לא מעוניין במתנות, לא בפיצוי, לא בשיפוי ולא בחנופה. אני רוצה תשובות למה הכסף שלי קונה את השירות הדרעק הזה.

אני מתחייב לפרסם כל תגובה שתתקבל מבאדג׳ט.

* זה בשביל גוגל, בכלל, פיזרתי את המילה ‘באדג׳ט’ ו’השכרת רכב’ כמה פעמים, לכבוד גוגל. מקווה שתבינו. והנה עוד אחת: Budget car rental.

מה זה “מהדקת את הסגר הבטחוני”? עד עכשיו הסגר הבטחוני לא היה הרמטי? כלומר מנעתם מהם פטרוזיליה אבל הרשיתם להכניס חומרי נפץ? איך מהדקים את הסגר הבטחוני אחרי הסגר הבטחוני שיש שם עד עכשיו? מה לא היה מהודק עד עכשיו בסגר הביטחוני?

נתניהו טען במהלך הדיון כי קיבל מהממשלה הקודמת את הסגר ואת חוסר ההבנה לעניין [… ] נתניהו ציין כי ביקש לבחון את ההקלות בסגר כבר ביוני 2009

ומה? רק עכשיו גמרת לבחון? בתיאום מושלם עם המשט וכו׳? או שאין קשר למשט וזה רק צירוף מקרים?

שלא אובן לא נכון, אני בעד שלא יכניסו לרצועה כלום, מפטרוזיליה ועד דלק, ממלט ועד חומר נפץ. אבל אני לא בעד שראש הממשלה ימרח אותנו. חבל שאף אחד מהעיתונאים לא שאל אותו את השאלה הבסיסית “מה זה אומר???”

האם יש קשר בין שתי המשמעויות של המילה “צבי” בעברית (כן, אני יודע שהגעגוע הוא בסגול ובעל החיים בשווא) לבין dear באנגלית (כן, אני יודע שהחייה היא עם שני e)?

אל ראש ההר! אל ראש ההר!
הדרך מי יחסום לפדויי שבי?
מעבר הר הן זה מכבר
רומזת לנו ארץ צבי.

כמו כן, ה-deer האנגלי הוא בעצם אייל. והאייל, כידוע, עורג. כן, זה מה שהוא עושה. וכן, אני יודע ש”עורג” זה הקול שהאייל משמיע. אבל היום זה גם מתגעגע.

יש קשר?

בוגי, בוגי, בוגי… איזה מין בוגי אתה?

אתה לא יודע שמתוך כלום ורבע החברים בתנועה הקיקיונית הזו ליבם של אחוזים ניכרים היה בקומוניזם, בכנעניות או בשיתוף פעולה עם הנאצים*? מין קואליציה מוזרה של אנשים חסרי קו אידאולוגי משותף**. לא מדובר על “צאצאים”. אלה שלא שמו קצוץ על הציונות הם בשר מבשרה של הלח״י***.

דווקא בכנס של הלח״י אתה מדבר על אנשים שלא ממש אדוקים בציונות שלהם? רחמים, הם כבר לא צעירים. תניח להם!

*או בקומבינציה של השלושה
**מזכיר קצת את קדימה כשאני חושב על זה
***אכלתי השבוע קוסקוס טריפוליטאי עם בשר לחי. למבינים!

רק אני לא הבנתי, או שממשלת לבנון רואה בעזה שטח ישראלי?

כל הכבוד! יפסיקו לתת פרסים לעבריינים. אבל רק בתחומים של האחריות החברתית ורק אם העבירות “בוטות”. אם זה לא בתחום החברתי אז בסדר. ואם זה הפרות לא בוטות אז גם מחליקים.

יפה. התקדמות. בשבת אני אקנה את פתיחת ארון הקודש להישארותו של פואד במשרד התמ״ת כך שנזכה לראות את הגאון הזה מביא את המשרד לידי כך שמענישים את העבריינים ולא רק מונעים מהם פרסים.

שר התמ"ת בנימין (פואד) בן אליעזר: "מדובר במהלך שהינו חלק ממדיניות משרד התמ"ת ליצור כוח אכיפה והרתעה למניעת עבריינות בשוק העבודה ולקיום ההוראות הקבועות בחוק המעגנות את זכויותיהם הבסיסיות של עובדים בשוק העבודה"

אמרתי שמדובר בגאון או לא אמרתי? אם ידוע להם על הפרות “בוטות” (או הפרות בכלל), למה הם לא ישר מנקנקים את העבריינים? למה לחכות שהם יבקשו סיוע?

איך הגיעו לרעיון הזה?

לאחר סדרת דיונים ועבודת מטה נרחבת, משרד התמ"ת פרסם אתמול הוראת מנכ"ל חדשה בעניין "התניית סיוע בקיום אחריות חברתית"

סדרת דיונים ועבודת מטה נרחבת (שזה אומר בעברית שיחימוביץ׳ אילצה אותם לעשות את המובן מאליו). וואו. עבודת מטה נרחבת. מיטב המוחות של המשרד ישבו וחשבו וחשבו והגיעו למסקנה שלא צריך לתת פרסים לעבריינים.

וכל זה מוכתר בכותרת “מהפכה נוספת”. איזה עוד מהפכות הם מתכננים לנו?

משרד תמ״ת של כלומניקים.

ב’הארץ’ מובאת ידיעה על איזה בית דין רבני בירושלים שהחליט שצריך לאחד את המגמה החסידית עם המגמה הכללית.

עקב היותם ב’הארץ’ מאותגרי דתיים בכלל וחרדים בפרט, לא ברור מה טיבו של אותו בית דין. כאילו יש רק בית דין אחד בירושלים.

האם יש כאן מישהו שיכול לספר מה זה הבית דין הזה? זה של חסידות סלונים? של הרבנות הראשית? של העדה החרדית? של מרכז הרב? של איחוד הקהילות הרפורמיות בירושלים? של מי זה? מה זה הבית דין הזה? זה בית דין שיש לו סמכות כלפי אותו בי״ס בעימנואל? מי יושב בו?

ואם יש לו סמכות, איך זה פתאום מתהפכת דעת תורה? התורה השתנתה?

עכשיו במקום ערימה גדולה של ניירות בצד אחד של השולחן, יש לי ערימה קטנה בצד אחד ועוד שלוש ערימות קטנות בצד השני.

יופי.

ברצינות אני שואל, איך אותו אדם יום אחד כובל את עצמו בשרשרת לאנדרטה בימית ומתגושש עם חיילים בנסיון למנוע את פינוי סיני, מתבטא בחריפות נגד כל אפשרות לצאת מהשטחים במשך שנים על שנים, ואז במהלך מהיר הופך לדובר הצד שמתנה את הצטרפותו לקואליציה בכך שהממשלה תיכנס למו״מ עם הפלסטינים?

איך אדם עובר כזה מהפך? איך אחרי כל זה הוא חצה את הקווים? האם הוא טעה אז או שהוא טועה היום? האם הוא ראה את האור פתאום? או שהכל-הכל זה חיבה לכסאות וללשכות?

כי למשל אורי זהר (ואחרים שחצו את הקווים) אומר מתחת לכל עץ רענן שהוא טעה כל השנים עד שחזר בתשובה. אבל פוליטיקאי שחוצה קווים אך לעיתים נדירות יגיד שעד כה הוא חי בטעות.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת גילוי לצרכן על מכר של חמץ בימי חג הפסח) רוברט טיבייב ואריה ביבי (קדימה)

מדברי ההסבר להצעת החוק:

מטרת הצעת החוק הינה למנוע הטעייה או הכשלה בעניין מכירת חמץ בבתי עסק למכירת מזון או שתייה

גאוני! יש לי אפילו רעיון יותר טוב! שיעשו גוף מיוחד (אני מציע לקרוא לו הרבנות הראשית) עם המון המון המון המון ג’ובים, ושיקבל תקציבים מופרעים לגמרי, הגוף הזה ידאג לכל מיני דברים שקשורים בענייני דת. נגיד – אם מישהו רוצה להתחתן באופן דתי (וגם אם לא), הוא יגש לגוף הזה והם יחתנו אותו. לגוף הזה יהיו סניפים ומועצות בכל עיר, מושבה, מועצה מקומית, מועצה איזורית וכל חור אחר. הגוף הזה יעמיד רבנים על גבי רבנים, בכל עיר ושכונה (במידת האפשר יעמיד גם רב אשכנזי וגם רב ספרדי). אפשר לעשות בגוף הזה מחלקה לכשרות, והמחלקה הזו, תמורת אגרה, תעניק תעודות כשרות לבתי עסק שירצו בתעודה כזו ויעמדו בתנאי ההשגחה של אותה הרבנות הראשית, לכשתקום.

ואז כל אזרח שומר כשרות יוכל לבדוק אם התעודה הזו (נקרא לה “תעודת כשרות” דגול! לא? איך לא חשבו על זה עד עכשיו???) תלויה בבית העסק אם לאו. אם היא לא תלויה, יוכל האזרח להניח שהמאכלים שם לא עומדים תחת השגחת אותה הרבנות הראשית. וכך לא יצטרך אותו אזרח שומר כשרות לדאוג שמא בעל העסק שכח לתלות את השלט המזהיר מפני מכשול החמץ, או שאולי השלט נפל.

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הוראות לגבי אישה נכה) – חברי כנסת שונים מכל הסיעות

מתוך דברי ההסבר לחוק:

מעדויות רבות של נשים נכות עלתה שוב ושוב הטענה כי בחוק הנכים […] לא ניתנת כלל התייחסות לאופן התאמת ההענקה או הזכאות לצרכיה של נכה אישה.

כך לדוגמה, ברוב המקרים האישה היא עקרת הבית, היא מגדלת את הילדים ואחראית על הניקיונות בבית. מטלות אלה מצריכות עבודה גופנית. במקרים מעין אלה, זקוקה האישה הנכה, עקרת הבית, לעזרה נוספת מעבר למה שמקבל הגבר. כך גם באשר לתקופת ההיריון והטיפול ברך הנולד לפחות עד לכניסתו למסגרת בית ספרית (כיתה א').

לקרוא ולא להאמין. למה פשוט לא לקבוע שהתגמול יהיה קשור למטלות המוטלות על הנכה, בלי קשר למינו? מה אם האשה היא המפרנסת והגבר הנכה הוא הדואג לילדים ולנקיונות?

ומה פשר הקביעה כי “ברוב המקרים האשה היא עקרת הבית”? באיזו פלנטה חיים חברי הכנסת?

בתמונה: הארץ מתבזה עצמונית, שוב, בבוקסת המבזקים.

רוצה לצאת בלי עונש מכל דבר? תעשי ילד.

אז מה אם בית משפט קבע שאת צריכה להאסר? פסיכולוג זה יותר חזק.

שחרורו לא צפוי לפחות עד יוני 2011.

אח”כ נראה.

קודם כל, “דרוש שר חקלאות”. שר חקלאות היה דרוש גם (ובמיוחד) כששמחון החזיק בתיק החקלאות. עכשיו דרוש גם שר חקלאות וגם יו״ר לקקל. מסכנים. מה הם קיבלו. בנאדם שהיה מספיק כושל בתור שר החקלאות בשביל שברק יבעט אותו לאיזה תפקיד ניחומים שלא עושים בו כלום. לפחות לא יוכל להזיק כ”כ.

שנית, באיזו הפגנה בדיוק לא השתתפו צירי העבודה?

שלישית, איך כל זה קשור לטורקיה? הגיע הזמן לוותר על התגיות האלה. זה היה BAZZ לפני כמה שנים, וממילא מנגנון התגיות באתר ‘הארץ’ לא ממש עובד.

ובאותו עניין:

1. מה זה יו”ר עמית בקק”ל? הרי היו”ר עצמו בעיקר מחמם את הכיסא. אלי אפללו ידוע בחיבתו לנסיעות על חשבון מישהו שיממן אותו (ראה פרשת אגרקסקו). בזה העניין?
2. מה זה “קדימה העולמית”? אני מבין לגבי תנועות ותיקות ועם קו אידאולוגי שיש להם תומכים וסניפים בכל הועלם. נגיד תנועת החרות או אגודת ישראל, אבל קדימה? יש לתנועה הזו אשכרה תומכים באיזה מקום חוץ מאשר בחוג קבלני הקולות של מופז?
3. מה זה בדיוק “מחויבותו רבת השנים של ח”כ אפללו לפיתוח הנגב והגליל, נסיון חייו העשיר בתפקידי מפתח ברשות המבצעת”? מה זה המריחת מילים הזו? על מי היא חושבת שהיא עובדת? מה הוא בדיוק עשה? היה סגן שר הקליטה? זה הרי פחות מיו”ר עמית בקק”ל. מה עוד הוא עשה? הרי ידוע לכל מי שקורא עיתון פה ושם שכל הסיפור זה שהוא נחשב מתנדנד. שהוא עם רגל אחת בליכוד, או לפחות מחוץ לקדימה. אז תעשי טובה ואל תמרחי אותנו. מה שנקרא “בעיטה כלפי מעלה”.

אני היחיד שרואה כאן בעיקר כיפות סרוגות? זה צילום אילוסטרציה או מה?

האם המפכ”ל מקיים הערכת מצב בכל פעם שאסיר צריך להתחיל את ריצוי עונשו לא מתייצב?

האם אין למשטרה נוהל מסודר וקבוע לגבי טיפול באסירים נמלטים? זו הפעם הראשונה שזה קורה ולכן צמרת המשטרה בהפתעה מוחלטת?

במקרה שיודעים איפה הם מסתתרים, האם לא שולחים לשם מייד כוח משטרה לתפוס אותם?

כשציבור שלם לא לומד היסטוריה במשך כמה דורות, יכול המנהיג של אותו ציבור לספר להם מה שהוא רוצה.

השואה מציבה אתגר קשה לכל אדם שמאמין שיש השגחה פרטית בעולמנו. התקפה על האתגר הזה מתבצעת בשני אגפים בו זמנית. אגף אחד הוא כל העניין של גלגול נשמות. אדם שילם בגלגול הזה על עבירות שביצע בגלגול קודם. פשוט וקל.

חזית שניה במתקפה היא גימוד השואה. להפוך אותה לאיזה אירוע איזוטרי של התנגשות בין יהודים שבס”ה רצו לשלוח את בנותיהם לבית ספר נקי מפרענקים, לבין המלכות הרשעה (שברוב זדון מממנת את בית הספר הזה) שמאלצת את האשכנזים טהורי האמונה לחלוק ספסל לימודים עם פרענקיות מופקרות. זה כל מה שהיה שם, בשנות המלחמה ההיא.

אחרי שנים שהציבור הזה מנותק מכל תיעוד של מה שבאמת קרה שם, אפשר למכור להם הכל. יכול להיות שגם הרב עצמו מאמין בהכחשת השואה הזו של עצמו.

נכון שראש הממשלה ושר המשפטים גילגלו את גפני מכל המדרגות על החוצפה שלו שהוא חושב שהם יתערבו בהחלטת בית משפט?

נכון?

מה, לא?

כתובת האימייל מורכבת משני חלקים שביניהם מפריד הסימן @.

החלק הימני הוא שם הדומיין, והחלק השמאלי הוא ה-alias (כינוי).

התווים האפשריים בצד של ה’כינוי’ הם כל האותיות האנגליות, הספרות, ועוד כמה סימנים.

לסימן ה’פלוס' מעמד מיוחד. אפשר להוסיף אותו אחרי הכינוי ומייד אחריו עוד כמה תוים, ועדיין כתובת המייל שלכם תישאר נכונה.

למשל, אם כתובת המייל שלכם היא  myalias@example.com אזי גם אימייל שיישלח לכתובת
myalias+something@example.com יגיע אליכם. לא משנה מה תדחפו אחרי הסימן +, זה לא יקלקל את הכתובת, כל עוד ה-alias שמשמאל לפלוס ושם הדומיין שמימין לסימן @ הם אלה שתואמים לכתובת המייל שלכם.

למה זה טוב?

1. לסינון זבלנים. נרשמתם לשירות כלשהו ונאלצתם להזין כתובת מייל. תכניסו אותה לפי הדוגמא הבאה: myalias+bank@example.com וכאשר תקבלו הצעות לרכישת תכשירים נגד התקרחות תדעו שאותם זבלנים קיבלו את כתובת המייל שלכם מהבנק שלכם. נכון, הזבלנים יכולים לשנות את זה. מצד שני הם לא כ”כ מתוחכמים.
2. לסידור בתיקיות. חברים טרחנים ששולחים בעיקר מצגות יכירו את המייל שלכם כאילו הואmyalias+important@example.com ותוכלו ליצור RULE שמעביר את המייל באופן אוטומטי לתיקיית “לקרוא כשממש משעמם”.
3. להעברה לחשבון אחר. למפעל הפיס תתנו מייל מיוחד שתיצרו בשבילם, ואז תוכלו לעשות RULE בחשבון המייל שלכם, שכאשר מגיע מייל לתיבה
     myalias+mifal-hapais@example.com יתבצע מייד Auto Forward למייל שלכם בעבודה, וגם יעביר לכם את המייל בSMS, אם יש לכם שירות כזה אצל חברת הטלפון שלכם.

הערה: השימוש בסימן הפלוס עובד אצל רוב שרתי הדואר, אבל לא בכולם. תבדקו קודם עם מייל שתשלחו לעצמכם. בג’ימייל זה עובד.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – השתתפות בשכר לימוד) יוחנן פלסנר (קדימה)

יש לי הצעה יותר טובה: לתת לחייל משכורת הוגנת ודיפרנציאלית בהתאם לכובד האחריות המוטל עליו, הישיגיו, רמת הסיכון הנדרשת ממנו וכיו”ב, ירצה החייל, יחסוך ללימודים. ירצה, יפתח עסק עם שיחרורו, ירצה – יקנה המון המון המון פיסטוקים ויפצח אותם בשעות הפנאי.

הצעת חוק האוניברסיטה האזורית של הגליל רוחמה אברהם-בלילא (קדימה)

אני מציע לשנות את שם הצעת החוק ל”הצעת חוק גם אני רוחמה אברהם בלילא ניסיתי לעשות משהו בכנסת, וזה מה שיצא”.

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – עקר בית) חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ (מרץ).

הצעת החוק מבקשת לתקן אפליה (אחת מני רבות) בין גברים לנשים בחקיקה. ומדוע לא יעבירו חוק שלפיו בכל מקום (בחוק, בתקנות, בצווים ובפקודות הצבא) שבו אמור “גבר” יראו אותו כמתייחס גם לאשה, ולהפך (בשינויים המתבקשים)? למשל נקודות זיכוי במס לאשה עובדת, גיל הפרישה לפנסייה, חזקת הגיל הרך וכל כיוצא באלה.

הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך) זבולון אורלב (הבית היהודי)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה. כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של המחנכים ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים.

אפשר להרחיב את החוק: כל תלונה על תקיפה תגרור חקירת משטרה (כמו בתלונות על אלימות במשפחה) שבה אם יימצא כי יש יסוד להגיש כתב אישום, תחול חובה להגיש כתב אישום, ובלי יכולת להגיע להסדר טיעון עם הנאשם.

דמם של מורים ורופאים לא סמוק מדמם של אנשים שיושבים בחוף הים.

הצעת חוק כלי היריה (תיקון – החמרת ענישה) ציון פניאן (הליכוד)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

רק ענישה קשה יכולה לעצור את הסחף ולהרתיע גורמים פליליים מלהחזיק נשק ואף לסחור בו

חבל על בזבוז הזמן של הכנסת עם הצעת החוק הזו (שהלוואי ותיושם, אבל אין סיכוי). הבעייה היא לא הענישה הקלה, הבעייה היא שהמדינה יודעת על העבירות ולא נוקפת אצבע. אם החוק ישאר אות מתה, לא משנה אם האות המתה הזו תדרוש עונש כבד יותר.

הצעת חוק להעלאת המודעות הפלילית בקרב קטינים אלכס מילר, אורלי לוי אבקסיס, רוברט טיבייב, חמד עמאר (ישראל ביתנו) יעקב אדרי (קדימה)

הצעת חוק זו מבקשת להסדיר פעילות הסברתית בבתי הספר אשר תקדם ותעלה את המודעות לאחריות הפלילית בקרב בני הנוער. מודעות בני הנוער לאחריות הפלילית החלה עליהם תעלה את רמת ההרתעה ותעזור למנוע מעשי עבירה עתידיים אשר פוגעים בחיי הנערים ובביטחון הציבור הרחב.

עוד חוק ממשפחת חוקי אני-צריך-להוכיח-שאני-עושה-משהו-בכנסת-אז-הצעתי-חוק-שלא-שווה-גרוש-אבל-דורש-תקציב-גדול-ולכן-ברור-שהממשלה-תתנגד-לו-ואני-אוכל-להגיד-שניסיתי.

רוצים להעלות את המודעות הפלילית בקרב בני הנוער והאוכלוסיה הבוגרת גם יחד? תקבעו בחוק שמי שהורשע בעבירה פלילית לא יוכל להחזיק דרכון ורשיון נהיגה למשך חמש שנים. קטין שהורשע בפלילים, לא יוכלו הוריו להחזיק דרכון ורשיון במשך חמש שנים. בבת אחת תעלה המודעות הפלילית בצורה תלולה. את העבריינים הכבדים שמתפרנסים מעבריינות ואין להם דרך אחרת זה אולי לא יעצור, אבל שכבה שלמה שעושה חשבון שהפשע משתלם לה באופן גבולי, תמצא שהוא כבר לא כ”כ משתלם.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – תנאים למתן תעודת הכשר) יעקב כץ, מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי)

המצב החוקי היום הוא שמשגיח כשרות לא יכול שלא לתת תעודת הכשר, כל עוד המוסד המבקש את תעודת ההכשר עומד בכללי הלכות הכשרות, אבל לא יכול לשקול שיקולים שהם מחוץ ל’גרעין הקשה’ של הלכות הכשרות. למשל: אם באולם השמחות מופיעה רקדנית בטן, לא ניתן לשלול ממנו את תעודת הכשרות.

הצעת החוק באה לאפשר למשגיח שיקול דעת בלתי מוגבל באשר לסיבות בגינן לא תינתן תעודת כשרות.

אני בעד. בעד שלגוף שנותן הסמכות ותעודות תהיה אוטונומיה לקבוע מה גבולות שיקול הדעת שלו. לא רוצה לתת אישור כשרות לעסק שרוקדות בו רקדניות בטן? בבקשה. אל תתן. לא רוצה להתיר עגונות? בבקשה, אל תתיר. מי שרוצה לשכור את שירותיך כרב או כקוסם פנג שווי, מקבל אותך בשלמותך, על ההקלות ועל החומרות שלך.

אני בעד שהמדינה בכלל לא תתערב בשום דבר הנוגע בחופש הפולחן של הפרט, לא בחקיקה ולא במימון. וגם לא בחופש לאי הפולחן. אי הפולחן שלי הוא מיסודות הדת שלי, הדת חסרת הפולחן.

הצעת חוק הכרה בהשתתפות בפעילות בתנועות נוער לעניין ציונים במוסדות החינוך גדעון עזרא ישראל חסון רוני בראון מירי רגב נחמן שי (קדימה)

הצעת חוק זו באה לעודד בני נוער לקחת חלק ולהשתתף בפעילויות של תנועות הנוער המוכרות.

מה הקשר בין פעילות בתנועת נוער לבין ציון בפיזיקה? ולמה לא ללכת צעד אחד נוסף ופשוט להציע לילדים כסף בעין תמורת השתתפותם בפעולות של תנועת נוער? ומה עם מקומות ישוב שאין בהם פעילות של תנועת נוער?

כמה חוסר יצירתיות יכול להפגין חבר כנסת משועמם באופוזיציה רק בשביל להיכנס לרשימת חברי-הכנסת-שהציעו-הכי-הרבה-הצעות-חוק בסיכומי המוספים לראש השנה. לא להאמין. ברור שחברי הכנסת האלה לא רוצים להציע הצעה משמעותית שתחייב אותם לעשות משהו, להילחם, לייצג את ציבור הבוחרים. רק קצת ניקוד בסטטיסטיקה מעניין אותם. אני מציע במקום העונש הזה שהם משיתים על תקציב הכנסת, לתת להם עוד נקודה בסטטיסטיקה של מגישי הצעות החוק החרוצים ביותר, אם הם עצמם ישתתפו בפעילות של תנועת נוער.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור דרישת בחינה פסיכומטרית כבחינת כניסה וקביעת חלופה) רונית תירוש (קדימה)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

על פי הצעת החוק, כחלופה לבחינה הפסיכומטרית, ידרוש כל מוסד להשכלה גבוהה עמידה בבחינת כניסה, המותאמת לדרישות הפקולטה אליה נרשם המועמד.

רעיון מצויין! יש לי גם רעיון מה יהיה בבחינה של הפקולטה: שליטה באנגלית, חשיבה כמותית וחשיבה מילולית. אבל לא יקראו לזה “פסיכומטרי” כי זה אסור בחוק. רגע! יש לי רעיון! אפשר לקרוא לזה “הבחינה הפסיכו-שמטרית”, ולקרוץ תוך כדי. אה, ואפשר שכמה פקולטות, במקום לחבר כל אחת לעצמה את הבחינה בנפרד, יעשו אאוטסורסינג לכתיבת הבחינה. ולגוף שכותב ומפקח על הבחינות עבור הפקולטות, היות ואי אפשר לקרוא לו “המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מיסודן של האוניברסיטאות בישראל” כי זה פסיכומטרי, אפשר לקרוא לו “השמרכז השמרצי לבחינות והערכה מיסודן של הפקולטות בישראל”.

הצעת חוק המועצה לעידוד ההתנדבות בישראל – זאב בילסקי, אנסטסיה מיכאלי, אריה ביבי, שלמה מולה, רוחמה אברהם-בלילא, זאב בוים, כרמל שאמה, דני דנון, אורית זוארץ, דניאל בן-סימון, איתן כבל, נחמן שי

מתוך דברי ההסבר לחוק:

סך כל תרומתם של המתנדבים 60 מליון שעות, השוות ל- 50,000 משרות מלאות בשנה, שוות ערך לכ- 750 מליון ש"ח

ובדיוק מהסיבה הזו צריך להפסיק לעודד התנדבות. כל מתנדב במשמר האזרחי מקפח במשהו את פרנסתה של משפחה שהיתה יכולה להתפרנס ממשרת שוטר.

התנדבות? רק באותם מקומות שהמדינה לא אמורה לממן: החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, ארגונים פוליטיים וכיוצא באלה. ובלי עידוד או הכוונה מצד המדינה.

ושלא ינסו לספר לי שאין למדינה כסף. יש יותר מדי.

לכל מכשיר טלפון נייד יש מספר ייחודי שנקרא IMEI – “מזהה בינלאומי לציוד נייד” (International Mobile Equipment Identity). המספר גם חקוק בתוך המכשיר על מדבקה (בד”כ מתחת לבטריה), אבל המכשיר גם שולח את המספר הזה אל הרשת הסלולארית בכל פעם שמפעילים אותו.

המפעיל הסלולארי יודע לא רק את מספר הטלפון שממנו מתבצעת השיחה, אלא גם את מספר ה-IMEI. לכל יצרן טלפון מוקצים טווחים של מספרי IMEI, וכל יצרן מחלק את הטווחים הללו לתת-טווחים על פי דגמים, כך שהמפעיל הסלולארי יודע גם לזהות איזה דגם של מכשיר יש בידי המשתמש, ולא להציע לו שירותים שלא מתאימים לדגם הספציפי (למשל – גלישה או רינגטונים במכשיר שלא תומך בהם).

למפעיל הסלולארי יש אפשרות לתחזק “רשימה שחורה” של מספרי IMEI. במדינות שונות בעולם החוק מחייב את המפעילים הסלולאריים לתחזק רשימה שחורה כזו ולשתף אותה עם מפעילים אחרים, ולחסום את השירות לאותם מספרי IMEI שדווחו כגנובים. ניתן גם שלא לחסום את השירות בפני הגנב האדיש, ולשלוח אליו משטרה שתתפוס אותו “על חם” עם המכשיר הגנוב כאשר יסתבר שהוא מפעיל מכשיר עם IMEI שדווח כגנוב. שיתוף פעולה כזה גם אפשרי, מהצד הטכני, ברמה הבינלאומית בין מפעילים במדינות שונות.

מובן שלחברות הטלפון אין אינטרס לעשות שיתוף פעולה כזו. חברות הטלפון הן הספקיות העיקריות של מכשירי טלפון ולקוחות שנגנב מהם מכשיר הטלפון ירצו לקנות מכשיר חדש. בסבירות גבוהה הם יקנו את המכשיר החדש מחברת הטלפון ובכך יחדשו את החוזה איתה לעוד מספר שנים.

גם במדינות שבהן יש שיתוף פעולה כזה, השיתוף מוכתב על ידי החוק. גם במדינות שנראות “מתוקנות”, חברות מסחריות פועלות לפי אינטרסים מסחריים, וכשהם הולכים לקראת הצרכן זה בגלל שהחוק מאלץ אותם, או בגלל שאי הליכה לקראת הצרכן תרע עמם.

בישראל אין חוק כזה. אף אחד לא מאלץ את חברות הסלולאר לשתף פעולה בנושא מכשירים גנובים. מאידך המשטרה לא ממש מתייחסת לתלונות על מכשירים גנובים (כפי שראינו היום המשטרה גם לא ממש מתייחסת לאיומים ברצח, ובעבר כשהתלוננתי על יריות מתחת לחלוני גם לא התייחסו). אבל אם במקרה המשטרה “נופלת” על אדם שברשותו מכשירים גנובים, היא כבר תדע לטפוח לעצמה על השכם מכל הכוונים:

חידוש גדול התחדש לי: שופט צריך להגיע להסדר מיוחד עם המדינה על מנת שייאסר עליו לעסוק בעניינים הנוגעים לבן משפחה קרוב.

לא די בזה שיש ניגוד אינטרסים, השופט גם צריך לגלות רצון טוב ולהסכים שלא לפעול בניגוד אינטרסים. ואם לא ירצה להסכים? כנראה שהוא לא חייב.

קצת מזכיר לי את העונש שלפעמים קובעים שופטים על עבריינים “להתחייב שלא לעבור שוב את העבירה”.

חשבתי שעל כגון אלה חל הכלל של “מושבע ועומד מהר סיני”.

להתחזות למקובל זה לא כמו, נגיד, להתחזות לאסטרולוג? או להתחזות למתקשר עם חוצנים? או להתחזות למכשפה?

האם יש סעיף בחוק שאוסר לאדם להכריז על עצמו כמקובל “אמיתי”? יש איזה תעודה שרק למקובלים אמיתיים מותר לתלות על הקיר?

ואם הוא באמת היה רב-מקובל, עם התעודות והכובע ומטה הקסמים האורגינלי והכל, האם לא היו עוצרים אותו?

האמת שיש סעיף בחוק העונשין (417 א׳), סעיף תמוה מאוד, האוסר על התחזות לעושה כשפים:

המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.

כלומר – האם החוק מכיר בכך שיש עושי כשפים “אמיתיים” ולעומתם יש מתחזים? האם יאשימו את המתחזה למקובל גם לפי סעיף 417? ומה לגבי כל אותם מקובלים, אסטרולוגים, מוציאי דיבוקים ושאר איצטגנינים  שלא שולחים ידיים לקטינות? האם סוף סוף יימצא התובע בעל שיעור הקומה שיכניס אותם בהמוניהם לכלא?

אפשרות נוספת היא לנהוג במבחן שדומה לו היה נהוג בימי הביניים: לקחת את כל מי שטוען שהוא מקובל ולזרוק אותו ממקום מאוד גבוה (נגיד מהמסוק של המקובל כדורי). אם הוא מקובל אמיתי, ילחש את שמות הקודש ויינצל. אם הוא לא יינצל, ייכנס לשלוש שנים לכלא על התחזות למקובל.

הודעה לעיתונות של משרד התמ״ת:

מה זה “פנייה”? מה לגבי הליכים משפטיים? מה לגבי קנסות?

למה רק “פנייה? לפי רשימת הגופים שהשתתפו בחגיגה מדובר במכת מדינה:

• עיריית ראשון לציון
• משרד הקליטה
• עיריית הרצליה
• חברת "סלקום"
• "הלוח הבטוח"
• בנק ישראל

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת עו"ד ציונה קניג-יאיר:
"יש להמשיך ולפעול לשינוי התודעה הציבורית לאיסור ההפליה בקבלה לעבודה"

מה שמתבצע זה לא “שינוי התודעה הציבורית”. האופן התמוה שבו בוחר משרד התמ״ת לפעות הוא לכל היותר דרך ללמד את המעסיקים לנסח מודעה באופן שלא יעלו ממנו בבירור כוונותיהם המפלות.

כך למשל, בעקבות פנייה של הנציבה האזורית למחוז ת"א והמרכז עו"ד שרון אברהם-ויס, הסירה עיריית ראשון לציון, תנאי מפלה שביקש מדרושות עבודה לציין האם הן הרות.

הפרה כ”כ בוטה של החוק, מישהו חושב שזה בתום לב? אז עכשיו לא יפרסמו את זה במודעה, אבל ברור שהאפלייה תישאר. ישאלו את זה בראיון בע״פ. אני לא יודע להחליט האם נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ״ת מורכבת מאוסף של נאיבים קיצוניים, של עצלנים כרוניים או של אהבלים חסרי תקנה.

משרד הקליטה אף הוא שינה את המודעה בעקבות התערבות הנציבות וביטל רף גיל, שלא התחייב ממהות התפקיד.

שינה את המודעה. יופי חי. ומה לגבי שינוי הגישה?

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת משמשת זרוע ביצועית הפועלת לאכיפת שוויון הזדמנויות בעבודה במישור האזרחי, כמו גם הפנמת הנורמות הראויות של שוויון הזדמנויות בעבודה במשק הישראלי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שואפת להוביל תהליך של הטמעת שוויון ומיגור אפליה בשוק העבודה, ליצור מודעות ציבורית לתרומת השוויון מחד, ומחיר האפליה מנגד, ובסמכותה לברר כל חשד לאפליה בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988

ובכן, שינוי תודעה זה גם באמצעות יד קשה, לא רק באמצעות “פנייה” בדחילו ורחימו. וזה הזמן לשנות את החוק כך שאפשר יהיה להטיל קנסות כבדים על חריגות מהחוק, ואם הנקנס חושב שלא מגיע לו, שיערער. כמו ברירת קנס על עבירות תנועה. להפסיק את הנוהג של פתיחה בהליכים יקרים נגד מפירים. הנוהג הזה מרתיע את הרשויות והן מהססות להשתמש בו. ברירת המחדל צריכה להיות שהעבריין נקנס, ואם הוא רוצה, שיגרור את המדינה לבית משפט. ושהקנס לא יהיה על המוסד, אלא על מנהלו.

בלבדי למועדון לקוחות הבלוג ולגולשי yad2.

שחור, גזעי, פתוח לכל הרשתות מהיצרן (ללא צורך בפריצה), 3500 ש"ח. למבינים, מרקדן.

באריזה, לא היה בשימוש מעולם.

אחריות שנה מהיבואן.

ליצירת קשר: 052-4329040 נמכר

זכיתי בו ואני לא מעוניין באייפון.

(זה לא ההוא שפרסמתי בפברואר, זכיתי באחד חדש)

חה״כ אורית זוארץ (קדימה) מגלה פעלתנות בנושאי הגנת הצרכן. אחת ההצעות הטובות שהציעה נוגעת לפרסום סמוי בקלטות ילדים. הצעת חוק פשוטה, ברורה, ושאינה כרוכה בהקצאת משאבים מצד המדינה.

הצעת החוק דורשת כי:

לא ייעשה שימוש בפרסומת סמויה בקלטת המיועדת לילדים, ובכלל זה שילוב של מוצרים בתוך התכנים, ללא גילוי נאות על גבי הקלטות

פשוט וקל.

והממשלה? בישבתה מיום 2 למאי 2010 החליטה להתנגד להצעת החוק. להתנגד. חשוב להם שלא תהיה אזהרה על קלטות המכילות פרסום סמוי. הם היו יכולים שלא לנקוט עמדה, הם היו יכולים לתמוך בהצעה. אבל לא. הם ממש ממש רוצים שלא תופיע אזהרה כזו.

אז אם אתם מעוניינים לממש את זכותכם הדמוקרטית להשפעה על נבחרי הציבור, תגידו להם. פשוט תגידו:

(ולא לשכוח להוסיף את השם שלכם למטה אחרי ה'בברכה' ולא לשכוח לעדכן כאן כשאתם מקבלים תגובה)

בוועדת הכלכלה של הכנסת התקיים דיון על תיקון פקודת התעבורה בנושא אכיפת חובת תשלום באוטובוס.

התיקון לחוק נועד לתת סמכויות לנהג כלפי נוסע שלא שילם וכיו״ב.

בשלב מסויים עולה הנקודה של ההפסדים עקב נוסעים שמתגנבים לאוטובוס בלי לשלם.

ומה מתברר? שצאן הקדושים, שלא מסוגל לשבת גברים ונשים בכפיפה אחת שמא יחטאו לעיניים, מתפלח לאוטובוס בהמוניו (ההדגשה באדום שלי):

אלי בליליוס:

אני רוצה לדבר על הנקודה העיקרית – הנהג. אמצעי האכיפה היחידי שלו הוא באמת ללכת למשטרה. וזה בלתי אפשרי. בחוק הזה אנחנו משחררים את הנהג מאחריות לדאוג לכל אותם האנשים הנורמטיביים שלא משלמים, והבעיה היא האנשים הנורמטיביים, לא הפושע או זה שאין לו כסף או הקמצן. הבעיה היא עם אנשים שעולים עם שני ילדים וצריכים לשלם על אחד, ולא משלמים; הבעיה היא עם אוכלוסיות זכאים שהם לא באמת זכאים; אלה שעולים בלי "אזרח ותיק" ונראים זקנים, והם אומרים שהם "אזרח ותיק". יש ‎10%-5% אובדן כספים בגין אי תשלום, וזה הרבה מאוד כסף.

אלי אפללו:

‎10%-5%? זה הרבה כסף.

אלי בליליוס:

אני מעריך את זה לפחות ב-‎5%. לא כולל המהדרין ששם יש ‎30% אי תשלום בגלל עלייה מאחור.

המטרה שלנו בסופו של דבר היא שהנהג לא יהיה אחראי בכלל על הגבייה. כשיש כרטיס חכם, מכשיר הוולידטור מציג את הכרטיס החכם, ולא צריך שהנהג, במקום להתעסק בנהיגה ובבטיחות יתעסק עם גבייה. אבל מה יקרה? אם נשחרר את הנהג מגבייה ‎30% מהנוסעים לא ישלמו. פה יש מקל- -

מסקנה? תסיקו בעצמכם.

יברך “ברוך שחלק מכבודו ליראיו”

כבר יש חוק כזה, ואלי ישי הוא שר הפנים, אז למה הוא לא משתמש בו?

יכול להיות שהוא מעוניין יותר בגיבוש חוקים ובמסירת הודעות לעיתונות ופחות בהפעלתם של החוקים?

ולמה אף עיתונאי לא שואל אותו את השאלה הבסיסית הזו? יכול להיות שהעיתונאים מטומטמים?

ואם יש בקוראים מישהו שמבין, שיסביר בבקשה.

אני מוצא שזה דומה לידיעה “מאות התקבצו בגן סאקר למנגל המוני בקריאה לפתרון מצוקת האשפוז בבתי החולים”, או “אלפים מוחים על ייקור תעריפי הדואר בכך שהם שולחים הבוקר את ילדיהם לבתי הספר” או “פחי אשפה הוצתו בירושלים במחאה על החפירות באשקלון”.

אנשים אוהבים לעשות מנגל, אוהבים לשוט ביאכטות, אוהבים לשרוף פחי אשפה ונאלצים לשלוח את הילדים לבתי הספר, זה בסדר וכך סדרו של עולם. אז הם על הדרך כבר אומרים שזה לכבוד משהו? על מי אמורה מחאה כזו להשפיע? מה עניין שייט יאכטות לשחרור גלעד שליט? זה אמור לבאס את החמאס במידה כזו שהם יתרצו? זה אמור להשפיע עלי? שאני אתבאס שאני לא שט ביאכטה ולכן אני אשחרר את שליט במו ידי? או שאולי הם רומזים לאיסמעיל הנייה שאם הוא ישחרר את שליט הוא יקבל סיבוב ביאכטה?

לא ברור ואני אשמח אם מישהו יסביר.

‘השליכו’ אבנים.

חבר׳ה שם ב’הארץ’, מה קורה אתכם? אבנים ‘מיידים’. במקרים מסויימים, אם כי לא במקרה הזה, אפשר להבין ‘לזרוק’ אבנים (“זורק אבן למרקוליס”), אבל ‘להשליך’???

סליחה, לא יכולתי להתאפק.

תתחילי אולי להצביע נגד הממשלה כשתעלה הצבעת אי אמון על הרקע הזה?

אם עד היום יחימוביץ’ הצביעה לפי האינטרס של ביבי (או למצער נעדרה על מנת שלא להצביע נגדו) בנושאים יותר קריטיים, אני לא רואה מצב שהיא מרימה את היד נגד הממשלה בעניין הזה.

בהצבעותיה בפועל יחימוביץ’ לא מצביעה נגד נתניהו, ולא משנה מה היא מכריזה.

אם אתם משחקים בכדור בפארק, והכדור מתגלגל אל מתחת לשיח הבוגנוויליה, הישמרו לכם מדורבנותיו הדוקרניים של השיח כאשר אתם זוחלים תחתיו בנסיון לחלץ את הכדור!

בשלב הבא: פתיחת מעבר הגבול בין ישראל לקפריסין למעבר הולכי רגל.

חדשות: ומשמעותן:
ערקתי מהליכוד בגלל שחשבתי שיש לי סיכוי יותר טוב לקבל תיק אצל שרון, אבל אצל הליבני הזו אני מתייבש ואין לי שום ג’ובים לחלק למקורבים. איך אני אמור להתמודד על מקום ברשימה אם אני לא מחלק מינויים לקבלני הקולות???

תקציר הפרקים: ‘ישראל היום’ נוגס יותר ויותר מעוגת הפרסום של העיתונים הגדולים, לכן העיתונים פעלו לחקיקת חוק מיוחד שיגביל חלוקה של עיתונים בחינם רק לשנה אחת.

קצת מוזר היה לשמוע דוברים מטעם ‘מעריב’ דווקא, מכל העיתונים, טוענים טענות בעניין איכות העיתונות וכו’. אבל זה מה שהיה.

מצד אחד ברור היה לי שמי שרוצה להפיץ מוצר חינם, יהיה זה מהדקים-משרדיים, עיתונים או חומוס בפיתה, זכותו להפיץ. מצד שני רציתי שהחוק הזה יעבור בשביל הפדיחה שתווצר והעמדת חברי הכנסת שקידמו את החוק הזה באור המטומטם הראוי להם.

מה שהיה קורה, או לפחות מה שהיה צריך לקרות, אילו החוק הזה היה מתקבל, העיתון היה צריך להיות מוצע למכירה במחיר של 3 אגורות לעותק, וכמובן שהיה עיגול אגורות כלפי מטה.

חבל, היה יכול להיות מבדר קצת בין כל עיצבוני היום-יום.

כל מילה זהב! כבר מזמן אני קורא ליד קשה נגד מתפרעים שמסכנים את כוחות הבטחון.

תקפת שוטר? זרקת אבנים על כבאי? הרמת יד על חייל? אפשר להגיב באש מדוייקת.

לא צייתת להוראת שוטר? התווכחת עם איש החוק? אזיקים ולמעצר עד המשפט.

חרדים, מתנחלים, פלסטינאים, טורקים, אנשים ירוקים עם אנטנות. אין הבדל.

אחרי כל מה שהיא עשתה והדוגמא האישית שנתנה, אף אחד לא יכול היה להדליף לה את השאלות של הוועדה??? נו, תעשו טובה!

מעבר לכך עולות שתי תמיהות:

1. מה יש לה להתכונן? האם היא מתכוונת להגיד משהו אחר מאשר “אין לי שום מושג על מה אתם מדברים”? אם כן, אז מה היא רוצה מהוועדה ולמה שימוע? למה לא לחסוך לכל הצדדים את הזמן וללכת באופן וולונטרי לעמוד הקלון?
2. אם לא היה לה זמן להתכונן לשימוע, מה היא בדיוק עשתה בימים האחרונים? האם לאדם במצבה יש משהו יותר דחוף לעשות מאשר להתכונן לשימוע בלי הפסקה 24 שעות ביום?

בערך כמו לשרוף פחי אשפה בשכונה שלך בירושלים במחאה על איזה עניין באשדוד.

רוצו עכשיו לקנות לפני שייגמר, ואל תשכחו מי גילה לכם על המחסור הצפוי רגע לפני שהמחירים מאמירים!

מילא ש’הארץ’ מביא תקצירי הודעות של סוכנויות ידיעות, עכשיו הוא גם מביא תקצירי הודעות של סוכנויות ידיעות על תקצירי הודעות של סוכנויות ידיעות אחרות:

אני מבין שמוגזם לדרוש מהם שיבדקו עובדות ולא שיסתתרו מאחורי דווח של של סוכנויות ידיעות, אבל בדוגמא למעלה אין דיווח על הוצאה להורג, אלא דיווח על כך שמישהו אמר משהו.

ובכלל, אני לא מבין מה החדשה שבעניין ההוצאה להורג. בסין מוצאים להורג אלפי אנשים. יותר מזעזעת וראויה לדיווח העובדה שבסין מוצאים להורג אנשים על כשלים בירוקרטיים ועל גניבות של מה בכך מאשר שאדם שרצח 29 ילדים מוצא להורג.

ואם זה לא יעזור, אני מציע לנקוט בשיטות שחה”כ אלדד ושולחיו מומחים בהן:

1. לשכב על הרצפה ולצרוח עד שנותנים להם את מה שהם רוצים
2. לאיים שאם הם לא יקבלו מייד את כל מה שהם רוצים אז הם יעצרו את נשימתם עד שיכחילו פניהם.

אפשר גם פשוט לאיים על האמריקאים שישראל תפסיק להם את הערבויות. זה עבד ב91, זה יעבוד גם עכשיו.

מעולם לא חשתי דחף עז יותר לתת למתנחל את מבוקשו כמו שאני מרגיש עכשיו.

לידיעת הקורא עמוס שוקן: הר געש מתפרץ, לא מתפוצץ.

באתר המשטרה מגוללים סיפור על לכידתו של נוכל שבסופו מתבקשים מי שנפגעו מעלילותיו של הנוכל לגשת לתחנת המשטרה.

אלא שכל הסיפור מוגש כך שברור שהעיקר בו הוא הדגשת התושיה של המשטרה, ואילו הבקשה מהציבור, המוצנעת בסוף הסיפור, היא מין סוג של עלה תאנה שמצדיק את הטפיחה העצמית על השכם.

החשוד הרי הוא עצור בידי המשטרה, אז למה לא לפרסם תמונה שלו? אחרת משמעות הקריאה לציבור היא “כל מי שאי פעם נעקץ על יד נוכל שיבוא ויתלונן”.

שפטו בעצמכם:

ומה זה בדיוק “התלוננה … על כך שהכירה גבר דרך הצ’ט הטלפוני של טל-לאב”? האם זו סוג של עבירה?

דווקא בנושא הזה, דווקא ציפי לבני תוקפת? מה בדיוק מחבר את קואליציית הכוחות שנקראת ‘קדימה’?

'קדימה' בעצמם הם מין דבוקה של פרטים שאין ביניהם שום דבר משותף. מהו אותו דבר שמחבר בין נציגי קדימה בכנסת זולת תקוותם שהמקום ברשימה* בו יוצבו בבחירות הבאות יהיה מקום ריאלי? גם הם קורצים כל הזמן אחד לשני בתקווה שהבלוף לא יתגלה עד הבחירות הבאות.

*רשימה כלשהי, לאו דווקא 'קדימה'.

משרד המשפטים פרסם באתרו את תגובת מחלקת הבג"צים בבג"צ בנושא פונדקאות לזוגות חד מיניים.

http://www.justice.gov.il/MOJHeb/News/BagatzPundekautChadMiniym.htm

שימו לב, הקישור הוא למסמך רשמי של משרד המשפטים.

אני מקווה שלמישהו בהרכב השופטים של בג”ץ יש ראי קטן בתיק.

• מי שזורע רוח יקצור סופה
• על דאטפת אטפוך
• A taste of your own medicine
• אחר: _______________

כי זה נורא חשוב, אבל חסרים פרטים:

האם נמסרה הודעה למשפחתו?

שוד של מה? תחנת דלק? חנות מכולת? מספרה? בנק? בנק הדם?

זה מספיק חשוב בשביל להיכנס למבזקים, אתם יכולים להתאמץ קצת ולתת פרטים!

סטיבן הוקינג                                         גיל ריבה

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מצווה בסעיף 2(א) כי:

לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם …

ובעניין פרסום מודעות דרושים, בסעיף 8(א):

מעביד או הזקוק לעובד, לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה להכשרה מקצועית אלא אם כן הצעת העבודה צויינה בלשון זכר ובלשון נקבה, בין ביחיד ובין ברבים, וכן לא יפרסם מודעה כאמור שיש בה משום הפליה על פי הוראות סעיף 2

והנה בלוח ידיעות מיום שישי 14 למאי 2010, מפרסמת הסוכנות היהודית, לא פחות ולא יותר, את המודעה המדהימה להלן:

ועל זה סבא שלי היה אומר “אם תשכרו עובדים רווקים הם עוד עלולים להתחתן. תשכרו סריסים ולא יהיו לכם בעיות”.

לקברים בני 2750 שנה הם קוראים “חדשים”.

בילדותי היה נקוט בידי בני הנעורים מנהג נאה: ילד שהיה רוצה לשדרג את עצמו בסולם החברתי היה משחרר נפיחה באוטובוס ויוצא מהדלת האוטומטית, תוך ידיעה שהדלת תיסגר מאחוריו. הוא עצמו יזכה לתהילת נצח (או לפחות לכמה דקות של תהילה) בעיני חבריו, והנשארים באוטובוס הם לבדם יסבלו את התוצאות.

כזה המצב גם כאשר ח”כ אלמוני נואש מנסה למצוא דרך לתפוס כותרת של כמה דקות בכלי התקשורת, או לפחות במקומון של מגדיאל. חבר הכנסת משחרר לאוויר את החוק, ברור לכולם שמדובר באוויר חם לכל היותר, החוק עובר לדיון בוועדה כמקובל, מבזבזים עליו כמה שעות עבודה של יועצים שמוזמנים לוועדה ובזה זה נגמר. חבר הכנסת מושך את החוק או שהכנסת לא מאשרת אותו. בין לבין הכותרת מסתובבת לכמה דקות באיזה עמוד פנימי נידח של אתר חדשות, ואולי גם רזי ברקאי יגיד “נעסוק גם בהצעתו של חבר הכנסת פדצהור בעניין הגבלת מספר השיניים המותר שיהיו בפיו של כלב, ככל שיותיר לנו הזמן”. הכנסת ביזבזה על זה כסף, אבל זה כנראה המחיר של מראית עין של דמוקרטיה.

לפני זמן מה נפחה ח״כ רחל אדטו לחלל הכנסת את “חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות” הידוע בכינויו “חוק הפוטושופ”. נראה היה שמדובר באחת מאותן הצעות חוק פופוליסטיות מטומטמות שנועדו למשוך תשומת לב לח”כ ישנוני. אלא שהסתבר שח”כ אדטו קיבלה יותר ממה שהיא פיללה אליו ועכשיו מצפים ממנה שתעמוד מאחורי היוזמה שלה – ממש כמו נער שנפח במעלית ולא הספיק לצאת ממנה לפני שנסגרו הדלתות.

לפיכך התקיים איתה ראיון ב’הארץ’ במסגרת המדור ‘שיחת היום’, מדור המוקדש לראיון עומק על נושא אחד. ראיון שהוא מופת לעולמה הבלתי מתקבל על הדעת של פופוליזם צרוף. עולם שבו לעובדות אין מקום בקביעת עמדות.

קודם כל קובעת הד”ר אדטו ש-25 אלף בני נוער בישראל סובלים מהפרעות אכילה ושהסיבה היא שמעבדים תמונות של דוגמנים בעזרת פוטושופ ו/או שנעזרים בדמויותיהם של דוגמנים רזים מדי, ושאם רק יפסיקו לעבד תמונות, התופעה תיעלם לגמרי:

שאלה: האם אין בהצעת חוק כזאת פגיעה בחופש העיסוק? דוגמנים ודוגמניות לא יוכלו לטעון שמדובר בחוק מפלה שמונע מהם עבודה רק בשל משקלם?

תשובה: צריכה להיות מידתיות בין הפגיעה בחופש העיסוק, לבין פגיעה ב-25 אלף בני נוער בישראל שסובלים היום מהפרעות אכילה.

אח”כ היא מגלה שבעקבות עבודת מחקר מאוד יסודית שעומדת בכל הכללים המקובלים של שיטות מחקר (“ראיתי קבוצות תמיכה, פגשתי הורים… וכולם סיפרו…), שאנורקסיה היא בעצם תולדה של דיאטה רגילה:

ראיתי קבוצות תמיכה, פגשתי הורים וביקרתי צעירות שהיו מאושפזות במחלקות פסיכיאטריות. כולם סיפרו שהאנורקסיה התחילה בגלל דיאטה שגרתית.

אז אולי כדאי להוציא מחוץ לחוק את הדיאטה השגרתית? זו עם החסה והגביע אשל בארוחת עשר? אחרי הכל, כולם סיפרו שהאנורקסיה התחילה בגלל דיאטה שגרתית.

ומייד אחרי כן:

בנות סיפרו שפתחו בדיאטה אחרי שזרקו להן “את שמנה' או “את דאבה', למרות שהן לא באמת היו שמנות.

ממש הגיוני לקשור את זה לפוטושופ. במיוחד אחרי המחקר היסודי שהיא ערכה (“ביקרתי  צעירות מאושפזות”).

ועוד פנינת הגיון:

שאלה: כמה מהדוגמנים והדוגמניות בישראל כיום נמצאים בתת משקל? עד כמה מדובר בתופעה נרחבת?

תשובה: אני לא יכולה לומר לך כמה מ-600 הדוגמניות הרשומות כיום בסוכנויות בישראל נמצאות בתת משקל, אבל לדעתי מדובר בחלק מאוד משמעותי

או במילים אחרות: אין לי מושג על מה אני מדברת, אבל אני בטוחה שאני צודקת.

ומייד אח”כ:

ישנו קשר חד ערכי בין דוגמניות מאוד רזות לבין ההשפעה שלהן על בני נוער שמחליטים לפתוח בדיאטה בגללן

האם עכשיו אני צריך להאמין לה שהיא יודעת על מה היא מדברת או ששוב היא בודה נתונים ומאמינה לסברות הכרס של עצמה?

ומה זה בדיוק "קשר חד ערכי"? האם הכוונה היא לקשר "חד-חד ערכי"? כלומר שדוגמניות שדופות גורמות רק לאנורקסיה וכל אנורקסיה נגרמת רק מדוגמנית גרומה? או שאולי הכוונה לקשר עם קצה שפיצי חד? לא ברור.

מסתבר שאדטו עצמה נעזרת בפוטושופ בשביל ליפות את דמותה בפרסומים:

שאלה: הצעת החוק שלך מציעה, במקביל, למנוע הצרת היקפים באמצעות הפוטושופ. אלא שאפילו את נעזרת בפוטושופ כדי לרטש ולשפר תמונות שלך שהעלית לאינטרנט. מה הבעיה בכך?

תשובה: החוק שנוגע לפוטושופ הוא לא גימיק. אין לי שום בעיה בכל מה שנוגע לתיקון קמטים, לשיפור מראה הפנים, או להצעיר. אין קשר בין זה לבין החוק.

למה בעצם? אם לפוטושופ יש כזה כוח מאגי על בני הנוער, חזקה שבעתיד הקרוב יפתחו אלפי בני נוער תשוקה להגדלת שפתיים, להעלמת קמטים, להבלטת אזניים או להארכת ציפורניים, כי ככה עושים בפוטושופ. בארצות הים כבר ידועות תופעות של התמכרות לניתוחים פלסטיים. כמו כן צריך להרחיב את החוק, לפי ההגיון המנחה אותו, שלא להציג דוגמניות עם חזה גדול מהראוי, עם שפתיים בולטות מהראוי ועם איפור מוגזם. אה, וגם פלטפוס. בשום אופן לא להראות פלטפוס בפרסומות, כי הנוער בהמוניו מייד יקח פטיש גדול ויכה בכף רגלו עד שתשטטח לכדי פלטפוס.

נראה שלח”כ אדטו קרה מה שקוראים באנגלית “got more than she bargained for”, הציעה בשליפה הצעת חוק טיפשית ועכשיו היא צריכה להצדיק אותה, אלא שאין לה ממש איך לעשות את זה.

הודעה לעיתונות מטעם משרד התמ”ת:

הבנאדם שר בממשלה, מופקד על משרד עם אחד התקציבים הגדולים ביותר, עם סמכויות מכאן ועד הודעה חדשה. למה הוא צריך לכתוב לראש הממשלה? האם זה הנוהל בשביל להעלות עניין על סדר יומה של הממשלה? לכתוב מכתבים לראש הממשלה?

ובהמשך מתבררת גאוניותו של השר:

“לכן”. ממש סיבה ותוצאה. אותו הגיון יכול גם להביא את השר להגיד: “נתניה היא העיר המזוהה ביותר עם הקוסקוס הטריפוליטאי, ולכן ענף הקוסקוס הוא הענף העיקרי בעיר”. או “אובמה הוא הנשיא האמריקאי עם האזניים הכי בולטות, ולכן אזניו הן מקור עוצמתו הפוליטית” לך תבין מה הקשר.

לפלא בעיני איך זה שכאשר פואד נכנס לחדר ישיבות הממשלה לא קמים מייד כל השרים הדתיים על רגליהם ומברכים “ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”.

מתוך אתר המשטרה:

האם היו מציינים את משלח ידו של האזרח העירני אילו היה מדובר בשרברב? מילא לתת קרדיט (למרות שעדיף בלי), אבל נראה שעובדת היותו חבלן משטרה קודמת לעיקר. לפחות בכותרת מוזכר הקשר שלו למשטרה לפני הפשע שהוא מנע.

למשטרה הייתי מייעץ לשנן את דבריו של רבן יוחנן בן זכאי: “אם עשית תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת” (אבות ב’ ט’)

אם אכן יש ממש בדברי הסנגוריה של האם, הרי שיש להעמיד לדין גם אותה

מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים. – חוק העונשין, סעיף 262

וכן כל רופא שטיפל ביסמין אבו-קמיר ונחשף לעובדת היותה מכורה לסמים ולא דווח על כך למשרד התחבורה.

רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות. – פקודת התעבורה, 12ב.(א)

משרד התמ”ת יוצא בהודעה לעיתונות:

האם ישראל לא שותפה לחרם הכלכלי על קובה?

האם ישראל לא דוחפת בכל הכוח החלטה על חרם כלכלי על אירן?

האם ישראל לא התמסרה לחרם הכלכלי הסיני על טאיוואן ברגע שהסינים רמזו שזה יעזור ליחסי המסחר בין המדינות? (אותה טאיוואן, אגב, שעמדה דום לימין ישראל בכל עניין כמעט, בהוראה אמריקאית)

לכל אדם/גוף שיש ברשותו כסף שהוא מוציא על מוצרים ושירותים, יש זכות (ולטעמי גם חובה) להחליט החלטות ערכיות באשר לזהות הספקים שמוכרים לו את המוצרים והשירותים.

לגיטימי שלא לקנות מוצרים של חברת קוסמטיקה שעורכת ניסויים על בעלי חיים.

לגיטימי שלא לקנות מוצרים מחברה שמוכרת מוצרים שלא עומדים בכללי הכשרות.

לגיטימי להחרים את בנק לאומי באשר הוא (לשעבר) הבעלים של חברה שמחללת קברים (אפריקה ישראל).

לגיטימי שארגון המורים הנורבגי יחליט שכספי קרן הפנסיה שלו לא יושקעו בתעשיות הבטחוניות הישראליות.

לגיטימי לא לקנות תוצרת גרמניה.

לגיטימי לא לתדלק בתחנה שאינה שומרת שבת.

לגיטימי לא להיכנס לחנות של פלוני בגלל שהוא לא מפעיל מיזוג או בגלל שהוא מתנהג לא יפה לעובדים.

לגיטימי לא לקנות הלבשה שמיוצרת תוך כדי ניצול של ילדים בתנאי עבדות.

הכל לגיטימי, וכל אחד מאיתנו מחליט גם החלטות ערכיות לגבי הכסף שלו. אפילו אני (ולא, אני לא מחרים תחנות דלק מחללות שבת למי שתוהה).

מה שלא לגיטימי זה לגלגל עיניים. להשתתף בחרמות מצד אחד, ובאותו זמן לקרוא לכלי של החרם הכלכלי “כלי ניגוח פוליטי שפל”.

כבר היום יכול שר הפנים לשלול אזרחות פחות או יותר מהסיבה המוצעת בחוק, ואפילו בלי שיש הרשעה בריגול.

שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל (חוק האזרחות, התשי"ב-1952. סעיף 11(ב))

מה יצור החוק הזה? לאחר שבית משפט יחליט שלא לשלול אזרחות ממורשע, ידי שר הפנים יהיו כבולות בהפיכה מנהלית של פס”ד.

הפיכה מנהלית של פס”ד היא יותר בעייתית מאשר החלטה מנהלית משלימה. אפשר אפילו להגיד שהחלטה מנהלית שהופכת פס”ד היא בלתי נסבלת מבחינה הפרדת רשויות במדינה דמוקרטית. ממש כמו הכוח הניתן לנשיא לחון עבריינים.

סתם אוויר חם מטעם ישראל ביתנו, דמגוגיה שהם יכולים למכור לבוחרים שלהם, שמורכבים בעיקר באנשים שמטעמי הגירה לא ממש מכירים את החוק.

אם המשטרה לא רוצה שיפרסמו פרטי חקירה, פשוט שהמשטרה בעצמה לא תדליף פרטים מהחקירה!!!

למשטרה הכלל הבסיסי הזה לא ברור (וזה בלי קשר שזה חוסר הגינות בסיסית, ואולי אף עבירה, להדליף פרטי חקירה).

הנה, הם כבר לא מתאפקים. באותה ידיעה עצמה, ובניגוד לאותו צו איסור פרסום, מתפרסמים פרטים מהחקירה:

היה לשוטר מעצור בנשק?

הוא לא מכיר את הוראות הפתיחה באש (באוויר, לרגליים, על מנת להרוג)?

הפכתי בכתבה ולא הוזכר שם דבר על כך שאחד התוקפים נפגע במהלך התקיפה.

האם יש משהו שלא הבנתי?

ולמה לפעול ביד קשה רק אם לא יוחזר התיק? למה לא להיכנס בעבריינים ביד קשה בכל מקרה? הם עבריינים ומקומם מאחורי הסורגים.

ממתי בכלל נושאים ונותנים עם עבריינים? למעט מקרים של בני ערובה שחייהם בסכנה, לא מקובל לשאת ולתת עם עבריינים (וגם במקרה של מו”מ עם חוטפים, בסופו של דבר העניין הוא רק תרגיל והבטחות שניתנות להם לא אמורות להיות מכובדות). האם המסמכים עד כדי כך חשובים ומסווגים שהעדרם יוצר נזק העולה על הנזק שבמשא ומתן עם עבריינים? אם כך, איך זה שמסמכים חשובים כאלה מוחזקים במשמורת על ידי שוטר מעאפן שלא מנסה בכלל להשתמש בנשק שלו על מנת להדוף תוקפים שמעוניינים להניח את ידם על מסמכים כאלה חשובים?

איך כאלה כלומניקים מגיעים לצמרת של הצמרת של שירותי הבטחון???

רפי איתן, פואד, בוגי, מופז. שכחתי מישהו?

איך המסננת של הקידום של זרועות הבטחון עובדת שמצליחה לקדם את האנשים חסרי הכישורים האלה לטופ?

מדאיג.

סגנון ההודעות לעיתונות של משרד התמ”ת הוא מלאכת מחשבת של ליקוק לבוס בצורה שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר (ולא שלא ראיתי דוגמאות מאליפות של ליקוקים לבוס).

כבר הרבה זמן אני חושב לכתוב פוסט עם דוגמאות של עוצמת הליקוק של דובר המשרד, וכל פעם שאני כבר חושב שיש לי את כל החומר בנידון, מופיעה הודעה שמפתיעה אותי מחדש.

אז אמנם הפוסט בוא יבוא, אבל בינתיים טעימה:

שום איזכור בהודעה עצמה לגבי השם הרשמי של השכונה. ככה קוראים לשכונה במשרד התמ”ת. ‘שכונת המהומות’.

משום מה באתר ‘הארץ’ חושבים שברור מה זה מתפ”ש.

לבד מזאת לא ברור לי ההגיון באיסור הכניסה על חומסקי: הרי הוא זכאי לאזרחות ישראלית לפי חוק השבות. אילו היה אומר לאותו פקיד שמנע את כניסתו שהוא מבקש אזרחות ישראלית, מייד היו נותנים לו כזו, מנפיקים לו דרכון ישראלי ואף היה מקבל מעבר אקספרס בכל המחסומים.

חבל שהוא לא חשב להודיע במעבר הגבול שהוא מבקש להתאזרח. היה מעמיד את המערכת באור המטומטם הראוי לה.

ואיך זה בדיוק מבזק? שסוף סוף המדינה, בצורה חלקית אמנם, אבל בכ”ז, עומדת על קיום החוק? אכן, אדם נשך כלב.

ולכן שוטר צריך להשתמש ברמקול בשביל לדבר איתם גם כשהוא עומד ממש על ידם.

אז מה, דגל התורה תפרוש מהקואליציה?

באיזה אופן הוא יממש את קביעתו ש”אסור לעבור לסדר היום”?

בזמנו מלון גני חמת בטבריה היה חשוד על חילול קברים. המלון, כמו שאר העיר טבריה, בנוי על בית קברות יהודי עתיק.

החרדים שיגעו את המדינה ואף החרימו את בנק לאומי, הבעלים של “אפריקה ישראל” דאז. לאחר זמן נמכרה אפריקה ישראל ללב לבייב. היות והבעלות על המלון היתה עכשיו בידיו של חרדי, כבר לא היה דחוף כ”כ העניין הזה עם הקברים והנושא דעך.

מה שלא דעך היתה הבעייה עם כביש הגישה לטבריה מכוון דרום עקב בית הקברות שתחתיו. איך יכול כהן להיכנס לטבריה באופן כזה??? מייד שפכו מליוני שקלים על הגבהת הכביש וסלילתו על גבי צינורות-בטון, כך שטומאתם של המתים לא תפגע בכל אותם כהנים. שתי בעיות לא נתחוורו לי מאז:

1. מה לגבי כל אותם כהנים שנטמאו מאות שנים כשנכנסו לטבריה באותה דרך ממש אבל לא מעל גבי צינורות בטון?
2. מה לגבי אותם כהנים שנוסעים עדיין על הכביש עם ניקוז-הטומאה אבל בסופו נכנסו לטבריה בדרך שאיננה tumaa-free? כל העיר התחתית שמחוץ לחומות היא בית קברות ענק.

לפיכך, אני מציע שאחת החלופות שתאפשר את הבנייה על הקברים אפילו מבלי להזיז אותם תהיה למכור את משרד הבריאות ללב לבייב. יש לו שיטות מוכחות לבטל טומאה.

משרד המשפטים פרסם את הדין וחשבון של נציבות תלונות הציבור על השופטים לשנת 2009.

נראה שהם עשו שם עבודה יסודית, אבל שני דברים מפריעים באופן עקבי לאורך הדו”ח. נראה שכזו התעלמות עקשנית משתי הנקודות האלה נעשו בכוונה. חבל.

בעייה ראשונה: סטטיסטיקה לא רלבנטית.

לאורך הדוח מופיעים בכמה מקומות התייחסויות לפילוח של תלונות על ערכאות שיפוט שונות (שלום, מחוזי, עליון, רבני, מוסלמי וכו’). הפילוח הוא תמיד באחוזים מסך התלונות. אין בשום מקום התייחסות לאחוזי תלונות (מוצדקות/לא מוצדקות) בכל ערכאה מול מספר התיקים שנדונו בערכאות הללו:

נו, בוודאי שבעליון יהיו פחות תלונות. יש שם פחות דיונים מאשר בבתי המשפט לתביעות קטנות ולכן פוטנציאל המתלוננים קטן יותר. מה מלמד אותנו תרשים העוגה הזה? איזה תובנה אנחנו יכולים להסיק ממנו על אופי ההתנהלות בערכאות השונות? כלום.

התייחסות שנייה שנעדרת מהדוח היא דוגמאות לתלונות מוצדקות. לא ברור בשם איזה עיקרון מוסתרים הנתונים הללו. מובאים אפילו נתונים על שופטים. בעמוד 30 בדו”ח מצויין כמה שופטים זכו ליותר מתלונה מוצדקת אחת. אבל מי הם אותם שופטים? מה יעלה להם לאותם שופטים שנמצאטו לגביהם חריגות גסות? כלום. אף מילה בכל הדו”ח.

כאשר מובאות דוגמאות לתלונות מוצדקות (פרק 6, עמוד 45 ואילך), הן נסקרות באופן שלא מסגיר מי השופט שחרג מהקו, מה היה המקרה, מה הסעד שניתן לצד הנפגע בעקבות קבלת תלונתו וכיוצא באלה. אם עיתונאי יבקש, בשם חופש המידע, את הנתונים האלה, יתנו לו. יוציאו לו את המיץ, אבל יתנו. אז למה לא לתת את החומר ישר? למה להתאמץ כ”כ להסתיר את מה שעתיד להתגלות ממילא?

והאינטרנט בכלל. מי שמע על אנשים שיורים באנשים אחרים לפני כל האינטרנט הזה? פשוט סדום ואלבניה מה שנהיה פה:

היסטריה במערכת ‘הארץ’

וגם את הטלפון לנתק, מה שבטוח.

כל מקום שיש משפט אמת אין שלום וכל מקום שיש שלום אין משפט אמת (תוספתא סנהדרין פרק א’ הלכה ג’)

כמה סמלית השעה שמקדימה את התיבה 'נתניהו': אפס, אפס, אפס, אפס – נתניהו.

האם בדקו במשטרה את האפשרות שמדובר בנסיון להצחיק אותו?

קודם כל, לידיעת ברק, היתה גם תכנית חליפית. כמה גורמים בישוב בארץ ישראל ייחלו לנצחון הגרמנים במלחמה מתוך תקווה שהגרמנים ייטיבו עם הישוב היהודי בארץ ישראל יותר מהבריטים. לאחר שנים נעשה מנהיגם של ההוזים האלה ראש ממשלה בישראל.

שנית, מה זה זה? איך המילים מתחברות אחת לשנייה בקלישאת האינסטנט הזו? מה הקשר בין ניצחון למוסר? אפלטון גרס שיש קשר בין מוסר לבין יופי'; אם אני מבין נכון את גיבוב המילים הזה,  ברק קובע שהצודק מנצח:

דבר שלישי: מה הקשר בין נצחון הצבא האדום לבין הגבורה היהודית? מילא הבריגדה היהודית שלחמה תחת דגל מתאים. מילא הפרטיזנים ולוחמי הגיטאות, אבל הצבא האדום לחם למען ברית המועצות והסמלים שעומדים מאחוריה. שום קשר ליהדות:

האם שוב יש איזו פרשייה עם צו איסור פרסום שאסור להזכיר במפורש אבל אין למערכת המשפט דרך למנוע מלדבר עליה ברמזים?

משרד התקשורת הוציא לעיתונות את ההודעה להלן. זו אינה רק הכותרת להודעה, זו כל ההודעה כולה:

אני מנסה לתאר לי את מהלך העניינים. בלילה ההוא נדדה שנת השר. בבוקר הוא אמר לדובר המשרד “אני רק רוצה לעדכן אותך שאני שוקל להפחית דמי השלמת שיחה סלולארית”. אולי הדובר הבין את הרמז ואולי השר היה צריך ממש להגיד לדובר שהוא מצפה שעוד היום ינתן הפתשגן בכל אתר אינטרנט ולכל ביפר וביפר של כתבי התקשורת והכלכלה גלוי לכל העיתונים להיות עתידים ליום הזה.

ואף אחד לא נבוך.

כמה מלא במעצמו צריך להיות אדם בשביל להוציא הודעה לעיתונות על כך שהוא “שוקל” משהו?

אני מניח שבעתיד אנחנו עשויים להחשף לכך שהשר כחלון ‘הופך’ באפשרות לאכול כריך טונה לארוחת עשר, שהוא ‘הוגה’ באפשרות להחליף את הטפטים בלשכתו ושהוא ‘מהרהר’ באופציה לקנות נעלי בית חדשות.

פחות הרהורים ושקילות, השר כחלון. יותר מעשים. תלמד מאטיאס, זה שישב על הכסא שלך לפניך.

משרד התמ״ת, במקום לערוך ביקורת פתע ואכיפה שוטפת, מוציא הודעות לעיתונות על ביקורות עתידיות. ככה. שידעו המבוקרים שהולכים לבדוק אותם. שיתכוננו.

למרות האזהרה המוקדמת, עדיין נמצאו כמה כשלים די מטרידים בביקורת:

ומה יש למנהל אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ״ת להגיד על זה? שהושתו קנסות? שהעבריינים יועמדו לדין? שמהעבריינים יילקחו האישורים להעסיק עבדים זרים?

לא. הוא רק “מקווה” שהעבריינים יתקנו את דרכיהם. מקווה.

כלומניקים.

המתפרעים התפזרו.

למה לא “אלה מבין המתפרעים שמסוגלים עדיין ללכת על רגליהם נעצרו והם מובלים בשעה זו בפני שופט להארכת מעצרם עד תום ההליכים, היתר מאושפזים לאחר שנפגעו בעת שהופעלו אמצעי פיזור ההתפרעויות המקובלים והם יובאו בפני שופט מעצרים ברגע שיוכלו לעמוד על שתי רגליים”?

מיחושים: כאבים.

מחושים: איברי חישה אצל חרקים וכו’ (דמתקרין “אנטנות” בפי התינוקות).

ב’הארץ’ פורסמה הידיעה הבאה:

קראתי את הכותרת וחשבתי לי “וואו! איזה סודות כבר יש לחזירים?”

ואז התחלתי לקרוא את כותרת המשנה וכשהגעתי לתיבות “חוקרים מקזחסטן” ממש התרגשתי. לא רק סודות החזיר עומדים להתפצח בשורות הבאות, אלא גם הסוד הגדול ביותר – מה לעזאזאל זה קזחסטן ולמה אנחנו צריכים את זה???

אבל אז הוברר שמדובר באיזה חידוש טכנולוגי-הלכתי סטייל מכון צומת.

מבחינה זו ישראל כבר מזמן עקפה את קזחסטן. בישראל פועל מכון שלם עם מדענים ואנשי מחקר שיום ולילה מחפשים פתרונות טכנולוגיים לבעיות הלכתיות בוערות. החל ביצירת ריבוע תפילין מושלם ועד הטכניקה הרצויה לפיצוץ חצ’קון בשבת בלי להיכשל ב”סוחט”.

יותר נראה לי בכוון של SNOOZE.

מה לגבי אישומים פליליים לאותם שוטרים שעסקו במלאכת הפיברוק ולמי ממפקדיהם שידעו על הזיופים?

מה לגבי הסקת מסקנות לגבי הדגשת חשיבות האמינות לחוקרים האחרים? אם כזו קנוניה היתה יכולה להתקיים במקום אחד במשטרה, אין סיבה שזה לא יכול להתקיים (ומתקיים בפועל) בשאר המקומות. האם מתבצעת איזו פעילות הסברה במשטרה למיגור האפשרות הזו?

מה לגבי פתיחת התיקים של כל המורשעים (במעשי אונס ובעבירות אחרות) ששינו את גירסתם בחקירה מהכחשה גורפת להודאה באשמה?

מתוך אתר המשטרה:

או שהמשטרה לא מבינה מה פירוש הביטוי “כבשת הרש” ומקורו, או שזה משחק מילים מאוד מתוחכם שהמציא איזה שוטר מאוד חכם (LOL) ואני בכלל לא מסוגל להבין אותו.

איפה פה הכבשה? מי הרש? מי גזל את הכבשה מהרש ומה הוא מתכוון לעשות בה?

הודעה לעיתונות מטעם ח״כ שלי יחימוביץ':

בינתיים יחימוביץ׳ מצביעה פעם אחר פעם עם הקואליציה נגד הצעות אי האמון בממשלה. או לפחות נעדרת מההצבעות.

אם המצב לא טוב לחה״כ יחימוביץ׳, הדרך לבטא את דעתה צריכה להיות באמצעות הצבעות בכנסת לפני ההודעה לעיתונות. ובכל מקרה אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי.

נגיד שיש תפילה המונית, נגיד תפילה-לביטול-רוע-גזירת-פינוי-גוש-קטיף, ואז בסוף יוצא שלמרות כל התפילה וכל הבנות הכתומות האלה וכל הטירחה שהטריחו את מי שלאזניו מיועדות כל התפילות האלה, ובהנחה שאותן אזניים הן לא אוזני בשר ודם ותעמולה זולה לתקשורת, אז אחרי שזה לא עובד, מה צריך אדם כמוני* להבין מזה?

1. שתפילות לא מגיעות לשום מקום?
2. שבשמים החליטו לא להפוך את הגזירה ושבעצם בשמיים מרוצים מפינוי הגוש?
3. אחר (פרט ונמק): ___________

האם יש אפשרות במקרה כזה לדעת האם בסופו של דבר התפילה עזרה לגלעד שליט? במקרה של גוש קטיף זה ברור. התפילה לא עזרה. נקודה. כשלון חרוץ.

אבל מה במקרה של שליט? ביום שיחזור, איך נדע אם הוא השתחרר מוקדם ממה שנגזר עליו בשמים (בזכות התפילה) או שריצה את כל התקופה שנגזרה עליו מלכתחילה (למרות התפילה)? לפני התפילה צריכים המארגנים להודיע מה ייחשב בעיניהם הצלחת התפילה ומה ייחשב ככשלונה. שנדע.

*אתם יודעים, נו. כל מה שמספרים לכם שם בתשקורת הסססמולנית, ויותר מכך.

להניע – לגרום למישהו לעשות מעשה

להניא – לגרום למישהו להימנע מלעשות מעשה

אדם שבוחר לעבור על החוק יודע שהוא עתיד לשבת בכלא. אין שום בעייה עם הבחירה של ההורים לעבור על החוק ביודעם שהם צפויים לשבת בכלא.

שיקחו בחשבון את המשמעויות הנוספות שמקנה להם המעמד של עבריינים מורשעים, כגון שהילדים שלהם עלולים להיות מוצאים מהבית, במיוחד במקרה שבו שני ההורים נכנסים ויוצאים מהכלא לעיתים קרובות או פיטורים משירות המדינה, במקרה שהם עצמם מתפרנסים מהמדינה.

מצד אחד, עד שהם עושים שם משהו אקטיבי שקשור לאכיפה, אז חובה לצאת בהודעה לעיתונות.

מצד שני, למה לפני??? אם הם כבר חייבים לייחצן את עצמם על פעולות טריביאליות שהם חייבים לעשות מדי יום, לפחות שיודיעו אחרי מבצע האכיפה.

על אכיפה מתמדת ומתמשכת אין מה לדבר בכלל. אין פלא שאף אחד לא ממש מקיים את חוקי סימון המחירים, חוקי עבודה ושאר חוקים בתחום אחריות הפואד.

נראה שבמועצת יש”ע ישבו וחשבו וחשבו איך להפיח רוח חיים בקלישאה החבוטה של “הקוזאק הנגזל”, וזה מה שיצא להם:

הצליח להם, ובגדול.

או שאולי אתה פונה רק לאלקטורט שלך ומניח שהם טפשים?

אף אחד לא ביקש להגביל את שכר הבכירים. רק ביקשו ששכר הבכירים לא יהיה יותר מפי 50 (גם זה נדיב מדי לדעתי) מהעובד שמשתכר הכי פחות באותה פירמה. ירצו להגדיל לו את השכר – יגדילו קודם את השכר של תחתית הפירמידה.

ואם היו מנסחים את זה הפוך (שהעובד הכי זוטר לא ישתכר פחות משני אחוז מהבכיר ביותר), האם שר האוצר היה יכול לבלוע את זה יותר בקלות?

ושמישהו יגלה לו סוף סוף שהוא לא באמת שר האוצר, שהוא יושב שם כי הוא האדם החלש ביותר שנתניהו הצליח לקושש.

לפי המסורת הדרוזית, נבי שועייב הוא-הוא הנביא יתרו. זה לא שנבי שועייב קבור במקרה באותו קבר עם יתרו.

ולבני העדה הדרוזית, עצה: לאור הצלחתו הקודמת של שמעון פרס בהמצאת חג-של-מדינת-ישראל-כולה, לטובתכם – נצלו את הימצאותו של נשיא המדינה בקרבת מקום ותבקשו חנינה מהסידור הזה. למימונה זה לא עשה טוב. אם זה יתקבל, עכשיו כל שנה יבוא לכם ביבי ופואד ויאכלו לכם את כל המנסף והבקלאווה.

אם בכל זאת הדרוזים לא יבקשו על נפשם ויהיה חג לאומי חדש, אני מבקש שיסבירו לי בדיוק מה אני צריך לעשות בשביל לצאת ידי חובת החג. מותר לאכול קטניות לאשכנזים?

מה שבטוח זה שברגע שהמורים ישמעו על זה, הם רבר יקמבנו הכרה בחג הלאומי החדש בתור יום חופש, כולל כל ימי החופש הנלווים: איסרו חג נבי שועייב, שושן נבי שועייב, יום-טוב-שני-של-גלויות-נבי-שועייב, וכמובן, נבי-שועייב-דפרזים.

א) למה כתבו “דמות ספורטיבית” ולא “ספורטאי"?

• האם מדובר באביו של המסז’יסט של שמשון הרצליה לכדורעף חופים? הוא דמות ספורטיבית אבל לא ספורטאי בעצמו.
• או שאולי מדובר באביו של מנחה בערוץ הספורט? גם מנחה הוא דמות ספורטיבית אבל לא ספורטאי.

ב) את מי, לכל הרוחות, זה מעניין במידה כזו שזה צריך להופיע כמבזק מיוחד??? מה הלאה? סבתו של אשיות בכירה בועד הפועל של ההסתדרות נתפסה כשבכליה סם מסוכן מסוג מריחואנה? אם הדמות הספורטיבית המפורסמת (לכאורה) היא לא הקורבן לאלימות, זה לא אמור לעניין את הציבור. ואם "הדמות הספורטיבית” היא הקורבן, אז בוודאי ובוודאי שזה לא צריך לעניין את הציבור, מטעמי צינעת הפרט. מתי זה אמור לעניין את הציבור? אם אותה אשיות מפורסמת נתנה יד לכל העניין. אז זה העניין? יש איזו “דמות ספורטיבית” שהיתה חלק מאלימות במשפחה ולא כקורבן? אז למה להסתיר? ולמה כל עוד זה מוסתר זה צריך בכלל להתפרסם? נמאס ממכם, הארץ.

נראה שסגן השר קרא רק את החלק הראשון של הפסוק “כי קרוב הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”. לחלק של ה’לעשותו’ הוא עדיין לא הגיע.

במקום להמציא מועצות ציבוריות לכלום בשביל שאפשר יהיה לנאום בפניה ואז לרוץ להוציא הודעה לעיתונות, שיעשה בעצמו אם הנושא כ”כ קרוב לליבו. הוא הרי סגן שר הבטחון, לא איזה שתדלן.

ומה בדיוק נעשה עד עכשיו שצריך “להמשיך”? דיונים אינסופיים על השתתפות בעלויות הגעה לשירות מילואים ברכב פרטי? בשביל זה מועצה? בשביל זה סגן שר בטחון?

יאללה יאללה.

פרסומת למותג חדש ברשת מלונות פתאל:

מה הקשר בין האדם הויטרובי של לאונרדד דה-וינצ’י לבין ארבע העונות של ויואלדי?

זה הקשר:

איזה מנגנון אדיר בשביל להבטיח שמי שלא מעוניין בהטבה אכן לא יזכה בה! רק בירוקרט בשירות המדינה יכול לחשוב עליו.

גיבשתי הצעה הרבה יותר פשוטה, זולה ורגישה לפתרון הבעייה. ישלחו לכל זכאי מדבקה קטנה שיוכל לצרף לתעודת האזרח הותיק שלו. ירצה הטבות? ידביק. לא ירצה? לא ידביק.

לפני:

אחרי:

לחילופין אפשר לתת את ההטבה לפי קריטריון יותר אוניברסלי ונורמאלי, בלי הבדל מוצא, דת וניצולות. אבל זה באמת הגיוני מדי, איך יפרנסו ככה מנגנון של מוקדים טלפוניים, בודקי טפסים ומבקרים?

פורט-או פראנס איננה בירת ספרד.

אחרת לפגישה?
שירות לקוחות של ספק האינטרנט שלכם לא עונה?
לא חתכת נייר טואלט לשבת?
לא מאריכים את כהונת הרמטכ״ל?
החביתה נשרפה?
שכחת איפה הנחת את המפתחות?
הצ׳ק לא הגיע גם בשוטף פלוס 7500?
הבליינד דייט שלך התבררה כמי שיכולה לשעמם גם עמוד חשמל?

בגלל הר הגעש שהתפרץ באיסלנד!

ועכשיו במבצע בלבדי לקוראי הבלוג:

“לי תהיה מנוחה רק בקבר”, משפט שהוא יסוד מוסד בתרבות הפולנית – לא מקויים:

כמה ימים זה נמשך ככה, שני מליון שקל ביום?

אה, יום אחד בס״ה:

שאלה לכבוד השר: לגלות אש בחושך זה דבר פשוט מאוד. הכי פשוט. למה צריך גלאי עשן דווקא? למה לא מד לחץ דם או מכשיר למדידת סוכר בשתן?

לא בכדי בני ישראל הלכו אחרי עמוד האש בלילה, ואילו ביום היה להם את עמוד הענן.

אם שוטרים יצאו יותר לשטח ולרחובות הם יגלו יותר פשעים ועבירות מאשר עם כל הציוד המשוכלל שהם חמושים בו עד שיניהם. פחות גלאי עשן, יותר עיניים פקוחות ועבודת רגליים.

מפיו של ח״כ דנון יוצאת אמירה שאפשר לפרש לשני הכוונים. הוא בעד הריסה או נגדה?

גם אני בעד ששר הביטחון יגלה סוף סוף חוט שדרה ויתחיל להבהיר למתנחלים שהחוק חל גם עליהם ושבאופן כללי נמאס מהשטיקים שלהם, גם אם הם האמא של אלירז פרץ.

היות ולא שמעתי את שמעו של ח״כ דנון עד היום, בדקתי מי זה. הוא מהליכוד. אז כנראה שהוא מתכוון ששר הבטחון דווקא יאשר להכשיר את השרץ.

מה שלא ברור לי זה למה אתר ‘הארץ’ מכניס למבזקים כל הגיג של איזה ח״כ שאף אחד לא שמע עליו.

ובאותו עניין: משקית ת״ש חדשה נולדה בצה״ל:

בשביל השקיפות, אני מצפה שהרמטכ״ל יגלה באילו אמצעים ומחמת אילו טעמים הוא מתכוון לפעול בכוון שהוא מצהיר עליו. ואם זו סתם אמירה שהוא מפריח כי לא נעים לו מהאמא המניפולטיבית של פרץ בזמן השבעה, אז זה סתם מעשה מטופש  או חמור (לא החלטתי).

יש איזו בעייה עם ייבוא מכשירי iPad לישראל. משהו שקשור לתקן WIFI האמריקאי, לעומת התקן האירופי הנהוג בישראל.

כמה מתלהבים חזרו מארה״ב אם מכשירי iPad וגילו שבמכס לא מרשים להכניס.

אילו רק היה משרד התקשורת מפרסם את ההודעה הזו מוקדם יותר. מחכים ומאיר עיניים.

בעקבות התרסקות המטוס הפולני ומחיקת חלק משמעותי מההנהגה הפולנית, מציעים בש״ס לאסור בחוק על מנהיגים ישראליים לטוס יחד:

ההצעה דומה מאוד לנהוג בארה״ב, בה אסור לנשיא ולסגנו להימצא בו בזמן באותו מטוס.

אני יכול להבין חוק כזה כשהוא בא מכוון עמא ריקא. האמריקאים הם אנשים ללא יראת אלוהים בלבם, כופרים ומחציפי פנים כלפי שמייא. הייתי יכול להבין גם אילו הצעה כזו היתה באה ממרץ, שהם יותר גרועים מעמלקים, ובוודאי יותר מהאמריקאים.

אבל ש״ס? ככה לנסות התחכם לקדוש ברוך הוא באיזה טריק טכני? מה הם חושבים להם? אם בשמיים יגזרו שצמרת מדינת ישראל תימחק באבחה אחת, מה יועיל ומה יעזור אם הם לא יהיו במטוס אחד?

אחרי חוצפה כזו גלוייה מצד ש״ס כלפי זה שממית ומחייה, אני מציע לכל מי שחייו יקרים לו שלא לחלוק עם צמרת ש״ס טיסה ו/או ניידת של שירות בתי הסוהר.

יבוא רוסי חזק-חזק וינשק אותך בבטן!

נתניהו הוא שר הבריאות. סגנו החליט החלטה מסויימת, יבוא השר הממונה ויהפוך (או שלא יהפוך) את אותה החלטה.

למה הוא צריך הסמכה מיוחדת בשביל זה? האם גם סגן שר הבריאות נזקק בשעתו להסמכה ממשלתית מיוחדת בשביל להחליט את מה שהוא החליט?

ולמה אף אחת מהשותפות בקואליציה לא נוטשת אותה נוכח הברדק?

יותר מזה?

זכורתני שבתקופת כהונתו של אביגדור קהלני כשר לבטחון פנים אירע לו מקרה דומה. המשטרה עמדה על הרגליים האחוריות וחיפשה את מכשיר הטלפון שלו. עד כמה שאני זוכר, המכשיר נמצא בסופו של דבר, אולם לא זה הדבר החשוב – מה שחשוב הוא שכשהמשטרה רוצה, היא יודעת לחפש רכוש גנוב, וגם יודעת להגיע לזירת פריצה.

אם המשטרה תמצא את המכשיר שנגנב עכשיו למפכ״ל המשטרה ואם תנסה לאתר את הפורצים על סמך ראיות שאספה מזירת הפשע, זו תהיה הוכחה לכך שהמשטרה מתנהגת כאחת משפחות הפשע: אוי ואבוי למי שמתעסק עם ראש המשפחה או אפילו עם אחד החיילים,. אבל כל עוד האזרח הוא שנפגע מהפשע, למשטרה זה לא ממש מזיז.

אחרי הודעה מטעם המשטרה שאין שום עניין מבצעי בוער במכשיר הטלפון ובזיכרונות שלו, האם הם יתעדפו את החיפוש אחריו באותו אופן שהם מתעדפים מצוד אחרי עברייני רכוש אחרים? (עדיפות מינוס עשר)

עדכון 25 שעות (בדיוק) אחרי:

איזה ביש מזל. כנראה לא ידע עם איזה רכב להתעסק. אילו היה פורץ לרכב אחד על יד אף אחד לא היה מטריד אותו.

עם פתיחת עונת הטיולים אנחנו צפויים לשמוע יותר ויותר על מקרים כגון דא:

מישהו הרי מממן את כל אותם מסוקים וצוותים שעומדים הכן לחלץ את כל אותם אווילים. למה שזה יהיה משלם המיסים? אם הזמנת אמבולנס ממגן דוד אדום, תשלם את עלות האמבולנס. איך יתכן שחילוץ במסוק לא יעלה כסף למחולץ?

צריך להיות חוק שאם אדם, כתוצאה של טימטומו, הכניס עצמו למצב המחייב חילוץ, יחולו עליו הוצאות החילוץ בתוספת איזה קנס שיכסה את חלקו היחסי בעלות אימון אותם גדודי המחלצים ובתחזוקת כליהם בשיגרה.

יצאת למדבר יהודה כשבכליך פחות ממלוא לוגמיך מים? 
טבלת בבריכת המשושים כשאתה לבוש שכבות על שכבות של בגדים, כולל ציצית צמר ונעלי עור? 
קפצת מצוק כשאתה רתום לחתיכת בד צבעוני?
מצאת שפרחים שצומחים בשדה מוקשים יפים יותר מפרחים סתם?
עסקת בספורט כלשהו שנהוג לחבוש קסדה כשעוסקים בו?

תשלם על החילוץ שלך בעצמך.

התמונה להמחשה בלבד

אז מה אם זה משנאת המן ולא מאהבת מרדכי? אז מה אם זו פיגורה פוליטית מהשורה החמישית שנאבקת על מקום בשורה הרביעית?

במצב הנוכחי אי אפשר להיות בררניים.

שריבלין ידרוש שלא לאכוף את החוק על עסקי משפחת אלפרון. אחרי הכל, דרור היה בצנחנים.

אני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם יתממשו שאיפותיו של ריבלין להתמנות לנשיא.

שמישהו בבקשה יסביר לי מה ההבדל העקרוני הגדול בין יחיא עייש לבין שלמה בן יוסף.

הגיבור הלאומי של בית״ר והליכוד, טרוריסט שפל שירה על אוטובוס אזרחי וזרק עליו רימון, זוכה לאזכרת גיבורים מטעם ותיקי הלח״י, בול עם דיוקנו ורחובות רבים בכל הארץ קרויים על שמו. כבוד דומה חולקת המדינה לטרוריסטים אחרים.

מה ההבדל???

ראש פינה

מילים: שלמה סקולסקי
לחן: צבי בן יוסף

בין סלעיה בגליל,
חבויה בחיק ההר,
משתקפת בכנרת
עין ראש פינה – תל נסתר.
מה יפית ראש פינתי,
כתר ראש שלי,
ארשתיך בדם וסבל
לי, לי, לי .

שביל סולל על מורד,
שביל חדש בין אבני כף,
אלונים פורשים צמרת,
דם שרים לבן יוסף.
בין הבקע והשיא
קבר עד חצב,
אלונים נדים באבל :
שכב, שכב, שכב.

ובלילה עם חצות
קול דממה דקה ירעד:
"אין כובשים את ראש הסלע –
אם אין קבר במורד!"
ובדמי לאור כוכב,
הרה גדוד מעפיל
וכל שעל – אנקת נבל:
צליל, צליל, צליל….

בשירותי הגברים של קניון הזהב בראשון לציון קבוע השלט להלן:

מה זה? האם מישהו מקוראי הבלוג מכיר אנשים שבביקור בקניון מרגישים צורך למלא דלי במים?

אחת עם מיים ואחת ריקה.

זו עם המיים, שמא יתעורר צמא. וזו הריקה, שמא יתעורר ולא יהיה צמא.

מכונה להדפסת מספרים לתור – צולם באיכילוב

האם זה רק אני שלא מכיר אנשים שמחזיקים מזוודות עם מאות אלפי שקלים במזומן בבית?

למה מישהו צריך כזה סכום במזומן? למה הוא לא יכול להפקיד את הכסף שלו בבנק?

האם במסגרת חקירת השוד תחקור המשטרה גם את מקורה של ערימת המרשרשים הזו ואת הסיבה שבעטייה הוחזק סכום כזה במזומן?

ולמה העיתונאי לא שואל את השאלות הללו?

פיצ׳חזדה וחברים

בחגים ובחול המועד היו כ30 אלף נוסעים ביום בנתבג.

נגיד “רק” 20 אלף ביום, בשביל מרווח הביטחון.

מתוכם רק 10 אלף היו בנכנסים.

כלומר משהו כמו 40 אלף נכנסים לישראל בתקופת ארבעת הימים הנדונים:

מתוך 40 אלף (בהערכה שמרנית מאוד!) נתפסו רק 200? חצי אחוז?

או שעמישראל הפסיק לנסות להבריח דברים במסלול הירוק, או שהבודקים במסלול הירוק ישנים בעמידה.

ושתהיה לכם מימונה שמחה, או לפחות מימונה עליזה!

פעם ניפצו לי את שמשת המכונית, לא בדקו אפילו כוון חקירה אחד.

אפילו חצי כוון חקירה לא בדקו.

באתר משטרת תל אביב התפרסמה ידיעה מטעם הדובר על אדם שפוטר מהקואופ, וניסה לסחוט מהנהלת הקואופ סכום נאה ובתמורה לא יפרסם תמונות מפלילות שברשותו, המתעדות אחזקה לא נאותה של בשר בחצרי הקואופ.

המשטרה החרוצה בדקה וגם מצאה שהחשוד נוהג ללא רשיון וללא ביטוח.

האם המשטרה גם תבדוק האם יש דברים בגו בנושא הטיפול בבשר? עד כה לא נאמר בנושא זה דבר, אולם אם התמונות האמורות אכן היו בידי החשוד הן צריכות להיכנס כראייה לתיק. אני מקווה שבמסגרת חוק חופש המידע יהיה עיתונאי חרוץ שיבקש לחזות בתמונות האמורות ויפרסם אותן, בצירוף תחקיר על נושא הטיפול בבשר בקואופ.

ובהמשך:

מה עושה בית המשפט? מכניס למעצר את הקורבן, והעבריינית מסתובבת חופשי:

מעצר בית הוא קודם כל מעצר. שלילת חירות של חשוד. מעצר ננקט כאשר יש סבירות שהחשוד יחזור לפשוע או כאשר הוא עלול לשבש את החקירה.

אם המתלוננת משכה את תלונת השוא שלה, החשוד אפילו כבר לא חשוד. על איזה יסוד הוא במעצר? ואם התברר שהיא טיפוס שמסוגל לבדות עלילה, למה היא לא במעצר עד סיום החקירה בחשדות נגדה?

אם למישהו יש השערה שמוסיפה על מה שכתוב בכתבה ומסבירה את האבסורד הזה, אני אשמח לשמוע.

מה שמצער זה שהכתב יניב קובוביץ׳ לא עשה עבודה עיתונאית מינימלית ולא שאל את השאלה המתבקשת הזו.

באתר משטרת תל אביב מתפרסמות הודעות מטעם הדובר.

הכותרת מבטיחה: “הוצתה” מסעדה.

בגוף הידיעה, אה.. רגע… לא בטוחים… “ישנו חשד”.

אם זה לא יעזור, אפשר להפסיק לייצא את פתקי הכותל לתעשיית הפורצ’ן-קוקיז האמריקאית. בלי זה הם גמורים.

מפיצוצים ופיגועים יוצא פיצועים

שהילדים יגמרו את האוניבריסטה?

שיתפורר הדבק שמדביק אותו לכסא בקואליציה?

מה עוצר את חבר הכנסת פרץ מלקום ולעזוב ברגע זה?

ומה פירוש “אם מפלגת העבודה לא תעזוב”? מתי יפקע האולטימטום?

‘הארץ’ מדווח על כך שאובמה קורא מדי יום עשרה מהמכתבים הרבים הנשלחים אליו. בשולי הכתבה מדווח על אירוע פלאי שלא נודע כמותו במדע הרפואה עד היום, החלמה מאיידס:

עד כדי כך אירוע כזה בלתי מתקבל על הדעת, שתמיד-תמיד פוטרים את המחלימים מאיידס כ”טעות באבחון”. אילו היתה החלמה מתועדת מאיידס, זה היה מאפיל בקלות על כל הרפורמות בריאות שאובמה היה מעביר, גם אם זו היתה רפורמה שגורמת לביטוח בריאות בנוסח הסקנדינבי.

מפליא שכזו ידיעה לא גרמה לעורך להזניק את בודקי העובדות של העיתון. אז במיוחד בשביל ‘הארץ’, שירות בדיקת העובדות של הבלוג במבצע לא מסובך במיוחד מברר את העובדות לאשורן, מתוך אתר ה-BBC:

מה יעשו מי שיש להם פוביה מזריקות?

האם אין לראש הממשלה עניינים חשובים יותר להתעסק איתם מאשר מיגון של אגף זה או אחר בבית חולים בסדר גודל בינוני באשקלון? במיוחד עכשיו עם המשבר הדיפלומטי עם בריטניה ועם הנזיפות של אובמה וכל זה.

האם החלטות כאלה הן בכלל על סדר יומו הקבוע של ראש הממשלה? לאיזה עוד פרטים הוא נכנס כחלק מעבודתו השוטפת? הוא קובע איזה דגם של ניידות סיור תרכוש המשטרה? מאיזה עץ ייוצרו שולחנות לבתי ספר? יש לו מילה באחוזי הזפת שמכניסים לכבישים שסוללת מע״ץ?

נתניהו נכנס לפרטים של עניינים שהם לא העסק שלו, כאילו היה איזו כלה קונטרול-פריקית במיוחד, שצריכה לתכנן את החתונה שלה עד רמת באיזה-צבע-יהיה-התקליטן.

ההחלטה אם למגן היא החלטה מקצועית של הגופים האחראים על המיגון (אני מניח שפיקוד העורף או משהו כזה), בשיתוף עם בית החולים. מה נתניהו מתערב? בתור שר בריאות? בתור ראש הממשלה? מה תועיל כאן ועדה? איזה מנדט יהיה לה?

זה אפילו לא עניינו של סגן שר הבריאות.

השר לאיכות הסביבה שולח את ידו בפילפולי קל וחומר:

עם כל הכבוד לשר, ולמרות שמבחינה דתית אני קרוב אליו יותר מאשר לרב אליישיב, ואולי דווקא בגלל זה, בענייני פסיקת הלכה אני סומך יותר על ליצמן ושולחיו.

יפסקו הרבנים הלכות לצאן קדושיהם, והשר ארדן יתמקד באיכות הסביבה. וכשיישאל על דעתו בעניין העתקת חדר מיון בגלל קברים ישיב רק משיקולים של הגיון, ולא של הלכה.

ובכלל, מעניין אותי לדעת מה עשה ה”שר להגנת הסביבה” למען הגנת הסביבה מאז שאיכלס את המשרד להגנת הסביבה ועד שהתחיל לפסוק הלכות.