Archive for ינואר, 2014

מלחמת 73

יום שני, ינואר 27th, 2014

כי "מלחמת יום הכיפורים" נשמע כמו התכתשות איזוטרית של דוסים.

image

ומי שמתקשה לקרוא את המאמר, מוזמן להתקין את התוסף החדש שהוצאתי לפתיחת החסימה של הארץ. עובד רק בכרום.

{lang: 'iw'}

יש אנשים ששכחו מה זה להיות יהודים

יום שני, ינואר 27th, 2014

image

{lang: 'iw'}

מי יגן על החוסים מפני משרד הרווחה?

יום שבת, ינואר 25th, 2014

במדור "חשיפה", בלוג הצילום של אתר הארץ הופיעה השבוע תערוכת צילומים של חוסים במוסד "בית פריימן" למפגרים מבוגרים בגבעתיים. חלק מהתמונות שצילמה עירית גובי מראות פנים של חוסים. התערוכה נקראת למרבה האירוניה "במרחב מוגן", תוך שהיא מפירה את זכותם של חוסים לפרטיות.

אפשר כמובן להתווכח על הזכות שיש למישהו לוותר בשמם של חוסים על הפרטיות שלהם, אבל מה שמדהים באמת זה ההגיון של משרד הרווחה.

מגיבים רבים בטוקבקים מחו על הפרת הפרטיות של החוסים. הצלמת עירית גובי הוסיפה טוקבק משלה שהבהיר שהצילום נעשה ברשות משרד הרווחה:

image

מה אומר למעשה משרד הרווחה? אפשר להציג תמונות של חוסים, אנשים שאין להם את האפשרות המנטלית להבין מה המשמעות של החשיפה הזו, כי זה משפר את התדמית. אפשר להקריב פרטיות של חוסה פלוני בשביל מטרות של משרד הרווחה.

אפשר לקחת את העניין צעד אחד קדימה. משרד הרווחה ישכיר חוסים לבעלי קרקסים שיוצגו בתאי פריק שואו מיוחדים עם מראה חד כוונית. הציבור יוכל להסתכל ולראות שהם לא אוכלים זכוכית, תדמית החוסים תשתפר, ועל הדרך אולי גם משרד הרווחה יגבה תמלוגים בשביל לכסות את הוצאות המוסדות האלו.

רגע! יש לי רעיון אפילו יותר טוב! אפשר להתקין מראה חד כוונית על הקיר החיצוני של בית פריימן. ציבור העוברים והשבים יוכל לראות כל מה שקורה בבית פנימה וככה גם תושג המטרה של "שינוי עמדות כלפי דיירינו". מה כבר ההבדל בין "חשיפה של התמונות לקהל רחב ככל שניתן" לבין הצגת החוסים מאחורי זכוכית חד כוונית.

{lang: 'iw'}

חדשות ומשמעותן

יום שבת, ינואר 25th, 2014

החדשות:

image

ומשמעותן:

נשאלתי אם יפונו ישובים בבקעת הירדן. יכולתי בפשטות להגיד "לא". אבל העדפתי לתת תשובה אחרת.

ביום שאני אכריז על פינוי ישובים, בין בגלל שהאמריקאים יאלצו אותי ובין בגלל שאני אבין כמו שהבין שרון שאין לזה תוחלת, אף אחד לא יוכל לצטט הבטחה מפורשת שלי שלא יפונו ישובים. כן, אין לי "כוונה", אבל זו לא "הבטחה" שלא יפונו ישובים. לפעמים עושים דברים בלי שמתכוונים אליהם מראש. כזה יהיה גם המקרה כשאני אורה על פינוי ישובים ואין לראות בזה הפרה של ההצהרה לעיל.

{lang: 'iw'}

וריאציות על נושא קלאסי

יום חמישי, ינואר 16th, 2014

image

{lang: 'iw'}

נראטיב תורני־מיסטי חליפי לשאלת גסיסתו הממושכת של שרון

יום שבת, ינואר 11th, 2014

כשמת הרב אליהו הסבירו המסבירנים מהימין הדתי, במאמרים, בפורומים ובטוקבקים, את גסיסתו ויסוריו במחלה אשר ימות בה בכך שהוא נשא את עוונם של ישראל. העוון הוא כמובן ההתנתקות.

עכשיו כבר צצים בטוקבקים הסברים ימניים־דתיים על שאלת יסוריו של שרון בשמונה השנים עובר למותו, וההסברים הם, כצפוי, שזה עונש על שהביא את ההתנתקות על ישראל.

כשירות לקוראי הבלוג, ורגע לפני שצצים גם המאמרים בבטאוני הימין הדתי ובאתריו, אני מביא הסבר לא פחות מבוסס שמפריך את האפשרות הזו:
כשנולד שרון קצבו לו בשמים 85 שנות חיים. כל חייו היה חוטא ומחטיא, מחלל שם שמים, מקים התנחלויות, מפר פקודות, מושחת, סכסכן, גנב, מסית, זולל טריפות לתיאבון, סובא יין שביעית להכעיס, ידיו מלאו דמים וכל דבריו שקר וכחש.
אולם לא אלמן ישראל, וגם בגיל 77 אפשר לעשות תשובה ולפרק התנחלויות שכה שקד על הקמתן. וכיוון שראו בשמים שתשובתו שלמה, וכל זדונותיו נעשו לו כזכיות, וכיוון שידעו כמה שרון היה מתאווה אל החטא כל חייו, לא רצו להעמידו בנסיון ולכן רגע לאחר חזרתו בתשובה גזרו עליו תרדמת עד שיוצא את שנותיו שקצבו לו בלידתו, לקיים בו מה שנאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך".

וכך זכה שרון להוציא את נשמתו בתשובה כשכל חטאיו נחשבים לו כשגגות.

{lang: 'iw'}

הוא חושב שכולם מטומטמים או שהוא מדבר ישירות לבוחרים שלו?

יום שישי, ינואר 3rd, 2014

image

אם לא טוב לו שאבו מאזן חוגג עם רוצחים משוחררים, למה נתניהו משחרר את הרוצחים?

האם לחגוג עם הרוצחים זה יותר גרוע מלשחרר אותם?

לו הבריטים היו משחררים את שלמה בן יוסף, האם לא היו כל הנהגת האצ״ל וביתר חוגגים איתו ועושים משתה ביום הפדיון לדורי דורות?

{lang: 'iw'}

שלמה אבו חריבש ומחמוד בן יוסף

יום חמישי, ינואר 2nd, 2014

ב-21 באפריל 1938 הושלך רימון על אוטובוס על אוטובוס אקראי בדרך בין ראש פינה וצפת. משליך הרימון היה שלמה בן־יוסף, שנתפס על ידי הבריטים ונתלה. האוטובוס נבחר כמטרה להתקפה רק בגלל שהיה שייך לחברת אוטובוסים ערבית, והנחת העבודה של זורקי הרימון היתה שנוסעיו ערבים.

שלמה בן־יוסף היה פעיל של האצ״ל, והישוב הזדעזע מגזר דין המוות הראשון שעמד להיות מופעל על יהודי תחת המנדט הבריטי. היו עוד גזרי דין מוות בעבר על יהודים, אולם הם הומתקו אחרי מאמצים רבים של הנהגת הישוב (בעיקר ויצמן ומשה שרת). במקרה של בן יוסף, הגם שנעשו מאמצים אצל הבריטים, גם הנהגת הישוב הבינה שאין לה כ״כ "קייס" במקרה הזה, היות ובאמת מדובר על אירוע נקלה במיוחד.

שלמה בן יוסף הפך לגיבור הלאומי של האצ״ל, בית״ר ויורשיהם לאחר קום המדינה. שירים שוררו להלל את גבורתו של בן יוסף, כולל כאלה שגם גדולי הטרוריסטים הפלסטינים יוכלו להזדהות איתם בקלות. בן־יוסף זכה ללויה ביתרית כמו־ממלכתית, רחובות נקראו על שמו, הוא מוזכר בנשימה אחת עם הרוגי מלכות (אמיתיים, לא פחדניים)  בול מנציח את פועלו כחלק מסדרה של הרוגי מלכות, אנדרטה הוקמה בראש פינה וקברו קיבל מצבה ממלכתית  לפי הפורמט של מצבות לחללי צה״ל, משל היו חיילי צה״ל עוסקים בהתקפות טירור אוטובוסים אזרחיים אקראיים.

אזכרה חצי־ממלכתית, שמכובדת בנוכחות ותיקי האצ״ל, ולא אחת על־ידי נתניהו עצמו נערכת מדי שנה בראש פינה.

לפיכך ברור למה בחר נתניהו לכלול ברשימת האסירים המשוחררים את שני הפלסטינים שהטילו בקבוק תבערה על אוטובוס ישראלי אקראי לגמרי רק בגלל שהיה שייך לחברת אוטובוסים ישראלית ותחת הנחת העבודה שנוסעיו יהודים. מבחינת נתניהו והימין מדובר בצדק היסטורי כנראה. מבחינתם זה בסדר לזרוק רימון או בקבוק תבערה על אוטובוס אזרחי כחלק ממאבק לשחרור לאומי.

image

(הארץ)

{lang: 'iw'}