מאז התפוצצה פרשת ד.א. היה שקט יחסי. עכשיו, לרגל מעצרים נוספים, אנחנו מתבשרים במה בדיוק חושדים אותו.
חלק מהדברים, שנוגעים להתעללות בקטינים, אני מבין. אבל החלק האחר של ה"חשדות" לא ברור לי.
נתחיל מזה שלא ברורה לי המהות של העבירה כאן (כמו בפרשת גואל רצון). האם יש מניעה חוקית לאדם להתגורר עם שש נשים? בהנחה שהוא לא החזיק בהן בכוח בשבי, איפה פה העבירה בדיוק?
כל הדברים האלו, הגם שהם לא בדיוק לטעמי, אם לא זה לא נעשה באמצעים של כליאה, אני לא רואה איך זה אמור להיות עבירה על החוק. עד כמה שאני מבין, נשותיו היו בגירות. שוב, אני לא מתייחס כאן למה שנעשה עם הילדים. אבל בקשר לנשים בגירות שבחרו לחיות עם הטיפוס הזה, איפה הבעייה בדיוק?
מהתיאורים אני מבין שהנשים לא היו כבולות לבית. אדרבא, חלק מה"בעייה" היתה שהוא שלח אותן לקבץ נדבות. כלומר הן היו מחוץ לטווח "שליטתו" של ד.א. למשך מספר שעות כל יום ובחרו בסיום משמרת הקבצנות לחזור למגוריהם המשותפים. הרי בקלות יכלו אותן נשים לגשת לתחנת המשטרה או להזעיק עזרה באיזה אופן.
שוב אני לא מבין: מי צפוי להשתחרר? הנשים "הושמו" במסגרות רווחה וצפויות להשתחרר? האם כופים עליהן את מסגרת הרווחה והן לא יכולות "להשתחרר" מהמסגרת הזו לפני שישחררו אותן?
חלק מהדברים שמיחסים לו, לד׳, אני מאמין באמונה שלמה, לפחות לפי איך שזה מובא בעיתונים, מעידות שמדובר על אדם קוקו, אין ספק, אבל לא על עבריין. כן, הוא מתח לגמרי את זכותו החוקית לנהל את חייו הפרטיים כרצונו כל עוד הוא לא כופה משהו על זולתו, אבל אין מקום להאשים אותו במניעת טיפול רפואי מאנשים בגירים שחופשיים לצאת ולהכנס מהבית בכל שעה של שעות היום.
טוב יעשו מנסחי כתב האישום אם יעיפו את כל סעיפי ההבל הללו, וישאירו את החלקים החשובים – החלקים שמדברים על התעללות בקטינים. האשמת אדם באישומים שאין בהם ממש לא עושה טוב לעניין העיקרי, העניין היחיד שיש בו בשר – ההתעללות בקטינים.
אם כבר בודקים וחוקרים, הייתי מצפה שגם יחקרו איפה היתה מערכת החינוך כשילדים לא מגיעים לבית הספר, ואיפה היתה מערכת הרווחה כשראו ילדים מקבצים נדבות ברחוב.
אם ריבוי בני זוג הוא עבירה על החוק, החוק צריך להשתנות. אם הגענו סו"ס למדרגה שהמדינה לא מתערבת לשני אנשים בגירים בני אותו מין שרוצים לנהל משק בית משותף, אין סיבה שהחוק יתערב לקבוצה של כל מספר טבעי N של אנשים בגירים שרוצים לנהל משק בית משותף (בהזדמנות אני אודה למי שיסביר לי מה בדיוק פשעו של גואל רצון.)
כאן מתראיינת מישהי על הפרשה (שמה הפרטי אזמרה, אבל אני לא יכול להגיד מה שם המשפחה שלה כי זה ירמוז מה השם של החשוד):
היא אומרת שהיא רוצה לחזור אליו, שרשויות הרווחה אוסרות עליה לדבר עם נשותיו האחרות של ד.א. (היא אומרת את שמו של ד.א., לי אסור). באיזו זכות? עד כמה שהבנתי, הנשים והילדים הקטינים לא חשודים בכלום, אז בשם איזה אינטרס ציבורי מגבילים את הזכות שלהן להפגש עם מי שהן רוצות?
כאן מתראיינת אשה נוספת מההרמון שלו:
בלי להכנס למה שהיא אומרת (שווה להקשיב), נראה שמדובר בנשים שיודעות להתלונן כשמשהו מציק להן. ניחא אם אחרי חצי שנה שהוא במעצר הן היו אומרות שהוא הטיל עליהן מורא והן מבינות זאת בדיעבד. האם אני צריך להאמין שנשים שיודעות להעלות את הטענות שלהן ליוטיוב לא יכלו למצוא דרך למשטרה כשהן נשלחות לקיבוץ נדבות?
ביוטיוב יש עוד הקלטות שהעלו נשים אחרות שלו. מסמך מרתק. אמת, מדובר על קבוצה של מטורללים, אבל מעבר להתעללות בקטינים – המדינה לא צריכה להתערב בסוג היחסים שניהלה קבוצת הבגירים הטרללית הזו מרצונה החופשי.
עוד בנושא
תחקיר על דניאל א.מ.ב.ש., שהסיפור שלו דומה בצורה חשודה למה שמתפרסם בעיתונים על ד.א.