Archive for דצמבר, 2010

לנינרדו די קפריו

יום שישי, דצמבר 24th, 2010
 
{lang: 'iw'}

This is the Holyland

יום רביעי, דצמבר 22nd, 2010

מישהו מוכן להסביר לי למה ראש ממשלת ישראל מוסר את ברכת חג המולד באנגלית דווקא?

אם הוא פונה לנוצרים בתפוצות, יש יותר דוברי ספרדית שחוגגים את חג המולד, ובוודאי יותר נוצרים שאינם דוברי אנגלית מאשר נוצרים דוברי אנגלית.

או שיקליט את הברכה בעברית, או בערבית, או שיקליט מהדורה מיוחדת לתורמים שלו בחגורת התנ”ך (אבל לא במסגרת שידוריו כראש משלה, אלא כרקדן מה-יפית). מה האנגלית הזו דווקא בהודעה איזוטרית לגמרי? מזכיר את חבישת הכיפה של שמעון פרס כשהוא בא לבקר את הרבדיה.

אני מוכן להבין מסירת הודעה באנגלית כאשר מדובר בנושא מדיני. אנגלית היא שפת הדיפלומטיה. מוכן להבין אבל מעדיף שלא – בכ”ז, מדינאים גרמנים, צרפתים, איטלקים ואחרים מוסרים את הודעותיהם בשפת המדינה. שיהיה אנגלית אם חייבים. אבל ברכה לחג המולד?

ועל התוכן אני לא רוצה בכלל לדבר…

{lang: 'iw'}

עם כמה סוכר אתה אוהב את המפלגה שלך?

יום ראשון, דצמבר 19th, 2010

לשעבר, ראשי מפלגות האמינו שקו אידאולוגי כלשהו הוא הקו הרצוי, והשתדלו לעשות לו נפשות ולסחוף אחריהם המונים. לאנשים ההם קראו “מנהיגים”.

היום ראשי מפלגות בפוטנציה בודקים לאן נוטה הרחוב ומתאימים לעצמם אידאולוגיה אטרקטיבית. לאנשים האלה קוראים “אבישי ברוורמן”.

image

{lang: 'iw'}

מי אמר 我 ולא קיבל?

יום שבת, דצמבר 18th, 2010

העתיד אוטוטו כאן

{lang: 'iw'}

צא ולמד

יום שישי, דצמבר 3rd, 2010

פעם שלח אותי המעסיק למדינה סקנדינבית כלשהי לעבוד באתר של חברת טלפון סלולארית. האתר היה ממוקם בבונקר מיוחד מתחת לאגם. לבונקר הוליכה מנהרה מעוקלת וצרה מאוד, בכניסה למנהרה היתה מערכת של שני שערים משוריינים כמו בכניסה לאיזור האריות בספארי. רק רכב אחד יכול היה לעמוד בין השערים בכל פעם, ורק שער אחד היה יכול להיות פתוח. והכל מוסווה ככניסה לחניה של בית בשכונת מגורים, והכל, כאמור, הוביל לבונקר שנחצב מתחת לאגם.

מסתבר שהמנהרה צרה במעט ממידותיו של המשוריין הסובייטי הצר ביותר, והעיקול נוצר על מנת למנוע מאותו משוריין לירות טיל שיגיע עד סוף המנהרה.

בסוף המנהרה היה תא מיוחד, שמוודא שרק מבקר אחד נכנס ויוצא בכל פתיחה של הדלת כך שבכל רגע אפשר לדעת כמה אנשים נמצאים בתוך המתקן, ומי הם. היו עוד בקרות רבות על נהלי ההגעה והעזיבה של המתקן.

שאלתי את המארח שלי מה פשר הדקדקנות הזו, והוא התפלא: “מרכזת טלפון זה הרי משאב לאומי ואנחנו לא לוקחים סיכונים. תנאי הרשיון שלנו מחייבים אותנו שכך-וכך אחוזים של מתקנים רגישים יהיו עם שרידות גבוהה על מנת לאפשר תפקוד גם בזמן התקפה סובייטית”.

לימים נשלחתי לעיר אחרת באותה מדינה. עיר קטנה שכלכלתה התבססה עד סוף שנות ה-80 על היותה מרכז חשוב של הצי. הרבה אנשי קבע של הצי התגוררו בעיר ומשכורתם הממשלתית היתה המנוע הכלכלי של העיר.

לקראת סיום המלחמה הקרה הבינה אותה מדינה שבתוך כעשור לא יהיה צוך בצי האדיר שלה ויש לדאוג מבעוד עשור לתעסוקה לכח האדם המקצועי של הצי ולאותן ערים שכלכלתן מבוססת על אנשי הקבע.

לפיכך משכה המדינה בהדרגה את תעשיות ההי-טק והטלפוניה לאותה עיר (ולאחרות במצבה), כך שלתהליכי הצמצום של הצי היתה השפעה מתונה על הכלכלה, הדמוגרפיה והתעסוקה באותם מקומות. בסופו של התהליך נותר מהצי באותה עיר רק מוזיאון קטן. ברור שאם בישראל המדינה תחליט לקצץ בצבא באיזור מסויים, יישבר מטה לחמם של הרבה משפחות בערים כמו קצרין או מצפה רמון שכלכלתן מבוססת על הכסף שמזרימים אנשי הקבע המתגוררים במקום.

השבוע ראינו מה מצב מוכנות המדינה לשריפה שחורגת מגבולות הממוצע, אם ה”טיפול” רב השנים במשק המים הביא את המדינה להתחנן מעל שלטי חוצות לחיסכון בצריכת המים הביתית הבסיסית ביותר, אם תקציב העתק של מערכת הביטחון לא הצליח למלא ימחים באפודים במידות שמתאימות למילואימניקים לקראת מלחמת לבנון השניה… צא וחשוב מה קורה בתכנון האקטוארי של הביטוח הלאומי, בתכנון הדמוגרפי של תשתית הבריאות, בפיקוח על קרנות הפנסיה, על תקני הבנייה, על ההיערכות לרעידת אדמה בהיקף גדול, בהיערכות למשבר אנרגיה עולמי, בתכנון האורבני ארוך הטווח, בתכנון משק החשמל, תשתית התקשורת ובהיערכות לכל משבר או תהליך שאיננו משבר.

barak finger

הכשרה של רופאים, למשל, היא תהליך ארוך. אם רוצים, למשל, לוודא שבעוד עשור יהיו מספיק מומחים לרפואת פגים, צריך כבר עכשיו לתכנן את הנושא. האם יש בין קוראי הבלוג מישהו שסבור שהמדינה מקיימת מנגנון של תכנון שאמור לחזות חוסרים כאלה?

עם שוך האש בכרמל תוקם ועדת חקירה. הוועדה תמצא אשמים בנושא מוכנות שירותי הכיבוי להתמודדות בהיקף כזה. אולי תמליץ על הגדלת תקציב, אולי תצביע על האשם בהרעבת המלאי ותקני כח האדם של שירותי הכיבוי. אולי תמליץ על איחוד כל שירותי הכיבוי שעד כה פועלים בכל עיר כמחלקה בעירייה ובלי קשר היררכי ביניהם. אבל זה פתרון נקודתי לגזרה צרה של הבעייה.

אין צורך בוועדת חקירה  מיוחדת למערך שירותי הכיבוי דווקא. יש צורך בבדיקה יסודית של כל צורת התכנון וההיערכות במדינה. אם מדינה סקנדינבית שלווה רואה בשירות התאים הקוליים של חברת טלפון סלולארי שירות חיוני, צריך כבר עכשיו ועדת חקירה שתבדוק, בין השאר, איך זה שכל חברות הטלפון בישראל מאפסנות את המתקנים הכי רגישים שלהן בהאנגרים טרומיים או בקומה רביעית של מבנה שהתקבל בירושה משירות הדואר המנדטורי. זו רק דוגמא.

{lang: 'iw'}

סלקום והשריפה בכרמל

יום שישי, דצמבר 3rd, 2010

כשהתפוצצה פרשת הסיליקון בחלב העמיד של תנובה, הרגישו יחצני החברה צורך לבצע כמה מהלכי שיקום תדמית. מטבע הדברים ומטבע אופי מהלכים כאלה באופן כללי, המהלכים לשיקום התדמית היו עקומים לגמרי.

נוצר קמפיין החלב העמיד בחלל, שבו צולמו קוסמונאוטים רוסים שותים חלב עמיד בתחנת החלל. טוב ויפה, אם הקוסמונאוטים שותים חלב תנובה, ועוד בחלל(!!!) אז בטח הכל בסדר.

כמו כן, בהיותה של השנה ההיא שנה עתירת שריפות ביערות, יזמה תנובה מבצע שבו היא תטע עץ ותשלח תעודה על רישום בספר הזהב של הקהק”ל לכל מי שיתקשר לאיזה מספר. יש לי תעודה כזו.מה אכפת לי, שיטעו עץ על שמי…

כשהתחילה השריפה הגדולה בכרמל בסמיכות לאירועי סלקום, המחשבה הראשונה שעלתה בראשי לגבי הקשר בין עיתוי השריפה לעיתוי התקלה בסלקום היא מהסוג שאני לא רוצה לכתוב כאן מחשש לתביעה מצד יחצני סלקום. אבל אח”כ הבנתי שיש כאן פוטנציאל אדיר. כחלק ממאמצי שיקום התדמית של סלקום אני מאמין שיש סבירות גבוהה שנטיעות המוניות בחסות סלקום יתרחשו בחודשים הקורבים.

אני גם לא פוסל אפשרות של שיחה בין ישראל לתחנת החלל בחסות סלקום.

{lang: 'iw'}

מוזר (סלקום)

יום רביעי, דצמבר 1st, 2010

יש לי סלקום והוא עובד בלי בעייה.

חוץ מהפסקה קלה אחה”ץ הכל טוב.

יכול להיות שזה בגלל שהוא טוקמן? יכול להיות שהטוקמנים נמצאים על ציוד מיושן שלא קרתה בו תקלה?

{lang: 'iw'}

נס כד הקוסקוס במהופך

יום רביעי, דצמבר 1st, 2010

באיזור ת”א יש שני ספרים שחביבים עלי במיוחד ויודעים לעצב את התסרוקת שלי בדיוק-בדיוק כמו שאני אוהב.

אחד בדרום ת”א, קרוב יותר למקום מגורי, אבל גובה את המחיר המופקע של 35 שקל, והשני, בני, בשוק של פרדס כ״ץ, שגובה 20 שקל.

דע עקא, כשאני מסתפר אצל בני, נגרמת לי גם הוצאה נוספת בגין קוסקוס-מפרום אצל בכור-את-שושי.

אתמול הלכתי להסתפר אצל בני, בין היתר משום ששמעתי שלא רחוק מתחבאת מסעדה טריפוליטאית קטנה שמגישה מאכלים שלא קיימים אצל בכור-את-שושי.

אז קודם כל, זה נכון. לעצמון יש שם דברים שונים ומשונים. לא רציתי לשבת במקום, אז לקחתי הביתה: כלי אחד עם קוסקוס ועוד כלי עם מפרום ומוסקה חציל.

עצמון הבטיח לי שכזו מוסקה לא אכלתי אפילו בחתונה שלי. מה שנכון. היה מעולה. לא יודע אם לקרוא לזה מוסקה, אבל זה בהחלט היה מעולה. קציצת בשר מצויינת כלואה בין פרוסות חציל והרבה רוטב עגבניות טריפוליטאי שמנוני.

חשבתי שאני לוקח מנה ליומיים והנה נעשה לי נס והכל חוסל בו ביום!

וכאן הביקורת + תמונות שבזכותן הלכתי לעצמון. מי שחושב לסמוך על הכתובת, שישכח מזה. צריך להגיע לשוק של פרדס כ״ץ ולשאול.

{lang: 'iw'}