Archive for אוגוסט, 2010

עזרת הקוראים דרושה

יום חמישי, אוגוסט 19th, 2010

שמו של לקוח פרטנר הוחלף ל-“אדון טיפש” בחשבונית:

image

תגובת החברה:

image

מהתגובה הבנתי שכשמזדהים מול המענה האוטומטי של החברה, ההזדהות היא עם פרטים שרק הלקוח יודע אותם והחברה לא יודעת.

אם כך, מה פירוש “הזדהות’? אם לחברה אין דרך לאמת את הפרטים, מה המשמעות של אותה הזדהות?

האם הפרטים מוצפנים באופן חד-כווני וכשהלקוח מזין פרטים נבדקת הגירסה המוצפנת שלהם מול הפרטים המוצפנים השמורים? ככה זה באמת עובד? מסופקני. אני די בטוח שתאריך לידה, 4 ספרות של כרטיס אשראי, ת”ז וכיו”ב פרטי הזדהות מוצגים בצורה לא מוצפנת לנציג השירות.

מישהו יכול להסביר לי? באמת ובתמים משהו לא מובן לי כאן.

{lang: 'iw'}

חידושים מהמזרח

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

בערך בגיל 10 היה המקרה. לא זכורות לי הנסיבות בדיוק, אולם בביתנו נפלה החלטה להתקין אנטנה חדשה לקליטת שידורי טלביזיה.

המתקין שכנע את אבא שלי שכדאי, בתוספת מחיר צנועה נוסף על התקנת התורן והאנטנה לשידורי הטלביזיה הישראלית, להתקין עוד מספר אנטנות על אותו התורן ובכך יוכל להנות משידורי שני הערוצים של ירדן, משידורי “לבנון החופשית” ומשידורי הטלביזיה הסורית.

השידורים של הטלביזיה הסורית כללו בעיקר תכניות ילדים מדובבות לערבית ושידורי תעמולה: שירי הלל לאסד (האב) כשברקע מצעדים, אימוני תקיפות אוויריות, חיילות מסתערות עם רובים מכודנים. ילדים מדקלמים בפאתוס דיקלומי הלל לאסד ולאומה הסורית תוך שהם חנוטים בחליפות בר-מצווה תכולות, פקידים גוזרים את הסרט בטקסי חנוכה של כבישים, בתי ספר, מפעלים וכו’, חיילים קופצים דרך חישוקי אש, ילדים בעניבות צופים אדומות עורכים מסדרים ותרגילי סדר וכיוצא באלה דברים המשובבים את הנפש הסורית.

המשך…

{lang: 'iw'}

עוד מוקדם לדעת

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

image 

אם ההערכות הן שזה יקרה היום, אז למה לפרסם הערכות? חכו עם זה כמה שעות. או שיתברר שזה נכון ואז תפרסמו שזה קרה, או שיתברר שזה לא נכון ואז לא תפרסמו כלום.

אבל מפרסמים “הערכות” ואז צריך למלא מאמר שלם בכלום, שיחזיק את הכותרת הזו.

לדעתי פשוט העורך רצה לסגור את הבסטה וללכת. יש לו ידיעה על משהו שאמור להתרחש (אולי אפילו קיבל על זה הודעה לעיתונות מטעם פייסבוק), אבל הוא לא רוצה לכתוב ידיעה ולתזמן אותה אוטומטית לפרסום מאוחר, כי אולי ברגע האחרון פייסבוק לא תעלה את השירות ואז יהיה בזיון.

מצד שני, הוא רוצה לפרסם היום, כי למערכות האחרות יש מי שיעלה את זה בלילה כשזה יקרה, ואז יוצא שב’הארץ’ כתבו על זה אחרונים. ושוב בזיון.

אז נותנים את הקרטון הבלתי מחייב הזה. נרצה – נאכל'; לא נרצה – לא נאכל.

{lang: 'iw'}

נס!

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

 image

בהודו קורס בית ספר אחד ומייד 18 תלמידים נהרגים.

בישראל מערכת החינוך כולה קורסת ואף אחד לא מת.

זה לא נס גלוי זה?

{lang: 'iw'}

איזה בושות

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

ארבעה מהחברים שלי בפייסבוק עשו LIKE לדבר הזה:

image

image

אם יש לכם חשבון פייסבוק, תבדקו מי מהחברים שלכם עשה על זה LIKE ותסיקו את המסקנות.

אני, בכל אופן, עדיין שוקל את צעדי…

{lang: 'iw'}

הטוויטר של שלי יחימוביץ׳ נכנס ללופ

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

image

וכאן:

image

אני מנחש שיש לה שני פלאגים שמעדכנים זה את זה. למשל: פלאג שמעדכן את הטוויטר שלה בפוסטים מהבלוג, ופלאג שמעדכן את הבלוג שלה בציוצים מהטוויטר. משהו כזה.

מה שכן אני יכול ללמוד מזה, זה שהם הקימו את הטוויטר לשלי יחימוביץ’ כי אמרו להם שצריך. מה עושים עם זה, איך מנטרים את זה, למה זה טוב – בזה אין להם מושג. לא היא, לא העוזרים שלה ולא דורשי טובתה נכנסים לשם.

נראה שזה מה שקורה גם באתר שלה. עיון באתר מעלה לא מעט סימני שאלה:

image 

חבל, אולי חברת הכנסת היחידה שאני מחבב.

{lang: 'iw'}

מסמך גלנט הגיע לידיו של הרמטכ״ל

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

וגם ציפי לבני ועוד מישהי הציצו בו בעיני הלייזר שלהן:

image

1) מה בכלל כל הקטע של חגיגת יום ההולדת לנשיא? לעולם לא אבין זאת. מילא שאיזה פקיד בלשכתו הציע את זה, אבל איך זה שהוא עצמו משתתף בחגיגות המטופשות האלה? איך זה שהוא לא מבטל את ההצעות לחגוג לו יומולדת ומתנכר לפקיד שהציע את זה?

2) והרמטכ״ל? אין לו דברים יותר משמעותיים לעשות? אני לא מדבר על הכנות למלחמה. אילו אני הייתי כמו הרמטכ״ל, האדם העסוק ביותר במדינה… והיתה לי אפשרות לפנות שעתיים בסדר היום שלי, לא הייתי הולך למסיבת יום ההולדת של שימון.

{lang: 'iw'}

“בניהם נעשו אופיצרים בצבא – והצבא יצא כולו לתרבות רעה”

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

תמיד כשאני רואה את הידיעות מהסוג הזה:

image

אני נזכר בחידוד הבא מדרויאנוב: 

המשך…

{lang: 'iw'}

כתבנו לענייני פיליפינים מדווח

יום רביעי, אוגוסט 18th, 2010

image

{lang: 'iw'}

קווים לדמותו של אקטיביסט מקוון (מומי1, בוסטון, ל״ת)

יום שלישי, אוגוסט 17th, 2010

ב’הארץ’ פורסמה ידיעה על איראנית שנדונה למוות על סיוע לרצח בעלה*:

image

בטוקבקים מופיע סוג של אקטיביסט מזן שלא נודע כמותו לפני היות הטוקבק. לא פעם ראשונה שאני נתקל בסוג הזה, אבל בכ״ז מדובר בדוגמא מובחרת:

imageכן, מייד.

באחד הקורסים בסדיר היה איתי חייל שדבק בו הכינוי “שמישו”, על שום מנהגו לתרום לשיפור הביצועים בדרך שהיא ספק הבעת משאלה ספק הנחייה כללית, ותמיד המשפטים שלו התחילו במילה “שמישו”: “שמישו יביא מגב ויגרוף את המים!!!”, “שמישו יחליף את נחומי מתחת לאלונקה!!!”, “שמישו כבר יתנדב להיות חניך תורן!!!”.

האמת שהאדון “שמישו” (שאת שמו האמיתי שכחתי…) היה ממש מועיל לעומת אותם אקטיביסטים-של-כורסא-בטוקבקים, שמפריחים את משאלותיהם לחלל הרשת.

תת קבוצה של הטוקבקיסטים-האקטיביסטים הם מביעי התנחומים האנונימיים:

image image

יש קבוצה שבטוחים שריבונו של עולם קורא ועונה בטוקבקים. ואם לא עונה, לפחות לוקח לתשומת ליבו. מליוני יהודים בכל הדורות גזרו על עצמם תעניות לבטל גזירות ולא נענו, אבל טוקבק שיוצא מן הלב והמקלדת (ל”ת) יעשה את העבודה כנראה:

image

image

לא מן הנמנע שהם אותם אנשים שמנצלים את הטוקבקים בשביל להעביר מסר למתים:

image

ויש כאלה שהולכים בשיטת “הכל כלול”:

image

* שלא יובן שיש לי בעייה עם פסק הדין. יש לי בעייה פרקטית קלה עם עונש מוות, בהיותו סופי, אבל אילו היו מוצאים דרך להיות בטוחים ב-100% באשמה, הייתי משית עונש מוות גם על עבירות קלות בהרבה מרצח.

{lang: 'iw'}