Archive for יולי, 2010

ובינתיים בליכוד

יום שלישי, יולי 20th, 2010

נתניהו, בשיטתו הידועה, מוציא את הראש בבוקר מהחלון ובודק לאן נושבת הרוח ולפי זה מחליט על מדיניותו.

בעיתונים כותבים נגד מע”מ על ירקות? טוב, אז הוא גם נגד. למרות שעשר דקות קודם הוא היה בעד.

באילת יש יש תסיסה בעניין הפליטים מסודן? אז ביבי מוצא שעת כושר לקפוץ בראש המתנגדים.

image

ובינתיים בליכוד, מפלגה שנראה שביבי לא קשור אליה ולא מסונכרן איתה, מכינים לאותו הביבי שרואה בכמה אלפי סודנים סכנה לאופי המדינה, סיפוח ואיזרוח של מליון וחצי פלסטינאים.

image

ולמה בעניין הזה ביבי לא אומר כלום? כי כמו בכל עניין – אין לו דעה. הדעה שלו תתברר כשתתברר עמדתם של כמה עיתונאים בכירים, כמה קובעי דעת קהל. בינתיים יכולים החוטובלים והריבלינים לשחק לפניו. אם היוזמה תצבור פופולריות, ביבי יהיה תומך נלהב. ואם לא – ביבי יקפוץ להנהיג את המתנגדים.

דחילכום!

יום שני, יולי 19th, 2010

image

מה עניין ה”מחווה יוצאת דופן לרונה רמון”? האם הם ישבו שם וחשבו איך להגעיל בצורה המגעילה ביותר בכותרת של הודעה לעיתונות? אם זו הכוונה אז הצליח להם.

ומה העניין לקרוא על שם שני האישים הללו שדה תעופה? אסף רמון נהרג בתאונת אימונים. חלל צה״ל. קשה, כואב, אבל חלל צהל שנהרג בתאונת אימונים. אלמלא היה בנו של אילן רמון מישהו היה קורא על שמו משהו יותר גדול ממלגה או גביע קטרגל או אולי איזה גינה בשכונת ילדותו? שדה תעופה בינלאומי? לא נסחפנו קצת?

למה לעצור כאן? למה לא לקרוא למצפה רמון מעכשיו “מצפה אילן ואסף רמון”? או “מכתש אילן ואסף רמון” במקום מכתש רמון?

רגע רגע, אפשר לשנות את השמות של המכתש הגדול ל”מכתש אילן”, המכתש הקטן ל”מכתש אסף”, ויחד עם מכתש רמון הם יוצרים שלישיית מכתשי רמון אילן ואסף. כמו שלישיית פוגות שיוצרים שושנה של שובלי עשן בשלושה צבעים.

וגם על מורשתו של אילן רמון יש לי מה להגיד, אבל אני אסתפק בזה שעל שמו של עזר ויצמן עדיין אין שדה תעופה או אפילו מנחת למטוסי ריסוס. על שמו של מוטי הוד יש איזה נקודת תצפית בתוך תחנת דלק בצומת אלומות לכוון עמק הירדן. אז אסף ואילן רמון? דחילכום.

אלא מה? יש פה טרגדיה אנושית, העם אוהב טרגדיות. במיוחד כאלה שאפשר לצקצק ולהגיד “כמה נורא, כמה נורא. מסכנה האלמנה, מסכנה רונה”. כן, מסכנה רונה. לגמרי. אבל להפוך את הכל לסרט טורקי שיסחט כמה שיותר משיכות באף? אין שום מידרג בחיים? כמה שיותר צהוב יותר טוב? הכותרת “מחווה לרונה רמון” מדגימה את זה בדיוק נמרץ. באותו אופן היה אפשר לכתוב “התרגשתם כשאילן רמון התרסק בכניסה לאטמוספרה? ציקצקתם כשאסף רמון נהרג בתאונת אימונים והצצתם עם כולם לרונה רמון כשבאו לבשר לה על מות אסף? חכו שתראו את רונה בעיניים לחות בטקס המרגש לקריאת שדה התעופה הבינלאומי על שם אילן ואסף! הכינו את הממחטות למחזמר קורע הלב מבית היוצר של ישראל כץ!”

מבזקים ומשמעותם

יום שני, יולי 19th, 2010

image

לבריטיש פטרוליום יש אינטרסים בלוב.

לוב רצתה שישחררו את האזרח הלובי שהיה מעורב בפיצוץ מטוס PAN-AM מעל לוקרבי.

בריטיש פטרוליום השתדלה אצל ממשלת הוד מלכותה למען השחרור, לא ברור מה היא קיבלה מלוב תמורת השתדלנות.

עכשיו BP הקדיחה את התבשיל עם הדליפה במפרץ מקסיקו. אז בדיעבד זו היתה טעות לשחרר את המחבל הלובי. מילא אם היו משחררים אותו בשביל אינטרס של חברה שלא שופכת נפט גולמי על שקנאים, אבל BP? פויה.

misrad hamishpatim modia

יום ראשון, יולי 18th, 2010

משרד המשפטים במחווה לאיתמר בן אבי וזאב ז׳בוטינסקי, מצטרף לתנועת הליטון של העברית:

image image

שמלה לך פקיד תהיה לנו

יום ראשון, יולי 18th, 2010

image

שמישהו יתקן אותי אם אני טועה כשאני סבור שהרב עמאר הוא פקיד מטעם המדינה. בכיר אמנם, עם שמלה רקומה אמנם, עם תרבוש אמנם, אבל פקיד. לא פחות, לא יותר.

פקיד הדת עמאר מופקד על שירותי הדת כשם שהרמטכ״ל מופקד על הצבא.

האם מישהו היה סובל מצב שבו הרמטכ”ל היה אומר שאם יפסיקו את פרוייקט המרכבה יש לפרק את הקואליציה?

מילא אם הוא היה אומר שבלי חוק גיור מתוקן הוא לא יוכל להמשיך בתפקידו ויתפטר כי צו מצפונו לא יאפשר לו לחתום על אישורי גיור ולכן יצטרך להתפטר. עמדה מכובדת, לחץ מרומז בלבד.

אבל כל עוד הוא מקבל כסף מהמדינה, הוא פקיד. לא יותר ולא פחות. בתור פקיד ממשלה הוא מציית להוראות הממשלה והחוק. הוא לא ממליך ראשי ממשלה ולא מתערב בעניינים פוליטיים.

עד עכשיו נוהג חוק הגיור הישן. אם בלי החוק החדש (כלומר במצב הקיים) מצליח הרב לחיות עם עצמו בשלום כבר כמה שנים תמורת האתנן והכבוד, מה פתאום הוא מרגיש שצריך שינוי?

בקיצור – מתי מראים לפקיד עמאר את הדלת של ועדת המשמעת של פקידי המדינה לרגל התבטאויותיו?

למה קשה לי עם שיטת התיארוך בפחמן 14

יום ראשון, יולי 18th, 2010

הפוסט הזה הוא הראשון בסידרה קצרה של פוסטים שאני אשחרר טיפין טיפין, על מנת לחסוך לי בויכוחים עם אנשים, בעיקר במייל, להתייגע מחדש להסביר מהתחלה את הכשלים שמפריעים לי בקונבנציות המדעיות והפסבדו מדעיות שאנשים לוקחים כמובנים מאליהם. אני פשוט אוכל לשלוח להם לינק לפוסט המתאים.

זוהי גם הזמנה למי שחושב שאני טועה להסביר לי איפה אני טועה. אני אשמח לשנות את דעתי, היות וזה די מציק להיות בדעת מיעוט כשכולם רואים משהו שאני לא רואה. לחילופין אפשר להגיד לי שאני מה-זה-צודק-שאין-לי-מושג ואיזה-מזל-שאני-מבטא-את-רחשי-לבו-של-הרוב-הדומם, שיש גם אנשים נורמאליים שקשה להם עם הנושאים שאני מעלה, ואני לא בכזה מיעוט כמו שנדמה לי.

המשך…

משטרה של כלומניקים

יום רביעי, יולי 7th, 2010

אדם יושב על החלון קומה מעלי, רגל אחת בחוץ רגל אחת בפנים. קומה שלישית.

אני מתקשר למשטרה. עונה מישהו, דווקא די מהר, אני מייד אומר “אדם יושב על החלון כתובת זו וזו, נראה לי פורץ, קומה שלישית”.

שוטר בטלפון: מקליד-מקליד-מקליד-מקליד.
מקליד.
מקליד-מקליד-מקליד-מקליד.
מקליד-מקליד.
מקליד.

שוטר בטלפון: הוא נראה לך פורץ? אולי מנסה להתאבד?
אני: לא יודע. יושב על החלון רגל בחוץ רגל בפנים. לא ניסיתי לתהות על קנקנו. אני רואה אדם יושב על החלון בקומה שלישית, לפני שאני מנסה לדבר איתו אני סוגר את כל החלונות בבית, מתחבא מתחת לספה ומשם אני מתקשר למשטרה. נורמטיבי הוא בטח שלא.
שוטר בטלפון: הוא מנסה להיכנס או לצאת?
אני: לא הבנת מה אמרתי לך? לא ניסיתי לדבר איתו. אתה שולח ניידת או לא?
שוטר בטלפון: שנייה, אני מעביר אותך לשדר.
אוטו גלידה מנגן לי בלופ את ארבע התיבות הראשונות של פור אליז. טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: רק רגע. אני מנסה.
טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: שנייה, אני מנסה כל הזמן זה לא הולך לי*
טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
שוטר בטלפון: הנה, אני מעביר.
אני: אין צורך. הטיפוס בחלון נעלם.
שוטר בטלפון: טי-לה-לי-לה-לי-לה-לי-לה-לה לה-לי-לה-לה.
ניתקתי.

עוברות דקתיים, מתקשרת שוטרת. הכל מחדש. הוא נכנס או יוצא? מתאבד או פורץ? נרקומן?

אני: כן, בטח, אני אלך לחפש אותו עכשיו לבדוק אם יש לו סימנים על היד. וחוצמזה, כמו שהסברתי לשוטר שלא יודע להעביר שיחה, הוא כבר ה-ס-ת-ל-ק.

שוטרת: ראית לאן הוא הלך?
אני: לא. כשבנאדם יושב בחלון של הקומה מעלי אני סוגר את כל החלונות ומתרחק ממנו. לא מנסה לעקוב אחריו. שוטרים וגנבים זה המשחק שלכם, לא שלי.
שוטרת: הניידת בדרך.
אני: אין צורך. הוא נעלם. אילו היה לכם רצון לתפוס פורצים לא הייתם מעסיקים את האדיוט הקלדן ההוא שעונה לטלפונים ולא יודע להעביר שיחה לשדר במשך 10 דקות.

מגיעה ניידת. טלפון מהמשטרה שאני אצא להסביר להם מאיפה ראיתי. שוטר ושוטרת מסתכלים מבחוץ על החלון כמו חמורים על הירח. על הרצפה בחצר מפוזרים פלאיירים שפיזר כנראה הטיפוס מהחלון.

התרשמו. הלכו.

משטרה של כלומניקים.

כשאני מתקשר למשטרה לדווח על אדם יושב על החלון, אני מצפה שקודם כל יזניקו ניידת. במקרה הכי גרוע מדובר בטכנאי של המזגן. יש להם נטייה לשבת על החלונות והמזגנים בכל קומה שהיא. אחרי שהזניקו ניידת, יגיד לי “הניידת בדרך אליך, אני רוצה לשאול כמה שאלות שיעזרו להם להתמודד עם הסיטואציה”. אבל קודם כל – ניידת. וזה מה שציפיתי שיעשו גם בזמנו כשדווחתי על יריות מתחת לבית שלי. אולי זה נפצים. אולי זה חזיזים אולי זה יריות. קודם כל ניידת ושיטפלו במפגע, מה שזה לא יהיה. גם אם זה נפצים וחזיזים זה לא עניין של מה בכך.

כלומניקים.

* נראה שנפלתי על השוטר שיודע להקליד אבל לא יודע להעביר שיחה. מתי מתי מתי יגייסו סוף סוף שוטר שיודע גם לכתוב, גם לקרוא, גם להעביר שיחה וגם לחשוב? מתי???

נו, מה?

יום שני, יולי 5th, 2010

image

לאחרונה ראיתי את הסרטים הצהובים-ירוקים תלויים מכלי רכב.

בהתחלה חשבתי שמחאת רוכבי האופנועים נגד העלאת מחירי הביטוח קנתה לה שביתה בלבם של בעלי רכב עם 4 גלגלים, משהבינו אלה לאיזה אסון תעבורתי ייקלעו אם אלפי רוכבי הקטנועים של תל אביב יעברו לרכב רגיל.

אבל אתמול עמדתי בפקק עקב הצעדה, והבנתי שהסרט הצהוב-ירוק מסמל עכשיו משהו עם גלעד שליט. אבל דבר אחד לא הבנתי: מי שתולה סרט כזה, בעד מה הוא בעצם?

שחרור של גלעד שליט בכל מחיר?
שחרור של גלעד שליט בכל מחיר, אבל רק אם המחיר נקוב באסירים פלסטינים? (בניגוד, למשל, לדרישות טריטוריאליות או לסדר לאיסמאעיל הנייה ג'וב בעמידר)
שחרור של גלעד בכל מחיר, כולל אם המחיר הוא שליחת 20 טון אורניום מועשר לאירן במתנה?

מה זה בדיוק הסרט הצהוב הזה?

ומי שהיה אתמול בצעדה, מה בדיוק המנדט שהוא נותן לממשלה לעשות בשביל שחרור שליט?

שלושה אבות, 24 אמהות

יום שני, יולי 5th, 2010

בוועדת הרווחה התקיים דיון על המודעות לזכותם של הורים בשירות המדינה לשעות גמישות.

image 

סדר היום נוסח כאילו מדובר על “אמהות והורים”.

קודם כל, אמהות הן מקרה פרטי של הורים. כל האמהות הן הורים. היה להם לכתוב “הורים” בלבד, או “אמהות ואבות”.

שנית, בפרוטוקול הדיון מופיעה המילה “אמהות” 24 פעם, ואילו המילה “אבות” שלוש פעמים בלבד.

קצת אירוני בהתחשב בכך שהדיון נועד לבדוק מודעות לזכויות הורים בשירות הציבורי, כאילו הזכויות הן של אמהות בלבד.

עצרתם אותו, אין לכם תמונה שלו?

יום ראשון, יולי 4th, 2010

לא היה יותר פשוט אילו הייתם מוסיפים תמונה שלו? עכשיו כשהוא עצור בידי המשטרה (ותמונתו ממילא התפרסמה בכל מקום), לא היה יותר פשוט אילו המשטרה היתה מוסיפה תמונה של החשוד?

image

או שעוד פעם במשמרת היה רק השוטר שיודע לכתוב אבל לא השוטר שיודע לחשוב?