Archive for יולי, 2010

למה אני קמצן???

יום שישי, יולי 30th, 2010

קונה שפופרת סופר גלו, משתמש בכמה שצריך ונראה לי תמיד שחבל לזרוק את שתי הטיפות שנשארו.

בפעם הבאה שאני צריך טיפה של סופר גלו אני לא מוצא את השפופרת ששמרתי ברוב חיסכון, אני יורד לפיצוציה למטה וקונה (תמורת 2 שקלים) שפופרת חדשה.

לעומת זאת כשאני עושה סדר במגירות אני מוצא את השפופרת האבודה. מסתבר ששתי הטיפות שנשארו בשפופרת הן בדיוק מה שצריך בשביל:

  1. להדביק את השפופרת למגירה לבלי הפרד
  2. לספח לזה ניירות שהיו במגירה (אבל רק את הניירות הממש חשובים)
  3. להדביק לי את האצבעות בנסיון החילוץ.

למה??? שפופרת חדשה זה 2 שקלים בפיצוציה למטה, שפתוחה 24 שעות ביממה. אין מצב בחיים שאני אתקע בלי 2 שקלים או בלי חנות זמינה למכור לי כמה דבק שאני רוצה! אז למה אני שומר שפופרת עם שתי טיפות???

RSS – כך תבזבזו את זמנכם ביעילות

יום שישי, יולי 30th, 2010

כל מי שמנהל רשימת “מועדפים” ענפה מכיר את התופעה של מעבר בסבב בין האתרים לבדוק מה התחדש. בין אם אלו אתרי חדשות, בלוגים מועדפים (אהההמ!) או סתם אתרי תוכן.

כל עוד מדובר באתרי חדשות, האתר מתעדכן לעיתים קרובות ויש טעם להיכנס ולבדוק מה התחדש, אבל כשמדובר בבלוג או בפורום שמתעדכן לעיתים רחוקות יותר, מצד אחד כניסה לעיתים קרובות מבזבזת זמן ברוב המקרים משום שאין חידושים תכופים, מאידך אם לא נכנסים בתדירות מספקת, עלולים לפספס ידיעה חמה ולהיות האחרונים להתעדכן.

אתרים רבים מספקים את עיקרי התכנים שלהם גם בפורמט RSS. מבלי להיכנס לפרטים טכניים, מדובר בתקציר של התכנים, בד”כ תקציר כזה יכלול את הכותרת, תקציר כלשהו, וזמן הפרסום). פורמט ה-RSS (סינדיקציה פשוטה בהחלט Really Simple Syndication) מאפשר לנו להגדיר בקורא ה-RSS החביב עלינו את כל התכנים שאנחנו רוצים להתעדכן לגביהם, ולקבל במקום אחד את ריכוז כל העדכונים.

בדוגמא שבתמונה להלן ניתן לראות חלק מרשימת התכנים שמוגדרים בקורא ה-RSS אצלי. אני משתמש ב-Google Reader. הקורא של גוגל חביב עלי במיוחד מסיבות שאפרט למטה, אבל יש עוד קוראי RSS רבים, הן כאתרים והן כתוכנות עצמאיות.

לחצו להגדלה

כפי שניתן לראות, אני עוקב אחרי בלוגים, פורומים, מדורים שונים של אתר ‘הארץ’, מספר עדכוני תכנים של אתרי הממשלה והתראות של גוגל. במבט אחד אני יודע מה עודכן בדקות האחרונות וכך אני מצליח לעקוב אחרי תכנים מיותר מ200 מקורות שונים. אילו הייתי צריך לעבור בסבב בין כל האתרים האלה, הייתי מבזבז 4 שעות על כל סבב כזה. באמצעות קורא ה-RSS אני יכול לעקוב אחרי כולם באופן סביל. יש בין האתרים ברשימה כאלה שמתעדכנים פעם בכמה חודשים בלבד.

איך עוקבים אחרי אתר באמצעות קורא RSS?

אצל חלק גדול מספקי המידע מופיעה הפנייה לעמוד RSS. לפעמים בצירוף הסמל, ולפעמים בלעדיו. מעתיקים את כתובת ה-RSS לקורא שבחרתם להשתמש בו, ומאותו רגע אתם מנויים פסיביים על אותו מקור תוכן.

אפשר גם לעקוב אחרי תוצאות של שאילתת חיפוש ב-Google News או Google Blogs ולהיות מעודכנים בזמן אמת כאשר קורה משהו “חדשותי” שנוגע לתחומי עניין ספציפיים (למשל הודעה שקשורה לחברה שאתם עוקבים אחריה, פרסומים שנוגעים לאישיות שאתם מתעניינם בה וכיו״ב).

למה אני אישית מעדיף את Google Reader?

  1. הוא יעיל, מהיר ופשוט (נו, גוגל).
  2. יש לו אפשרות לנחש איזה תכנים אתם אוהבים ולהציע לכם תכנים חדשים באותו סגנון. הוא די מדייק בקטע הזה.
  3. באופן כללי נראה לי שעדיף קורא וובי ולא תוכנה, באשר ממשק וובי מאפשר לגשת מכל מקום בלי הגדרות והתקנות מיותרות. אני נכנס לחשבון הגוגל שלי והקורא RSS כבר מכיר אותי.
  4. אפשר להגדיר בו גם אתרים שלא מספקים RSS והוא יעדכן על תכנים חדשים (במידה פחותה של הצלחה אמנם, אבל יותר טוב מכלום).

לגנוז את העוגה, ובכל זאת שכולם יאכלו ממנה

יום חמישי, יולי 29th, 2010

image

הוחלט להאריך את החסיון על מסמכים שחסיונם עומד לפוג. עם זה אני יכול לחיות.

אבל אז בא הפקיד הבכיר שאחראי שהמסמכים אכן ישארו סודיים ואף אחד לא יידע מה יש בהם, ואומר “אני לא אגלה לכם מי אכל את העוגה, כי אז אני אחטוף על זה שאכלתי את העוגה”.

image

האם יכול להיות שמדובר באיזה טריק נורא עמוק בדיפלומטיה שאני לא מסוגל להבין אותו בכלל?

גרפולוגיה של כתובת המייל – איפה אתם בשרשרת המזון

יום שלישי, יולי 27th, 2010
  1. תיבה אצל ספק האינטרנט: פוחדים פחד מוות משינוי הגדרות במחשב. יש להם תיבה זערורית של 10 מגה, ואולי גם משלמים איזה תשלום נוסף שמגדיל את התיבה (ל15 מגה) ותשלום נוסף למסנן ספאם. וואאהה. ספאם. איזה פחד. קארמה: לא החליפו ספק אינטרנט מאז ימי המודם בחיוג. אולי אפילו עדיין משתמשים במודם בחיוג. הכל אפשרי. אין להם מושג שאנטי וירוס זה משהו שצריך לעדכן. מתקינים כל דבר ששולחים להם במייל. באקספלורר שלהם לא נשאר מקום לגלוש מרוב סרגלים.
  2. תיבה ב-YAHOO או HOTMAIL או שירות חינמי נחות אחר: יכול להיות שפעם הם היו מתוחכמים. יכול להיות שפעם בן השכנים הגדיר להם תיבה. פעם מזמן באמת היה הגיון לפתוח תיבה בשירותים האלה. הימים האלה עברו והם נתקו עם  שירות גרוע שנותן תיבה קטנטנה, אבל יגדיל אותה בתמורה לתשלום נדיב ובתשלום נוסף גם יאפשר גישת POP. גם אם יקנו את כל החבילות האפשריות, עדיין לא יגיעו לאיכות התיבה שיוכלו לקבל בחינם ב-GMAIL אבל אין להם אומץ להחליף. מה זה אומר עליהם? תחשבו לבד. קארמה: מחדשים בתשלום את הרשיון של הNORTON שמגיע לשנה חינם עם המחשב. לא מכירים את עניין ה-BCC, שולחים לכל העולם ב-TO.
  3. תיבה בואללה: אותו דבר כמו סעיף 2, אבל מאותגרי אנגלית. קארמה: עדיין מחכים לשיחה ממיקרוסופט לאחר שהתפתו להאמין שאם ישלחו את המייל ההוא לרשימת התפוצה שלהם אז בייל גייטס יתן להם מחשב נייד במתנה.
  4. תיבה בעבודה/מוסד לימודים: בטוחים שישארו שם עד הפנסיה. לחילופין לא חושבים על היום שאחרי שיפטרו אותם. איך יודיעו לכל מכריהם על שינוי כתובת המייל? שלא לדבר על זה שמיילים מהחברים יתחילו להתנקז לתיבה הכללית של הIT ושהבוס יכול לקרוא את המיילים שלהם כדבר שבשגרה. קארמה: עד הפנסיה זה יעבור.
  5. תיבה על GMAIL: משתמשים מעודכנים, יעילים ועם יד על הדופק. קארמה: יש מצב שהם בעצמם אפילו הילד הזה של השכנים, שהשכנה קוראת לו כשוירוס מחק לה את החיים.
  6. תיבה על דומיין עצמאי: טורפי על.

אם אתם עסק ויש לכם כתובת של נטויז’ן שאתם כותבים על כרטיסי הביקור, אין מצב שאני קונה ממכם שירותים. ראיתי כבר משאיות שמודפס עליהן, לצד הטלפון, גם כתובת מייל של ספק האינטרנט. מדובר באנשים קמצנים שלא יוציאו שקל מהכיס בשביל לשכור שירות של איש IT נורמאלי. בטח גם שאר השירותים שהם מספקים ברמה דומה.

ביבי כדובון אכפת לי

יום שלישי, יולי 27th, 2010

image

זה משהו חדש החיבוק הזה שהוא שולח בשם עמישראל?

hugs_to_you.jpg image by ajithvinaya

בשלב הבא: ראש הממשלה שולח למשפחות לייק.

החרדים האלה, בשביל מה משלמים להם כ”כ הרבה???

יום שני, יולי 26th, 2010

image

בוקסת המבזקים כסרט טורקי

יום ראשון, יולי 25th, 2010

ב’הארץ’ החליטו להפוך את בוקסת המבזקים לפרומו של הסרט הטורקי שבעמודי החדשות.

עניינים חסרי חשיבות חשדותית, (ואין צורך לאמר "חשיבות מבזקית") כלשהי מופיעים בבוקסה:

image

צחוק ודמע משמשים בערבובייה:

image

אם לא היה מדובר בתגרה בין קשישים, האם היו מציינים את הגילאים? כנראה שלא. בד”כ לא. בטח לא במבזקים.

בלה בלה בלה

יום ראשון, יולי 25th, 2010

image מה זה אומר? מה פירוש “כל שביכולתנו”? האם הוא יקדם משהו בנושא? לא. כנראה גם שאין מה לקדם. פסיכי עשה מעשה. לממשלה אין שום נגיעה לזה.

והאם הוא מציב יעד לממשלה? כמה מקרים כאלה ייחשבו לכשלון הממשלה?

קישקוש קישקוש בלה בלה קישקוש מישקוש מריחה בלה בלה קישקוש.

ביבי קנה את עיקר המוניטין שלו כסגן שגריר ישראל באו”ם. כמסביר וכקשקשן הוא משכמו ומעלה. אין מה להגיד. עדיין הוא חושב שהתדמית היא העיקר ולא המעשה. רק שעכשיו הוא ראש הממשלה.

כשפוליטיקאי בלחץ

יום ראשון, יולי 25th, 2010

פוליטיקאי מרגיש שנושפים בעורפו, שהוא נמדד לפי השגי המתחרים שלו, מה הוא עושה? נכנס ללחץ. ואז מה? מגלה את טימטומו ברבים

למשל: שרת הספורט, השרה היחידה בממשלה, הבינה שמשבצת הלוחמים למען זכויות הנשים לא מזוהה איתה אלא עם יחימוביץ (בצדק) וחוטובלי (משום מה). אז היא מנסרת בנושא. קשור, לא קשור, העיקר לנסר:

image

באותו אופן נפל גם שר התקשורת כחלון. אטיאס שישב לפניו זכה לתהילת עולם על שכופף את היד לחברות הסלולאריות, במיוחד בנושא ניוד המספרים. אז כחלון רוצה גם. רק שהוא חסר את הכריזמה, המעוף והשכל של אטיאס*. כחלון מקשר איכשהו בין פעולה למען ניידות לבין פופולאריות של שר תקשורת, אז הוא פועל למען ניידות של אימיילים. טיפשות מדרגה א’. כמו ילד שרואה את אחיו הגדול קורא בספר ורוצה “גם”. אז הוא משים עצמו קורא. על הקשר שבין האותיות לבין הסיפור עדיין לא עמד, אבל בשבילו זה מספיק. רק חסר שהקישקוש הזה עוד יצליח לו. במקרה כזה נקווה שאטיאס יחזור למשרד התקשורת לתקן.

image

לא שזה בלתי אפשרי מבחינה טכנית, זה אפילו קל מאוד, אבל מי צריך את זה? כל המהלך הזה נוטף מ”גם אני רוצה להיות אטיאס כשאהיה גדול, אבל אין לי מושג איך”. מזל שהוא לא במשרד הפנים, היה פועל למען ניידות של מספרי תעודת זהות להגברת התחרות במשהו. הוא כבר היה ממציא משהו.

* או בכלל

אומרים שבטלפון סלולארי

יום חמישי, יולי 22nd, 2010

יש יותר כוח מהמחשב שפיקח על אפולו 11.

לפיכך בבית שלי יש 3 מחשבי על, 2 טלפוני על, וזה בלי להזכיר את יכולת העיבוד של הDVD והמיקרוגל.

יכולתי להטיס 10 משלחות מאויישות לחלל.

ומה אני עושה עם כל כוח החישוב הזה? כותב פוסטים זניחים ומשחק באבלס.

(הסירטון מכאן)