תבוא מחר

איך כאלה כלומניקים מגיעים לצמרת של הצמרת של שירותי הבטחון???

רפי איתן, פואד, בוגי, מופז. שכחתי מישהו?

איך המסננת של הקידום של זרועות הבטחון עובדת שמצליחה לקדם את האנשים חסרי הכישורים האלה לטופ?

מדאיג.

סגנון ההודעות לעיתונות של משרד התמ”ת הוא מלאכת מחשבת של ליקוק לבוס בצורה שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר (ולא שלא ראיתי דוגמאות מאליפות של ליקוקים לבוס).

כבר הרבה זמן אני חושב לכתוב פוסט עם דוגמאות של עוצמת הליקוק של דובר המשרד, וכל פעם שאני כבר חושב שיש לי את כל החומר בנידון, מופיעה הודעה שמפתיעה אותי מחדש.

אז אמנם הפוסט בוא יבוא, אבל בינתיים טעימה:

שום איזכור בהודעה עצמה לגבי השם הרשמי של השכונה. ככה קוראים לשכונה במשרד התמ”ת. ‘שכונת המהומות’.

משום מה באתר ‘הארץ’ חושבים שברור מה זה מתפ”ש.

לבד מזאת לא ברור לי ההגיון באיסור הכניסה על חומסקי: הרי הוא זכאי לאזרחות ישראלית לפי חוק השבות. אילו היה אומר לאותו פקיד שמנע את כניסתו שהוא מבקש אזרחות ישראלית, מייד היו נותנים לו כזו, מנפיקים לו דרכון ישראלי ואף היה מקבל מעבר אקספרס בכל המחסומים.

חבל שהוא לא חשב להודיע במעבר הגבול שהוא מבקש להתאזרח. היה מעמיד את המערכת באור המטומטם הראוי לה.

ואיך זה בדיוק מבזק? שסוף סוף המדינה, בצורה חלקית אמנם, אבל בכ”ז, עומדת על קיום החוק? אכן, אדם נשך כלב.

ולכן שוטר צריך להשתמש ברמקול בשביל לדבר איתם גם כשהוא עומד ממש על ידם.

אז מה, דגל התורה תפרוש מהקואליציה?

באיזה אופן הוא יממש את קביעתו ש”אסור לעבור לסדר היום”?

בזמנו מלון גני חמת בטבריה היה חשוד על חילול קברים. המלון, כמו שאר העיר טבריה, בנוי על בית קברות יהודי עתיק.

החרדים שיגעו את המדינה ואף החרימו את בנק לאומי, הבעלים של “אפריקה ישראל” דאז. לאחר זמן נמכרה אפריקה ישראל ללב לבייב. היות והבעלות על המלון היתה עכשיו בידיו של חרדי, כבר לא היה דחוף כ”כ העניין הזה עם הקברים והנושא דעך.

מה שלא דעך היתה הבעייה עם כביש הגישה לטבריה מכוון דרום עקב בית הקברות שתחתיו. איך יכול כהן להיכנס לטבריה באופן כזה??? מייד שפכו מליוני שקלים על הגבהת הכביש וסלילתו על גבי צינורות-בטון, כך שטומאתם של המתים לא תפגע בכל אותם כהנים. שתי בעיות לא נתחוורו לי מאז:

1. מה לגבי כל אותם כהנים שנטמאו מאות שנים כשנכנסו לטבריה באותה דרך ממש אבל לא מעל גבי צינורות בטון?
2. מה לגבי אותם כהנים שנוסעים עדיין על הכביש עם ניקוז-הטומאה אבל בסופו נכנסו לטבריה בדרך שאיננה tumaa-free? כל העיר התחתית שמחוץ לחומות היא בית קברות ענק.

לפיכך, אני מציע שאחת החלופות שתאפשר את הבנייה על הקברים אפילו מבלי להזיז אותם תהיה למכור את משרד הבריאות ללב לבייב. יש לו שיטות מוכחות לבטל טומאה.

משרד המשפטים פרסם את הדין וחשבון של נציבות תלונות הציבור על השופטים לשנת 2009.

נראה שהם עשו שם עבודה יסודית, אבל שני דברים מפריעים באופן עקבי לאורך הדו”ח. נראה שכזו התעלמות עקשנית משתי הנקודות האלה נעשו בכוונה. חבל.

בעייה ראשונה: סטטיסטיקה לא רלבנטית.

לאורך הדוח מופיעים בכמה מקומות התייחסויות לפילוח של תלונות על ערכאות שיפוט שונות (שלום, מחוזי, עליון, רבני, מוסלמי וכו’). הפילוח הוא תמיד באחוזים מסך התלונות. אין בשום מקום התייחסות לאחוזי תלונות (מוצדקות/לא מוצדקות) בכל ערכאה מול מספר התיקים שנדונו בערכאות הללו:

נו, בוודאי שבעליון יהיו פחות תלונות. יש שם פחות דיונים מאשר בבתי המשפט לתביעות קטנות ולכן פוטנציאל המתלוננים קטן יותר. מה מלמד אותנו תרשים העוגה הזה? איזה תובנה אנחנו יכולים להסיק ממנו על אופי ההתנהלות בערכאות השונות? כלום.

התייחסות שנייה שנעדרת מהדוח היא דוגמאות לתלונות מוצדקות. לא ברור בשם איזה עיקרון מוסתרים הנתונים הללו. מובאים אפילו נתונים על שופטים. בעמוד 30 בדו”ח מצויין כמה שופטים זכו ליותר מתלונה מוצדקת אחת. אבל מי הם אותם שופטים? מה יעלה להם לאותם שופטים שנמצאטו לגביהם חריגות גסות? כלום. אף מילה בכל הדו”ח.

כאשר מובאות דוגמאות לתלונות מוצדקות (פרק 6, עמוד 45 ואילך), הן נסקרות באופן שלא מסגיר מי השופט שחרג מהקו, מה היה המקרה, מה הסעד שניתן לצד הנפגע בעקבות קבלת תלונתו וכיוצא באלה. אם עיתונאי יבקש, בשם חופש המידע, את הנתונים האלה, יתנו לו. יוציאו לו את המיץ, אבל יתנו. אז למה לא לתת את החומר ישר? למה להתאמץ כ”כ להסתיר את מה שעתיד להתגלות ממילא?

והאינטרנט בכלל. מי שמע על אנשים שיורים באנשים אחרים לפני כל האינטרנט הזה? פשוט סדום ואלבניה מה שנהיה פה:

היסטריה במערכת ‘הארץ’

וגם את הטלפון לנתק, מה שבטוח.