תבוא מחר

‘הארץ’ עברו לשיטה האמריקאית:

ביום 21 לינואר 2010 החליטה הממשלה להתנגד להנחה בארנונה לסטודנטים.

תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מצביעים בבחירות. הליכוד, העבודה, ש״ס, ישראל ביתנו, המפד״ל. כולם שותפים להחלטה.

מה זה בדיוק “חומר כימי” שהאשה שפכה לגן הילדים?

חומצה?
מים?
תמצית וניל?
מילקשייק תות?

כל חומר בטבע הוא “חומר כימי”.

קצת מזכיר את הכיתוב “מחומרים טבעיים בלבד”. סוכר חום, חלב סויה, מיץ נבט החיטה וטחינה-אורגנית-משומשום-מלא הם לא יותר ולא פחות “טבעיים” מ-LSD, אספירין ומרגרינה.

הרבה פעמים אני עובר על יד הכלובים הצהובים לאיסוף בקבוקים למיחזור ואני תמה על הסיסמא המעטרת אותם:

מה פשר הסיסמא הזו? מטורף דווקא? למה? אולי מטופש, אולי בזבני, אבל מטורף?

אלא שאתמול פתאום הבנתי. במקור מי שהגה את הסיסמא הזו חשב על חרוז:

זה
מפגר
לא
למחזר

המילה “מפגר” במשמעות של משהו שעבר זמנו, משהו לא עדכני. אלא שאז מישהו מעדות הפוליטיקלי-קורקט ראה את ההצעה ופסל את המילה “מפגר”. יכול להיות שהמעצב כבר עיצב את הכרזה ואי אפשר היה להחליף את כל העיצוב לטובת סיסמא אחרת, ופשוט החליפו את המילה “מפגר” במילה “מטורף”.

המוסד לביטוח לאומי מצרף הודעה תמוהה על גבי המעטפות שהוא שולח:

לא ברור לי למה הביטוח הלאומי טורח לציין בעברית שזה מסר לדוברי ערבית, אבל יש לי השערות:

1. בשביל הקוראים שאינם דוברי ערבית, שלא ינסו לפענח את המילים האלה וישחיתו זמן רב בחשבם שמדובר במילים בעברית.
2. בשביל הקוראים שאינם דוברי ערבית, שלא יבהלו כשהם רואים כתב ערבי על מכתב שמגיע אליהם הביתה. הביטוח הלאומי מנסה להבהיר שלא מדובר במסר מהחיזבאללה שהשתלטו על התוכנה להדפסת המעטפות, אלא במסר לגיטימי מהביטוח הלאומי.
3. בשביל דוברי הערבית, שידעו שמשורה זאת ואילך הם צריכים להחליף את תוכנת זיהוי האותיות שבראשם לגירסה הערבית.

אם למישהו מהקוראים יש השערות נוספות בקשר למילים “לדוברי ערבית”, זה הזמן להעלות אותן על הכתב.

ומה כתוב שם בכל כך הרבה מילים? בסוף המסר מופיע מספר המוקד הטלפוני שמופיע גם בכיתוב העברי, אבל רוב הכיתוב העברי נוגע לכתובת של סניף הביטוח הלאומי, בערבית זה משהו אחר כנראה, שאיננו רלבנטי לדוברי עברית.