Archive for אוגוסט, 2009

המאגר הביומטרי

יום שישי, אוגוסט 28th, 2009

הרבה דיו וירטואלי נשפך בחודשים האחרונים בנושא חוק המאגר הביומטרי. הדבר היחיד שלא מוזכר בדיונים האלה הוא שלמדינה כבר יש מאגר ביומטרי ושהמאגר הזה כבר פרוץ בחלקו. לא סתם פרוץ, אלא מוגש לציבור באופן רשמי. לא צריך אפילו להיות איזה האקר בשביל לקבל נתונים מתוכו.

כאשר דורש עבודה מגיע לראשונה ללשכת התעסוקה, נלקחת ממנו טביעת אצבע, כך שיוכל להתייצב מול המכונה האוטומטית ולא יצטרך לחכות בתור לפקיד.

בפעם הבאה מגיע דורש העבודה ללשכה, מקיש את מספר תעודת הזהות שלו ומייד המכונה מברכת אותו לשלום תוך ציון שמו על המסך. השם מוצג אחרי שהוזן מספר תעודת הזהות ולפני שנסרקה טביעת האצבע.

כלומר – אם אתם רוצים לדעת אם פלוני נרשם בלשכת התעסוקה, כל מה שאתם צריכים לעשות זה להגיע לאחד המסופונים האלה ולהקליד את מספר תעודת הזהות שלו.

אם יש בידכם את מספר תעודת הזהות של מישהו ואתם רוצים לדעת מה שמו, גשו אל אחד המסופונים, הקלידו את המספר, ואם אותו אדם נמצא במאגר תקבלו את שמו, ולא צריך אפילו לזייף טביעת אצבע בשביל זה.

 P1010047P1010049

אחרי שוידאנו שאותו אדם נרשם פעם בשירות התעסוקה כל מה שאנחנו צריכים זה איזה האקר נבון שיודע איך לחלץ משירות התעסוקה את טביעת האצבע של אותו אדם. אפשר גם להשתמש בשירותיו של איזה משת״פ בתוך שירות התעסוקה.

לחלץ את מרשם האוכלוסין ממשרד הפנים, כמו שיודע כל מי שהשתמש ב-EMULE, זו לא בעייה גדולה. אפשר להניח שניתן באופן דומה למצוא את המאגר הביומטרי של שירות התעסוקה.

האמת שעדיין לא גיבשתי דעה אם מאגר ביומטרי הוא טוב או רע. לדעתי הוא בעיקר מיותר. אם אני מבין נכון את טיעוני התומכים בחוק, המאגר יסייע באיתור פושעים. אבל בשביל לסייע באיתור פושעים צריך משטרה.

כבר היום, כשעדיין אין מאגר ביומטרי ארצי, המשטרה לא מגיעה לזירות פשע ולא מנסה לאתר טביעות אצבעות. למשטרה יש מאגר טביעות אצבע של עבריינים מוכרים. אילו המשטרה היתה שולחת חוקר לקחת טביעות אצבע מבתים שנפרצו אפשר היה לאתר לפחות עברייני רכוש חוזרים ואפשר היה לאתר קשרים בין אירועי פריצה שונים, גם אם לא בוצעו על ידי עבריין מוכר.

למשטרה היום אין שום עניין בהצלבת המאגר שברשותם מול טביעות אצבע בזירות פשע, אז איזו תועלת תצמח אם המאגר הזמין למשטרה יהיה גדול יותר?

סלימי (נחלת בנימין 80)

יום חמישי, אוגוסט 27th, 2009

נגיד שאתם רוצים לאכול משהו שאתם לא יודעים איך קוראים לו. כשתטעמו אותו תדעו שזה המאכל אליו ערגו היהודים אלפיים שנה, אבל עד שתראו את אותו מאכל אתם לא יכולים אפילו להגיד אם מה שמתחשק לכם הוא מבושל או אפוי, מטוגן או צלוי.

מה שאתם צריכים במצב כזה הוא כופתאה גדולה, עשוייה עוף וקמח-חומוס, מבושלת במרק צהוב עם תפוחי אדמה. או במילה אחת – גונדי. ועדיף אצל סלימי.

יחי ההבדל הקטן:

P1010044

כופתאה נערצת

מנהיג נערץ

אצל סלימי בנחלת בנימין 80 תקבלו את הגונדי שלכם יחד עם צלחת עשבים שונים ומשונים. הפרסים לא נרגעים כנראה אם רמת הרשאד במחזור הדם שלהם יורדת אל מתחת ל-50%. אם הם לא מקבלים אותו בתבשיל, הם מלחכים אותו חי.

באופן רשמי תפקידו של הירק הזה הוא לנקות את הפה בין ביס לביס, ככה שאפשר יהיה להנות מכל ביס מחדש. אישית, כשאני אוכל גונדי אצל סלימי אני מעדיף לנקות את החיך בין ביס לביס בעוד ביס של גונדי.

עוד בתפריט – אורז בשלל צבעים עם רוטב זבזי בצד, שיפודים רגילים וביום שישי “אָש”, שזה מין תבשיל אורז-קציצות-תמרהינד-רימונים. הכל טוב מאוד, אבל הגונדי הוא הכדור שבכתר, הכופתאה שבקצפת, הקרם-דה-לה-גונדי. מבחינתי אפשר להחליף את המגן-דוד בדגל בציור של גונדי ובשמחת תורה לשים גונדי על הדגל במקום תפוח.

אצל סלימי, כמו בכל מסעדת פועלים טובה, בשעות הלחץ תמצאו את עצמכם חולקים שולחן עם אנשים שאתם לא מכירים. אני, למשל, אכלתי שם בפעם האחרונה בחברת השאה הפרסי.

P1010043“הרואה מלך מאומות העולם מברך
ברוך שחלק מכבודו לבשר ודם”

במקום טוקבק בטמקא

יום חמישי, אוגוסט 27th, 2009

לפני כמה ימים התפרסמה ידיעה בטמקא על ליגת החרשים שניצלה מסגירה בזכות תרומה של קופ״ח מכבי:

בעקבות כתבת ynet על ליגת הקט-רגל לחירשים, שחשפה את הקשיים התקציביים בפניה היא עומדת, החליט מנכ"ל 'מכבי' לעשות מעשה ולהקצות 50 אלף שקלים לטובת המשך קיומה: "הסיוע חשוב לנו ברמה הערכית ואנו גאים להעניק אותו"

שלחתי טוקבק מעוצבן והוא לא אושר לפרסום. בהתחלה לא הבנתי למה, אבל אחרי כמה ימים נפל האסימון. זה בגלל המילים “בעקבות כתבת ynet”. בגלל שהחשיפה וה”הצלחה” רשומות על שמם, הם לא יפרסמו טוקבקים שמטילים ספק בחסות הזו. טוב, בשביל זה יש לי בלוג.

כמבוטח בקופת חולים מכבי וכמתנגד להתנדבות באספקת שירותים שהמדינה צריכה לספק, יש לי הסתייגות בשני מישורים מהתרומה הזו (ומתרומות רבות אחרות):

1) האם קופת חולים מכבי מפעילה קרן תרומות מכספי המבוטחים? כמה שקופה הקרן הזו? האם יש קריטריונים לקבלת תמיכות או שזה לפי הקריזה של המנכ״ל? איך זה שמצד אחד המדינה אומרת שאין כסף, ומצד שני המדינה מעבירה לקופ״ח מכבי כסף ומכבי מעבירה לליגת החרשים? האם מהלך כזה היה מתקבל באותה הבנה אילו הגוף הנהנה מהתרומה של קופת חולים היה, למשל, “הקרן להכנסת כלה שעל יד מוסדות חסידות גור”? עד כמה שזכור לי, בזמנו המבקרת היתה עסוקה עד מעל הראש עם כל מיני קומבינות שעשו שרי הפנים של ש״ס עם הרשויות המקומיות. הם פתחו מסלול עוקף משרד החינוך והעבירו מימון לרשת החינוך של ש״ס דרך תקציב משרד הפנים. עכשיו משרד הבריאות מעביר תקציבים למטרות ספורט דרך קופ״ח מכבי. מה ההבדל?

2) באופן עקרוני אני נגד התנדבות בנושאים שבהם המדינה היא שצריכה לממן ולתחזק. כל מתנדב משמר-אזרחי גוזל את פרנסתה של משפחה של שוטר. מה שהמתנדב עושה בחינם יכול השוטר לעשות בשכר. מתנדב במכבי האש גוזל את פרנסתה של משפחת כבאי. מתנדבי מד״א גורמים לשחיקה בשכרם של הפראמדיקים, כי אם יש אנשים שמוכנים לעשות את העבודה בחינם, אז למה שישלמו שכר הוגן לעובדים?

יקפצו עכשיו חכמים ויגידו “אה, רגע, אבל למדינה אין כסף לממן את כל הדברים האלה”. שטויות. למדינה יש יותר מדי כסף. עד כדי כך יותר מדי כסף שמרוב שהיא לא יודעת איפה לשים אותו היא ממציאה כל מיני תקנים מוזרים:

"ייבוא השופרות ממרוקו החל עוד בשנה שעברה, ולא ידענו איזה ברוך גדול זה", אומר ל-mynet אריה לוין, ראש המחלקה לתשמישי קדושה ורבה של צפון תל אביב

יתכבדו נא ראש הממשלה והמריונטה שלו במשרד האוצר, ויבטלו את התקן של “ראש המחלקה לתשמישי קדושה” ברבנות תל אביב, את התקן של “עוזר לענייני פרוכת” לראש מחלקת תשמישי קדושה במועצה הדתית חבל עדולם ואת תקן “יו״ר הוועדה למתן היתרים ליבוא לולבים” ברבנות הראשית של נס ציונה. בכסף שיתפנה מהחסכון השנתי בשכר אפשר יהיה לפתוח 100 ליגות קט רגל לחרשים ומספיק תקנים לשוטרים בשביל למגר את הפשע המאורגן וגם לשלוח שוטר לכל ילד שלא אוכל סלט.

imageאם לא תאכל יבוא שוטר ויאכל אותך (צילום אילוסטרציה)

ולמה צריך "רב-של-צפון-תל-אביב"? נניח שאדם יושב במסעדה ברחוב הברזל בצפון תל אביב במהלך שנת שמיטה, וכשמגיעה מנת צלעות החזיר לשולחן הוא מבין שברוטב יש חמאה ושום. אם יש מצווה בה הוא מהדר זו מצוות שמיטה, והוא לא יכול לשאת את המחשבה שהשום הוא מהיתר מכירה. בשבילו רק יבול נוכרי! וגם יש לו חשש שהחמאה היא חלב עכו״ם ולא חלב ישראל. אז בשביל זה הוא צריך רב-של-צפון-תל-אביב? הוא יכול הרי להתקשר לרב של תל-אביב-רבתי ולשאול!

לפני שמבטלים את התפקידים האלה שאף אחד לא ינסה לספר לי שאין כסף לליגת קט רגל לחרשים ולתקנים לשוטרים.

פלודה – המרענן הרשמי של הקיץ

יום שלישי, אוגוסט 25th, 2009

 

את הפלודהאני מכיר בשתי גירסאות.

הגירסה ההודית היא מין מילקשייק משודרג עשוי בכמה שכבות. בתחתית יש שכבה של מי ורדים, מעליה שכבה של זרעי כוסברה מונבטים, מעליה קולפי רך מעורבב עם נודלס ומעליה קולפי במצב צבירה יותר "גלידתי". מי שרוצה להתרשם, אני ממליץ על מסעדת מהראג׳ה ברחוב הרצל 87 ברמלה.

הגירסה הפרסית, "פלודה שיראזי", שלשמה התכנסנו, היא צנועה יותר. בגירסה הפרסית מדובר על מין ברד ממותק עם אטריות דקות, כנראה אטריות אורז, מתובל במי ורדים.

בתל אביב יש כמה מקומות שמוכרים פלודה שיראזי. עד כמה שזה ישמע מוזר לגבי מוצר כל כך בסיסי (מים-סוכר-אטריות), יש הבדלים ניכרים באיכות. אצל חלק זה מתוק עד זרא, אצל אחרים זה טובע במי ורדים. המקום המומלץ, מבחינתי, לצרוך פלודה מאוזן הוא אצל חוביאן ברחוב לוינסקי 38 בתל אביב (שוק לוינסקי). אפשר להוסיף לפלודה סירופ אדום (מיותר) או חמוץ (בסדר). אני מעדיף את הפלודה נא.

חוביאן זה, הוא בכלל חנות פיצוחים-תבלינים-פירות יבשים. את הפלודה הוא מחזיק רק בין שבועות לשמחת תורה. למה? ככה. אז תזדרזו. את הפלודה הבינוני אפשר לקבל במקומות שונים באלנבי במשך כל השנה, אבל עדיף לוותר.

את חוביאן אני מעדיף על מתחריו מכמה טעמים. בעיקר בגלל גישת ה"בלי חכמות" שלו. כל המחירים מוצגים בצורה מאירת עיניים, הוא לא מנסה להציג את הסחורה שלו כאילו היא אורגאנית, וכל התוצרת אצלו נקייה (כלומר – לא תגלו פתאום אפונה מעורבבת בשומשום שקניתם).

אם אתם כבר אצל חוביאן, אחרי שהתקררתם עם הפלודה קנו מהתאנים המיובשות. לא אלה הפחוסות המוכרות לנו, לכו על התאנים הקטנות (גודל של ענב גדול בערך), מיובש לגמרי ובצורה של תאנה. אפשר לקנות גם דובדבנים, שזיפים, חמוציות ושאר פירות מיובשים עם או בלי תוספת סוכר. מכניסים את הפירות לכלי, ממלאים אלכוהול לבחירתכם (וודקה, עארק וכו') עד כיסוי הפירות. מוכן אחרי שבועיים.

P1010029

P1010030P1010031

לידיעת העוורים שרואים שלט זה

יום שני, אוגוסט 24th, 2009

Image006

ועל זה נאמר "די! באמאש׳ך?"

זה כאילו בניגוד לבתי עסק אחרים שבהם אם חרש מבקש עזרה מהצוות אז עושים לו דווקא ועונים לו בלחישות?

צולם בסופר-פארם באזה״ת הרצליה.

מצריים דורשת התנצלות

יום שני, אוגוסט 24th, 2009

מתוך 'הארץ':

"משרד החוץ המצרי מחה היום (ראשון) בפני גורם בשגרירות ישראל בקהיר בעקבות פציעתו בשוגג של חייל מצרי מאש ישראלית בשבוע שעבר. הגורם, ששמו לא פורסם, זומן לפגישה מיוחדת בעניין. בקהיר דורשים שישראל תתנצל על התקרית."

הא???

במיוחד שבהמשך מביאים את תגובת צה״ל:

"בצה"ל רואים בתקרית טעות והבהירו כי אין עוינות בין הצדדים. לדברי הצבא, באחרונה מתקיים תיאום הדוק יותר בניסיון למנוע הברחות באזור. גם במקרה זה, החלו צוותים משותפים מטעם צה"ל והצבא המצרי לחקור את האירוע."

עדיין לא התנצלו על הדבר הזה? למה צריך לחכות שהמצרים "ידרשו"? למה אי אפשר היה לשלוח על המקום איזה דיפלומט רם דרג להביע את צערו על התקרית, גם בפני המצרים באופן רשמי וגם שיתייצב אצל המשפחה ויביע צער אישי על האינצידנט???

חמורים. אין לי מילה אחרת.

לכל מנויי הבלוג

יום שני, אוגוסט 24th, 2009

לכל מי שמקבל עדכונים מהבלוג באמצעות המייל, שלום רב.

ככלל, המנויים בבלוג נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:

  • את חלקכם אני מכיר אישית.
    • תת קבוצה: חלק מאלה שאני מכיר אישית נרשמו לבלוג אחרי לחץ לא מתון מצידי.
  • את חלקכם אני מכיר באופן וירטואלי בלבד.
  • את חלקכם אני לא מכיר בכלל.

בזמן האחרון אני כותב קצת יותר בבלוג ואני חושש שהעדכונים במייל על כל שטות הם לטורח על חלקכם, ולפחות אלו שנרשמו לבלוג בגלל הניג'וסים שלי היו מעדיפים שלא לקבל אותם. על חלק מהפוסטים בזמן האחרון אני לא שולח עדכונים, כי הם נראים לי לא משמעותיים במידה מספקת.

היות והקצב בבלוג מתגבר, והיות ואני עומד לפצוח במדור ביקורת מסעדות ומאבקים צרכניים שלא בהכרח מעניינים את כולכם (רוב החברים בתת הקבוצה הם בכלל תושבי קנדה), אתם מוזהרים מראש ומוזמנים למחוק את עצמכם מקבלת העדכונים. אני מבטיח שאני לא אעלב. במקרה הכי גרוע אתם יכולים להגיד שעברתם לקרוא את הבלוג ב-RSS.

בכלל, לגוגל יש קורא RSS מצויין, ככה שממש כדאי לעבור אליו עם כל שאר התכנים שאתם צורכים באופן קבוע, גם בלי קשר לשינוי בבלוג.

בייבי מוצארט למתקדמים

יום שני, אוגוסט 24th, 2009

אחרי "בייבי מוצארט" ו-"בייבי איינשטיין", גם זה הגיע (הלינק להשמעה מוצנע מעל הצילום של העטיפה של הדיסק)

לא נותר אלא לחכות ל-"בייבי מטאליקה" ו-"בייבי בוב מארלי"

עדכון: מסתבר שיש באמת "בייבי בוב מארלי", ועוד רבים ותמוהים אחרים. האיכות של הדבר הזה לא משהו.

רפי שכל #5

יום ראשון, אוגוסט 23rd, 2009

מחכים למעלית וכשהיא מגיעה שואלים את אלה שבתוך המעלית אם זו מעלית עולה או יורדת.

בדרך כלל מסתבר שאלה אנשים שלחצו גם על הכפתור שמזמין מעלית עולה וגם על הכפתור שמזמין מעלית יורדת והם כמובן צריכים את המעלית בכוון ההפוך.

על זה נוצר הביטוי "???WTF"

יום ראשון, אוגוסט 23rd, 2009


לא ברור לי איך מתאמנים לקראת תרגיל כזה. הרי בפעם הראשונה שנכשלים פשוט מתים. חייבים לעשות את זה מושלם בפעם הראשונה (ובעצם כל פעם).

מצאתי אצל אריאלי