תבוא מחר

פמפרס יצאה במסע פרסום חדש, שכולל את השיבוש "כנסי". בסדר, אני מבין ש"היכנסי" זה מוזר בעיניהם.

מה בדבר "לחצי כאן"? פמפרס, כמו פלאפון, מניחה שהלקוחות שלה הן אוסף של פרות מטומטמות. אולי בגלל זה היא מנסה לכנס אותן.

לאחרונה נאלצתי להעזר בשירותי הקונסוליה הישראלית בטורונטו. בחדר ההמתנה נדהמתי למצוא, לצד חומר הסברה של גופים ממשלתיים, גם מעמד עם עלוני פרסומת של חברה מסחרית, בעברית, הפועלת בקנדה. כל מילה מיותרת.

אני שואל את עצמי מדוע משרד החוץ צריך לשמש במה לגופים מסחריים. האם מדובר פה בהשלמת הכנסה לתקציב הקונסוליה? או שזו סתם יוזמה מקומית של הקונסול בטורונטו?

אם גם אתם חושבים שמשרד החוץ לא צריך לתת במה לשירותים מסחריים, אנא – הביעו את דעתכם באזניה של שרת החוץ. ובבקשה, אל תסתפקו בדרישה לסלק את המפגע אלא דירשו תשובה לשאלות:

1) איך בכלל קרה הדבר, האם אין הנחיות האוסרות על כך?
2) מה בדעתם לעשות על מנת לוודא כי תופעות כאלה לא מתרחשות במתקנים אחרים של משרד החוץ ולא תתרחש בעתיד?
3) מי זה שנתן אישור להציב את החומר בצורה כזו, ומה בדעתם לעשות לאותו אדם, במידה ועבר על התקנות?
4) במידה ויש למשרד החוץ מדיניות המאפשרת הצבת חומר פרסומי בנציגויות, איך אפשר לקבל יותר מידע על הנוהל הזה.

כתובת האימייל של השרה היא: zlivni@knesset.gov.il . אתם מוזמנים לכתב גם אותי על הודעה שאתם שולחים אליה ו/או לעדכן כאן על פנייתכם למשרד החוץ ותגובתם.

תכנת בבילון היא פלא טכנולגי ואסון בלשני. מצד אחד השקיעו המון בממשק המשתמש. ממשק המשתמש נוח להדהים, לא מכביד על המערכת ונהדר. מצד שני, הערך המילוני של הכלי הזה ירוד.

מה פירוש הביטוי "Get someone to come"? האם זה "לגרום למישהו לבוא" או "למנוע ממישהו מלבוא"? לפי בבילון זה תלוי לאיזו שפה מתרגמים את הביטוי. כשמתרגמים לעברית, משמעות הביטוי היא "לשכנע מישהו שלא יבוא". בהסבר האנגלי המשמעות היא "להכריח מישהו לבוא" ובצרפתית זה "להרשות למישהו לבוא".

הלאה: ירק שנקרא באנגלית Rutabaga, מין ירק שורש, ספק צנון ספק לפת, נקרא גםו Yellow turnip (= לפת צהובה). בלשני בבילון החליטו שמדובר בסוג של כרוב. אכן, הירק הוא קרוב רחוק של הכרוב. שניהם ממשפחת המצליבים. באותה מידה היו יכולים לכתוב שהוא סוג של חרדל, אף הוא בן למשפחת המצליבים המסועפת. מה נותן תמונה טובה יותר לקורא? לתאר את הירק כסוג של כרוב או כסוג של לפת? שיפטו בעצמכם. מה עוד שלהגיד שזה סוג של כרוב זה לא נכון כלל. הכרוב, החרדלו והלפת הם בני דודים במשפחת המצליבים ואין לומר שהאחד הוא סוג של האחר.

לקורא האנגלי בבילון מספרים שהירק הוא "קרוב" של הכרוב והלפת. לקורא העברי, שלא נתקל בירק בשווקים בישראל, מספרים שמדובר בסוג של כרוב.

הירק הזה נקרא גם "Swede", מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה במסענו במגדל בבל הזה: תרגום צולב.

לקורא העברי מודיעים שמדובר בסוג של כרוב (באות קטנה???). מדובר בסוג של לפת, כאמור, אבל זה עוד טוב לעומת ההסבר האנגלי שמתעלם מהאספקט הזה מניה וביה.

או למשל המילה "סוכה":

כשמתרגמים את המילה "סוכה" לאנגלית, מסתבר שמדובר במשהו שקשור ל-"Tabernacle", שהיא אכן מילה נרדפת לסוכה באנגלית. אבל כשמתרגמים את המילה "Tabernacle" לעברית, יש כבר פיצול: לקורא האנגלי מסופר בהרחבה שמדובר באוהל מועד המקראי, אבל גם במקום תפילה באופן כללי, וגם תיבה שבה שומרים יין במהלך טקסים נוצריים. אכן, "Tabernacle" היא כל אלה, וזרמים נוצריים שונים קוראים לבית הכנסייה שלהם באנגלית "Tabernacle" (בהשאלה מהמשכן שבמדבר). אבל מהמשתמש העברי נחסך כל המידע הזה. "Tabernacle" הוא אוהל מועד ותו לא. בשני הנוסחים מתעלמים מכך שמדובר גם בסוכה.

אז אולי תגידו, מה אני נתפס לקטנות? הרי בכל מאגר מידע יש טעויות, ובכחןז, מדובר בכלי מצויין וכו׳. ובכן:

1) הבעיות האלה הן לאורך ולרוחב הבבילון. פה הבאתי רק דוגמאות.
2) יש פער עצוםו בין ההשקעה בממשק, שכל הזמן הולך ומשתפר, לבין העליבות של המילון הזה.
3) הטעויות האלה, והמידע החלקי, מתגלים דווקא במילים הנדירות. הרי כל אחד יודע ש"כלב" באנגלית זה "dog". בשביל זה אני לא צריך מילון. כשאני פותח מילון זה לעיתים קרובות עבור מילים שאין לי צל של מושג מה הם. ודווקא פה בבילון מפשל בגדול.
4) בגירסאות מוקדמות של בבילון (נדמה לי שעד גירסה 3) היתה אפשרות לדווח על טעויות. מין אופציה כזו שמעידה על ענוותנות. בגירסאות מתקדמות נעלמה האפשרות הזו מהתפריטים. בבילון הבינו כנראה שהם היחידים בשוק (יש להם עוד כמה מתחרים שהממשק שלהם נוראי) ולכן הרשו לעצמם את גישת "אני ואפסי עוד" – וזו לבדה סיבה מספקת בשביל להיכנס בהם.

אני מציע לבבילון לחזור להפיץ את הכלי הזה במהדורת נסיון חינםו עד שהמילון יהיה שווה משהו מבחינה בלשנית.

הטיפוס להלן מנגן על ירקות. כן, ירקות.

בעיקר הואו נושף באווזיות שהוא מכין מבני משפחת הדלועים, אבל בשעת הדחק הוא גם מחצרץ במצליבים ואף בירקות שורש ובפירות.