הגורמים, הצינורות והעבודה העיתונאית

בין עיתונאים לבין מקורותיהם קיימת הבנה לא כתובה שלפיה המקור יכול לבקש מראש שדברים הנאמרים בינו לבין העיתונאי יישמרו שלא לציטוט או שלא לייחוס ואותו עיתונאי יכבד את הבקשה.

על ידי קיום ההבנה הזו יכול המקור לתת לעיתונאי רקע להבנת הסיטואציה, טיפים לגבי מקורות מידע אפשריים נוספים ועוד פרטים, שחשיפתם בתקשורת ויחוסם למקור תגרום נזק לאותו המקור.

ההבנה הזו משרתת את העיתונאי (וע״י כך את צרכני החדשות). היא מיועדת לייעול עבודת העיתונאי ואמורה לקרב אותו לחשיפת האמת. יחד עם זאת מדובר בהסכם עם השטן, והעיתונאי צריך לעשות בו שימוש מאוד-מאוד מבוקר ומצומצם. רק לאותם עניינים שפרסומם, אפילו ללא ייחוס, חשוב לאינטרס הציבורי במידה שמצדיקה דרישתו של המקור לחסיון.

אהוד ברק ידוע כמי שדורש מעיתונאים חסיון מלא על כל מה שהוא מוציא מהפה. גם אם מדובר על דברים ששום נזק לא ייגרם אם הם יימסרו בשם אומרם. לצורך ושלא לצורך, אהוד ברק דורש מעיתונאי החצר שלו מיסוך מלא על כל מה שהם שומעים ממנו. מין סוג של זאב-זאב רפלקסיבי.

מעילעול באתרי החדשות היום, נראה שיחסי אהוד ברק והעיתונאים עלו שלב:
1) נראה שאהוד ברק דורש את החסיון המלא גם כשהוא מוציא הודעה לעיתונות. בדוגמאות המצורפות למטה אפשר לראות בשלושה כלי תקשורת שונים שימוש חוזר בביטויים מסויימים מאוד. לא סביר שהצירוף של שלושת הביטויים האלה חוזר בצורה מקרית בכל שלושת כלי התקשורת. נראה שמדובר בהודעה אחידה לעיתונות שנשלחה למערכות של כמה כלי תקשורת.
2) העיתונאים עושים לעצמם עבודה קלה תוך שהם שוחקים את הכוח של הכלי של החסיון העיתונאי ובד בבד משמשים שופר אוטומטי לאהוד ברק.

אחד התפקידים של עיתונאי הוא לברור לקורא את הבר מהמוץ ולעזור לו להבין את המציאות. במקום להעמיד את השר הפטפטן במקומו ולהגיד לו שאין מקום למיסוך המקור כשמדובר בהודעה לעיתונות בלי שום ערך אמיתי, העיתונאים הקטנים בדוגמאות שלמטה פשוט מעבירים את הרעש של אהוד ברק כלשונו, בלי שום בקרה לגבי חשיבותו או ההצדקה של הדרישה למיסוך זהות המקור.

חדשות ערוץ 10:

image

ידיעות:

image

מעריב:

image

{lang: 'iw'}

One Response to “הגורמים, הצינורות והעבודה העיתונאית”

  1. […] שמואל ליברמן מגלה מוטיבים חוזרים בדיווחי הכתבים המדיניים: […]

Leave a Reply

Subscribe without commenting