תגובת משרד הפנים: עזוב אותי באמאש׳ך

ממשרד הפנים התקבלה תגובה לנושא שנדון בפוסט "משרד (על) הפנים" (ההדגשה שלי):

במענה לפנייתך בנושא שבנדון, להלן התייחסותנו:

  1. לבקשת מנהל היחידה הארצית לפיקוח על הבניה מתייחס הח"מ ברמה הארצית.
  2. כנגד כל גני האירועים המפורטים ברשימת גני האירועים הבלתי חוקיים מתנהלים הליכים משפטיים.
  3. במהלך השנים האחרונות נסגרו ונהרסו גני אירועים בלתי חוקיים רבים בכל רחבי הארץ.
  4. מטבע הדברים מדובר בהליכים משפטיים מורכבים וממושכים המתנהלים פעמים רבות בכל הערכאות המשפטיות האפשריות וכתוצאה מכך נמשכים לעיתים שנים רבות.
  5. כדוגמא ניתן להתייחס לגן האירועים "גן השקמים" אשר מעת הקמתו בשנת 2000 ננקטו כנגדו הליכים משפטיים ומנהליים ואילו צו ההריסה אושר לביצוע ע"י בית המשפט רק במחצית שנת 2007.

בברכה,

עמית גופר
ממונה פיקוח על הבניה מחוז מרכז

או במילים אחרות: זה לא אני, זה פופטיץ. תבוא בטענות למשרד המשפטים, לא אלי. זה הם שלא עובדים קשה מספיק בשביל לגמור הליכים מהר, ובכלל – תעזוב אותי, באמאש׳ך. אני פקידון קטן, במשרד קטן, אין לנו כוח בחום הזה לעבוד מהר, לקדם חוקים שיאפשרו להוציא צווי סגירה מנהליים נגד עבריינים ואנחנו מאוד טפשים ועצלנים באופן כללי, וגם נתנו לי חדר על הפנים בלי חלון בכלל ומזכירה אשכנזיה שלא יודעת להכין טורקי חזק – אז אין לי מוטיבציה ולכן אני עובד בסגנון של שביתה איטלקית. "מטבע הדברים" עאלק. רק פקיד קטן ועצלן יחשוב על המחדל הזה כעל משהו טבעי. לא מדובר בחוק טבע, אלא בחוק שיצרו בני אדם, חוק שמשרד הפנים יכול לשנות אותו בזריזות.

בנוסף, מאשים אותו פקיד את העבריינים בסחבת. אותם מנוולים, לא רק שהם עבריינים, הם גם מתעקשים לקבל סעד "בכל הערכאות האפשריות". באמת שהם לא בסדר. גם החולים בבתי החולים, לפי הגיון זה, אחראים למצב העגום בבתי החולים. הם מתעקשים לקבל זריקות וצילומי רנטגן, ובכך מעמיסים על בתי החולים והרופאים האומללים. יש מצב מטורף במשרד הפנים וכולם אשמים, רק לא משרד הפנים.

יש הרי דוגמא מצויינת לכך שאפשר להפסיק מיידית ובטרם הסתיימו ההליכים, את פעולתם של עבריינים. למשל – אפשר לסגור גן של גננת שמתעללת בילדים. גן אירועים ללא רשיון בניה מתאים מסוכן לא פחות מגננת מתעללת. מעניין אם מר עמית גופר יקבל טיעון דומה לטיעונים שלו עצמו, כשידובר בהשעיית נהג ההסעות של ילדיו, הפועל ללא רשיון. לא ברור לי למה צריך לחכות עד צו ההריסה. אפשר לסגור באופן מנהלי עד שמסתיימים ההליכים. במידה ומוצא צו הריסה, יהרסו. במידה ובעל אולם השמחות ניצח בהליכים, יפצה אותו משרד הפנים על כל אובדן ההכנסות, המוניטין ושאר ההפסדים הישירים והעקיפים שנגרמו לו.

מעניין, אגב, אם עמית גופר דנן הוא אותו עמית גופר מכאן ומכאן.

{lang: 'iw'}

Leave a Reply

Subscribe without commenting