המכון לאונקולוגיה סביבתית של אוניברסיטת פיטסברג פרסם אזהרה תחת הכותרת "נקיטת אמצעי זהירות בשימוש בטלפונים סלולאריים – עצה ממכון הסרטן של אוניברסיטת פיטסברג המבוססת על עצת פאנל מומחים בילאומי".
המאמר, כנראה מתוך זהירות אקדמית או מתוך חשש מתביעת מצד הלובי הסלולארי (יצרני ציוד וחברות טלפון), מדגיש כי אין ממצאים מובהקים בעניין נזק שנגרם מקרינה, אבל בדרכו האקדמית אומר שברור כבר שמכשירים סלולאריים לא מוסיפים בריאות: "מחקרים על בני אדם אינם מוכיחים כי טלפונים סלולאריים הם בטוחים, בה בשעה אינם מראים בבירור כי הם מזיקים. אולם מצטברים ממצאים המצביעים על כך שעלינו לצמצם את החשיפה, בעוד המחקר בשאלה חשובה זו נמשך". המאמר מציין עוד כי הואיל ומחקר על השפעות שימוש ממושך בטלפונים סלולאריים יכול לקבל את תוקפו רק לאחר שנצברו 15-35 שנים של נתונים, כמו במקרה של הקשר בין עישון לסרטן הריאות, שלא היה יכול להיות חד משמעי לפני שחלפו שנות מחקר רבות.
על המסמך חתומים לא פחות מ-22 מדענים בכירים בתחומי הרפואה, הרפואה המונעת, חקר הסרטן, הסטטיסטיקה הרפואית ועוד. למסמך שלושה חלקים:
- סקירת הידע שהצטבר בנושא, למשל:
* "קרינה אלקטרומגנטית בתחום התדרים הסלולאריים מזיקה לרקמות חיות … במיוחד בהיבט של יצור חלבוני STRESS" (חלבונים הנוצרים כתגובה למצבי לחץ סביבתי)
* "מחקרים עדכניים על אוכלוסיה המשתמשת בטלפון סלולארי במשך עשור, מצביעים על קשר אפשרי בין השימוש בטלפון הסלולארי לבין גידולי מוח שפירים וממאירים בצד הראש בו מוחזק המכשיר"
וכו׳. - הצגת 10 אמצעי זהירות. הם נזהרים מלקרוא להם "המלצות", למשל:
* "לא להרשות לילדים להשתמש במכשירים סלולאריים, להוציא מקרי חירום"
* "בזמן השימוש במכשיר, להרחיק אותו מהראש … להשתמש בדיבוריות ובאזניות בכל הזדמנות"
* "לא לשאת את המכשיר על הגוף, גם כשלא מתבצעת שיחה, לא להחזיק את המכשיר על השידה בסמוך למיטה בלילה"
* "מי שחייב לשאת את המכשיר על גופו, טוב יעשה אם המקשים יהיו מופנים לגוף והחלק האחורי מופנה הרחק מהגוף"
* "להימנע משימוש במכשיר כאשר הקליטה גרועה או בזמן תנועה במהירות גבוהה (רכב, רכבת), תנאים אלה גורמים להגברת אות השידור מהמכשיר" וכו׳. - בחלק הסיכום הם שבים ומפזרים רמזים לגבי הסיבה לאנמיות של ההמלצות. למשל:
* קריאה לתעשיית הסלולאר לפתוח את הארכיונים שלהם לגבי תוצאות המחקרים שהם ביצעו. יש פה רמיזה לכך שהחברות מסתירות מידע מהציבור.
* השוואה בין הידע המצוי כיום לגבי סכנות הקרינה לבין הידע שהיה בשלב דומה של המחקר לגבי סכנות האזבסט, והשוואה בין התנהגות התעשייה אז לבין ההתנהגות היום.
וכו׳.
מה שחשוב במאמר הזה הוא להבין שמה שאין בו הוא למעשהו המסר החשוב: חשוב לקחת ברצינות את ההמלצות גם אם לא קוראים לזה "המלצות" אלא "עצות", מתוך זהירות אקדמית ומתוך, כנראה, רצון להימנע מעימותים משפטיים. יחד עם זאת, העובדה שפאנל כזה של מדענים מארצות שונות וממכוני מחקר מכובדים חתום על מסמך כזה, צריכה לגרום לקורא לחשובו מחדש על הרגלי השימוש שלו בטלפון הסלולארי והאופן שבו הוא חושף את ילדיו לקרינה הזו.
קיראו ותחי נפשכם.
לגמרי איתך!!