כשמת הרב אליהו הסבירו המסבירנים מהימין הדתי, במאמרים, בפורומים ובטוקבקים, את גסיסתו ויסוריו במחלה אשר ימות בה בכך שהוא נשא את עוונם של ישראל. העוון הוא כמובן ההתנתקות.
עכשיו כבר צצים בטוקבקים הסברים ימניים־דתיים על שאלת יסוריו של שרון בשמונה השנים עובר למותו, וההסברים הם, כצפוי, שזה עונש על שהביא את ההתנתקות על ישראל.
כשירות לקוראי הבלוג, ורגע לפני שצצים גם המאמרים בבטאוני הימין הדתי ובאתריו, אני מביא הסבר לא פחות מבוסס שמפריך את האפשרות הזו:
כשנולד שרון קצבו לו בשמים 85 שנות חיים. כל חייו היה חוטא ומחטיא, מחלל שם שמים, מקים התנחלויות, מפר פקודות, מושחת, סכסכן, גנב, מסית, זולל טריפות לתיאבון, סובא יין שביעית להכעיס, ידיו מלאו דמים וכל דבריו שקר וכחש.
אולם לא אלמן ישראל, וגם בגיל 77 אפשר לעשות תשובה ולפרק התנחלויות שכה שקד על הקמתן. וכיוון שראו בשמים שתשובתו שלמה, וכל זדונותיו נעשו לו כזכיות, וכיוון שידעו כמה שרון היה מתאווה אל החטא כל חייו, לא רצו להעמידו בנסיון ולכן רגע לאחר חזרתו בתשובה גזרו עליו תרדמת עד שיוצא את שנותיו שקצבו לו בלידתו, לקיים בו מה שנאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך".
וכך זכה שרון להוציא את נשמתו בתשובה כשכל חטאיו נחשבים לו כשגגות.
קניתי!
מצאת מקום חרפתי. מביך לקרוא את כל הפנקסנים של הקב"ה שיודעים את כל חשבונותיו ועל מה ולמה עשה ה' ככה לאיש הזה ואחרת לחבירו.
כאשר צרות בעות עם עם ישראל זה תמיד בגלל אלה שאנחנו לא אוהבים וכאשר דברים טובים קורים זה תמיד בגלל כמה שאנחנו נפלאים.
שמוליק יקירי,
גם אני קונה את ההסבר ומודה על האזהרה!
גם אני חוטא הרבה. אמנם לחלוטין לא בקנה המידה של שרון עליו השלום, אך בכל הקשור לזלילת טריפות, סביאת יין נוכרי ואי הקפדה על חוקי נידה וטהרה, הרי שאני צפוי לגיסורי גיהנום.
לפיכך, כל חיי תכננתי לשוב מתישהו לפני מיתתי.
אלא מאי? אינני יודע יום מיתתי.
ועל כן, כדי שלא אסתכן חלילה בשנים של תרדמת מעיקה, אצטרך מעתה להזהר פן אשוב בטעות, בחוסר זהירות או בלי שימת לב.
וברצוני להזהיר גם את ידידי קוראי הבלוג, שאם יש בהם חוטאים, יזהרו גם הם מן השיבה.