שלמה אבו חריבש ומחמוד בן יוסף

ב-21 באפריל 1938 הושלך רימון על אוטובוס על אוטובוס אקראי בדרך בין ראש פינה וצפת. משליך הרימון היה שלמה בן־יוסף, שנתפס על ידי הבריטים ונתלה. האוטובוס נבחר כמטרה להתקפה רק בגלל שהיה שייך לחברת אוטובוסים ערבית, והנחת העבודה של זורקי הרימון היתה שנוסעיו ערבים.

שלמה בן־יוסף היה פעיל של האצ״ל, והישוב הזדעזע מגזר דין המוות הראשון שעמד להיות מופעל על יהודי תחת המנדט הבריטי. היו עוד גזרי דין מוות בעבר על יהודים, אולם הם הומתקו אחרי מאמצים רבים של הנהגת הישוב (בעיקר ויצמן ומשה שרת). במקרה של בן יוסף, הגם שנעשו מאמצים אצל הבריטים, גם הנהגת הישוב הבינה שאין לה כ״כ "קייס" במקרה הזה, היות ובאמת מדובר על אירוע נקלה במיוחד.

שלמה בן יוסף הפך לגיבור הלאומי של האצ״ל, בית״ר ויורשיהם לאחר קום המדינה. שירים שוררו להלל את גבורתו של בן יוסף, כולל כאלה שגם גדולי הטרוריסטים הפלסטינים יוכלו להזדהות איתם בקלות. בן־יוסף זכה ללויה ביתרית כמו־ממלכתית, רחובות נקראו על שמו, הוא מוזכר בנשימה אחת עם הרוגי מלכות (אמיתיים, לא פחדניים)  בול מנציח את פועלו כחלק מסדרה של הרוגי מלכות, אנדרטה הוקמה בראש פינה וקברו קיבל מצבה ממלכתית  לפי הפורמט של מצבות לחללי צה״ל, משל היו חיילי צה״ל עוסקים בהתקפות טירור אוטובוסים אזרחיים אקראיים.

אזכרה חצי־ממלכתית, שמכובדת בנוכחות ותיקי האצ״ל, ולא אחת על־ידי נתניהו עצמו נערכת מדי שנה בראש פינה.

לפיכך ברור למה בחר נתניהו לכלול ברשימת האסירים המשוחררים את שני הפלסטינים שהטילו בקבוק תבערה על אוטובוס ישראלי אקראי לגמרי רק בגלל שהיה שייך לחברת אוטובוסים ישראלית ותחת הנחת העבודה שנוסעיו יהודים. מבחינת נתניהו והימין מדובר בצדק היסטורי כנראה. מבחינתם זה בסדר לזרוק רימון או בקבוק תבערה על אוטובוס אזרחי כחלק ממאבק לשחרור לאומי.

image

(הארץ)

{lang: 'iw'}

One Response to “שלמה אבו חריבש ומחמוד בן יוסף”

Leave a Reply

Subscribe without commenting