האם YNET מעבירים מבדקי קבלה לעורכים?

פלוני-אלמוני קנה PS3, והחליט להיפרד מהמכשיר הישן שלו במופע זיקוקים מרהיב.

מילא שYNET מרגישים צורך לדווח על איזה שטות חסרת ערך חדשותי שקרתה במקום שהבילוי העיקרי בו הוא גידול תפוחי אדמה, ומילא שYNET תקעו את החדשה המרעישה הזו בעמוד הראשון, ידיעות אחרונות הוא הרי לא ממש עיתון כבר הרבה שנים, אבל בYNET גוזרים גזירה שווה בין האירוע הזה לבין פציעות ספורט שנובעות משימוש סביר בקונסולות משחק.

ps2.JPG
{lang: 'iw'}

9 Responses to “האם YNET מעבירים מבדקי קבלה לעורכים?”

  1. ebe2 הגיב:

    התשובה היא שסביר מאד שהם עוברים מבדקים, אבל לפעמים במירוץ למלא את האתר בעוד אינפורמציה כדי להתחרות באתרים דומים אחרים- העורכים מעגלים פינות, ואז זה נראה רע.

    זו, אגב, בעיה ידועה של התקשורת המודרנית. אני מקשיב מדי פעם לרשתות רדיו מטורונטו באינטרנט, וחייב לציין שרמת הדיונים שם לא גבוהה ולא נמוכה מחלק מן הרשתות בישראל. ככה זה כשצריך למלא אתהזמן באינפורמציה. נדרש רצף של מלל באוזן, שחס וחלילה לא תהיה שתיקה לשניה. אותו עיקרון גם בכל האתרים העיתונאיים. אם צורת האתר לא משתנית במשך חצי שעה, אפילו רק שינוי תמונה, אנשים יעברו אתר. מכיוון שישי יותר כמות מאיכות כל אחד יעשה את החשבון לבד.

    הקוראים/ מאזינים לא מחפשים דיונים עמוקים על הגוונים והניואנסים של הנושאים החשובים, אלא בידור להסחת הדעת. מכיוון שכך, אזי אפילו כתבים מוצלחים נאלצים
    לתת בידור. מהו הבידור? זה כבר תלוי תרבות. בישראל הבידור זה דעות שחור ולבן, לקטוע את המרואיין, לצעוק בשידור או לרדת מן הקו במפגיע. באתרי החדשות בידור הוא כתבות על נושאים הזויים בעליל. אתה העלית דוגמא אחת. בטורונטו זה לדבר על דיאטות ושאר שטויות חסרות משמעות שבינהן רצף פרסומות בלתי נדלה.

    זה לא האתר. זו השיטה. גם אם תפטר את העורכים ותקנה את העיתון תצטרך לזרום עם הקהל שלך. אפילו עיתון הארץ מתחיל לזרום, וראה את הבלוגים הבידוריים שיש שם, בלי להזכיר שמות כותבים באופן מפורש.

    • המערכת הגיב:

      מה שאתה אומר זה נכון כשמדובר בפנאי פלוס או בתכנית של גיא פינס בכבלים. אבל פנאי פלוס הוא לא עיתון. הוא איזה חתיכת נייר שנועדה לבדר.

      אם ידיעות אחרונות רואה את עצמו כמוצר בידורי אז שיפסיק לקרוא לעצמו עיתון. זה לא הולך יחד. אילו זה היה בפנאי פלוס באמת שלא הייתי רואה בזה משהו ראוי לביקורת.

      ההבדל בין עיתונאי לבין יחצן כמו ההבדל בין שף לבין רסחןר מטבח וכמו ההבדל בין מנהיג לבין ביבי נתניהו הוא שהראשונים פועלים מכוח האמונה בצידקת דרכם והאחרונים מכוח זה שהם קמים בבוקר ומוודאים לאן נושבת הרוח.

      • ebe2 הגיב:

        מה שאני מתאר זו תופעה של רידוד תרבותי כלל עולמי, שלא שייך לסוג המדיה. דברים שהיום נכנסים לעיתון, לכל עיתון, לא היו נכנסים כנראה לפני 20 או שלושים שנה. הסיבה- היום יש הרבה ערוצי תקשורת, וכל אחד יכול בלחיצת כפתור לעבור ממקום למקום אם "משעמם" לו. זה גורם לכך שתפקיד העורך מרודד למעשה. הוא כבר לא מחליט בשביל קהלו מה מעניין ומה לא, כי הוא לא יכול. מה שהוא יכסה 100 אתרים מתחרים יגלו.

        פן אחר הוא, שפחות מעניין מהו הטוב ויותר מעניין מה חדש. ורצוי צהוב. זה הטבע האנושי, ולא ניתן להתכחש אליו. אם יש מסה עמוקה של פילוסוף על בעית הבעיות של הקיום, ובאותו זמן מתפוצץ סיפור עסיסי על ידוען, או איזה אייטם מארץ הקודש, אני אניח לך לנחש לבד באיזה אתר יהיו יותר כניסות. וגם אם העיתון המכובד רוצה לכסות על הפרטים הממש עסיסיים הוא לא יכול. זה כבר פורסם במקום אחר ואם הוא לא רץ יחד עם כולם אז אין כניסות לאתר ואז אין כסף ממפרסמים.

        בנוסף, אם 50 כתבים מכסים את אותו אירוע, וכל הכתבות זמינות לכולם באינטרנט, אזי העורך ידרוש מן הכתב שלו להיות המעניין מכולם, והמבין יבין.

        רוצה לומר: אם עיתון רוצה להתמודד עם 100 ערוצים בממיר, 200 תחנות אזוריות ומלא אתרי עיתונות ובלוגרים, והוא מתכוון לעשות זאת באמצעות איכות עיתונאית ממעלה ראשונה תוך הקפדה על כל כללי האתיקה וטטטי טטטה הוא יכנס לקשיים כלכליים. רוב העיתונים "הכבדים" חווים האטה כלכלית זו או אחרת, וחלקם גם קשיים כלכליים ממש.

        מכיוון שלבעלי העיתון ולכל עובדיו יש מלבד אמונה בצידקת הדרך גם צורך במקום עבודה, אזי כל עיתון יורד לעיתים אל הכביש.

        עכשיו השאלה היא כמה הרבה וכמה נמוך. אבל מרגע שסיכמנו שהכסף משחק- זה רק עניין של זמן, הסחף הזה. מספר דוגמאות: במלחמת לבנון השניה פורסמו תמונות מפוברקות שהעורכים הדגולים לא טרחו לבדוק עד הסוף, פשוט העשן היה מרשים וזה מכניס קוראים לאתרי העיתונים. בנוסף, בדרך כלל אמא יהודיה שבוכה על בניה מעניינת פחות מחברתה הפלסטינית.

        אני טוען שזה לא בגלל אנטישמיות אלא מפני שזה רצון הקהל!!! אייטם טלויזיוני תמיד יעשה שירות לחלש, גם אם הוא לא קורבן במקרה הספציפי המדובר. קשה להכניס בעיה מורכבת לדקה של אייטם טלויזיוני. לא פלא שדעת הקהל אינה נוטה לטובת ישראל, והעורכים העיתונאים יודעים יפה מאד מה רצון הקהל, ושום עורך בעיתון אירופאי מכובד לא ידחוף כתבה מאוזנת, שלא לומר אוהדת, על ישראל בסכסוך גם אם היא נכונה ונורא "עיתונאית".

        מרגע שסיכמנו שעיתונות מודרנית היא סוג של ריצוי הקהל (מונח עדין לבידור) אז בעצם ההבדל בין פנאי פלוס להרלד טריביון הוא במינון, ובתכנים- אבל לא לא במהות.

        לכן מה לנו כי נלין על אתר במדינה מזרח תיכונית קטנה וצפופה, שכותבים בו מימין לשמאל, ושהעורך אישר שם כתבה מטופשת ברגע של חוסר תשומת לב? זה אמנם מעצבן, אבל רק סימפטום לתופעה בה לעורך אין באמת זמן לערוך והכתב ודאי לא יצא לשטח לבדוק כי אין זמן ואנו במירוץ נגד האתר המתחרה כדי שהסיפור המטופש לא יופיע שם לפני.

        ד"א- הלוואי שרס"ר המטבח בבסיס בו שרתתי היה מתחשב איכשהו בכיוון הרוח…

      • ebe2 הגיב:

        אחרי קריאה של התגובה מעל, רק למען הסר ספק, אינני טוען שישראל צודקת בסכסוך ביננו לפלסטינים. גם אינני אומר שהיא טועה. מעגל הדמים כבר ממזמן עבר את השלב שבו יש טעם לנסות ולחפש אשמים או צודקים.

        כל שטענתי הוא שהסיקור אינו הוגן בד"כ, במובן זה שאינו מציג את התמונה המלאה והמורכבת מדי לקהל הצופים בטלויזיה. זה בד"כ משחק לטובת הצד החלש.

        • המערכת הגיב:

          סבבה. אני מסכים שזו התופעה ושהיא עולמית. אין לי בעייה עם אנשים כמו גיא פינס שמגישים תכנית בידור, אבל כשזה נקרא "עיתון" זה משהו אחר. ואם "עיתון" מזהם את הדפים שלו בדבר כזה (לא רק עצם הדיווח, אלא גם הקשירה בין פציעות ממשחק בקונסולה לבין פציעות של השתנה על הקונסולה) אז הוא לא עיתון.

          לדעתי יש כמה עיתונים עם תפוצה נאה שלא מתדרדרים לכזו רמה. ויש גם עיתונים שויתרו על עוד כמה אחוזי תפוצה ובלבד שלא להזנות את עצמם לטעם הקהל הרחב.

          • ebe2 הגיב:

            נו… אם זה לא עיתון – אז אל תטריח את עצמך להבא לבקר בין דפיו המזוהמים.

            תגיד, "הזניה", "זיהום", לא מילים קצת קשות?

            אמנם אני לא מקבל את דעתך ככתבה וכלשונה, אבל לא צריך לכעוס. אם הציבור רוצה זנות, אז יש מי שיתן לו קצת להשתכשך במיץ. עכשיו על מה הויכוח? עיתון או לא עיתון?
            האתר המדובר קורא לעצמו מאדאם ואתה קורא לו זונה?

            אני מבין אותך לגמרי, שטעמו של ההמון אינו טעמך. הוא גם אינו טעמי. כל מה שניסיתי לטעון הוא שאין לך מה לתקוף את העורכים. הם לא אשמים. בסופו של יום הם נמדדים גם לפי רייטינג. בכמות האינפורמציה האדירה, שעוברת במערכת של כל עיתון, גם אתה היית יכול לעשות טעות בשיקול הדעת. לא יפתיע אותי בכלל אם העורך, מחוסר זמן, בכלל לא קרא את הכתבה. לא בגלל שלא עבר מבדקים והוא טיפש, אלא בגלל לחץ אדיר של זמן. מעגלים פינות. אם הוא לא היה עובד בקצב הנ"ל, אתה יודע שהיו מפטרים אותו. הוא יכול להיות בחור עם אידאלים ובלי עבודה. הוא, כנראה, בחר אחרת.

            לגופו של עניין- מצאת כתבה שטותית? צודק.
            באמת חשוב שמישהו השתין על משהו? ממש לא.
            קשור לפצעי ספורט? בחיי שאין לי מושג. לא יודע מה זה הקונזולה הזו וזה גם לא מעניין אותי.

            הרי כתבת בעצמך בפתיח שידיעות אחרונות אינו עיתון כבר הרבה שנים אז מה פתאום ההפתעה? מראש נכנסת להתבדר, ואכן, מצאת את עצמך מבודר.

            • המערכת הגיב:

              אם תנובה מערבבת סיליקון בחלב היא מזהמת אותו ואי אפשר למכור אותו בתור "חלב" אלא בתור משהו אחר.

              אם ידיעות מערבבת את הידיעה הזו בין הדפים שלה, באותה מידה אי אפשר למכור את זה בתור "עיתון".

              אני נהנה מעת לעת לראות את גיא פינס בטלויזיה. אין לי בעייה עם גיא פינס, עם פנאי פלוס ועם YNET, רק שצריך למכור את YNET בתור מוצר בידור ולהוריד את המילה "עיתון".

              ידיעות אחרונות הוא באמת לא עיתון, אבל הוא מוכר את עצמו בתור כזה – וזו הבעייה. אתה יכול להגיד "לא טוב לך סיליקון בחלב, אל תשתה חלב תנובה" באותה מידה. אבל לא
              – יש כאלה שאולי מתאים להם סיליקון בחלב, שישתו את זה בתור משקה סיליקון. שלא יחשבו שהם שותים חלב.

              • ebe2 הגיב:

                ראה, אין לי איתך ויכוח אמיתי על כך שהאתר המדובר אינו מהווה מקור מידע חשוב, וזאת במידת המעטה.

                עם זאת, מה שניסיתי להגיד לך הוא שלא אכפת לי איך הוא קורא לעצמו (נכנסתי לאתר כרגע ולא ראיתי את המילה עיתון, אבל זה בוקר בישראל ואני לא איש של בוקר). יש לו קהל יעד, שבעינך יכול להיות אספסוף ברברי מן הזן הנמוך ביותר, ובשבילם זה כן עיתון. זה מה שהם מחפשים כשהם קוראים חדשות. גם גיא פינס מביא חדשות- מעולם הבידור. מי אמר למי ובאיזה עניין- זו השאלה שמעניינת אותו. לך ולי זה נראה רדוד ולא חשוב, ויש אנשים שגומעים את מילותיו בשקיקה. מה שמעניין אותך יכול להראות להם מנופח.

                עכשיו, אני ממש לא פוסט מודרניסט, ובהחלט מאמין שיש מידת טוב אבסולוטית (ולכן גם רע אבסולוטי) שלפיהם מודדים את מעשינו. אני גם לא מאמין ב"אמת שלי" וב"אמת שלך"- יש רק אמת אחת. במובן זה אני מסכים לגמרי עם רוב מה שכתבת.

                מה שבעיקר מפריע לי הוא חוסר איזון מסויים בין מידות הדין והחסד בפוסט הנוכחי. הכל נכון, האמת האבסולוטית גורמת לנו לרצות לזרוק את המחשב מן החלון כשקוראים שטויות כאלה, אבל כנראה האצבע שלי פחות קלה על הדק. אולי הם טעו? אולי העורך הראשי שטף את העוזר שלו שחיפף עם הכתבה הזו?

                אם הפוסט היה דן ספציפית בכתב שלא ביצע עבודתו (ולא ברמתו השכלית, במבחנים שעבר וכו') לא הייתי נכנס לדיון הזה, כי בבסיס, כאמור אין לי איתך ויכוח מהותי. אני רק מנסה לשים סייג לתורה, כי מידת הדין הנשפכת מן הפוסט שלך עוד עלולה לגרום לאנשים לחשוב שזו היא האמת האבסולוטית ואין בילתה.

                בעניין החלב, לא הייתי גוזר גזירה שווה בין מוצרי מזון בעיתייים שכשצורכים אותם רצים לבית חולים, ובין מוצר שאם אין לך אותו-איכות חייך עשויה רק לעלות. ואל תגיד לי שזה רעל לנשמה- אתה לא רוצה להכנס איתי לדיון הזה.

                חג שמיח!

  2. shibolim הגיב:

    אגב, באחת מהתכניות הפסאודו-מדעיות בערוץ הפסאודו-מדע, בוצע ניסוי שמטרתו לקבוע האם, מבחינה פיסיקלית ופיזיולוגית, ניתן להתחשמל כאשר מטילים שתן על פסי החשמלית.

    מהניסוי עולה חד-משמעית כי הדבר ייתכן אך ורק אם מטיל השתן מכוון ישירות על הפס המחושמל, מגובה של כעשרים ס"מ, בעודו עומד יחף על אדמה לחה.

    כפיסיקאי (ומשתין על עצמים דוממים לעת מצוא) ארשה לעצמי לפקפק במהימנות הכתבה לזכותם של ינט ייאמר כי אכן קראתי אותה כשפורסמה, כך שאכן מכניזם סינון התכנים שלהם עובד כשורה.

Leave a Reply

Subscribe without commenting