יש שמאי באולם?

image

אם נזק הוא בלתי הפיך, איך אפשר להעריך את עלותו?

עד כמה שאני מבין, כשאומרים "נזק בכ-19 מליון שקלים", הכוונה היא שהשבת המצב לקדמותו תעלה 19 מליון. לא? מה לא הבנתי כאן?

{lang: 'iw'}

9 Responses to “יש שמאי באולם?”

  1. מורן הגיב:

    אם נשבר כד עתיק שמחירו הוא 19 מליון, ניתן לדעת מה מחירו, למרות שלא ניתן לשחזר אותו.
    בקיצור, מחיר זה לא רק מחיר של משהו שניתן לשחזר בעתיד, אלא גם של משהו שעלה בעבר.

    עוד דרך להעריך זה להעריך נזק:
    לא ניתן לשחזר את הגשר, אבל הוא היה מתמוטט לבד רק בעוד שנתיים, ועד אז מחיר הנסיעה בדרך העוקפת פעם בשבוע הוא כך וכך, ולכן מספר השבועות בשנתיים כפול המחיר הוא הנזק.

    וכדומה

    • שמוליק הגיב:

      OK, אז בעצם זה העלות של המחצבים שכרו שם? הנזק הוא ההפסד הפוטנציאלי למדינה מזה שהיא לא כרתה את הסלעים האלה בעצמה (או מכרה זיכיון וכו')?

      • מורן הגיב:

        אני לא יודעת איך זה מחושב. אולי למשל בזיהום אוויר גדול יותר כי יש פחות עצים, ואולי יש איזו דרך כלכלית מקובלת לחשב את זה.
        אולי סכום הכסף הנוסף שיידרש לתחזק עכשיו את הצמחיה מסביב. אני יודעת?
        ברור שיש דרכים לחשב, וברור שלא מדובר במה שאתה מזכיר כאן, וברור שאמדן כזה הוא רלוונטי.

  2. חנה הגיב:

    דומני שמורן צודקת.
    אפשר להעריך נזק בלתי הפיך במקרה של כריית סלעים, למשל על ידי הערכת המחיר של הסלעים שנגנבו – כמה זה היה עולה למשפחה מכפר טורעאן אילו רכשה את הסלעים כחוק.
    בנוסף, יש גם אפשרות שמעריכים את עלות השיקום של השמורה למרות שלעולם לא ניתן יהיה להשיבה לקדמותה. שיפור הנוף, החזרת בעלי חיים שברחו, נטיעות…
    קח למשל דוגמא של נערה שרגלה נכרתה בתאונה. הנזק הוא בלתי הפיך, אך את שוויו מעריכים כל העת בתביעות נזיקין – כמה יעלה לה השיקום, כמה יעלו לה פרוטזות וכדומה, וכמובן – כמה "שווה" הכאב והסבל שלה.. אולי תתפלא, אבל אפילו לזה יש מחירון…

    • שמוליק הגיב:

      זכורתני בהקשר זה חוות הדעת של פליאה אלבק בעניינו של פלסטיני שאולץ על ידי חיילי צה"ל לטפס על עמוד חשמל בשביל להוריד דגל. הפלסטיני התחשמל והרופאים נאלצו לכרות את ידיו.

      אלבק קבעה בחוות הדעת שהמדינה לא חייבת לפצות אותו, היות ובעיסוקו כמוכר פלאפל הוא יכול להתפרנס גם עם הפרוטזות ולכן לא נגרם לו אבדן יכולת השתכרות או צער.

  3. חנה הגיב:

    חוות דעת זו (שלמיטב זכרוני התייחסה לפגיעה בהשתכרות ולא לצער) זכורה לך בוודאי בגלל הביקורת הקשה שהושמעה עליה – אך יש לזכור שזו היתה חוות דעת לטובת צד אחד לתביעה – הצד שלא רוצה לשלם – ולא הכרעה שיפוטית.

    אינני חושבת שיש מקרה אחד בו התקבלה הטענה האחרת שלה, שמותו של בן משפחה אינו שווה כסף כיוון ש"נחסכו ההוצאות עליו" – אבל בנושא יכולת השתכרות שנפגעה תמיד מתווכחים אם כן או לא – והרבה יותר חשוב – כמה. זו שאלה עובדתית, לא משפטית.

    • שמוליק הגיב:

      אילו זו היתה טענה של עו"ד במשפט נזיקין בין שני אזרחים זה לא היה מעורר כזה רעש.
      יש ציפיה שהמדינה תהיה הוגנת ולא תקפח את הצדק במעשיה.
      היו לאלבק הזו הרבה יציאות מוזרות. לא הצטערתי במיוחד כששמעתי שהיא לא הוציאה את שנתה ה-70.

      • חנה הגיב:

        צודק לגבי המהומה – אבל העובדה היא שהיתה מהומה. סימן שאתה לא היחיד שחושב כך.
        מאחר והיא כבר הודחה משירות המדינה כמה שנים לפני כן – לא רואה שום סיבה "לא להצטער" על מותה בגיל צעיר למדי. לא שהצטערתי מאד בפועל – פשוט לא עקבתי אז אחר קורותיה, אבל אמירתך זו כמשתמעת כאילו על דעותיה מגיע לה עונש מוות.

        בעצם – למה אני מופתעת?

Leave a Reply

Subscribe without commenting