הצעת חוק #1: הוכחות במעמד ההקראה בעבירות ברירת קנס

מי שקיבל דוח תנועה (ברירת קנס) ושילם אותו רואים אותו כמי שהודה, נשפט והורשע. הדוח הוא מעין הסדר טיעון מן המוכן, שהנאשם יכול להסכים לו, או להתנגד לו.

זכותו של מי שקיבל את ברירת הקנס להתנגד להסדר הטיעון, לבקש להישפט ולהוכיח את חפותו. או אז מתנהל משפט עם מעמד הקראה ושלב הוכחות.

במשפט פלילי מצוי ישנן ראיות רבות, כתב אישום מפותל, עדים ופלפולים. לשם ההתכוננות לשלב ההוכחות נדרשת הכנה ארוכה והסדר הטוב דורש ששלב ההוכחות, היינו הדיון עצמו בכתב התביעה, יתקיים לאחר שהנאשם ו/או סנגוריו התכוננו היטב.

אולם במשפט תעבורה מהסוג המצוי, ההוכחות הן בסך הכל עדותו של השוטר עורך הדוח, אולי בצירוף כמה דוחות על כיול מד הלייזר וכו׳. הנאשם מגן על עצמו במקרים רבים, ואם הנאשם סבור כי הוא מוכן להתגונן מייד, לשם מה לקבוע שלב הוכחות בנפרד מההקראה?

נאשם במשפט תעבורה, לעיתים קרובות נדרש להתייצב בבית משפט מרוחק ממקום מגוריו. נהג מאשקלון, שנרשם לו דוח בזמן שבילה בצימר בצפון, עלול למצוא את עצמו נוסע פעמיים לבית משפט בצפת או בנהריה, מפסיד שני ימי עבודה ושורף דלק יקר, רק בשביל להוכיח את חפותו.

אם אותו נהג מעוניין בכך, יוכל לסיים את כל העניין באותה ישיבת בית משפט. המשטרה תצטרך לעשות את אותו המאמץ שנדרש מהנהג הנשפט, ולדאוג שהשוטר עורך הדוח יגיע עם כל חומר הראיות לדיון ההקראה/הוכחות.

מי בעד?
מי נגד?
מי נמנע?

2 Responses to “הצעת חוק #1: הוכחות במעמד ההקראה בעבירות ברירת קנס”

  1. ebe2 הגיב:

    אני בעד שיסעו בזהירות ועל פי הוראות החוק. (וגם בעד הצעתך)

    • המערכת הגיב:

      ברור, ברור, ממילא רק חפים מפשע שרוצים להוכיח את חפותם הרי מבקשים להישפט 😉 לא צריך להכביד עליהם.

Leave a Reply

Subscribe without commenting