צא ולמד

פעם שלח אותי המעסיק למדינה סקנדינבית כלשהי לעבוד באתר של חברת טלפון סלולארית. האתר היה ממוקם בבונקר מיוחד מתחת לאגם. לבונקר הוליכה מנהרה מעוקלת וצרה מאוד, בכניסה למנהרה היתה מערכת של שני שערים משוריינים כמו בכניסה לאיזור האריות בספארי. רק רכב אחד יכול היה לעמוד בין השערים בכל פעם, ורק שער אחד היה יכול להיות פתוח. והכל מוסווה ככניסה לחניה של בית בשכונת מגורים, והכל, כאמור, הוביל לבונקר שנחצב מתחת לאגם.

מסתבר שהמנהרה צרה במעט ממידותיו של המשוריין הסובייטי הצר ביותר, והעיקול נוצר על מנת למנוע מאותו משוריין לירות טיל שיגיע עד סוף המנהרה.

בסוף המנהרה היה תא מיוחד, שמוודא שרק מבקר אחד נכנס ויוצא בכל פתיחה של הדלת כך שבכל רגע אפשר לדעת כמה אנשים נמצאים בתוך המתקן, ומי הם. היו עוד בקרות רבות על נהלי ההגעה והעזיבה של המתקן.

שאלתי את המארח שלי מה פשר הדקדקנות הזו, והוא התפלא: “מרכזת טלפון זה הרי משאב לאומי ואנחנו לא לוקחים סיכונים. תנאי הרשיון שלנו מחייבים אותנו שכך-וכך אחוזים של מתקנים רגישים יהיו עם שרידות גבוהה על מנת לאפשר תפקוד גם בזמן התקפה סובייטית”.

לימים נשלחתי לעיר אחרת באותה מדינה. עיר קטנה שכלכלתה התבססה עד סוף שנות ה-80 על היותה מרכז חשוב של הצי. הרבה אנשי קבע של הצי התגוררו בעיר ומשכורתם הממשלתית היתה המנוע הכלכלי של העיר.

לקראת סיום המלחמה הקרה הבינה אותה מדינה שבתוך כעשור לא יהיה צוך בצי האדיר שלה ויש לדאוג מבעוד עשור לתעסוקה לכח האדם המקצועי של הצי ולאותן ערים שכלכלתן מבוססת על אנשי הקבע.

לפיכך משכה המדינה בהדרגה את תעשיות ההי-טק והטלפוניה לאותה עיר (ולאחרות במצבה), כך שלתהליכי הצמצום של הצי היתה השפעה מתונה על הכלכלה, הדמוגרפיה והתעסוקה באותם מקומות. בסופו של התהליך נותר מהצי באותה עיר רק מוזיאון קטן. ברור שאם בישראל המדינה תחליט לקצץ בצבא באיזור מסויים, יישבר מטה לחמם של הרבה משפחות בערים כמו קצרין או מצפה רמון שכלכלתן מבוססת על הכסף שמזרימים אנשי הקבע המתגוררים במקום.

השבוע ראינו מה מצב מוכנות המדינה לשריפה שחורגת מגבולות הממוצע, אם ה”טיפול” רב השנים במשק המים הביא את המדינה להתחנן מעל שלטי חוצות לחיסכון בצריכת המים הביתית הבסיסית ביותר, אם תקציב העתק של מערכת הביטחון לא הצליח למלא ימחים באפודים במידות שמתאימות למילואימניקים לקראת מלחמת לבנון השניה… צא וחשוב מה קורה בתכנון האקטוארי של הביטוח הלאומי, בתכנון הדמוגרפי של תשתית הבריאות, בפיקוח על קרנות הפנסיה, על תקני הבנייה, על ההיערכות לרעידת אדמה בהיקף גדול, בהיערכות למשבר אנרגיה עולמי, בתכנון האורבני ארוך הטווח, בתכנון משק החשמל, תשתית התקשורת ובהיערכות לכל משבר או תהליך שאיננו משבר.

barak finger

הכשרה של רופאים, למשל, היא תהליך ארוך. אם רוצים, למשל, לוודא שבעוד עשור יהיו מספיק מומחים לרפואת פגים, צריך כבר עכשיו לתכנן את הנושא. האם יש בין קוראי הבלוג מישהו שסבור שהמדינה מקיימת מנגנון של תכנון שאמור לחזות חוסרים כאלה?

עם שוך האש בכרמל תוקם ועדת חקירה. הוועדה תמצא אשמים בנושא מוכנות שירותי הכיבוי להתמודדות בהיקף כזה. אולי תמליץ על הגדלת תקציב, אולי תצביע על האשם בהרעבת המלאי ותקני כח האדם של שירותי הכיבוי. אולי תמליץ על איחוד כל שירותי הכיבוי שעד כה פועלים בכל עיר כמחלקה בעירייה ובלי קשר היררכי ביניהם. אבל זה פתרון נקודתי לגזרה צרה של הבעייה.

אין צורך בוועדת חקירה  מיוחדת למערך שירותי הכיבוי דווקא. יש צורך בבדיקה יסודית של כל צורת התכנון וההיערכות במדינה. אם מדינה סקנדינבית שלווה רואה בשירות התאים הקוליים של חברת טלפון סלולארי שירות חיוני, צריך כבר עכשיו ועדת חקירה שתבדוק, בין השאר, איך זה שכל חברות הטלפון בישראל מאפסנות את המתקנים הכי רגישים שלהן בהאנגרים טרומיים או בקומה רביעית של מבנה שהתקבל בירושה משירות הדואר המנדטורי. זו רק דוגמא.

5 Responses to “צא ולמד”

  1. Omer Rosenbaum הגיב:

    Was it the bunker in Solna?

  2. בני הגיב:

    אין צורך בועדת חקירה, פשוט לעשות ריסטרט: מכבים את המדינה, מחכים כמה דקות ומדליקים.

  3. לוי ספקטר הגיב:

    יש תכנון בישראל! כצעד ראשון (או אולי אחרון) התכנית כוללת ביטול נציבות הדורות הבאים.

    • שמוליק הגיב:

      דווקא מנציבות הדורות הבאים אני לא מחזיק. אפילו אם היו נותנים להם את הכלים והתקציב להביע את העמדה של הדורות הבאים, אני לא חושב שזה נבון.

      יש פרלמנט בישראל שתפקידו לפקח על כך שהממשלה דואגת לדורות הבאים. שכל אזרח יבחר את נציגיו בכנסת כך שידאגו לדורות הבאים לפי הבנתו.

      איזו עמדה צריכה להיות לנציבות הדורות הבאים בנושא תקצוב הישיבות? אם אתה אדם חרדי, אתה צריך להגיד שטובת הדורות הבאים דורשת סבסוד מאסיבי של כל לומד תורה. ואם אתה כמוני, אתה סובר שטובת הדורות הבאים היא לנתק כל קשר בין המדינה לבין מוסדות דת.

Leave a Reply for Omer Rosenbaum

Subscribe without commenting