בשבי הקונספציה

ערבי נעצר בחשד שהוא ערבי, חיפוש בכליו העלה שהוא ערבי טוב:

image

ובאותו זמן ברמת גן, מעטפה חשודה הגיעה לשגרירות אוסטריה והתברר שהיא כנראה נשלחה על ידי הערבי מהסיפור הקודם:

image

מה זה בדיוק “חשוד פח”ע”? איך נראה חשוד פח”ע?

כשהייתי סטודנט היה נוהג מוזר שהסטודנטים צריכים לתת כמה שעות בשנה לטובת אבטחת המכללה. כששובצתי לתורנות שלי, קיבלתי חוזר סתום מקצין הביטחון של המכללה שמפרט את חובותי כשומר. בין היתר “לזהות טיפוסים חשודים ולמנוע את כניסתם למכללה”.

מייד שלחתי לו חוזר משל עצמי ובו ביקשתי שיפרט איך אני אמור לזהות טיפוסים חשודים, ואילו אמצעים עלי לנקוט לטובת מניעת כניסתם למכללה. האם עלי לבקש תעודות מכל הנכנסים? האם עלי לחפש בכליהם ובנקבי גופם של הנכנסים? האם מותר לי לירות בהם אם החשודים האלה לא שועים להנחייה שלי שלא להיכנס?

ברור היה לי שכוונת ההנחיה היא “אם הם נראים/נשמעים/מריחים כמו ערבים, נסה להבין אם לנו הם או לצרינו”. אבל זו הנחיה עמומה מדי ועלי לא יעשו את התרגיל  של “השין-גימל-אשם”. אני רוצה הנחיות ברורות. אני לא רוצה להיחקר לא בגלל שעיכבתי אנשים סתם ולא בגלל שלא עיכבתי את האנשים הנכונים.

בתגובה הודיע לי קצין הבטחון של המכללה שהתורנות השמירה שלי נדחתה ומועד אחר ייקבע בהמשך. עד עכשיו לא הגיע תורי לשמור כנראה.

היום הלכתי לדואר עם חבילה גדולה בקרטון סגור ואטום. השומר בכניסה דרש לראות את תכולת התיק שלי, כמוקובל, אבל לראות מה יש בחבילה לא דרש.

תמיד בנקודה הזו אני מנסה להבין מה ההגיון שמנחה את השומרים. בפעם הקודמת שומר אמר לי “ההנחיה שלי היא לבדוק רק בתיקים”. ראש קטן. הפעם השומר אמר “את החבילה אתה שולח ואת התיק לא”. אמרתי לו שרק אדיוט ישים את הפצצה בתיק כשאפשר להכניס סוס טרויאני שלם אם הוא רק עטוף בקרטון. ראיתי בעיניו של השומר שהוא הבין את הפואנטה. זו לי פעם ראשונה ששומר בדואר מבין את הנושא. לפיכך המשכתי ואמרתי שלא יצפה למצוא בתיק שלי שום דבר חשוד, כי את הפצצה והאנתרקס ארזתי בחבילה הסגורה שאני מחזיק ביד.

בעבר כתבתי פעמיים על האבסורד הזה לדואר. מכתבי לא נענו. לכן אני מרשה לעצמי לפרסם את הדבר בבלוג. למי שיגיד שככה אני מכניס לאוייבינו רעיונות, אני אגיד שאין צורך להכניס תבן לעפרים. רעיונות יש להם למכביר. ה”קונספציה” הזו מזדקרת לעיניו של כל מי שהלך לשלוח חבילה בדואר.

בשלב מסויים התחילה בסניף מהומה. זה היה בעניין תורים, אבל יכל בקלות להיות בעקבות זה ששלפתי את הפצצה. לשומר זה לא הזיז. הוא ממונה רק על בדיקת תיקים. בפעם הקודמת הוא לא שם לב כי הוא ישב בצד ודיבר בטלפון עם חברות שלו. היום זה סתם לא נגע לו.

בסוף סתם שלחתי את הפצצה והאנתרקס למישהו שאני לא מחבב. מקווה שזה יספיק להגיע לפני הכריסטמס.

{lang: 'iw'}

One Response to “בשבי הקונספציה”

  1. דיגו הגיב:

    בניין מסויים, שיוצא לי להגיע אליו מדי פעם, נתון לפיקוח הדוק ושמירה של שומרים רבים מסביב לשעון.
    בכניסה צריך לעבור דרך גלאי מתכות, להציג תעודה מזהה (ת"ז, רשיון, דרכון וכו'), להצטלם ולתת טביעת אצבע.
    אז המבקרים מתבקשים להפקיד קסדות אופנוע, נשקים ומצלמות.
    עם טלפונים, לעומת זאת, אין כל בעיה.

    תמיד עולה בראשי השאלה: למה אני צריך להפקיד את המצלמה כשבטלפון שלי יש מצלמה + וידאו?

    למה? כי ההוראות נכתבו לפני שהיו טלפונים כאלה, והיום אי אפשר לאסור הכנסת טלפונים כי הם חיוניים להתנהלות במקום…

    אף אחד לא מוכן עדיין עדיין לקחת את הסיכון שיגרור ביטול איסור המצלמות.

    כך גם חוקי המדינה, ברגע שעבר חוק, שרירותי ככל שיהיה, לאף אחד "אין בייצים" לבטל אותו.
    ראה למשל: האיסור על מכירת / החזקת / עישון מריחואנה.

Leave a Reply

Subscribe without commenting