יש חרדי בבלוג?

בלי קשר לדעתי על שעון הקיץ ומועדי הזזת המחוגים*, ובלי קשר לסוגיית ההתענות דה-לוקס** אני רוצה פעם אחת ולתמיד להבין באיזה אופן הצום של יום כיפור קל יותר בזמן שעון החורף.

אם אני מבין נכון, אז מועדי כניסת ויציאת הצום ומועדי התפילות נקבעים לפי מצב השמש בשמים. הלא כן?

וביום כיפור הקרוב השמש תאיר בדיוק אותו מספר של שעות בין אם השעון יורה שעה אחת קדימה או שעה אחת אחורה. לא ככה?

כלומר, כבכל שנה וכבכל מקום בעולם, בין שהשעון שם הוא שעון חורף ובין שהשעון הוא שעון קיץ ובין שהעונה היא הפוכה למצב בישראל (למשל באוסטרליה), משך הצום הוא כ25 שעות וקצת.

אז מה ההבדל בין המצבים? ברצינות אני שואל. בהנחה שלא מדובר במצב שהעסקנים החרדיים עושים שריר רק לשם עשיית שריר ובהנחה שהקדמת שעון החורף משרתת את הצרכים של הצמים – מה העניין? האם היה לצמים עוד יותר קל אילו היו מזיזים את השעון שעתיים אחורה ולא שעה אחת?

שיהיה גמר חתימה טובה לכל קוראי הבלוג בים, באוויר וביבשה, בחורף ובקיץ.

* אישית אני חושב שלא צריך לעבור לא לשעון חורף ולא לשעון קיץ. כל העסק הוא טירטור. מצידי יכולים להעביר את ישראל לשעון GMT+3 כל השנה או להישאר בשעון GMT+2 ושלום על ישראל.

** אני מבקש בתגובות להימנע מהסוגייה של הקלת הצום בעוד הציווי הוא על התענות. אולי יש בזה משהו, אבל זה לא השאלה שמטרידה אותי עכשיו ושבה אני מבקש להטריד את הקוראים הדתיים (אלה שתומכים בהזזה לשעון חורף לכבוד יום כיפור.

22 Responses to “יש חרדי בבלוג?”

  1. מורן הגיב:

    כקוראת לא דתית אסביר בכל זאת:
    שנת הלילה מחלקת את הצום לשניים.
    החלק הראשון (בערב יום כיפור) הוא קל הרבה יותר מהשנה (ביום כיפור עצמו)
    גם כי ערב ולכן קריר יותר וגם ובעיקר כי קרובים יותר לזמן האכילה והשתיה, ולכן הצורך באוכל ומשקה קטן יותר.
    המאמץ האמיתי הוא ביום שלמחרת. היום הזה מתמשך הרבה שעות שחלקן חמות מאד, ומאז שמשהו נאכל ונשתה עברו כבר שעות רבות מאד.

    השינוי בשעה מקצר ומאריך את ה"חלק הראשון" של הצום (היום הראשון) ואת ה"חלק השני" (היום השני)
    החלוקה המאריכה את החלק הקל ומקצרת את החלק הקשה קלה ונוחה יותר.

    • שמוליק הגיב:

      לא הבנתי. סליחה.
      הצום מתחיל כך וכך זמן לפני השקיעה. פרק הזמן הזה לא משתנה. הצום לא מתחיל בשעה פיקס.
      אם בשעון קיץ הצום מתחיל בשעה X וומה שאת קוראת "לילה" מתחיל בשעה Y, הרי שבשעון החורף יהיה OFFSET מסויים גם לשעת תחילת הצום וגם לשעת ה"לילה".

      אם אני מבין נכון, את אומרת שאנשים יעלו על יצועם בשעה 9 בערב (נניח), ואחת היא אם שעון חורף או קיץ, אבל בשעון חורף השעה 9 תהיה רחוקה בשעה משעת הסעודה המפסקת ממה שהיא היתה אילו היה שעון קיץ נוהג, ולכן יוצא שהם מעבירים שעת עירות אחת יותר מהצום בזמן השובע ולא בזמן הרעב של אחרי היקיצה.

      האם זו הטענה?

      • מורן הגיב:

        כן

        • שמוליק הגיב:

          כלומר את מדברת על האדם הפסודו-חילוני, זה שצם אבל משתדל להעביר כמה שיותר בשינה ואם אין ברירה אז הוא משחק רמיקוב עם השכנים.

          אז שישן מכניסת הצום ועד צאת הצום.

          את לא מדברת על הדתי/חרדי שמחוייב ל12 שעות במצטבר בבית הכנסת ממילא, חלקם בשעת בוקר מוקדמת.
          כל הטררם של ההזזה המוקדמת הוא הרי לכבוד קהל בתי הכנסת (או לפחות כך טוענים הנציגים החרדיים בכנסת).

  2. גרשון הגיב:

    נורא פשוט.

    בתחילת הצום אין שום בעיה. קורה גם ככה לכל אחד מאתנו שהוא לא אוכל כלום מהערב לפני עד שעות הצהריים.

    הצום מתחיל להעיק איפה שהוא בשעות הצהריים, וזאת בלי שום קשר לשעת ההתחלה של הצום. בין אם הצום התחיל בשעה 6 או 7 , הקושי יתחיל באותה שעה למחרת.

    מאותה שעה, נגיד 12 בצהריים, הקושי עולה על פי הנוסחה המדוייקת והמוכחת הבאה: קושי = השעה בריבוע. זהו. המדידה היא ביחידות של ריר\מחשבה על שניצל.

    אז בשעה אחת הקושי הוא 1 ר/מע"ש. השעה שתיים הקושי הוא 4 ר.מע"ש. ובשעה שש מגיעים לרמה המסוכנת של 36 ר/מע"ש. אם הצום יוארך בעוד שעה, אזי נגיע לרמה הבלתי נתפסת של 49 ר/מע"ש.

    בנת?

    • שמוליק הגיב:

      OK, אבל לו אתה אדם דתי, שלא לאמר חרדי, ובעצם אתה מתעורר בזמן מסויים ("זמן" הלכתי) כי זמני התפילות קשורים למצב השמש בשמים ולא למצב מחוגי השעון, מה מזיז לך כל העניין הזה?

      אני אשאל את זה ככה: אדם שנמצא בלב ים, או בכל מקום שלא חייבים לציית בו לצו השעה, מה אכפת לו אם השעה במקום הישוב הקרוב מורה כך או אחרת? הוא קם לסעודה המפסקת, לתפילה ולשבירת הצום בהפרשים קבועים. יישן כמה שישן, יתפלל מתי שיתפלל. מה אכפת לו מה מורה השעון של קברניט האוניה שהוא שט בה?

      נגיד שאתה גם חרדי וגם חלקאי.
      אתה קם לפני הנץ החמה, מתפלל במניין ותיקין ומייד רץ לעבד את השדות כשהשמש עוד לא קופחת. כשהשמש כבר מעיקה אתה רץ הביתה, אוכל מרק עוף עם כרפלאך שאשתך הביאה מחמותך, מבאר את כל החמץ או מה שזה שעושים לפני יום כיפור ומקבל את פני יום כיפור בקדושה ובטהרה על בטן מלאה.

      אח"כ אתה ישן, או מתפלל או חובט ערבות או מה שעושים שם. קם לתפילה במועד של התפילה וכו' וכו'.

      מי יגיד לך מתי לישון ומתי לקום? אתה כפוף רק למועדי התפילות ולמצב השמש בשמים.

      כלומר – בהנחה שמרגע כניסת הצום ועד הצהריים שלמחרת ממילא לא תישן יותר מ8 שעות, אתה רוצה ששעת השינה תתחיל כמה שיותר מאוחר.

      אז איך המחוגים קשורים לזה??? אם זה שעון קיץ, יכול האדם הצם ללכת לישון ב10 בלילה. אם זה שעון חורף אז ילך לישון ב9.

      שמא תגיד שאילו היה שעון חורף היה הולך לישון ב10 בלילה? יכול בשעון קיץ לעלות על מיטתו ב11 בלילה. עדיין אדם יכול למתוח את הזמן מתחילת הצום ועד השינה כמה שירצה. מה אכפת לו מהשעון???

  3. אלעד-וו הגיב:

    הקוראים שלך לא מבינים עניין.

    אני חילוני, אבל שמעתי את ההסבר האמין הבא:

    לענין הזזת שעון קיץ אין קשר אמיתי לצום יום כיפור, זה רק יח"ץ (וכמובן יש הרבה דבילים שחושבים שזה עושה את הצום ליותר קל; הכל פסיכוסומטי, הרי, ומטמטום ישחרר רק המוות). הקשר האמיתי הוא שתפילת שחרית בבתי כנסת מתקיימת בשעה מסויימת, לא משנה אם קיץ או חורף. בשלהי שעון הקיץ, כשהשמש זורחת בשעה מאוחרת במיוחד, מה שקורה זה שאנשים שרוצים הגיע לתפילת שחרית צריכים להתעורר כשעוד חושך בחוץ, וזה ממש מבעס לקום כשעוד חושך בחוץ. זה הסיפור. אבל ההסבר שקשור ליום כיפור התקבע, ועכשיו רצים איתו.

    • שמוליק הגיב:

      דווקא ההפך, אם אני מבין נכון.
      תפילת שחרית לא מתקיימת לפי שעה מסויימת, אלא לפי הזריחה.
      כלומר מי שרוצה להגיע בדיוק בזריחה (נגיד) לבית הכנסת יצטרך לצאת מהבית 5 דקות לפני הזריחה, ולא משנה אם הזריחה היא ב5 וחצי או ב6 וחצי.

      לא ככה?

      • evp55555 הגיב:

        ברב בתי הכנסת שאני מכיר זמני התפילה דווקא כן הולכים לפי השעון ולא (רק) לפי השמש.

        • שמוליק הגיב:

          אתה רציני?
          הרי מי שרוצה להתפלל שחרית כמו שצריך, ראוי שיתחיל עמידה עם הנץ, ולא משנה על איזו שעה מורה השעון.

          אז מי שמתפלל בבתי כנסת האלה שאתה מכיר (בטח רפורמים, טפו!) באמת הוא מתפלל כל יום בקיץ שחרית מוקדם ואחרי הזזת המחוקים מתפלל פתאום כשהשמש בחצי רום השמים? מוזר.

          והאם בבתי הכנסת האלה שאתה מזכיר, לא נוהגים לקבוע שעות אחרות לתפילה ככל שהיום מתקצר או מתארך? איך זה הולך? הרי אם בקיץ אפשר להתפלל מנחה עד השקיעה (דעת חכמים), וזה יוצא לפעמים אפילו 8 בערב, הרי בחורף אותם בתי כנסת צריכים להודיע שתפילת מנחה היא עד 5 לכל המאוחר.

          אז איך זה הולך עם אותם בתי כנסת עם שעות תפילה פיקס?

  4. צופה מהאמצע הגיב:

    מתוך הפרוטוקולים של ישיבות הכנסת:
    1. http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2000-07-05.html
    היו"ר דוד אזולאי:

    בעצם באנו ואמרנו שיש בעיה כיוון שציבור גדול במדינת ישראל צם ביום כיפור. בדקנו את האפשרות אולי בכל זאת להקדים את סיום שעון הקיץ, שזה ייצא ברוב המקרים בסוף ספטמבר, פרט לשנה מעוברת שזה במחזוריות של ארבע-חמש שנים, ואז יוצא ששעון הקיץ יסתיים בסוף אוקטובר ובעצם אנחנו נכנסים לתוך תקופת חושך. חשבנו שאולי שעון הקיץ יסתיים בסוף ספטמבר, שזה יוצא לפני יום הכיפורים. השאלה אם בדקתם אם יש איזושהי השפעה על כך . אני מדבר על סוף ספטמבר, תתנתק כרגע מיום הכיפורים.

    שר הפנים נתן שרנסקי:

    מתי זה יהיה בסוף אוקטובר? ברוב המקרים זה יהיה בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר.

    איוב קרא:

    אדוני היושב-ראש, אם הצום יוארך בשעה, אתם לא זוכים למצוות?

    היו"ר דוד אזולאי:

    אתה יודע שלאנשים מבוגרים יש קושי גדול לצום עוד שעה, במיוחד צום יום הכיפורים שהוא לא מתחיל בבוקר, הוא מתחיל יום לפני כן עם השקיעה וזה נמשך עד למחרת. עוד שעת אור בסוף היום להתפלל בבית הכנסת זה מאוד מאוד קשה. לא מדובר על האנשים הצעירים, מדובר על אנשים מבוגרים. לכן חשבנו שאם בכל מקרה מדובר על סוף ספטמבר ובסוף ספטמבר מופיע יום הכיפורים, יכול להיות שאפשר להגיע לאיזושהי הבנה בעניין הזה, ששעון הקיץ יסתיים לפני יום הכיפורים. זאת כל המטרה. רציתי לשמוע מאנשי המקצוע אם הם התייחסו לנקודה הזאת.

    2. http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2004-12-20-01.html
    תיקון סעיף ‎3
    ‎1. בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב-‎1992, בסעיף ‎3 –
    (‎1) במקום "במשך ‎150 ימים לפחות בכל שנה, במועדים שיקבע שר הפנים בתאום עם ועדת
    הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת" יבוא "בין ט"ז ניסן, הוא יום א' דחול המועד פסח,
    בשעה ‎12 בלילה ועד למוצאי השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים בשעה ‎12 בלילה";
    (ב) סעיף קטן (ב) – בטל."

    וככה נקבעים חוקים במדינת ישראל….

  5. עדו הגיב:

    א. בנוגע לשחרית, אתה צודק. לכן – אם השחר עולה בשעה 6 (שעון קיץ)
    אז התפילה תהיה בסביבות 6 ואז אתה צריך להספיק לעבודה ב7:00 ב יחד עם כולם ונתקע בפקקים. אם לעומת זאת השחר עולה ב5 (שעון חורף) אתה תגמור את התפילה ותעלה על האוטובוס בשש לפני
    כולם ותגיע לעבודה מוקדם.
    ב. לגבי הצום. הלכת לישון אחרי כל נדרי ותישן את אותן 6,7,9 שעות עם שעון חורף או בלעדיו. עכשיו קמת בבוקר, אם שעון קיץ הרי שעוד חשוך בחוץ אבל זה אומר שהצום ייגמר לך כששוב יהיה חשוך בחוץ, אם אור בחוץ (שעון חורף) יש לך שעה פחות עד סיום הצום וכפי שכתבו כאן מעלי זה החלק הקשה בצום. אני מקווה שזה עוזר

    • שמוליק הגיב:

      לעניין הפקקים וכו', בפוסט אחר. הפעם אני מבקש להתמקד בנושא הצום, שגם לאחר ההסבר שלך הוא עדיין קשה:

      הצום נמשך 25 שעות (נניח), ותמיד נגמר כשחושך בחוץ.
      היהודי ישן מספר שעות ידוע בלילה שאחרי כל נדרי.
      אם עלה לישון שלוש שעות אחרי השקיעה, יקיץ אחרי 7 שעות (שעון חורף או שעון קיץ) ויגלה שהשמש באותו מצב גם אילו לא הזיזו את מחוגי השעון.

      לא ככה?

      ובכל מקרה הצום הוא 25 שעות, מתוכן היהודי ישן X שעות (כאלה הם, היהודים). ירצה? יאחר לישון ויאחר לתפילה, ירצה? יקדים לישון ויעמוד לתפילה עם הנץ. ירצה? ישן וישחק רמיקוב חליפות. ירצה? לא יצום בכלל. עדיין אני לא מבין מה קשורים מחוגי השעון. סלח לי. הפכתי בזה הרבה לפני כתיבת הפוסט ועד עכשיו לא התחדש לי כלום, או שאני לא יורד לסוף דעתכם.

      רק להבהיר – אני מדבר על מי שצם ומתפלל ועושה הכל לפי הספר ('מחזור' קוראים לספר הזה, לא?). אני לא מדבר על מי שרוצה רק שזה יעבור כבר, שאותו החכי"ם החרדים ממילא לא מייצגים.

  6. אבי הגיב:

    אני אנסה להסביר את הדברים כפי שנראה לי (כחרדי),
    לחרדי הממוצע זה אכן לא משנה כי מתחילים את התפילה לפי זמני הזריחה (בדר"כ). ולמען האמת עד לשנים האחרונות לא הבנתי מדוע משנים את השעון לפי יום כיפור דווקא (ואני טיפוס של שעון חורף)

    אבל, מאחר ולכל אלו שצמים ואינם באים לבית הכנסת לכל התפילות יהיה להם (כאילו) שעה נוספת של צום לכן הויכוח.
    ואסביר, אם אדם ממוצע קם ב8 בבוקר והוא אמרו לצום עד 6 ובמקום זה הוא צם עד 7 זה די משנה ומכביד על סיום הצום. על אף שכל זה פסיכולוגי בעיקרו שהרי אסור לאכול 25 שעות בין אם זה בשעון קיץ או בשעון חורף. וזה כמו שכתבה מורן בתגובה (הראשונה) שהצום כאילו נחלק לשניים, החלק עד שינת הלילה והחלק השינה מהבוקר ועד סיום הצום.

    והח"כים תמיד יציגו את זה כקטע של דת מאחר והם מייצגים את הציבור הדתי הם צריכים להראות פעילות מייצגת גם בתחום הזה

    • שמוליק הגיב:

      OK. זה מאשש במה את ההשערה שלי שזה בעיקר תרגיל כוח. הרי החכים שנלחמים על זה הם חרדים, הם משתמשים בטיעונים של טובת החרדים ובעצם (לגירסתך לפחות) ההטבה היא לחילונים שנחרדים קצת לקראת יום כיפור.

      אלא מה, שהחכים החרדים יודעים שלהגיד שזה בשביל חילונים זה לא יעבור, כי גם החילונים שצמים ביום כיפור יתקוממו נגד המליץ הזה שמתנדב לעמוד לימינם פתאום, באשר החילוני הצם יעדיף עוד קצת שעון קיץ על פני זה שגפני יתנדב לעזור לו בישורת האחרונה של יום כיפור.

      אלא שגם את ההסבר שהבאת קשה לי לקבל מהבחינה הפרקטית: גם החילוני הצם, זה שלא מקפיד ללכת לכל הטקס בבית הכנסת ובמקרה הטוב יבוא לשמוע שופר, מה התועלת בשעון החורף? הרי זה לא שהחילוני הצם מחוייב לקום דווקא בשמונה ולא בתשע או בשתים עשרה. יקום מתי שיקום וככל שיאריך בשינה כך יעבור עליו יותר מהצום. מי אונס אותו לקום ב8 בבוקר דווקא להזדרז למצוות הרמיקוב?

  7. יוסי האדום הגיב:

    דיברתי הרגע עם אלוהים. היא אמרה שהיא לא צמה ביום כיפור ולכן לא איכפת לה בכלל אם אנשים יצומו או לא.
    חוצמזה היא אמרה שהיהודים האלה נדבקים להמון שטויות והזזת שעון הקיץ מוקדם היא שטות קטנטונת יחסית לאחרות.
    ודבר אחרון היא אמרה שמההיכרות שלה עם משה, היא לא מתפלאת על כל הבלאגן.

  8. יחזקאל הגיב:

    כמו שהבנת כבר, אם יש מי שהסיפור של שעון חורף/קיץ משנה לו ליום כיפור, מדובר דווקא בציבור המסורתי, מה שנקרא. זה אכן ציבור שאלי ישי אמור לדאוג לו לצורכי הדת, לעומת ח"כי "יהדות התורה" שמייצגים רק ציבור חרדי "קשה".

    המקום שזה כן משנה גם לחרדי זה אם יוחלט להישאר כל השנה על GMT+3, מכיוון שאז הזריחה בחורף תהיה מאוד מאוחרת ואנשים עובדים (כן, יש חרדים עובדים) יתקשו להסתדר עם תפילת שחרית.

    בנוסף, שחרית עם הנץ החמה זה מה שנקרא להתפלל כ"וותיקין". לא רבים מקפידים על כך, רוב האנשים יתפללו בשעה קבועה, פחות או יותר, כזו שהיא אחרי הזריחה בכל מקרה (אלא אם יונהג שעון קיץ גם בחורף, אז עלולה להיות בעיה למקדימים שבהם). לרוב תמצא בבתי הכנסת מנינים מסביבות 7 ועד 9 (ויש מקומות שבהם גם המאחר קום ימצא מנין).

    במנחה וערבית, מכיוון שדי מקובל להתפלל אותם לפני השקיעה ואחרי צאת הכוכבים, בהתאמה, אכן ההבדלים בין הקיץ והחורף בולטים יותר. בחורף תמצא הרבה יותר מנינים ל"מנחה גדולה", כלומר מעט אחרי חצות היום, בעוד היום גדול, בתחילת הזמן שאפשר להתפלל בו מנחה, כי השקיעה נתקעת באמצע עיסוקים אחרים בזמן שבקיץ הוא עוד אחרי צהריים יבשושי.

    (כל מגיב שלא ציין שהוא איננו חרדי, הרי הוא בחזקת חרדי עד שתוכח חפותו? אני חרדי, אגב.)

    • שמוליק הגיב:

      תודה. מאיר עיניים.
      קיצר, מין עז כזו שהחכים החרדים שולפים בעונת המלפפונים כשהם מרגישים שלא שונאים אותם מספיק ואיכשהו זה תמיד נופל על סוף אלול.

      לאור ההסבר שלך אני מתקשה בדבר אחד: אם יוציאו ראשי הציבור הדתי הוראה שגם כששעון קיץ נוהג ביום כיפור, יזיזו הצמים את שעונם שעה אחת לאחור מייד בתום הסעודה המפסקת, וישובו לשעון הקיץ בצאת יום הכיפורים – האם זה יפתור את הבעייה? כי אם כן, אפשר גם להזיז באופן וולונטרי את המחוגים שעתיים לאחור. לא?

      אגב, גם לחכים של החרדים האשכנזים יש טיעונים בעד שעון החורף ביום כיפור ולהם אין צורך לקרוץ לאלקטורט המסורתי. דווקא מי שעשה את רוב הברדק בזמנו היה משרד הפנים בהנהגת יוסף בורג מהמפדל, והיום החכים הסרוגים מושכים את ידם מהויכוח הזה ומגחכים מהצד על הנערים שמשחקים לפניהם.

      • יחזקאל הגיב:

        העז כבר ניצבת באופן קבוע, מאז שהחוק שנחקק, בהסכמת הפוליטיקאים החילונים, קובע את מועד שעון החורף לפי הלוח העברי, במקום לפי זה הלועזי המתאים לתנועת השמש ולכן לעונות השנה.

        אתה מבקש ממני להבין איך עובד הקטע הפסיכולוגי הזה? לא מבין. צריך לשאול את מי שטוען שזה עוזר לו. אגב, למשך מספר שעות הזויות הייתה כותרת כזאת בתקשורת על דיבור להחזיר את שעון הקיץ אחרי יום כיפור, אח"כ אלי ישי טען שאי אפשר בגלל שהשעון כבר קבוע בחוק, אז כנראה שחייבים לשנות את החוק ולא תספיק התקנת תקנה על ידי שר הפנים כמו בימים העליזים של טרם חקיקת החוק.

        אחרי שהחוק קיים, כנראה שהח"כים החרדיים נאמנים למסורת לפיה אין אפשרות להציב לחרדים אופוזיציה מימין בענייני דת, כי כל אופוזיציה כזו מיד הופכת לדעה המקובלת. מי יעז לומר שהוא מתנגד למשהו שנראה כמסייע לדת? סיפור עצוב.

        בעבר אכן המפד"ל היו אלה שטרחו על צביונה היהודי של המדינה וכל זה, כיום, אחרי שהם מתרחקים מנושאים אלה ואחרים, לחרדים פתאום נהיה אכפת, ולכן גם הלהיטות אחרי ההשפעה על הרבנות הראשית וכל זה.

        • שמוליק הגיב:

          או שזו מין אבולוציה כזו:
          בהתחלה אתה נגד המדינה כי היא יציר של כופרים ומה לך ולכל זה
          אח"כ אתה רוצה להשפיע וגם יש בזה הרבה כסף וכיבודים וג'ובים, אז אתה רוצה שנציגיך יהיו רבנים ראשיים ובעלי תקיעה אוגדתיים
          ואח"כ אתה מבין שזה קישקוש ואין בין ג'ובים לבין שמירה על צביון המדינה ולא כלום ומוציא את עצמך מהמשחק ולא מתעקש על משרת בודק הלולבים של מועצה דתית עין-כסף.
          בסוף אתה מבין שאם אתה רוצה דווקא עמדת כוח אתה צריך לשאוף שהדת תופרד מהמדינה והמדינה לא תכפה שום דבר דתי.

          המפדל (ויורשיה בשלב השלישי). החרדים התקדמו לשלב השני.

  9. משה הגיב:

    אני לא יודע אם זה משחקי כוח או לא אבל דעתי כבר שנים שאם אתה דתי והולך לבית כנסת (לא כולם עושים את זה…) אז זה לא ממש משנה אם החושך מגיע בשעה זו או אחרת.
    במחזור התפילה הדפים עדיין נותר ללא שינוי ואם בקהילה שלך מתחילים את התפילה בנץ אז גם אם הנץ ב10 בבוקר זו תהיה השעה של תחילת התפילה ואם בבית נכסת שלך מתחילים את התפילה סמוך לסוף זמן קריאת שמע אז גם אם זה יהיה ב4 בבוקר זו תהיה שעת התחלת התפילה כל השאר זה שיקולי נוחות של אנשים שמשחקים ב"נדמה לי" ו"מרגיש לי"
    צום קל
    גמח"ט

Leave a Reply for שמוליק

Subscribe without commenting