פוליטיקאית פונה לשני פקידי מדינה* בשביל שיתווכו בין פוליטיקאים אחרים.
לא להאמין שהגברת הזו היתה יושבת ראש הכנסת ולא ברור לה ההבדל בין תפקידי הרשות המחוקקת לרשות המבצעת ויחסי הגומלין ביניהן. יום אחד יקראו על שמה רחובות בהיותה יושבת ראש הכנסת לשעבר… האימה, הו, האימה!
לא להאמין שהגברת הזו היתה מורה בישראל.
ועל איזה פילוג בדיוק היא מדברת? ולמה ההפך מפילוג זה כ”כ חשוב? האם עכשיו יש ההפך מפילוג ורק עניין שעון החורף/קיץ זה העניין? או שהיא רוצה כמה כותרות בדרך לפריימריז בקדימה?
צריך להוציא על האשה הזו צו איסור פרסום.
* רק בשביל הפורפורציות: אחד מהם לובש דרך קבע תרבוש ושמלה, השני בטוח שאם יאכל שעועית בשבוע מסויים באביב, יקרה לו דבר נורא ואיום.
לא הבנתי את ההערה
איזו הערה? בכוכבית?
שהמדינה מממנת שני פקידי מדינה, שהאחד מהם, מרגע שקיבל את המינוי, מרגיש שהוא צריך להתסובב עם תרבוש ושמלה לשארית ימיו. והשני בטוח שאם הוא יאכל קטניות בפסח אז אוי-ואבוי.
כן, אני יודע שיש גם בין קוראי הבלוג כאלה שנורא נבהלים אם הם אוכלים קטניה בפסח. אני לא מסוגל להבין אנשים מבוגרים שנזהרים לא לדרוך על הקווים של המדרכה ולא כאלה שנבהלים משעועית בפסח או מביצה שנולדה ביום-טוב.
הפחד הוא לא הנקודה.
הנקודה היא שמיסודות השלטון הנאור הוא "חיה ותן לחיות".
מה אכפת לך אם מישהו הולך עם עגיל בפופיק, מתלבש כמו דוד המלך או סתם מתלבש בטעם רע?
מה אכפת לך אם אנשים נמנעים מלאכול בשר, מקפידים לאכול שעועית ירוקה כל יום רביעי או שואלים בכדור בדולח לגבי הטריות של הצנונית שקנו בסופר?
אני מבין שיש בלבך על האנשים האלה על כך שהם כופים וקופים וטפשים וניאנדרנטלים ומעצבנים וסוחטים וטפילים וכו' וכו'. אז תתמקד לגופו של עניין ואל תוריד את הדיון לרמה של עיסוק בשטויות.
זה הולך יד ביד. העובדה שהוא פתאום באמצע החיים מתחיל ללבוש שמלה, שמלה שהמדינה נתנה לו, ואז הוא הולך עם השמלה הזו עד סוף חייו (גם אחרי שעזב את התפקיד, ראה עובדיה יוסף ואליהו וכו') ובמקביל יש לו דעות מאוד מוצקות, דעות שהוא פועל ליישם, על מה אני צריך לאכול, עם מי להתחתן מתי להזיז את השעון, זה בעייה.
בעייה שאדם שבגיל 60 מתחיל ללבוש שמלה בוחש בשאלה מתי את השעון קיץ.
(ועל נושא שעון הקיץ בפוסט הבא…)