השבוע עמדתי סמוך לדלת של בניין משרדים כלשהו. לבשתי חולצת כפתורים בצבע תכלת ומכנסיים אפורים ודיברתי בטלפון.
נכנס מישהו, ובלי שביקשתי הוא פתח את הסל שלו והראה לי.
מה הייתי צריך לעשות? להפסיק את השיחה בשביל להסביר לו שאני לא המאבטח? אז הצצתי לו לסל והנהנתי לאישור שהוא יכול להיכנס, תוך כדי שיחה בטלפון (הרי ממילא לא היה שם מאבטח, אם הוא מחבל אין עלי שום אחריות, כי ממילא בזה שאישרתי לו להיכנס זה לא שהוא עקף בדיקה אחרת, יסודית יותר).
זה מתחבר לי לזה:
נראה שאנשים מתורגלים לציית. אם יש לך את המדים/כובע/גישה הנכונים, כנראה שאנשים לא יערערו על הפרסונה שאתה מציג. זה די הגיוני, הרי אנחנו לא יכולים לבדוק אם כל מה שאנחנו רואים הוא נכון. לא נבקש תעודה מהקופאית ברכבת. אנחנו מניחים שאם היא יושבת בבודקה של הכרטיסים אז היא מוסמכת למכור לנו כרטיסים. אם עומד אדם כרסתן עם חולצת תכלת מכופתרת ומדבר בטלפון בכניסה לבניין, חזקה שהוא המאבטח.
מצד אחד זה הפתח שכל הנוכלים נכנסים דרכו:
מצד שני, זה לא שהבחור שהראה לי את הסל עשה דבר בלתי סביר.
אולי יש דרך לרתום את האוטומט הזה לדברים מעניינים ומשעשעים. אני מתכנן עכשיו כמה ניסויים* לבדוק את זה. פרטים בהמשך.
* רעיונות מהקוראים יתקבלו בברכה ויישקלו לחיוב.