הצעות חוק שהונחו על שולחן הבלוג

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – השתתפות בשכר לימוד) יוחנן פלסנר (קדימה)

יש לי הצעה יותר טובה: לתת לחייל משכורת הוגנת ודיפרנציאלית בהתאם לכובד האחריות המוטל עליו, הישיגיו, רמת הסיכון הנדרשת ממנו וכיו”ב, ירצה החייל, יחסוך ללימודים. ירצה, יפתח עסק עם שיחרורו, ירצה – יקנה המון המון המון פיסטוקים ויפצח אותם בשעות הפנאי.

הצעת חוק האוניברסיטה האזורית של הגליל רוחמה אברהם-בלילא (קדימה)

אני מציע לשנות את שם הצעת החוק ל”הצעת חוק גם אני רוחמה אברהם בלילא ניסיתי לעשות משהו בכנסת, וזה מה שיצא”.

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – עקר בית) חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ (מרץ).

הצעת החוק מבקשת לתקן אפליה (אחת מני רבות) בין גברים לנשים בחקיקה. ומדוע לא יעבירו חוק שלפיו בכל מקום (בחוק, בתקנות, בצווים ובפקודות הצבא) שבו אמור “גבר” יראו אותו כמתייחס גם לאשה, ולהפך (בשינויים המתבקשים)? למשל נקודות זיכוי במס לאשה עובדת, גיל הפרישה לפנסייה, חזקת הגיל הרך וכל כיוצא באלה.

הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד חינוך) זבולון אורלב (הבית היהודי)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה. כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של המחנכים ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים.

אפשר להרחיב את החוק: כל תלונה על תקיפה תגרור חקירת משטרה (כמו בתלונות על אלימות במשפחה) שבה אם יימצא כי יש יסוד להגיש כתב אישום, תחול חובה להגיש כתב אישום, ובלי יכולת להגיע להסדר טיעון עם הנאשם.

דמם של מורים ורופאים לא סמוק מדמם של אנשים שיושבים בחוף הים.

הצעת חוק כלי היריה (תיקון – החמרת ענישה) ציון פניאן (הליכוד)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

רק ענישה קשה יכולה לעצור את הסחף ולהרתיע גורמים פליליים מלהחזיק נשק ואף לסחור בו

חבל על בזבוז הזמן של הכנסת עם הצעת החוק הזו (שהלוואי ותיושם, אבל אין סיכוי). הבעייה היא לא הענישה הקלה, הבעייה היא שהמדינה יודעת על העבירות ולא נוקפת אצבע. אם החוק ישאר אות מתה, לא משנה אם האות המתה הזו תדרוש עונש כבד יותר.

הצעת חוק להעלאת המודעות הפלילית בקרב קטינים אלכס מילר, אורלי לוי אבקסיס, רוברט טיבייב, חמד עמאר (ישראל ביתנו) יעקב אדרי (קדימה)

הצעת חוק זו מבקשת להסדיר פעילות הסברתית בבתי הספר אשר תקדם ותעלה את המודעות לאחריות הפלילית בקרב בני הנוער. מודעות בני הנוער לאחריות הפלילית החלה עליהם תעלה את רמת ההרתעה ותעזור למנוע מעשי עבירה עתידיים אשר פוגעים בחיי הנערים ובביטחון הציבור הרחב.

עוד חוק ממשפחת חוקי אני-צריך-להוכיח-שאני-עושה-משהו-בכנסת-אז-הצעתי-חוק-שלא-שווה-גרוש-אבל-דורש-תקציב-גדול-ולכן-ברור-שהממשלה-תתנגד-לו-ואני-אוכל-להגיד-שניסיתי.

רוצים להעלות את המודעות הפלילית בקרב בני הנוער והאוכלוסיה הבוגרת גם יחד? תקבעו בחוק שמי שהורשע בעבירה פלילית לא יוכל להחזיק דרכון ורשיון נהיגה למשך חמש שנים. קטין שהורשע בפלילים, לא יוכלו הוריו להחזיק דרכון ורשיון במשך חמש שנים. בבת אחת תעלה המודעות הפלילית בצורה תלולה. את העבריינים הכבדים שמתפרנסים מעבריינות ואין להם דרך אחרת זה אולי לא יעצור, אבל שכבה שלמה שעושה חשבון שהפשע משתלם לה באופן גבולי, תמצא שהוא כבר לא כ”כ משתלם.

הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – תנאים למתן תעודת הכשר) יעקב כץ, מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי)

המצב החוקי היום הוא שמשגיח כשרות לא יכול שלא לתת תעודת הכשר, כל עוד המוסד המבקש את תעודת ההכשר עומד בכללי הלכות הכשרות, אבל לא יכול לשקול שיקולים שהם מחוץ ל’גרעין הקשה’ של הלכות הכשרות. למשל: אם באולם השמחות מופיעה רקדנית בטן, לא ניתן לשלול ממנו את תעודת הכשרות.

הצעת החוק באה לאפשר למשגיח שיקול דעת בלתי מוגבל באשר לסיבות בגינן לא תינתן תעודת כשרות.

אני בעד. בעד שלגוף שנותן הסמכות ותעודות תהיה אוטונומיה לקבוע מה גבולות שיקול הדעת שלו. לא רוצה לתת אישור כשרות לעסק שרוקדות בו רקדניות בטן? בבקשה. אל תתן. לא רוצה להתיר עגונות? בבקשה, אל תתיר. מי שרוצה לשכור את שירותיך כרב או כקוסם פנג שווי, מקבל אותך בשלמותך, על ההקלות ועל החומרות שלך.

אני בעד שהמדינה בכלל לא תתערב בשום דבר הנוגע בחופש הפולחן של הפרט, לא בחקיקה ולא במימון. וגם לא בחופש לאי הפולחן. אי הפולחן שלי הוא מיסודות הדת שלי, הדת חסרת הפולחן.

הצעת חוק הכרה בהשתתפות בפעילות בתנועות נוער לעניין ציונים במוסדות החינוך גדעון עזרא ישראל חסון רוני בראון מירי רגב נחמן שי (קדימה)

הצעת חוק זו באה לעודד בני נוער לקחת חלק ולהשתתף בפעילויות של תנועות הנוער המוכרות.

מה הקשר בין פעילות בתנועת נוער לבין ציון בפיזיקה? ולמה לא ללכת צעד אחד נוסף ופשוט להציע לילדים כסף בעין תמורת השתתפותם בפעולות של תנועת נוער? ומה עם מקומות ישוב שאין בהם פעילות של תנועת נוער?

כמה חוסר יצירתיות יכול להפגין חבר כנסת משועמם באופוזיציה רק בשביל להיכנס לרשימת חברי-הכנסת-שהציעו-הכי-הרבה-הצעות-חוק בסיכומי המוספים לראש השנה. לא להאמין. ברור שחברי הכנסת האלה לא רוצים להציע הצעה משמעותית שתחייב אותם לעשות משהו, להילחם, לייצג את ציבור הבוחרים. רק קצת ניקוד בסטטיסטיקה מעניין אותם. אני מציע במקום העונש הזה שהם משיתים על תקציב הכנסת, לתת להם עוד נקודה בסטטיסטיקה של מגישי הצעות החוק החרוצים ביותר, אם הם עצמם ישתתפו בפעילות של תנועת נוער.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור דרישת בחינה פסיכומטרית כבחינת כניסה וקביעת חלופה) רונית תירוש (קדימה)

מתוך דברי ההסבר לחוק:

על פי הצעת החוק, כחלופה לבחינה הפסיכומטרית, ידרוש כל מוסד להשכלה גבוהה עמידה בבחינת כניסה, המותאמת לדרישות הפקולטה אליה נרשם המועמד.

רעיון מצויין! יש לי גם רעיון מה יהיה בבחינה של הפקולטה: שליטה באנגלית, חשיבה כמותית וחשיבה מילולית. אבל לא יקראו לזה “פסיכומטרי” כי זה אסור בחוק. רגע! יש לי רעיון! אפשר לקרוא לזה “הבחינה הפסיכו-שמטרית”, ולקרוץ תוך כדי. אה, ואפשר שכמה פקולטות, במקום לחבר כל אחת לעצמה את הבחינה בנפרד, יעשו אאוטסורסינג לכתיבת הבחינה. ולגוף שכותב ומפקח על הבחינות עבור הפקולטות, היות ואי אפשר לקרוא לו “המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מיסודן של האוניברסיטאות בישראל” כי זה פסיכומטרי, אפשר לקרוא לו “השמרכז השמרצי לבחינות והערכה מיסודן של הפקולטות בישראל”.

הצעת חוק המועצה לעידוד ההתנדבות בישראל – זאב בילסקי, אנסטסיה מיכאלי, אריה ביבי, שלמה מולה, רוחמה אברהם-בלילא, זאב בוים, כרמל שאמה, דני דנון, אורית זוארץ, דניאל בן-סימון, איתן כבל, נחמן שי

מתוך דברי ההסבר לחוק:

סך כל תרומתם של המתנדבים 60 מליון שעות, השוות ל- 50,000 משרות מלאות בשנה, שוות ערך לכ- 750 מליון ש"ח

ובדיוק מהסיבה הזו צריך להפסיק לעודד התנדבות. כל מתנדב במשמר האזרחי מקפח במשהו את פרנסתה של משפחה שהיתה יכולה להתפרנס ממשרת שוטר.

התנדבות? רק באותם מקומות שהמדינה לא אמורה לממן: החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, ארגונים פוליטיים וכיוצא באלה. ובלי עידוד או הכוונה מצד המדינה.

ושלא ינסו לספר לי שאין למדינה כסף. יש יותר מדי.

7 Responses to “הצעות חוק שהונחו על שולחן הבלוג”

  1. תיקון גורף של "אשה, במשמעה גם גבר למעט במקומות הרלוונטים" יכול להיות בעייתי, ולו מהסיבה שבד"כ החוק נוקט לשון זכר, וכשהוא מתייחס לנשים זה נובע מכוונה כלשהי, לרוב רצון לתיקון אפליה. שלא לדבר על שלל הדיונים בעניין "האם רלוונטי?" . יש מקרים שבהם ההליכה עקב בצד אגודל דווקא הגיונית.
    ההצעה שלך בעניין שלילת דרכון ורשיון? שלילת דרכון נראה לי כמו מעשה בלתי חוקתי, אבל שלילת רשיון בהחלט אפשרית. היה ומדובר בקטין, אפשר לקבוע שהוא לא יוכל להוציא רשיון חמש שנים מיום הגיעו לגיל שאפשר להתחיל.

    אבל אם להתייחס בכלליות, מוטב היה לחברי הכנסת שרוצים לשפר את הסטטיסטיקות שלהם שיציעו הצעות חוק לביטול חוקים ישנים ובלתי רלוונטים. זה גם יחשב להם במניין ההצעות (בחיי!) וגם ינקה קצת את ספר החוקים שלנו.

    • שמוליק הגיב:

      בגלל זה כתבתי "ולהפך" גם בכל מקום שכתוב אשה יראו את זה כאילו כתוב "גבר" וגם להפך.

      דרכון, מבחינה טכנית, הוא בקשה של המדינה ממדינות אחרות להרשות למחזיק בו להיכנס אל תחומן ולספק לו הגנה וכו'. אי הנפקת דרכון לא מגבילה את חופש התנועה של הפרט, הואיל והגנה על חופש התנועה חלה על תחומי המדינה בלבד.

      אגב, בקנדה, שם הדרכון הוא למעשה מסמך מטעם המלכה, יש לרשות שמנפיקה דרכונים סמכות שלא להנפיק דרכון לבעלי עבר פלילי. אם השליט לא רוצה לבקש עבורך ממדינות אחרות כל מיני בקשות, הוא לא חייב. וכן רשינות נהיגה ברכב כבד.

      • כשהחוק מציין "אדם" הכוונה לנשים ולגברים, כי מבחינה מהותית החוק מתייחס בשוויון לגברים ולנשים. כשהחוק חורג מברירת המחדל ומציין "אשה", הכוונה היא בדרך כלל אכן לתת יחס שונה לנשים. לפעמים מדובר ביחס שונה ארכאי ואכן ראוי לנהוג בצורה דומה עם גברים, ולפעמים ההבחנה בין נשים לגברים רלוונטית גם היום.

        דרכון היום, מבחינה מהותית, הוא אלמנט מחייב כדי לצאת מישראל ולהכנס למדינות אחרות. אני לא מכירה את המשפט החוקתי הקנדי, אבל ממילא זה לא העניין. כאן גם ההבדל בין רשיון נהיגה לדרכון. לכאורה שלילה של שניהם מגבילה את חופש התנועה שלך. בפועל, ללא רישיון אתה יכול לנוע בחופשיות בישראל (ברגל, על אופניים, במונית, באוטובוס, בטרמפים, וואטבר), וללא דרכון אתה לא יכול לצאת מהארץ, לא כל שכן להכנס לארצות אחרות.

        • שמוליק הגיב:

          אבל מי אמר שחופש התנועה כולל חופש לנוע לארצות אחרות? החוק הישראלי חל על שטח מדינת ישראל, ובאמת אי הנפקת דרכון לא פוגעת בחופש התנועה בשטחי ישראל.

          חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אמנם קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. אבל בשום מקום לא כתוב שהמדינה צריכה לסייע לאנשים לצאת מישראל.

          • א, חופש התנועה (במובנו כזכות אדם בסיסית) הוא חופש תנועה אבסולוטי שפגיעה בו ראוי שתעשה בתנאים מסוימים (בהנתן שמדינה רואה עצמה כמדינה האמונה על זכויות אדם).
            ב. בפועל, ללא דרכון אתה לא חופשי לצאת מישראל (אלא אם אני לא יודעת משהו).

            • שמוליק הגיב:

              הגם שאני לא מסכים איתך לגבי הפרשנות ל'חופש התנועה', שלילת זכויות בסיסיות היא חלק ממערכת הענשיה.

              למשל – אסירים: אין להם חופש עיסוק, אין להם חופש תנועה, אין להם כלום. איסור יציאה מהארץ לחייבי הוצל"פ.

              וכיו"ב.

              • נכון. אבל גם פגיעה לגיטימית בזכויות יסוד צריכה להעשות בצורה מידתית, ומינימלית במידת האפשר כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
                אגב, לאסירים כן יש כל מיני דברים – למשל הזכות לחופש ביטוי (אני זוכרת פסק דין שבחן את השאלה האם אסיר יכול לפרסם טור בעיתון), הזכות למשפחה, הזכות לבריאות, וכו'. כלומר, כל אותן זכויות שלא אמורות להפגע אינהרנטית כתוצאה מהמאסר.

Leave a Reply for שמוליק

Subscribe without commenting