כמה אפשר לגלגל עיניים?

משרד התמ”ת יוצא בהודעה לעיתונות:

image

האם ישראל לא שותפה לחרם הכלכלי על קובה?

האם ישראל לא דוחפת בכל הכוח החלטה על חרם כלכלי על אירן?

האם ישראל לא התמסרה לחרם הכלכלי הסיני על טאיוואן ברגע שהסינים רמזו שזה יעזור ליחסי המסחר בין המדינות? (אותה טאיוואן, אגב, שעמדה דום לימין ישראל בכל עניין כמעט, בהוראה אמריקאית)

לכל אדם/גוף שיש ברשותו כסף שהוא מוציא על מוצרים ושירותים, יש זכות (ולטעמי גם חובה) להחליט החלטות ערכיות באשר לזהות הספקים שמוכרים לו את המוצרים והשירותים.

לגיטימי שלא לקנות מוצרים של חברת קוסמטיקה שעורכת ניסויים על בעלי חיים.

לגיטימי שלא לקנות מוצרים מחברה שמוכרת מוצרים שלא עומדים בכללי הכשרות.

לגיטימי להחרים את בנק לאומי באשר הוא (לשעבר) הבעלים של חברה שמחללת קברים (אפריקה ישראל).

לגיטימי שארגון המורים הנורבגי יחליט שכספי קרן הפנסיה שלו לא יושקעו בתעשיות הבטחוניות הישראליות.

לגיטימי לא לקנות תוצרת גרמניה.

לגיטימי לא לתדלק בתחנה שאינה שומרת שבת.

לגיטימי לא להיכנס לחנות של פלוני בגלל שהוא לא מפעיל מיזוג או בגלל שהוא מתנהג לא יפה לעובדים.

לגיטימי לא לקנות הלבשה שמיוצרת תוך כדי ניצול של ילדים בתנאי עבדות.

הכל לגיטימי, וכל אחד מאיתנו מחליט גם החלטות ערכיות לגבי הכסף שלו. אפילו אני (ולא, אני לא מחרים תחנות דלק מחללות שבת למי שתוהה).

מה שלא לגיטימי זה לגלגל עיניים. להשתתף בחרמות מצד אחד, ובאותו זמן לקרוא לכלי של החרם הכלכלי “כלי ניגוח פוליטי שפל”.

{lang: 'iw'}

One Response to “כמה אפשר לגלגל עיניים?”

  1. גרשון הגיב:

    מילה בסלע. מסכים 100%.

    הבעיה היא שחלקנוו משום מה רואים בזה אמצעי לא לגיטימי ולא משתמשים בנשק הזה במקומות שצריך.

Leave a Reply

Subscribe without commenting