נראה שסגן השר קרא רק את החלק הראשון של הפסוק “כי קרוב הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו”. לחלק של ה’לעשותו’ הוא עדיין לא הגיע.
במקום להמציא מועצות ציבוריות לכלום בשביל שאפשר יהיה לנאום בפניה ואז לרוץ להוציא הודעה לעיתונות, שיעשה בעצמו אם הנושא כ”כ קרוב לליבו. הוא הרי סגן שר הבטחון, לא איזה שתדלן.
ומה בדיוק נעשה עד עכשיו שצריך “להמשיך”? דיונים אינסופיים על השתתפות בעלויות הגעה לשירות מילואים ברכב פרטי? בשביל זה מועצה? בשביל זה סגן שר בטחון?
יאללה יאללה.