הצעות חוק שהונחו על שולחן הבלוג

הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – עידוד ייצוג לשני המינים) של ציפי חוטובלי (ליכוד) ועינת וילף (העבודה)

הצעת החוק מגדירה תמריץ למפלגות שיכניסו נשים רבות לכנסת.

למה לעצור כאן? למה לא לתמרץ מפלגות לשלב ברשימת המועמדים שלהן שמאלנים? או דתיים? או אתיופים? או מדעני אטום?

ולמה לא לתת פרס גדול במיוחד למי ששילב ברשימתו את הכי הרבה מועמדים שהן מדענית-אטום-אתיופית-שמאלנית-חובשת-כיפה?

הטיעון המרכזי (והמטופש למדי) של ארגוני נשים בזכות שיריון מקום לנשים בכל מיני פונקציות היא שנשים נתקלות בתקרת זכוכית. נשים לא מכירות את האנשים הנכונים שיוכלו לעזור להן להתמנות למנכליות כי הן לא היו עם האנשים הנכונים בצבא. זה כמובן קשקוש. אבל על איזה בסיס נשען הרציונל מאחורי הצעת החוק הזה? הרי הבוחרים הם גוף מספיק גדול בשביל לבטל טענה על תקרת זכוכית. לבוחרים יש קול אחד לכל בוחר. אז אם הבוחרים לא רוצים לשלוח נשים לכנסת, על איזה בסיס רוצות חברות הכנסת חוטובלי ווילף לערער על האיזון הזה שהבוחרים כ״כ מקפידים לשמר?

כמו בכל הדיונים על האפליה המתקנת והתמריצים לשריון גם כאן עולה החשד כי המציעות חושבות בעיקר על התחת של עצמן.

===

הצעת חוק שירות אזרחי של ציפי חוטובלי (ליכוד)

נדמה לפעמים שאנשים שוכחים שהשירות הצבאי הוא חובה שהפרט נקרא למלא בגלל צרכים בוערים של המדינה, מבלי שיש למדינה חלופה אחרת פרט לגיוסם של אותם אזרחים.

שירות לאומי, שירות אזרחי ושאר שירותים התנדבותיים, מטרתם כפולה:

  1. להעניק לאנשים שלא שירתו בצבא את אותה רמה של הטבות השמורות למשרתים בצבא
  2. לפטור את המדינה מהעסקת עובדים בשכר בתפקידים כגון כוח עזר בבתי חולים, מדריכים חברתיים לנוער, וכל כיוצא באלה.

הצעת החוק של חוטובלי באה ליצור מערכת מקבילה לצבא, שבה יועסקו כל אותם שנמצאו לא מתאימים לשירות צבאי.

גיוס לצבא הוא הפרה קשה והכרחית של חופש הפרט, הכרח מגונה. אין חלופה טובה לשירות של אותם חיילים שעל כורחם הם מתגייסים. הגבלה כזו של חופש צריכה להיות מידתית מאוד ולהיעשות רק באותם מקרים שאין שום ברירה אחרת.

חוטובלי מציעה שהחופש של צעירים יוגבל גם על מנת למלא משימות שעבורן המדינה יכולה לשלם לסתם אזרחים. משימות אלה, לטעמה של חוטובלי, צריכים לכלול “חינוך, בריאות, סעד, רווחה, תשתית ועוד”. כלומר – יקחו בוגרי תיכון שהיו צילייגערים מכדי לשמש אפילו פקידים בקרייה, ויהפכו אותם לעובדי סעד (מה זה???) או עובדי תשתית (יניחו קוי ביוב בכבישים?).

משימות של “תשתית, חינוך, סעד ועוד” צריכים להתבצע על ידי אנשי מקצוע תוך שהם מספקים פרנסה בשופי לעוסקים בהם.

===

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – זיכוי) של רונית תירוש (קדימה)

הצעת החוק באה להסדיר את האופן שבו בעל עסק יתן זיכוי ללקוח בגין סחורה שהוחזרה כחוק.

ואני אומר – לאסור כליל על הענקת זיכוי במקרים שבהם הצרכן מבקש את תמורתו של מוצר שהוחזר (כמובן, במקרים שבהם יש עילה חוקית להחזיר את המוצר). החוק צריך לקבוע שיוחזר כסף מזומן ולא שום חלופה אחרת, אפילו אם היא וולונטרית.

אם הצרכן כל כך ירצה, יוכל להשתמש בכסף באותה חנות.

===

הצעת חוק הגברת המשילות במנהל הציבורי של אברהם מיכאלי (ש״ס)

אני אחסוך לכם את הקריאה של מבול המילים הפתלתל הזה. החוק בא להציע ששר יוכל לקבוע מדיניות למשרדו, ושהעובדים במשרד יהיו מחוייבים למצוות השר.

===

הצעת חוק טובין לנזקקים של רוחמה אברהם בלילא (קדימה)

להעביר רכוש שהוחרם על ידי המדינה לעמותות חסד. עוד חוק מיותר של חברת כנסת מיותרת.

===

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי צורת האריזה בשל שינוי בתוכנה) של אורית זוארץ (קדימה)

נועד למנוע מיצרנים להקטין את הכמות שבתוך האריזה תוך שמירה על מראה חיצוני שלא מסגיר את השינוי.

ראוי ונחוץ. וכן הייתי מציע לאסור לשווק מוצרים במשקלים מופרכים שקשה להשוות את מחירם למוצרים דומים שארוזים בכמות שונה. לך תעשה ערך משולש מול המדפים בסופר ותמצא כמה עולה 100 גרם שוקולד, כשהוא ארוז באריזה של 228 גרם.

===

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (היתר נסיעה לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית) של רונית תירוש (קדימה)

חוק ראוי. נתיב התחבורה הציבורית נועד בשביל לעודד נוסעים לבחור בכלי תחבורה שהוא “רווי” יותר. כלומר שהשימוש בו מקל על עומסי התנועה, זיהום האוויר וכו׳. אופנוע הוא בהחלט כלי כזה.

===

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס לזוכי פרסים בתחום המדע) של מאיר שטרית (קדימה)

יפה ונאה. אני מציע גם לפטור דומה לזוכים בפרסים בתחום השחמט.

{lang: 'iw'}

2 Responses to “הצעות חוק שהונחו על שולחן הבלוג”

  1. עידוק הגיב:

    "וכן הייתי מציע לאסור לשווק מוצרים במשקלים מופרכים שקשה להשוות את מחירם למוצרים דומים שארוזים בכמות שונה. לך תעשה ערך משולש מול המדפים בסופר ותמצא כמה עולה 100 גרם שוקולד, כשהוא ארוז באריזה של 228 גרם".

    יש כבר חוק כזה, די חדש, שמחייב לסמן מחיר ל-100 גרם/מ"ל בנוסף למחיר המוצר השלם.

    • המערכת הגיב:

      כן, תראה לי מישהו שמקיים את החוק הזה בצורה ראויה. מה גם שבפרסומות אין חובה לציין מחיר למאה גרם.

Leave a Reply

Subscribe without commenting