לחרדים יש צרכים, לחילוניים יש רק עגלות ריקות

imageאילו היתה קריאה להקים עיר חילונית במתכונת הערים החרדיות, נגיד… עיר שבה יהיה חיוב לכל תושב לחלל שבת בפרהסיה לפחות פעם אחת כתנאי לקבלתו ליישוב, שבה אסור יהיה לחלק חומר תעמולה דתי, שאסור יהיה בה לעבור עם רמקול ולהכריז את מועדי כניסת השבת ולהחריד את מנוחת התושבים, שאסור יהיה להקים בה בית כנסת, שאסור יהיה ללכת בה עם כיסוי ראש דתי, שלרשות אסור יהיה להקצות בה כסף להקמת מקוואות, שבמבני הציבור בה אסור יהיה לקבוע מזוזות, שאסור יהיה לקבוע הסדרי כשרות בשום מפעל או משרד בה, שבקפיטריות של בתי הספר יוגשו מאכלים שהם אך ורק ממפעלים מחללי שבת ושאין להם אישור כשרות, מייד היתה צעקה על “אנטישמיות”.

לחילונים אין צרכים. כשמורה חילוני מגיע ללמד בבית ספר דתי מחייבים אותו לחבוש כיפה, אפילו אם זה יהיה שיעור התעמלות. כשמורה דתי בא ללמד בבית ספר חילוני, אף אחד לא דורש ממנו להסיר את הכיפה. אפילו אילו היה זה בית ספר פרטי לגמרי, אילו היתה עולה דרישה כזו מייד היו זועקים “אנטישמיות”.

כשהרב קוק נסע למרחביה בשביל תעמולה דתית, כיבדו אותו התושבים החילוניים במזון כשר שהובא במיוחד. כשחרדים מנסים להפיץ את ההבלים הדתיים שלהם ולהביא ילדים דתיים מחוץ לשכונה ברמת אביב רק בשביל לחרד את השכונה, וכשהתושבים מתנגדים, צועקים עליהם שהם אנטישמיים. אני רוצה לראות באיזו רמה של סובלנות יתקבל נער במכנסיים קצרים שיעבור בעיר החדשה כסיף או באלעד או אפילו בשכונה מתחרדת בירושלים.

כשדתיים מתאנים לחילונים זה רק עניין טכני של עגלות מלאות וריקות. כשחילונים עושים בערך 10% מזה לדתיים זו תמיד-תמיד אנטישמיות.

2 Responses to “לחרדים יש צרכים, לחילוניים יש רק עגלות ריקות”

  1. יעל הגיב:

    כל כך נכון.
    נראה שכשזה נוגע לחרדים, לסובלנות יש רק כיוון אחד: לכיוונם. ואחרי כמה זמן זה פשוט נמאס וממאיס.

  2. […] ברור לי למה. שמוליק ליברמן מהבלוג "תבוא מחר", העלה פוסט, שכבר זמן מה יושב לי בראש. החרדים בני ארצינו, אשר כ"כ […]

Leave a Reply

Subscribe without commenting