בימים האחרונים אני נוסע כל יום במונית שירות להרצליה.
המונית ממשיכה עד נתניה וחלק מהנוסעים, כמוני, יורדים בדרך.
רוב אלה מהנוסעים שיורדים בדרך הם פיליפינים שיורדים במקומות הטובים ביותר במסלול הנסיעה של המונית. בצומת אכדיה, בהרצליה פיתוח, בכפר שמריהו. רק מיעוטם קונה כרטיס לנתניה. חיים טוב הפיליפינים. התיאוריה שלי היא שהם מגיעים לתל אביב בשעות הלילה לבילוי, מבלים עד אור הבוקר ובשעות הבוקר חוזרים לבתיהם שבצפון לנוח, עד יום הבילוי הבא.
גם כשאני פוגש בהם מחוץ למונית, באיזורי המגורים שלהם בכפר שמריהו ובהרצליה, הם עוסקים בפעילות פנאי. מטיילים עם הכלב, קונים במרכולים השכונתיים וכו׳.
חסרי המזל שבהם נאלצים לנסוע באוטובוס. דא עקא, הם עוברים את הבדיקה הבטחונית בכניסה לתחנה מרכזית במסלול האחמי״ם, השמור בדרך כלל לחיילים במדים בלבד. אבל בעוד החיילים נאלצים לנפנף בתעודה מזהה, הרי הפיליפינים עוברים גם בלי זה. איש לא בודק את כליהם ולא מעביר על גוום גלאי מתכות.
חיים טוב. אין מה לדבר.
חיפושים שהובילו לכאן:
- פיליפינים בישראל (15)
- פיליפיניות בישראל (4)
- פיליפינים בארץ (2)
- פיליפינית בישראל (1)
- פילפיניות בישראל (1)
במקומות בודדים בארץ נושא האבטחה מתנהל ברצינות הראויה.
רבים המקומות בהם הוא הפך לבדיחה עלובה ומסוכנת.
חכה לגל הפיגועים הבא.
רוצה להתחלף איתם?
ומה לגבי החברה הטובים מגאנה?
נא פרש "דע עקא"
תודה
"זו הצרה".
"תפקידן של כל הלשונות אחד הוא: לגלות מה שבלב על-ידי דיבור וכתב, אבל דא עקא: אותו ה'מה' שבלב אינו אחד לכל" (ביאליק, חבלי לשון)